|
|
|
הערעור האחרון |
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 646 |
|
|
"הוא הרגיש שהיובש בגרונו מתגבר, עצר וביקש ללגום מים מהכוס שהונחה לפניו. אבל משום-מה היד ששלח אל עבר הכוס לא הצליחה להגיע אליה. כתמים שחורים הופיעו לנגד עיניו והוא הרגיש שראשו מתנודד. הוא הספיק לשמוע את זעקת אחד המאבטחים באולם, 'הינשוף התמוטט, הינשוף התמוטט', ואז עטף אותו חושך גדול מכל עבריו."
לפעמים, כדי להציל את היקר לנו מכול, עלינו להקריב אותו.
כשנפגשו לראשונה היה משה גילון שופט צעיר, ודוד ינאי – תלמיד תיכון מבית הרוס.
עשרים וחמש שנים חלפו.
גילון הוא נשיא בית המשפט העליון, וינאי מונה זה עתה לצעיר השופטים במוסד המהולל והמותקף הזה. אבל המקום שגילון הקדיש לביצורו את מיטב שנותיו, נתון בסכנה קיומית שמקורה הוא... גילון עצמו.
כעת נאלץ מי שנחשב לגדול שופטי ישראל לדורותיהם, מי שעיצב את העליון בצלמו ובדמותו, לפנות לראשונה בחייו בבקשת עזרה נואשת ונמהרת אל בן טיפוחיו; ואילו זה חייב להחליט אם לסכן את כל מה שהשיג ולבגוד באהבת חייו עבור מי שהיה לו אב מרוחק ונערץ כאחד.
הברית בין השניים פותחת תיבת פנדורה של סודות, שקרים ומזימות, המאיימים לא רק לקעקע את מסד חייהם, אלא גם למוטט את אושיות שלטון החוק. האם יצליחו להציל את מבצרו האחרון של הצדק, או שמא יאבדו את כל מה שנלחמו למענו?
הערעור האחרון הוא רומן מתח משפטי-פסיכולוגי מסעיר, שבמרכזו חטא קדמון שאת פירות הבאושים שלו אוכלים האבות והבנים גם יחד. רומן שמוביל את קוראים מהאולמות הנשגבים של בית המשפט העליון אל המסדרונות האחוריים והאפלוליים של הפוליטיקה; מהטרגדיה המשפחתית אל הדרמה המשפטית; מהאישי אל הלאומי, ומהעבר המושתק אל ההווה הזועק.
בשני קולות ובשיתוף פעולה ייחודי מסוגו, פורשים יובל אלבשן וליעד שהם יריעה טווּיה במומחיות וברגש, המשחקת משחק מתוחכם עם הקורא, נוגעת בנימי הנימים של המציאות העכשווית הסוערת וחושפת את האמת והבדיה שמאחורי מערכת הצדק הישראלית.
פרופ' יובל אלבשן הוא סופר, עורך דין קהילתי, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומחברם של תשעה ספרי עיון, ילדים ורומנים, ביניהם רבי-המכר סיפו – סיפור לא גמור, תמיד פלורה ותיק מצדה.
ליעד שהם הוא סופר, עורך-דין ומחברם של יותר משנים-עשר רבי-מכר, בהם משפט חוזר, עיר מקלט ולמראית עין. ספריו עובדו לטלוויזיה ולתיאטרון, תורגמו לשפות רבות וזכו להצלחה בינלאומית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 24/02/2021
כששתי אושיות כתיבה חוברים יחדיו ניתן להבין שרק טוב יצא מזה, אכן ספר מעולה כתבו לנו השניים.
הנקודה בה עוסק הספר היא בית המשפט העליון והעומד בראשו.
תוך כדי קריאה ישנה הרגשה ש "אין חדש תחת השמש", ההתנגשות בין בית המשפט והעומדים בראשו לבין הפוליטיקה.
הדמויות המרכזיות הם שניים,... המשך הביקורת
כששתי אושיות כתיבה חוברים יחדיו ניתן להבין שרק טוב יצא מזה, אכן ספר מעולה כתבו לנו השניים.
הנקודה בה עוסק הספר היא בית המשפט העליון והעומד בראשו.
תוך כדי קריאה ישנה הרגשה ש "אין חדש תחת השמש", ההתנגשות בין בית המשפט והעומדים בראשו לבין הפוליטיקה.
הדמויות המרכזיות הם שניים, נשיא בית המשפט העליון משה גילון וצעיר שופטי בית המשפט העליון דוד ינאי.
משה גילון התאלמן לאחרונה מאשתו האהובה רותי, בנו לקח מרחק וגר בחו"ל (ישנה לכך סיבה), דניאלה בתו האהובה של גילון, גרושה, אם לשניים, עורכת דין במקצועה.
משה גילון לאורך כל הדרך שם את תפקידו כנשיא בית המשפט העליון בראש מעיניו וראה אחריות למהלכיו התקינים. כשאשתו רותי היתה בחיים עמדה לימינו ותמכה בו.
ככל שמתקדמים בעלילה נשאלת השאלה מדוע טיפח גילון את דוד ינאי מאז היותו נער ותלמיד מצטיין, ועקב אחר התפתחותו עד הגיעו למעמד שופט מן המניין בבית המשפט העליון ואף שימש לו כאב.
סגן הנשיא פרש לגמלאות בטרם עת, את התפקיד המתפנה עומד לאייש השופט מנחם דקל, שנוא נפשו של גילון והאחרון יעשה הכל כדי לסכל זאת מפחד שהמנוי יהרוס את אשר בנה.
מחלת האלצהיימר החלה לקונן בגופו של גילון, הוא מזהה את הסימנים כפי שראה בזמנו בעת מחלת אביו, הוא צריך רק חצי שנה כדי שדקל לא יוכל להתמנות לתפקיד, לכן מגייס לעזרתו את רופאו האישי ומבקש עת עזרתו של השופט ינאי שישב לידו בעת הדיונים בבית המשפט ויחלץ אותו בעת תקלה.
לציין את היחס האישי השורה בין גילון וינאי ובסתר מערכת היחסים בין ינאי לדניאלה הבת.
לינאי ישנה בעיה אישית משפחתית לא פתורה והוא מתחיל לחקור אותה ושיא המתח עולה מדרגה ומחזיק את הקורא במתח עד הסוף.
בניית העלילה מרתקת, הקורא מתחבר אליה ונהנה מהקריאה.
לארך כל הדרך מורגש כי הכותבים בקיאים בעולם המשפט, נראה שגם בשטח הרפואי נעשתה עבודת מחקר על מחלת האלצהיימר המתוארת בכל שלביה.
ספר משובח ואני ממליץ מאוד על קריאתו.
שמואליק קטלן
פברואר 2021
תאריך הכנסה לאתר 28/09/2020
שני הסופרים שחברו לצורך כתיבת ספר זה בחרו לכתוב על המוכר והידוע להם היטב - עולם המשפט.
לשני הסופרים יש כבוד רב למערכת המשפט, כפי שזה משתקף בכתיבתם, הערכה רבה לעוסקים בו, הגם שהמקרים הנדונים, התהפוכות, הדילמות, הטלטלות, המשברים ודרכי הטיפול בכל הסוגיות, כל אלה מעלים תהייה - האם אכן כפוף... המשך הביקורת
שני הסופרים שחברו לצורך כתיבת ספר זה בחרו לכתוב על המוכר והידוע להם היטב - עולם המשפט.
לשני הסופרים יש כבוד רב למערכת המשפט, כפי שזה משתקף בכתיבתם, הערכה רבה לעוסקים בו, הגם שהמקרים הנדונים, התהפוכות, הדילמות, הטלטלות, המשברים ודרכי הטיפול בכל הסוגיות, כל אלה מעלים תהייה - האם אכן כפוף המשפט בישראל לאלוהי הצדק, לו לבדו?
והאם תמיד ובכל מחיר נחוץ צדק זה, שידו בכול ויד כל בו?
