יופי של ספר. חלק חמישי בסדרת כראמל וראשון בסדרת כראמל + ויש.
גילוי נאות. אני חברה של מאירה בפייסבוק. אף פעם לא נפגשנו, אבל מידי פעם יצא לנו לדבר ולהתכתב.
אני עוקבת אחרי מאירה באדיקות גדולה בפייסבוק.
וגילוי נאות יותר גדול, אני ממש אוהבת את מאירה.
זה חלק חמישי בסדרת החתול הג'ינג'י, שיודע לדבר, לקרוא מחשבות, להיות רואה ולא נראה.
ובספר הזה, הוא מגלה תכונה חדשה שלו. משהו שהוא נכשל בו בבית ספר שהוא למד.
הוא מצליח להזיז דברים בעזרת המוח.
טלקינזיס.
לספר הזה מצטרף ויש.
ויש הוא בן דמותו של אבישי, בנה של מאירה.
אבישי נמצא על הספקטרום.
רמי טל אייר את ויש כבן דמותו של אבישי. והתיאור דומה : שיער בלונדיני ועיניים ירוקות.
ויש לא יודע לשקר. פשוט לא מסוגל.
ויש אוכל רק דבר אחד – פסטה.
הוא גם לא יכול לשמוע רעש.
הוא לא אוהב שנוגעים בו או מחבקים אותו.
אז על מה הספר הפעם?
על תעלומות בלשיות.
אביו של ויש, אלכסנדר, שהוא אחיה של מילה, בטלן. לא אוהב לעבוד.
הם גרים בבית קטן בחצר של מילה וספ.
כדי שמילה לא תנדנד לו, אלכסנדר אומר שהוא פותח סוכנות של בלשים.
אז הוא באמת פתח, אך את כל התעלומות פותרים ויש והחברים שלו.
ג'יין ורובי, הם נעזרים בצ'אנג, וכמובן השחקן הראשי הוא כראמל.
אליהם מצטרפת לטאה בשם רינגו.
הילדים עוזרים לאלכסנדר, והם טוענים (ובצדק) שיש דברים שהילדים הם בהרבה יותר טובים.
אז איזה תעלומות הם מצליחים לפתור?
איש מוזר בעל מגבעת צילינדר שמצא בחצר ביתו ארגז עם מטבעות זהב.
גברת רוברטה, בעלת מסעדה שפתאום כל המאכלים שלה יוצאים מגעילים.
תעלומת נחש שנעלם.
וכמובן שלא נשכח את גברת בלום, פרופסור דה-ויל והאחים התאומים מייקל וג'ורג. שבגללם סוס פוני חמוד הסתובב בלי...ראש.
ועוד ועוד
ואם אתם שואלים מה הקשר ליהלום האבוד – אזי...
אלכסנדר, אבא של ויש, קיבל בטעות בדואר יהלום נדיר. הוא מחביא את היהלום אבל חבורת פושעים הכי מסוכנת, "חבורת הנמנמנים" בראשות דונובן, רודפת אחריו ומחפשת את היהלום.
כן, בעצם בגלל היהלום הזה, הכל התחיל.
והנה קטע נחמד שכראמל מלמד ילדים איך לדעת מי משקר. הרי הבלשים האמיתיים צריכים לדעת את זה.
אם הוא נוגע באף שלו לעתים קרובות, נמנע להסתכל בעיניים, מזיע יותר מידי, הדיבור שלו מלווה בתנועות ידיים מוגזמות.
או אפשר פשוט לקרוא לכראמל שהוא כידוע קורא מחשבות.
לסיכום ספר מקסים, מלא הומור, מעניין מאד.
אני התמוגגתי ומאד ממליצה.
מחכה כבר לספר מספר 6. (טוב, כתוב שהמשך יבוא)
וכמובן מילה קטנה לאיורים של רמי טל – מקסים מאד.
