מה בתוכן הגיליון?
שירה, סיפורת, ביקורת ספרים, מאמרים ורשימות, המדורים הקבועים, שכוללים גם תיאטרון והמלצות העיתון.
העורכים מציינים ב"לפי שעה" שבפתח כתב העת, שהגליון עוסק "בלשון העברית ובתרבותה".
אהבתי את השורות של רפי וייכרט המופיעות תחת הכותרת "משימה" בעמ' 7.
"המשימה הגדולה שניצבת בפנינו היא להפוך את סבלנו האי נמנע לשלווה יחסית אם לא לאושר מקווה.
הבעיה העיקרית היא, כך נדמה, ליצור מדרג של ייסורים, סיבותיהם, תולדותיהם, הצדקותיהם.
לפעמים די בצלקת קטנה כדי שאומללות תלווה אדם במשך עשרות בשנים עד לקברו..." וכן הלאה , גם על שמחה אבל על זו של הזולת שהיא לנו אסון..." דברים לא קלים ונוקבים, שמביאים אותך לשאול, האם זה כך גם בחיי?
אהבתי גם את שירתה של סיגל בן יאיר:
"מהו", עמ' 9.
"מהו
מהו שיר? סליל, מלה. צליל
מתיר חוט נשימה, או שמא
קשר פרום, תך תפור בבד גלם
פקעת פרפר בקועה.
אני היא הכותבת בימי
בשיא החמה
בשיא חמתי אני כותבת.
והשיר נעבד, נעבד
והשיר הוא פצע פעור, פה פרח נפער
כנף תלושה,
מחוש רועד בדממה."
בן יאיר אומרת בפירוש מה שרוב המשוררים מרמזים או משתמשים במטאפורות כדי לבטא,
שהשיר הוא בעצם פצע פעור בשבילם.
בעמ' 17 כותבת כנרת רובינשטיין על הספר "יוליסס". (הוצאת מחברות לספרות" בתרגומה של יעל רנן, 841 עמ'.)
הכותרת לרשימה הזו:
"זיקוקית בוזקת ברק מסנוור, אוה!"
הרשימה דנה, האם זו פורנוגרפיה או ספרות טובה.
הנידון הוא הפרק הנקרא "נאוסיקה" באמצע הרומן, ומתואר בו איך מגיע בלום לאורגזמה, תוך התאמה מושלמת לזיקוקי דינור.
החברה למניעת הפקרות הגישה תלונה נגד העיתון Little Review שפרסם בשנת 1920 את יוליסס בהמשכים) וטענה שהפרק
הוא "חומר פורנוגרפי המשחית את מוסר הציבור "שתי העורכות של העיתון נעצרו, הורשעו ונקנסו ופרסום הספר נפסק.
מחברת הרשימה מסבירה, שהרגע של התפרקות הבשר הוא גם שיאו הספרותי של הפרק בספר, עד אז נכתב הספר מנקודת מבטה של גרטי ומרגע האיחוד ביניהם, מתחילה להופיע התודעה של בלום המסיימת את הפרק.
"הרגע הנועז ביותר של ההגעה לסיפוק מיני נכתב ביופי מדויק המבוסס על הדמיון שבין האורגזמה למטח יריות הזיקוקים", מסבירה כנרת רובינשטיין.
ואני מוסיפה, שמי שלא קרא עד כה את יוליסס, קיבל אולי עכשיו דחיפה מהרשימה המרשימה הזו.
יש בכתב היד שני מאמרים מומלצים ביותר:
1, "הבריאה העצמית של אלוהים" מאת יצחק בנימיני. מאז ומתמיד הרבו הפרשנים לדון בפסוקים המפליאים בראשו של ספר בראשית. אני עצמי למדתי סמינריון עם פרופ' אופנהיימר על הפסוק הראשון של בראשית, במשך שנה שלמה.
רק אומר שמסתוריות הפסוקים האלה הביאה בעקבותיה דיונים רבים ומורכבים על משמעותם ועל מבנם התחבירי.
השאלה הערכית היא, האם הבריאה היא יש מאין? או יש מיש? מנין בא האור? האם אלוהים ברא מתוך עצמו את האור? וכן הרבה שאלות פילוסופיות המעסיקות עדיין את החוקרים.
אני אישית נשביתי אחר דעתו של האר"י מן הקבלה, שהאלוהים צמצם את עצמו, את מקומו וכך נשאר מקום לבריאת העולם על ידו. אם תחשבו על זה, תראו כמה זה ציורי.
2. "תסמונת חוני המעגל" מאת מורתי והמנחה של התיזה שלי ב- M.A, פרופ' נורית גוברין.
היא עוסקת בספר שיריו של עשהאל פוחצ'בסקי שיצא בהפתעה גדולה.
ההפתעה היא כיוון, ששירי המשורר היו טמונים שנים רבות בארגז כמאה שנה. אומר כאן, שנורית גוברין אוהבת לעסוק במשוררים וסופרים מן העבר.
(לדעתה - ולא כאן במאמר- הביקורת הספרותית אינה צריכה להתמקד בספרות הנכתבת היום אלא בעבר, כיוון שצריך שיהיה למבקר מרחק מן הזמן שנכתבה היצירה).
השירים של עשהאל הופנו בזמנו לדבורה בארון, שהייתה עורכת של המדור לספרות של "הפועל הצעיר" ולא פורסמו, מסיבות לא ידועות. עשהאל היה אז בחור צעיר וכתב בלהט וייתכן והדברים היו לוהטים מידי בעיני העורכת. יש שירים במוטיב האהבה ויש שירים עם מוטיב האש, המאפיין שירים רבים.
ספרו של פוחצ'בסקי מאפיין ומתאר את העבר כפי שהיה בלשון ובאווירה ושילב בין לימודי המקרא והספרות העברית החדשה.
מומלץ מאוד על ידי נורית.
חבל שמובאות פה ושם שורות ולא שיר מלא.
כפי שהבנתם אני ממליצה מאוד על כתב העת ואני קוראת ממנו שנים רבות יחד עם כתב העת "פרוזה" ו"מאזניים", שגם הם מומלצים.