ישנה עלילת מתח הפכפכה ומפתיעה,
ישנן דמויות שקל מאוד להזדהות איתן, גם אם עולמו של הקורא רחוק מנושא הספר שנות אור.
ישנה תיבת פנדורה, שכאשר היא נפתחת, היא מאיימת למוטט את כל מה שהיה ברור ונכון וצודק, עד כה.
וישנה שאלה דורית, האם הכרחי לשלם על החטא הקדמון ועל מי לשאת במחיר?
וישנו זגזוג מתמיד בין היכל הצדק הנשגב למסדרונות מבאישים של הפוליטיקה המקומית.
לסיכום:
אישית, אני פחות מתחברת לנושא, ברם, הספר קריא מאוד, זורם ו... מצליח לרגש.
מילה על הכריכה: איש קטן מטיל צל גדול. (אכזופרי כבר אמר, שזה קורה כאשר השמש שוקעת... מפחיד, כשחושבים על הקשר לנושא הספר, לא?)
והצל מנותץ לרסיסים.
אני רק מניחה את זה כאן.
תאריך הכנסה לאתר 06/09/2020
בית המשפט העליון ניצב בנקודה הגבוהה ביותר בגבעת רם שבירושלים.
לא בכדי הוא משקיף מלמעלה,
על שני קודקודי המשולש הדמוקרטי בקריית הממשלה.
הכנסת מצדו האחד
ומשרד ראש הממשלה מהצד האחר.
לגמרי ברור מיהו החשוב, לא?!
אז מדוע ישנו ויכוח עתיק יומין בתחום?
... המשך הביקורת
בית המשפט העליון ניצב בנקודה הגבוהה ביותר בגבעת רם שבירושלים.
לא בכדי הוא משקיף מלמעלה,
על שני קודקודי המשולש הדמוקרטי בקריית הממשלה.
הכנסת מצדו האחד
ומשרד ראש הממשלה מהצד האחר.
לגמרי ברור מיהו החשוב, לא?!
אז מדוע ישנו ויכוח עתיק יומין בתחום?
המאבק בין הפוליטיקה לחוקים...
עולה לסדר היום לא מעט פעמים.
בית המשפט שומר על הדמוקרטיה,
או שבעצם...
הוא פוגע בה היות והוא מעוות את שיטת הממשל?!
כמו שטוענים ...המתנגדים לו...
האם השופטים הופכים עצמם לסוג של....שליטים?
למרות שמעולם לא נבחרו על ידי הציבור?
באילו נושאים לתת לבג"צ להתערב?
האם הוא אמור לנהל פעולות מדיניות?
כמורה לשעבר לאזרחות,
לימדתי לא מעט את הנושאים האלה,
את הזכויות המתנגשות,
את עקרונות הדמוקרטיה,
אבל לרגע לא רקחתי במוחי כאלו מזימות ותככים.
היה שם לא מעט רפש שהופץ, לא מעט מתח.
זו הייתה בפירוש תיבת פנדורה מלאת סודות ושרצים.
זהו ספר מתח קליל מהמשובחים!!
ניכר כי הייתה כאן עבודת מחקר רצינית.
ספר שגרם לי להרבה מלחמות ביני לבין עצמי.
שלא תחשבו, אני לא נאיבית,
אני מניחה שיש אנשים שנעשה להם עוול.
אבל רוצה לחשוב שזה קרה.. מאין משים...
כזה דבר,
מעולם לא עלה במוחי.
אין לי ספק שמה שקרה שם,
קדח במוחו של הסופר.
כולי תקווה ואמונה כי זה לא קורה אצלנו.
מאחלת לכולנו,
שהאמת תנצח את השקר!
שהאור יאיר את החושך!
ואם לרגע לא הייתי ברורה,
זוהי המלצה בוערת לחלוטין
אז, עשו לעצמכם טובה ושריינו לכם עותק
חג שמח לכולנו
ושנצא כבר אל החופש
יפעת ארניה
תאריך הכנסה לאתר 26/07/2020
עוד ספר מתח משובח מבית היוצר של ליעד שוהם , אליו חבר יוצר מוכשר נוסף , יובל אלבשן. יחדיו רקמו השניים עלילה הקשורה בעולם הצדק והמשפט , אשר חושפת מציאות פוליטית ישראלית סבוכה ומורכבת , לא שונה בהרבה מזו המוצגת באמצעי התקשורת. עצוב שכך !
במרכזה של העלילה ניצב נשיא בית המשפט העליון , משה גילון... המשך הביקורת
עוד ספר מתח משובח מבית היוצר של ליעד שוהם , אליו חבר יוצר מוכשר נוסף , יובל אלבשן. יחדיו רקמו השניים עלילה הקשורה בעולם הצדק והמשפט , אשר חושפת מציאות פוליטית ישראלית סבוכה ומורכבת , לא שונה בהרבה מזו המוצגת באמצעי התקשורת. עצוב שכך !
במרכזה של העלילה ניצב נשיא בית המשפט העליון , משה גילון , אלמן ואב לשניים , אשר עולם המשפט ניצב לנגד עיניו ומקבל עדיפות עליונה . לצידו ניצב דויד ינאי , שופט צעיר , בעל עבר לא פשוט בלשון המעטה. גילון מטפח אותו ונעזר בו כדי להסתיר את מחלת האלצהיימר , המקננת בו. ברור , שההסכם הסודי הזה , הנרקם בין השניים , מביא ללא מעט תככים , מהמורות , עליות וירידות וחושף עוד ועוד סודות , שעליהם לא ארצה להרחיב כאן. אשאיר זאת לכם, הקוראים , שתבחרו לקרוא ספר זה , ולא אקלקל לכם את חווית הקריאה.
מדובר בספר מתח סוחף וקצבי , כמו גם יתר ספריו של שהם , אותם קראתי בשקיקה ובהנאה רבים.
הייתי מרותקת לעלילת הספר הן בשל הכתיבה הקולחת והן בשל העובדה , שהוא נוגע בעולם , שפחות מוכר לי , ועם זאת הוא חלק מן המציאות הישראלית , שאני חלק ממנה.
אני ממליצה בחום לקרוא את הספר הזה. חווית קריאה מובטחת !
תאריך הכנסה לאתר 05/07/2020
אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה (ספר ירמיהו/נביאים)
"הערעור האחרון" הינו ספר מתח משפטי ואקטואלי המהווה הצצה לעולם נשגב: בית המשפט העליון ובעלי הגלימות השחורות.
"הערעור האחרון" נכתב על ידי שני יוצרים נפלאים: ליעד שהם ויובל אלבשן המכונה גם הפרופסור. יחדיו הם טווים... המשך הביקורת
אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה (ספר ירמיהו/נביאים)
"הערעור האחרון" הינו ספר מתח משפטי ואקטואלי המהווה הצצה לעולם נשגב: בית המשפט העליון ובעלי הגלימות השחורות.
"הערעור האחרון" נכתב על ידי שני יוצרים נפלאים: ליעד שהם ויובל אלבשן המכונה גם הפרופסור. יחדיו הם טווים עלילה מתוחכמת, נוגעים במציאות פוליטית ישראלית, ובין לבין חושפים את מערכת הצדק והמשפט לעיני הקורא.
לתוך העלילה ליעד ויובל יצקו את ידיעותיהם המשפטיות ויצרו דרמה מרתקת ומסקרנת.
העלילה מעוררת שאלות רבות ונעה על מנעד נושאים: עולם המשפט, צדק, אהבה, פוליטיקה, אינטרסים אישיים, אמינות, מוסריות ועד כמה אדם קרוב לעולמו גם שהוא לובש גלימה שחורה.
האם המשפט: "טעינו לכל אורך הדרך, לקחנו על עצמנו יותר מידי בכוח... פגענו בדמוקרטיה..." מזכיר לכם משהו? לא קראתם על כך בעיתונים ושמעתם בתקשורת ועדיין שומעים? כן!
