האדם מחפש משמעות בעולם של כאוס, אך הכל הבל והבלים. שנים רבות לפני שויקטור פרנקל כתב את ספרו פורץ הדרך "האדם מחפש משמעות", בו תיאר את איימי השואה, וכיצד מצא משמעות בעולם אכזר ונורא. הוא טווה את המשפט שנחקק בראשי: אם יש בשביל מה לחיות, אז נדע איך לחיות. אם כן, שנים רבות לפני כן קהלת חיפש משמעות בעולם מלא כאוס.

גורביץ` ניתח את הספר `קהלת` לעומק, בדרך הוא נעזר במשנתו של דרידה ובספרו על קהלת ונתן דוגמאות של שירי משוררים המשרטטים במילותיהם את מחשבתם ורגשותיהם על משמעות החיים.

קהלת, לפי פרשנות המקורות היה בן דוד, שלמה המלך, לפי המקורות אחרים קהלת הוא מלשון קהל, מאחר והוא קיבץ בפניו קהל ששמע את דבריו החכמים. קהלת כתב את משנתו בערוב ימיו, בעודו חי אך בא בימים. הוא כתב את משנתו כאדם המתבונן מבחוץ על המתרחש, מפרספקטיבה אובייקטיבית לחלוטין, כמו ציורי השולחן עם הפירות של סזאן.

במשנתו יש סתירות רבות. למעשה הוא טוען שכל ימי חייו הבל הבלים, הבל מלשון הד שהתייבש. עת ללחום ועת לשקוט. עת לעמול ועת לנוח וכו` וכו`.

קהלת מכהן כפילוסוף של התנ"ך, כל העת הוא שוקל ומחשב האם העמל רצוי יותר מהמנוחה? או שמא המנוחה היא רק לכסילים? האם רשע וטוב לו וצדיק ורע לו, או שיש צדיקים שגם טוב להם? הוא מטיף לעשות כל דבר במידה, לדבר במידה, לקרוא ולהחכים במידה. דבריו אינם מובנים מאליו גם לגבי העושר, לדידו, העשיר גם מרגיש `איין` או `ריק`, קהלת הכיר עשירים רבים שזכו להיות בעלי נכסים וממון רב ובכל זאת המשיכו לעמול ולעבוד בשיא המאמץ כי ברגע שזכו לממון רב, גם היו על מפתן שולחנם דורשים רבים לעזרה כספית או במזון, ולכן עבדו עוד ועוד. ולעולם הרגישו את הרגשת `הריק` ולא את הרגשת השובע, למרות הממון הרב.

קהלת היה מלך, זקן ועשיר ומנקודת מבט כזו הוא כותב, הוא כל העת מתייחס להבל, גם במונח הריקנות הכל הבל ומה יתרון? מה יתרון האדם על הבהמה? האם יש בכלל יתרון? או שמא גם הפרה  יודעת את עליונותה על הדשא ועל חיות נחותות ממנה? אין איש ימלא, כלומר כל העת האדם חש בריקנות, שום דבר לא משביע אותו. הריקנות שולטת. יש כל הזמן מאבק בין להתמלא מדי, כדי להתרוקן, לעומת להתרוקן כדי להתמלא, מאבק על איזון. כל העת קהלת שוקל במאזניים ערכים שונים ודעות. הספר קהלת למעשה מחולק לשלושה חלקים, החלק הראשון נפתח בהבל הבלים, הליבה או התוכן העיקרי דן במה יתרון? מה יתרון של האדם על הבהמה? מה יתרון של העשיר על העני? של חיי עמל לעומת חיי בטלה? וכו` וכו`, לא לכל תהייה יש תשובה החלטית. בסיום קהלת מייעץ לכיבוד מצוות האל ויראת האל. ובסוף בסוף, שוב כתוב והכל הבל הבלים. כלומר עם הסיום, מתחיל שוב ההתחלה, שוב המחזוריות והסיבה שבגללה נכתב הספר. מחזוריות של סוף עם התחלה ושוב סוף.

דברי קהלת בעלי משמעות וחוכמה גם לחיינו כיום, למרות שהספר נכתב לפני שנים רבות. זלי גורביץ` המחבר היטיב לכתוב, בצורה מעניינת ומעוררת מחשבה. אני בהחלט חוויתי אימון מוחי ואינטלקטואלי בקריאת ספר זה. הספר הזה גרם לי להרהר ולערער לגבי מוטיבים שונים הקשורים בחיי, אך בשימוש של גלגלי הרציונליות ולא  בכיוון ה`ניו אייג`, אהבתי את הספר ואני ממליצה עליו.