בפרקים קצרים, פורשת לירז את הוויית חייה, את המתרחש במחלקה הסגורה, ואת המתרחש בנפשה הסגורה והמסוגרת שאינה חושפת גם עבורה עצמה, את המים האפלים שרוחשים מתחת לשתיקה שלה.
שתיקה עמוסה, חריפה, חדה כתער. שתיקה שאין שום ספק שמסתירה תחתיה אירועים חריפים, חדים, כואבים עד אין יכולת לשאת.
מה גורם לילדה יפה, מוצלחת, תלמידה טובה וספורטאית טובה, להתכנס אל תוך תהומות של השתבללות שאין היא מתירה, באמצעות שתיקתה העמוקה, שום קצה חוט שיפרום את חומותיה?
איך מתמודדים עם השתיקה הזו, האנשים שסביבה, הוריה, דודתה, הפסיכולוגית שלה, החבר שלה, והחברה החדשה לחדר במקום הסגור הזה, זו עם השיער הכחול הזוהר, שמבינה אותה על אף שתיקותיה, ושאיננה נכנעת לשתיקותיה.
ומה קורה כשהדברים מתחילים סוף סוף לצוף, לאט לאט החוצה, להתפוצץ את דרכם אל המודעות ומבקשים למצוא פיתרון.
כל אלה נכתבים בשפה שהיא בדיוק. לא רגשנית מדי, חסכנית אבל מצליחה להעביר את סערות הנפש הפגועה, והפרקים הקצרים יוצרים זרימה קצרת נשימה, ומאפשרים לעצור מפעם לפעם, להניח את הספר כדי לעכל את מה שעבר דרכו.
איך קורה שאדם מאבד את יכולת הדיבור? הספר עוקב אחר מנגנון ההתגוננות שהנפש של לירז בחרה לה, כשאינה מסוגלת להתמודד עם מה שאירע. העבודה הזהירה של חקירה חייבת להיעשות ביד עדינה כדי לא לפגוע עוד, כדי לייצר סביבה בטוחה כדי לאפשר לדברים לעלות.
אנחנו מתחילים להבין מה קרה, לפני שלירז מאפשרת לעצמה להבין, אבל לא מפחית במאום מהמתח הפסיכולוגי שמייצר תהליך החקירה הזה.
הספר מסווג בקטגוריית ילדים ונוער, אבל אל תיתנו לזה להטעות אתכם. זהו ספר לכל גיל, לכל מי שספרות עבורו נועדה, בין היתר, להביא לביטוי את נפש האדם, על חולשותיה וכוחותיה.