הדילמות, ההחלטות, ההתחבטויות, הסודות, החרטות, האמיתות והשקרים מוצגים ע"י הדמויות המשוחקות כאן.
הסיפור מגולל בפרקים קצרים על ידי משה גילון –נשיא בית המשפט העליון והשופט דוד ינאי. הוא עוקב אחרי משה גילון שהתאלמן לא מזמן מרותי, ונחשב לגדול שופטי ישראל ומצד שני דוד ינאי-שופט צעיר מבית הרוס שגדל אצל סבתו.
משה גילון נעמד על רגליו האחוריות, כאשר השופט מנחם דקל עומד להיות מושבע לסגנו, ולהחליף את השופט צביקה לוין. כל תחנוניו של משה גילון בפני צביקה לוין לא הועילו, וצביקה התעקש לפרוש לפני מועד הפרישה. משה מצדו מוכן לעשות הכול רק שמנחם דקל לא יהיה סגנו, למרות שמנחם ומשה הכירו בתקופת שירותם הצבאי ושם קרה משהו... כיום אחרי כל כך הרבה שנים ששניהם שופטים צפו ועלו הדעות החלוקות ביניהם.
משה גילון הגדול מכולם נאלץ בפעם הראשונה בחייו לפנות נואשות לבן טיפוחיו. האם בן טיפוחיו יסייע בידו? מה קורה ביניהם? מסתבר שדם זה לא מים והברית בין שני אלה פורצת תיבת פנדורה... "סוד גדול". מה הסוד שפגע בדוד ינאי?
האם הצדק יצא לאור?
הכתיבה מצוינת וקצבית, מרתקת ומסקרנת כאחד. סגנון הכתיבה אחיד וקשה להבחין איזה מהקטעים נכתב על ידי מי מהיוצרים ליעד או יובל.
בשורה התחתונה: "אם אתה רוצה שאף אחד לא ידע משהו, פשוט אל תעשה אותו." (מתוך הספר "הערעור האחרון").
אני נהניתי ואהבתי.
קריאה נעימה.
לי יניני
תאריך הכנסה לאתר 25/06/2020
התודעתי אל ספריו של ליעד שוהם דרך נורית שלנו ואני מודה לך על כך. למען האמת אני לא" מכורה לספרי מתח" שזה הג'אנר שליעד כותב, אבל מצאתי בספריו גם את המתח ,אך תמיד היה מלווה עם ערך מוסף של התייחסות וטיפול בבעייה חברתית ישראלית. לכן אוהבת את ספריו. הספר הזה שונה בעיניי משאר ספריו, וזאת משני טעמים.... המשך הביקורת
התודעתי אל ספריו של ליעד שוהם דרך נורית שלנו ואני מודה לך על כך. למען האמת אני לא" מכורה לספרי מתח" שזה הג'אנר שליעד כותב, אבל מצאתי בספריו גם את המתח ,אך תמיד היה מלווה עם ערך מוסף של התייחסות וטיפול בבעייה חברתית ישראלית. לכן אוהבת את ספריו. הספר הזה שונה בעיניי משאר ספריו, וזאת משני טעמים. הראשון הוא ששני מחברים לכתיבת הספר,ליעד שהם, שהוא סופר ועו"ד וחברו פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקרית אונו, סופר, איש רדיו ופעיל חברתי.
ההתחברות הזאת בין השניים הביאה נוסף לבעייה החברתית ,שהועלתה כאן את הצד המשפטי המתבקש. בעיקר הובאו מהלכי וסדרי העבודה של בית המשפט העליון, שמעורב בסיפור.
" הספר הוא רומן מתח משפטי פסיכולוגי מסעיר שבמרכזו חטא קדמון שאת פירות הבאושים שלו אוכלים האבות והבנים גם יחד. רומן שמוביל את קוראיו מאולמות הנשגבים של בית המשפט העליון אל המסדרונות האחוריים והאפלוליים של הפוליטיקה..........."-מן העטיפה..
הייתה לי הרגשה לא נוחה כבר מן ההתחלה, הרגשתי שרוח התקופה בה אנו חיים שורה על הספר.
אמנם עלילת הספר היא צירוף של אמת ובדייה":........וחושפת את האמת והבדייה שמאחורי מערכת הצדק הישראלית"- מן העטיפה.. בקריאתי הרגשתי שרוח הדברים וההתנהלות של המשתתפים בספר מזכירה לנו, שמשהו לא טוב קורה במוסדות האמורים לנהל את חיינו החל מן הפוליטיקה וכלה במערכת הצדק הישראלית, שבראשה עומד בית המשפט העליון.
הסיפור סובב סביב פרשה שקרתה בצ"הל שלנו, בחיילנו, בהם נתנו כדורים לקבוצת חיילים עם קבוצת ביקורת בבסיס כדי לגרום לשינוי בהתנהלותם בשדה הקרב. זהו מעין ניסוי שנערך לפני שנים, שאמור היה להשפיע על לחימתם של החיילים. הנורא מכל שהכדורים נתנו ללא רשות החיילים וללא הסכמתם, שזה חטא חמור ביותר. וחמור עוד יותר לטעמי שהניסוי הזה קיבל את אישורו של הפרקליט הצבאי הראשי, שהוא כעת נשיא בית המשפט העליון ואת רשותו של סגנו כעת שהיה בזמנו ראש ענף ייעוץ וחקיקה. ראוי לציין שבספר מובאים השינויים הקיצוניים שחלו בחיילים, תופעות נפשיות קשות עד כדי התאבדות חיל ואף רצח.
לא אפרט כיצד הגיעו לחקר האמת או יותר נכון לחקר הפשע שבוצע לפני שנים, הרי זה ספר מתח. מעורבים בסיפור טרגדיות משפחתיות.
ראוי לציין שגילון שהוא כעת נשיא בית המשפט העליון, הקדיש את חייו לביצורו של המוסד המהולל- בית המשפט העליון, חושף את האמת הקשה כשהוא חולה מאד ופורש מן התפקיד המכובד.
כדי קריאת הספר אינך יכול להמנע מלחשוב אילו מעשים נעשים על ידי רשויות השלטון במדינת ישראל, האם תמיד ידיהם נקיות??
משהו אישי שעלה בי עם קריאת הספר. אני סבתא שנכדתה הבכורה בחרה להתגייס לצה"ל היקר לנו ליחידה קרבית. רוצה להאמין שלפחות שם הכל תקין, חוקי והעיקר השקיפות פועלת.
התוודעתי בספר אל מגדל השן של בית המשפט העליון, שבעיניי הוא מקום מושבו של הצדק. למדתי רבות על מהלכי בית המשפט, תיאור המבנה, סדריו, התנהלותו. מי שלא מצוי כמוני בהלכות המשפט ודאי ילמד ויפנים.
הספר הוא על המדינה הקטנה שלי. הוא אינו מצטיין בייחודו הספרותי, אך מבין השורות מבצבצת לדעתי, אזהרה חמורה שדורשת תיקון.
תודה, רבקה.
תאריך הכנסה לאתר 11/05/2020
רומן מתח משפטי-פסיכולוגי, שבמרכזו נשיא בית המשפט העליון, אשר מותקף על ידי כוחות פוליטיים שאינם רווים נחת מעוצמתו של בית המשפט ומעמדו הרם של נשיא בית המשפט העליון. במקביל לתקיפה הפוליטית שמיועדת לקעקע את מעמדה של הרשות השופטת, בית המשפט העליון נתון בסכנה פנימית, בשל מצבו של נשיא בית המשפט העליון... המשך הביקורת
רומן מתח משפטי-פסיכולוגי, שבמרכזו נשיא בית המשפט העליון, אשר מותקף על ידי כוחות פוליטיים שאינם רווים נחת מעוצמתו של בית המשפט ומעמדו הרם של נשיא בית המשפט העליון. במקביל לתקיפה הפוליטית שמיועדת לקעקע את מעמדה של הרשות השופטת, בית המשפט העליון נתון בסכנה פנימית, בשל מצבו של נשיא בית המשפט העליון, סודות קבורים והקשר בינו לבין צעיר השופטים בעליון, שהוא בן טיפוחיו.
כעורכת דין בשירות הציבורי, בית המשפט העליון הוא מבחינתי סלע יצוק של חתירה מתמדת לצדק, למשפט, לשמירה על ערכים שחשובים לכל אזרח ותושב במדינה. המקום שאליו אני יודעת שתמיד כשאגיע, השופטים יהיו מוכנים לקראת הדיון בתיק, חריפים ויודעים, וכדאי שאהיה מוכנה היטב לכל שאלה שאני עשויה להישאל על ידם. הדיון תמיד יהיה מכובד, ראוי, מוצדק, מנומק. מאזני הצדק בשיא תפארתם.
משום כך, ברור שקראתי בנשימה עצורה את הספר, שחושף את אחורי הקלעים של הגלימה. לא נעים לגלות שבתוך המוסד הכל כך מכובד הזה, רוחשים יצרים אפלים. שמתחת לגלימות של שופטים עליונים מסתתרים, ובכן, בני אדם, חיים, נושמים, מלאי כוונות טובות אבל גם שמסוגלים לטעויות, גדולות כקטנות. הפגיעות האנושית, איננה נעצרת בשערי בית המשפט.
הספר מותח, העלילה סוחפת, ובסופו של דבר, נשארים עם הטעם המריר – מתוק של פתרון ספרותי מרתק, אל מול המציאות העכשווית הטופחת על פנינו באירוניה דקה (או לא כל כך דקה).
אני אסיים בציטוט שמבחינתי מתאר את תחושת העוצמה שמתלווה לכל ביקור שלי בבית המשפט העליון, החל מהסיור הראשון והמוסבר שנערך לנו (כפרקליטים בפרקליטות המדינה), ועד היום.
"למתבונן ממרחק, בית המשפט העליון נדמה כמצודה אדירה, ניצב בנקודה הגבוהה ביותר בגבעת רם, בית המשפט משקיף מלמעלה על שני קודקודי המשולש הדמוקרטי בקריית הממשלה, הכנסת מצדו האחד ומשרד ראש הממשלה מצידו השני....החומות שמקיפות אותו, עשויות אבנים ירושלמיות אדמדמות-צהבהבות, מונעות את כניסתם של המבקשים להתקרב אליו שלא דרך הכניסה המרשימה שנבנתה כהעתק לאחד משערי העיר העתיקה. אבל מי שייכנס, יגלה שטרם נכנס.... אחרי שכל חפציו ייבדקו, יעלה לאטו במעין רחוב ירושלמי שמסתיים בחלון פנורמי מרהיב המשקיף אל שכונת נחלאות הירושלמית. החלון העצום מונע אמנם משאון העיר להיכנס פנימה, אבל קרני השמש הירושלמית והנוף עתיק היומין של העיר שאין שנייה לה בעולם, נכנסים פנימה וכמו מקבלים את פני הבאים בשערי בית המשפט."
תאריך הכנסה לאתר 09/05/2020
תמיד אמרתי שלקרוא את הספרים של ליעד שהם, זה כמו לקרוא כותרות עיתון.
והכוונה כמובן, שהספרים מאד אקטואליים ובדרך כלל דנים בבעיות שמעסיקות את האנשים בהווה, ונמצאים בשיחות התקשורת וברשתות חברתיות.
הפעם, הספר הוא שיתוף פעולה בין ליעד שהם ויובל אלבשן (בסוף יש גם גילוי נאות).
בזמן... המשך הביקורת
תמיד אמרתי שלקרוא את הספרים של ליעד שהם, זה כמו לקרוא כותרות עיתון.
והכוונה כמובן, שהספרים מאד אקטואליים ובדרך כלל דנים בבעיות שמעסיקות את האנשים בהווה, ונמצאים בשיחות התקשורת וברשתות חברתיות.
הפעם, הספר הוא שיתוף פעולה בין ליעד שהם ויובל אלבשן (בסוף יש גם גילוי נאות).
בזמן האחרון יש מתח רב בין הכנסת ובראשם שם המשפטים ובין הרשות השופטת, במיוחד בית המשפט העליון.
מי בעצם אחראי על ה"צדק", מי אחראי על החוק.
האם צדק וחוק זה היינו הך.
האם הכנסת נותנת "פקודות" לבית המשפט? או בית המשפט "מפקח" על הכנסת?
האם אקטיביזם שיפוטי הוא טוב? או עדיף שמרנות?
בערך על זה דן הספר. כלומר לא דן על זה, אלא משתמש בזה, וזה הרקע.
שני אנשים מדברים בספר הזה. שניהם שופטי בית המשפט העליון.
משה גילון הוא נשיא בית המשפט העליון, ודוד ינאי מונה זה עתה לצעיר השופטים.
אין כל ספר שכבוד השופט משה גילון , הוא בן דמותו של השופט בדימוס אהרון ברק.
הוא אלמן (היה מאד קשור לאשתו), בנו אינו נמצא בארץ, בתו גרושה, השפיטה – זה כל עולמו. את כל חייו הוא הקדיש לבית המשפט והחוק.
ויש קשר בין שני השופטים.
השופט משה גילון, פרש את חסותו על דוד ינאי עוד בהיותו נער, תלמיד תיכון מבית הרוס (מגיע ממשפחה מזרחית, הרוסה, אביו רצח את אימו, ועתה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי) וגם הוא חבר (בסתר) של בתו של גילון.
אבל מאז עברו כבר 25 שנה. בינתיים משה גילון הפך להיות לנשיא בית המשפט העליון, ודוד ינאי למד משפטים, התמנה לשופט, ועכשיו הוא גם שופט בית משפט העליון.
השופט משה גילון הוא אקטיביסט. בית המשפט העליון "מעוצב" בצלמו ובדמותו, בית המשפט העליון הוא בעצם השופט גילון.
הסגן שלו, שלאורך כל הקריירה שלו, היה איתו, ובעצם יכול להחליף אותו, הוא שמרן. הוא יותר "נכנע" לכנסת ולשר המשפטים. השופט גילון אינו מעוניין שמנחם יחליף אותו, כל הוא יהרוס כל מה שגילון בנה.
אבל אז נוצרת בעיה. אצל השופט גילון יש התחלה של דימנציה (או אלצהיימר), אף אחד פרט לרופא שלו ולדוד ינאי לא יודע על זה. גילון שוכח דברים, נכנס לחוסר ריכוז.
גילון יודע שהוא צריך להחזיק מעמד רק עוד מספר חודשים. ולכן הוא מבקש מדוד שיהיה שם בשבילו וישמור עליו. ואז לפי שיטת הסיניוריטי, מנחם לא יוכל להתמנות לנשיר בית המשפט העליון.
מכאן מתפתחת עלילת מתח. האם נשיא בית המשפט העליון יוכל לתפקד? והאם ינאי יסכים לבגוד במה שהוא מאמין ולכסות על גילון.
וכמובן, לכל אחד יש שלדים בארון, וה"מלחמה" בין הרשות השופטת והרשות המחוקקת נמצאת בשיאה.
מאד נהניתי לקרוא את הספר. הספר מרתק, זורם. הוא מעניין הן מבחינת העלילה והן מבחינת הרעיון הכללי.
הוא לא ספר מתח אופייני.
אבל ספר מרתק מאין כמוהו.
ועתה לגילוי נאות.
פרופ' יובל אלבשן, היה מרצה שלי למשפטים. אך...בחיים לא פגשתי אותו. זה היה השיעור היחידי באותו יום, ואני התעצלתי להגיע מהדרום למרכז.
הקליטו לי את ההרצאות, ואני שמעתי בבית (משהו בנוסח זום של היום)
את הבחינה עברתי ב 90+ . 
זהו.
אה, כן, מאד מאד ממליצה על הספר.
תאריך הכנסה לאתר 27/04/2020
הערעור האחרון מאת ליעד שהם ויובל אלבשן. ידיעות ספרים +כנרת. מרץ 2020. 316 עמודים.
מניחה שכולם מכירים את המצב שהם מכינים תבשיל או עוגה ממש לפי המרשם- אבל מה שמתקבל זה לא הדבר שציפתם לו, אז זו בדיוק התחושה שהייתה לי כשסיימתי את הספר "הערעור האחרון".
הסקירה נכתבת בימי הקורונה. כמו... המשך הביקורת
הערעור האחרון מאת ליעד שהם ויובל אלבשן. ידיעות ספרים +כנרת. מרץ 2020. 316 עמודים.
מניחה שכולם מכירים את המצב שהם מכינים תבשיל או עוגה ממש לפי המרשם- אבל מה שמתקבל זה לא הדבר שציפתם לו, אז זו בדיוק התחושה שהייתה לי כשסיימתי את הספר "הערעור האחרון".
הסקירה נכתבת בימי הקורונה. כמו לרבים, גם לי היה מחסום קריאה במשך שבועות. והחלטתי לשבור אותו עם הספר הזה. ובתור "שובר מחסום" הוא בהחלט עושה את העבודה. ויכול להיות שבעולם אחר- הספר היה מתאים כספר טיסה.
אבל, הספר נופל לכל קלישאה אפשרית. עמוס לעייפה בסטראוטיפים. הכל צפוי. הדמויות, העלילה, הרמיזה לשחיתות במערכת אכיפת החוק.
הקריאה בספר קולחת. סיימתי אותו ביום וחצי. בשליש הראשון כאשר הקורא עושה את דרכו בעלילה- הכל מבולבל ולא מספיק ממוקד. השליש השני- הוא החלק הטוב בספר. והשליש שמסיים את הספר- גם הוא היה נדרש לעריכה מחדש.
כאשר סוקרים ספר מתח, זו מלאכה מאתגרת כי קשה שלא ליפול לספוילרים.
אנקדוטה משעשעת הייתה לראות שעוד לפני שמושגים מעולם הקורונה היו נוכחים בחיינו השתמשו הכותבים במילה מטוש. מילה שכל אחד מאיתנו מכיר אותה היטב. שהם ואלבשן שזרו בספר פסקי דין והגיגים מעולם המשפט- נחמד אבל לא מעבר לזה.
אני אוהבת את הכתיבה של ליעד שהם- שלטעמי די נבלעה בספר הזה. בטוחה שהכתיבה בצמד הינה אתגר לכולם. לכותבים ולעורכים כאחד
האיור של הכריכה- בהחלט עושה את העבודה .
ואני מקווה שאוכל לחזור ולקרוא כפי שאני עושה בשיגרה.
תאריך הכנסה לאתר 26/04/2020
זה לא סוד שקראתי את כל ספריו של ליעד שוהם. ספרייתי מתהדרת בשניים עשר ספריו הקודמים. כששמעתי שיוצא ספר חדש, מייד דאגתי לעצמי לעותק.
גילוי נאות: הפעם חששתי. חששתי משום, שהספר נכתב במשותף, ולא ידעתי מה שיתוף הפעולה הזה יוליד. לשמחתי הרבה, חששותיי התפוגגו כבר בעמודים הראשונים. ... המשך הביקורת
זה לא סוד שקראתי את כל ספריו של ליעד שוהם. ספרייתי מתהדרת בשניים עשר ספריו הקודמים. כששמעתי שיוצא ספר חדש, מייד דאגתי לעצמי לעותק.
גילוי נאות: הפעם חששתי. חששתי משום, שהספר נכתב במשותף, ולא ידעתי מה שיתוף הפעולה הזה יוליד. לשמחתי הרבה, חששותיי התפוגגו כבר בעמודים הראשונים.
מדובר בספר נפלא, אינטליגנטי ומרתק, המעורר תהיות רבות בנוגע לעולם המשפט, לצדק ולמוסר.
קיימים מעט מאוד אנשים כמו כבוד השופט משה גילון, לטוב ולרע.
לא מכירה יותר מדי אנשים ששלטון החוק עומד בראש מעייניהם בצורה מובהקת כל כך, ואולי מטרידה אפילו. חשוב יותר מחייו האישיים, חשוב יותר ממנו עצמו. מערכת הצדק, בית המשפט העליון - 'הבית' - כמו שהוא קורה לו - עומד בראש ובראשונה לפני הכול! וכשאני אומרת הכול, אני מתכוונת, הכול כולל הכול.
תאמרו לי כמה אנשים היו מוותרים על הפרידה מבני/בנות זוגם הגוסס/ת רק בשל דיון (חשוב ככל שיהיה)?
אז זהו משה גילון, והוא יעשה הכול לטובת מערכת הצד והמשפט, לטובת הבית הזה.
כשמינוי מטריד במיוחד מאיים על מערכת המשפט, כפי שהוא ייסד אותה ועומד בראשה, כנשיא בית המשפט העליון, הוא מחליט להיאבק בכל כוחו, גם המועט שנותר לו (ולא ארחיב מעבר לכך).
ינאי, הוא צעיר שופטי בית המשפט העליון וגם בן טיפוחיו של משה גילון, שלא לומר כמעט בנו שלו.
ינאי הגיע ממשפחה מזרחית, הרוסה, הנגועה באלימות, וזה בלשון המעטה.
כאשר ינאי הילד, חווה טראומה קשה, כבוד השופט משה גילון לוקח אותו תחת חסותו. הוא דואג לו בכל מובן אפשרי.
לימים, העניין התברר כמורכב הרבה יותר ממה שנראה על פני השטח.
כיום, משה גילון זקוק לעזרתו של השופט ינאי. עזרה שיש בה הפרת אמונים לקרובים לו, שלא לומר אפילו בגידה, לאמונתו שלו, לאג'נדה שלו.
האם הוא יבוא לעזרת משה גילון, שהרי הוא חב לו את חייו, ואולי אפילו את הקריירה שלו?
העניינים מסתבכים, סודות מתגלים מתוך קופת שרצים שנפתחת, והתחושה הכללית היא של איבוד שליטה.
אז מהו הגבול העובר בין הצדק לבין אי הצדק, בין השקר לאמת, בין הגלוי לנסתר, ומה מחייב חצייתו של אותו גבול? אם בכלל.
רומן מתח משפטי מרתק על אמות המידה המנחים את האנשים העומדים בראש מערכת המשפט שלנו. סיפור על כל אחת ואחד מאיתנו. על הגדרות הצדק והאמת שלנו, ועל השילוב של כל אלו, כשפוליטיקה ותככים מתערבים באלו.
הספר כתוב בגוף שלישי, כשהפרקים מסופרים על משה גילון ועל ינאי לסירוגין.
קראתי את הספר ביומיים, ולקחתי לי עוד יומיים כדי לכתוב, דבר שאני לא עושה בדרך כלל, והפעם זה פשוט התחייב. השתדלתי לא לפרט הרבה מעבר מחשש לספוילרים.
מקווה שהצלחתי, ולו במעט, להעביר את תחושותיי מקריאת הספר הנפלא הזה.
לסיכום, רק ליעד שוהם גורם לי להתגעגע למקצוע - ממנו ברחתי לפני שנים לא רבות.
תודה על יצירת מופת מרתקת נוספת.
קריאה מהנה.
תאריך הכנסה לאתר 19/04/2020
חוק וצדק
ליעד שהם הוא מחבר מותחנים מצליח, ששניים מספריו גם נהפכו בשנה שעברה לסדרת טלוויזיה ומחזה מוצלחים ומצליחים. בלשון מחמאה, אפשר לומר ששהם הוא התשובה הישראלית לג'ון גרישם ובחרתי בגרישם דווקא, כי כמוהו גם שהם הוא עורך דין בהשכלתו ומקצועו הראשון. עכשיו הוא הוציא ספר חדש, אבל הפעם עם כותב... המשך הביקורת
חוק וצדק
ליעד שהם הוא מחבר מותחנים מצליח, ששניים מספריו גם נהפכו בשנה שעברה לסדרת טלוויזיה ומחזה מוצלחים ומצליחים. בלשון מחמאה, אפשר לומר ששהם הוא התשובה הישראלית לג'ון גרישם ובחרתי בגרישם דווקא, כי כמוהו גם שהם הוא עורך דין בהשכלתו ומקצועו הראשון. עכשיו הוא הוציא ספר חדש, אבל הפעם עם כותב שותף – יובל אלבשן, בעצמו פרופסור למשפטים (ודיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו) וגם פעיל חברתי (בתפקידים שונים) לאורך השנים. וכל זה קשור קשר הדוק לעלילת הספר, שהוא סוג של רומן מתח (תכף הסבר) שהשניים טוו, ונקרא "הערעור האחרון" (ידיעות ספרים, כנרת). גיבורי הספר כמעט כולם עוסקים במשפט – שופטים בבית המשפט העליון, עורכי דין, סטודנטים למשפטים. ציר העלילה המרכזי נסב סביב מאבקו של משה גילון, נשיא בית המשפט העליון שרואה סכנה ברורה ומיידית למעמדו וכפועל יוצא מכך לדמוקרטיה הישראלית בכלל (מוכר, מישהו?), בין השאר מצד שר משפטים שחותר תחת אושיות מערכת המשפט ומצד השופט הבכיר שעשוי לרשת אותו, ומכיוון בלתי צפוי - גם ממנו עצמו, כי מתברר לו שהוא חולה ושעון החול של ימיו כנשיא בית המשפט העליון הולך ואוזל.
גילון הוא אלמן, אב לבן בוגר שחי בחו"ל ולבת, עורכת דין גם היא, גרושה פלוס ילדים. הוא הקדיש את חייו למשפט ולבית המשפט, שתמיד היו בראש סדר העדיפויות שלו. ועם זאת, הוא טיפח מגיל 16 נער מבריק, דוד ינאי, מכלוף במקור, שאביו רצח את אימו כשהיה תינוק, ומי שגידלה אותו הייתה סבתו. עכשיו ינאי הוא צעיר השופטים בעליון, רווק שעדיין רואה בגילון לא רק משפטן מבריק ומודל לחיקוי מקצועי אלא גם מנטור ודמות אב, ומאוהב שנים – חלקן מקרוב וחלקן מרחוק – בדניאלה, בתו של גילון.
השגרה מופרת והכול מסתבך כשגילון, שנחוש למשוך את כהונתו כמה חודשים נוספים כדי למנוע מהשופט הבא בתור לנשיאות, זה שעושה יד אחת עם השר המחליש את המוסד, להתמנות לתפקיד, כי לפי החוק יהיה מבוגר מדי. כדי להסתיר את מחלתו הוא מגייס את עזרתו של ינאי, שמסכים בלית ברירה – מהטעמים האידאולוגים הנכונים-בעיניו – אבל בחשש. אלא שהברית-בכפייה הזאת (לצד המחלה שלא עוצרת), מתפקדת יותר כתיבת פנדורה שנפרצה מאשר כחומת מגן על בית המשפט.
לא ארחיב כדי לא לקלקל את הפן המותחני בספר, ויש בו שורה של תעלומות שנקשרות זו בזו עד שהן נפתרות ויש פשע וכמובן רעים וטובים, אבל אין יריות, מרדפים או שלל גופות. גב הספר מגדיר אותו "רומן מתח משפטי-פסיכולוגי" ואכן התככים והתעלומות נשזרים וקשורים במערכת יחסים אישית שעומדת בבסיס העלילה והיא, לצד מניעים פוליטיים-חברתיים, זו שמניעה את העלילה. לצד מערכת האב-בן בין השופט המבוגר לצעיר, ישנו גם הרומן-בהמשכים של השופט הצעיר עם בתו של המבוגר, ויש גם חיפוש שורשים ובמידה מסוימת – זהות. וכמובן, הסוד מהעבר, שאיכשהו נקשר לגיבורים לא רק בהיבט האישי, אלא בפן הלאומי-פוליטי, שמתחבר כמובן (כי זה מסוג הספרים שבו לא משאירים קצוות פרומים) לפוליטיקה העכשווית-בסיפור.
ולמרות שהעלילה נדמית לפעמים כמתכתבת עם כותרות המהדורות ועמודי החדשות, חרף הבקיאות והשליטה המרשימות בעולם המשפט הישראלי ולמרות שנראה כי נוסחת הז'אנר הופעלה כאן לפי הספר וביעילות, הספר לא סחף אותי. בעיני, הגיגים "חשובים" חזרו על עצמם יותר מדי פעמים, עד כדי תחושת עומס-יתר דידקטי, סגנון הכתיבה באופן כללי היה יבשושי מאוד, יותר דיווחי מסיפורי, והדיאלוגים בין הדמויות עֵציים למדי. הכול ביחד יוצר אמנם מכונה משומנת של סיפור, אבל בעיני לא כזה שמעורר אמפטיה או סימפתיה (לגיבור שהולך ומאבד את עצמו, לזה שמחפש את עצמו, לאהובתו שבמלכוד), או שמתח את עצביי עד דק ועד קצה הכיסא.
שני קווי העלילה המרכזיים מעלים נושאים מאוד מעניינים, הן מהבחינה המשפטית בכלל, והן כדילמות בספרות מתח בפרט. אבל נדמה לי שעדיף היה להפריד ביניהם ולפתח עלילת רומן מתח או מותחן לכל אחד בנפרד. לפעמים כזכור, פחות זה יותר.
תאריך הכנסה לאתר 16/04/2020
נשיא בית המשפט העליון החדש מדבר בסוף הערעור האחרון, ספרם של ליעד שהם ויובל אלבשן. הוא מצטט בהם ציטט דברים שאמר נשיא בית המשפט העליון בדימוס: "'כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם. עבדות."
ואז הוסיף ואמר: "עבדות. וכנראה זה כובד המשקל שאני מרגיש כעת ... המשך הביקורת
נשיא בית המשפט העליון החדש מדבר בסוף הערעור האחרון, ספרם של ליעד שהם ויובל אלבשן. הוא מצטט בהם ציטט דברים שאמר נשיא בית המשפט העליון בדימוס: "'כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם. עבדות."
ואז הוסיף ואמר: "עבדות. וכנראה זה כובד המשקל שאני מרגיש כעת על כתפי משמוניתי לנשיא בית המשפט העליון של מדינת ישראל. עבדות אני נותן לכם, קבע רבן גמליאל, ולמי שתוהה מיהו אדונם של עבדים אלה, שלנו, של שופטי ישראל, אענה מיד: לנו יש אדון אחד. הצדק שמו. אני נושא תפילה לבורא עולם בבקשה ש'יַנְחֵנִי בְמַעְגְלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ'. לְמַעַן שְׁמוֹ".
הציטוט מבטא בתמצית את רוחו של הספר ואת אמירתו.
תחילה יש לומר על הערעור האחרון, כי הוא ספר קריא מאוד, שנרקם בחוכמה ובכישרון רב. שני כותביו, ששיתפו ביניהם פעולה (מסקרן לדעת איך בדיוק עשו זאת, מבחינה טכנית!), הם עורכי דין, ואת הידע המשפטי הרב שלהם יצקו לתוך דרמת מתח משפטית מרתקת.
יופיו של הרומן בכך שהוא נשען, כאמור, על ידע רב, ובה בעת הוא נוגע בעיקר בסוגיה שנעשתה בשנים האחרונות מרכזית מאוד במציאות הישראלית, ובמיוחד בתקופה האחרונה. מדובר בשאלת האקטיביזם השיפוטי. האם הכול שפיט? האם זכותו של בית המשפט העליון לקבל על עצמו את האחריות לפסוק בעניינים שנראים בעלי עניין ציבורי? יש מי שסבורים שראוי להגביל את כוחו של בית המשפט העליון ולהצר את צעדיו, למשל כשמדובר בצה"ל ובהחלטותיו המבצעיות, ויש מי שסבורים שרק בית המשפט העליון יכול להגן על ההיגיינה הציבורית, גם כשמדובר בהחלטות צבאיות.
יש בספר דמות אדם שטוען כי "טעינו לכל אורך הדרך: לקחנו על עצמנו יותר מדי כוח, עיוותנו את שיטת הממשל, פגענו בדמוקרטיה… הפכנו את עצמנו לשליטים למרות שמעולם לא נבחרנו על ידי הציבור…" (ודבריו נשמעים כמעט כאילו צוטטו ישירות מעיתון עכשווי), ויש מי שמתנגדים לטענה ונחרדים ממנה. דעתם של הכותבים מתגלה בסמוי באמצעות אלה הסבורים כי "בית משפט עליון חזק חיוני לדמוקרטיה, הכרחי כדי לבלום את כוחה הלא מוגבל של הממשלה". (אכן…!)
שהם ואלבשן מפליאים ללהטט בסוגיות היפותטיות (ואולי לא? אולי מדובר במקרים אמיתיים?) ולבדוק אם בית המשפט רשאי ויכול להתערב בהן, לטוב ואולי – לרע.
הדילמות המוצגות בספר מרתקות, והפתרונות שמגיעים אליהם המחברים מרתקים לא פחות. שני הכותבים מפליאים להדגים כיצד פועלת תודעה משפטית, איך נבנים רעיונות משפטיים, מה מקור ההשראה שלהם וכיצד הם מבשילים לכדי טיעונים שמוצגים ומכריעים את הדין.
מעבר לכך, הם טווים גם עלילה סיפורית מעניינת מאוד, שאת טיבה אפשר אולי לסכם בפסוק "אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה", המופיע בתנ"ך בספר ירמיהו ובספר יחזקאל: איך משפיעים חטאי אבות על בניהם? האם הבנים יישאו בעונש על חטא שלא הם חטאו? ישלמו את המחיר על עוון של הדור שקדם להם? נראה כי בלי דעת נושאים בתוכם בנים לא רק חטא, אלא גם פחד שניטע בהם מלידתם: הפחד להיענש, החשש שמא ינהגו כמו אבותיהם, שמא ידמו להם. התיקון אמור להיות ביצירה של קשר אב-בן אחר, לא ביולוגי אלא ערכי ויזום. האם קשר כזה יכול להצליח? מה יביא אתו לַקשר האב האחר, החלופי? איך ייעתר לבן שאימץ לעצמו? האם הבן יוכל לקבל ממנו את מה שהחסיר האב המוליד?
סודות מחרידים נחשפים בספר, כמעט בעל כורחם, ומסתבר שדווקא הידיעה, דווקא ההתעמתות עם אמיתות בלתי נסבלות, יכולה לשחרר ויכולה להיטיב, אפילו במקומות שנדמים במבט ראשון אבודים.
וזה עוד אחת ממעלותיו של הרומן: עלילת המתח מתפתחת כפי שעלילות כאלה אמורות: מרובת הפתעות וטלטלות. וכמו בחיים, לפעמים מה שנראה "רע" מתברר כ"טוב". יש בספר לא מעט תהפוכות ושינויים דרמטיים, ועד לרגע האחרון מתבררים דברים מפתיעים ואפילו מרגשים מאוד.
יש בו גם צד מציצני: הספר מלווה מקרוב מאוד את אב בית הדין של בית המשפט העליון, מתוך נקודת המבט שלו. אין ספק שמעניין מאוד לעקוב אחרי הלכי הרוח שלו ואחרי מה שמתרחש מאחורי הקלעים של אולם בית המשפט. חזקה עלי ששהם ואלבשן בקיאים במטריה, ושתיאוריהם אמינים ומדויקים (ואם לא, הם בהחלט משכנעים, ואולי די בכך…). הם מציגים בפני הקוראים לא רק את המתרחש מאחורי הקלעים, אלא גם כמה סודות גלויים למי שבקיא, ומפתיעים את מי שאינו בקיא: "הוא [הנאשם] לא ידע את הכלל הבלתי כתוב של כתיבת פסקי דין – אם אתה עומד לזכות נאשם, אל תחסוך במילות ביקורת עליו"…
ברור לגמרי שהכותבים מוקירים את בית המשפט, ואולי אפילו חרדים לו, לשלמותו ולשלומו. הם מציגים בפנינו את היצרים והפוליטיקה שמפעילים את המהלכים שנעשים שם, בחלונות הגבוהים, אבל אין ספק שלבם עם הדמות הראשית משה גונן, שאת כל מעשיו ומחשבותיו מדריך הצורך לשמור על בית המשפט ולהגן עליו.
עלי להודות שאת סופו של הספר קראתי עם דמעות בעיניים.
תאריך הכנסה לאתר 16/04/2020
ספר מתח משובח המשאיר הרבה מקום למחשבה.
משה גילון הוא נשיא בית המשפט העליון העומד לפרוש בעוד כחצי שנה. הוא עדיין מתאושש ממותה של אשתו האהובה והקשר שלו עם שני ילדיו די רופף. משה גילון ידוע כשופט בעל עצמה. הוא חושש ממה שיקרה אחרי שיעזוב ובמקומו יתמנה סגנו, אותו
אינו מעריך... המשך הביקורת
ספר מתח משובח המשאיר הרבה מקום למחשבה.
משה גילון הוא נשיא בית המשפט העליון העומד לפרוש בעוד כחצי שנה. הוא עדיין מתאושש ממותה של אשתו האהובה והקשר שלו עם שני ילדיו די רופף. משה גילון ידוע כשופט בעל עצמה. הוא חושש ממה שיקרה אחרי שיעזוב ובמקומו יתמנה סגנו, אותו
אינו מעריך , הקשור לשר המשפטים הנוטה לצמצם את כוחו של בית המשפט לטובת הפוליטיקאים ( נשמע די מציאותי). יש לו חשש שדברים נסתרים מתרחשים בבית המשפט ושבין השופטים יש כאלה הנסחטים ע"י גורם חיצוני.
דוד ינאי, גם הוא שופט בבית המשפט העליון, הוא בן טיפוחיו של גילון. דוד הגיע ממשפחה השייכת ל"ישראל השנייה" – בית עני, משפחה מזרחית, אב שרצח את האם ואושפז בבית חולים לחולי נפש כשהוא מוגדר כסכיזופרן. גילון הכניס אותו עוד בנעוריו לביתו,
דאג ללימודיו, עזר לו להתקבל לבית המשפט העליון וראה בו בן. ינאי ודניאלה , בתו של גילון, התאהבו זה בזה אבל נפרדו בגלל חששו של ינאי שעברו ישפיע על חייהם העתידיים.
היחסים בין משה גילון ודוד ינאי מלווים את הסיפור, עם עליות וירידות, כשגילון מתחיל להראות סימנים מדאיגים של חוסר ריכוז. הוא מגלה לינאי סוד אותו אינו רוצה לחשוף מחשש שהגילוי יגרום לכך שיאלץ לעזוב את כס המשפט לפני שיצליח לשנות את ההחלטה
שסגנו יירש את מקומו. ינאי מאידך, מגלה לתדהמתו סוד הקשור לאביו המאושפז כחולה נפש ומבין שגילון הסתיר ממנו סוד גדול עוד יותר.
כדי לגלות את הסודות צריך לקרוא את הספר.
יש בספר הרבה מידע על עולם המשפט והתככים שמאחורי הקלעים, יש התייחסות לשר המגיע מ"ישראל השנייה" ומוכן למטרת התקדמות פוליטית לפגוע בבית המשפט העליון. ועל הכול מרחפת "קונספירציה" של ניסוי רפואי בחיילי צה"ל בעבר.
ולאוהבי הרומנטיקה – מערך היחסים בין דוד ינאי לדניאלה גילון , עם העליות והירידות, מציג זוג שבא מרקעים שונים ומצליחים להתגבר על כל הקשיים.
ספר מרתק, בעל עומק, שאי אפשר להניחו עד לסיום.
תאריך הכנסה לאתר 04/04/2020
במרכז העלילה המסופרת בשני קולות, נמצאות שתי דמויות מרכזיות:
הדמות הראשונה היא של משה גילון, נשיא בית המשפט העליון אשר הגיע למעמדו הרם והמכובד אחרי שנים של עבודה קשה, דבקות במטרה ואמון מלא בדרכו. הוא היה אחד מאבני היסוד של בית המשפט העליון והתגאה בכך בכל מאודו. עבודתו הייתה אצלו במקום... המשך הביקורת
במרכז העלילה המסופרת בשני קולות, נמצאות שתי דמויות מרכזיות:
הדמות הראשונה היא של משה גילון, נשיא בית המשפט העליון אשר הגיע למעמדו הרם והמכובד אחרי שנים של עבודה קשה, דבקות במטרה ואמון מלא בדרכו. הוא היה אחד מאבני היסוד של בית המשפט העליון והתגאה בכך בכל מאודו. עבודתו הייתה אצלו במקום הראשון בסדר העדיפויות שלו, גם לפני משפחתו, אם כל אהבתו הרבה אליה.
הדמות השנייה היא של דוד ינאי, שופט בבית המשפט העליון אשר התמנה לאחרונה לתפקיד נכסף זה. ההיכרות שלו עם גילון היא ארוכת שנים, מהתקופה שבה למד כסטודנט באוניברסיטה. גילון היה זה שעודד וטיפח אותו. בנוסף, בזמנו, בין דוד ובתו של גיליון, דניאלה, התפתחו רגשות שהובילו לקשר רומנטי.
וכעת, הנסיבות הובילו את גילון לבקש מינאי בקשה לא פשוטה, כזו שנוגדת את עקרונות שניהם. בנוסף, חשיפה של סוד גדול מהעבר מטלטלת את חייו של ינאי שגם לולא אותו סוד, נאלץ לאורך כל השנים לחיות עם עבר משפחתי סבוך. ינאי נמצא בצומת דרכים קריטית העלולה להביא לטלטלה כבדה, לא רק על חייו, אלא על מוסד בית המשפט כולו. הוא יצטרך להגיע להחלטה שעלולה לפגוע דווקא באנשים שהוא הכי אוהב.
מה הוא אותו סוד גדול ומטלטל אשר ינאי נחשף אליו? מהו העול אותו ינאי נאלץ לסחוב כל חייו? ומה ביקש גילון מינאי שכל כך קשה לביצוע?
את כל התשובות לשאלות תמצאו בספר המבריק: "הערעור האחרון"!
הספר הזה פשוט מעולה! מצאתי את עצמי מרותקת לעלילה כבר בעמודיו הראשונים. מאוד נהניתי מקריאתו והתרשמתי מההתפתחויות והתפניות בעלילה הנהדרת.
בשיתוף פעולה נפלא ומוצלח רוקמים שני הסופרים המוכשרים עלילה מרתקת ומשובחת במיוחד, עלילה אקטואלית מאוד לימינו אשר חושפת בפני הקורא את הלך הרוח במסדרונות בתי המשפט, חילוקי הדעות, מאבקי הכוח, הצגת מערכת היחסים הסבוכה הקיימת בין בית המשפט והממשלה, הגזענות, הדילמות, הטיוחים והסודות. כל אלה יוצרים סיפור מצוין שאותו קראתי בשקיקה עד לעמוד האחרון.
שורה תחתונה: "הערעור האחרון" הוא רומן מתח סוחף וקצבי שממנו נהניתי המון! אל תפספסו את הספר המשובח הזה!
תאריך הכנסה לאתר 13/03/2020
"הערעור האחרון" מתרחש בין כותלי בית המשפט העליון ומשרד המשפטים, ומסופר לסרוגין מפיהן של שתי דמויות. משה גילון הוא נשיא בית המשפט העליון, מאמין ללא סייג בחשיבותו של המוסד ובמעמדו המרכזי במשולש הרשויות. דוד ינאי הוא צעיר השופטים, בן טיפוחיו של גילון. בין השניים שוררים כמעט יחסי אב-בן מאז שנפגשו,... המשך הביקורת
"הערעור האחרון" מתרחש בין כותלי בית המשפט העליון ומשרד המשפטים, ומסופר לסרוגין מפיהן של שתי דמויות. משה גילון הוא נשיא בית המשפט העליון, מאמין ללא סייג בחשיבותו של המוסד ובמעמדו המרכזי במשולש הרשויות. דוד ינאי הוא צעיר השופטים, בן טיפוחיו של גילון. בין השניים שוררים כמעט יחסי אב-בן מאז שנפגשו, כשגילון ביקר בבית הספר התיכון בו למד ינאי. שורשי הקשר ביניהם ייחשפו בהמשך, ויחשפו איתם מערכת סבוכה של סודות.
הספר נפתח בטקס חילופי סגני הנשיא. למרות מאמציו של גילון, הסגן שפרש סירב להיענות לבקשתו לחזור בו. הסגן החדש, שנכפה עליו, מתנגד בקולניות לתפיסתו השיפוטית של גילון, ונהנה מתמיכתו של שר המשפטים, שמבקש לצמצם את סמכויות בית המשפט ולהכפיף אותו לתפיסותיו שלו (D9, מישהו?). בלבו של גילון מתעורר חשד שהסגן היוצא לא פרש מרצונו החופשי, אלא הוכרח, אולי נסחט, והוא נחרץ למנוע מצב שבו הסגן החדש ימונה לנשיא אחריו.
לא ניתן להוסיף פרטים על העלילה מבלי להכשל בקלקלנים. אציין בקצרה שהיא עוסקת לא רק בתמרוניו של גילון לשמור על בית המשפט העליון, אלא במגוון נושאים המשתלבים יחדיו, ביניהם התמודדות עם אלצהיימר, התמסרות מוחלטת ליעוד, קללת המורשת הגנטית, יחסי הורים-ילדים, וכמובן העימותים הטעונים בין הרשות המבצעת לרשות השופטת. הסוד שמתגלה בערך בשלישו האחרון של הספר, ויוצר שבר גדול בין הדמויות, נראה לי לרגע מופרך, עד שנזכרתי שכבר היו דברים מעולם. עם זאת, אני סבורה שניתן היה לקחת אותו לכיוון שונה מזה שבחרו הסופרים, במקום לדשדש שוב בנושאים עדתיים. תהיתי גם על סבירותם של כמה מהלכים של ינאי, אבל ליעד שהם ויובל אלבשן בקיאים הרבה יותר ממני בהלכות שופטים, והסיפור בכללותו מתקבל על הדעת.
השילוב הבלתי שגרתי בין שני סופרים שכתבו יחדיו אינו ניכר בקריאה, והסגנון אחיד וזורם ללא תפרים. הספר מותח כדבעי, מוסיף דעת בעניני משפט מבלי להעיק, ומציג דמויות אנושיות מאוד שקל להזדהות אתן. הערכתי במיוחד את משחקי המוחות שבו, ואת התפניות הבלתי צפויות אך המשכנעות. כוחו, כרגיל בספריו של ליעד שהם (לא קראתי את ספריו של יובל אלבשן – מצב טעון תיקון), בחיבור ההדוק למציאות, כפי שהיא משתקפת בכותרות המטרידות בחדשות.
סוחף, קריא ומומלץ.
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|