"החיים לא עומדים בהבטחה שלהם. בגלל זה :חמור."-
כבר מן הפתיח ניתן לנחש שפרוזה מזן אחר לפנינו, ואכן כתב ידו המיוחד של ברדוגו ניכר ומזוהה בקלות גם כאן בספרו חדש זה...
שמונה ימים של קיץ 2018 בהם מתרכז הסיפור , ביניהם היום האחד והמיוחד בו  הגיבור הראשי  בעל כורכו  מקבל לידיו חמור עזוב וכך בעצם הופך למטפלו המסור והנאמן.
רוסלאן איסקוב- הוא הגיבור הראשי, גבר בשנות ה50 לחייו, יליד אזירבג'ן, המתגורר רוב שנות חייו ב בבת הדר , מושב קטן וזנוח בפאתי אשקלון. על פי הגדרתו תמיד הרגיש את עצמו תלוש ולא חיי את הוויית חייו כפי שאולי היה מוכתב לו מלמעלה , ולמעשה בכך הוא לא שונה  מרוב תושבי המושב , אלה אשר פונו מאדמתם בגוש קטיף ומרגישים כמוהו תלושים ועקורים עד סוף ימיהם.
החמור העזוב אשר נמסר לרוסלאן על ידי השוטרים המפטרלים בין שבילי המושב פותח בפני האיש סוג של צוהר לצאת מקליפתו בה עטף את עצמו שנים רבות, להבין את עצמו ואת סביבתו טוב יותר וסוף סוף גם לחיות את ההווה החמקמק המיוחל ששכח מתי חווה אותו לאחרונה...
לכל הדעות, הספר שלפנינו לא פשוט ולא נוח לעיכול – העלילה מורכבת משלל תמונות פנורמיות מרהיבות וביניהן תיאורי מצבים רגעיים- פעם אלה הם תיאורים מפורטים ולעיתים אף בוטים וקשים מנשוא כגון סצנות מיניות עם הידיד , פעם אחרת אלו הן התמונות הרכות והמלטפות של הגיבור בחיק חמורו ועוד ועוד ...פרקים שלמים מן הרומן עוסקים בעברו של הגיבור , שנים אחורה בזמן, שנים רוויות אירועים טראומטיים עבורו, שנות התבגרותו , שנות לימודיו והכשרתו כמהנדס בניין...לאחר מכן התקופה השחורה עבורו כאשר נפלט ממקום עבודתו ונותר תלוש ולא מבוקש על ידי הבריות... 
בכישרון רב  מצליח כאן הסופר לשזור סוג של רקמה דקה בה האקטואליה החברתית –הפוליטית חודרת ומכוונת את התנהגות הפרט, לעיתים  היא מוחקת את אישיותו ואת בחירותיו האישיות  ולעיתים אף גורמת לו לנהוג בצורה פרוורטית ובזויה...התוצאה הסופית על פי ברדוגו  היא הריקנות המחשבתית והרגשית אותה מייחס הוא  לגיבור הראשי שלו ברומן שלפנינו ...
אין ספק שכאשר קוראים  ב"חמור" התחושה הכללית היא שהסימבוליות  משחקת כאן תפקיד מרכזי הרי מאחורי כל פיסקה כנראה מסתתרות משמעויות נסתרות  מהמבט הראשון ,ואכן זוהי גדולתו של ברדוגו  למצוא  את העומקים הפילוסופיים  מאחורי כל מחווה אנושי  וזה בדיוק מה שעושה לפרוזה שלו להיות בועטת בבטן הרכה של הקורא בלי  לרחם עליו.
לסיכומו של דבר לא הייתי ממליצה באופן גורף על קריאתו של הספר  , אלא רק לאלה המחפשים אתגר אינטלקטואלי ולא נרתעים מהקושי להתחבר לסגנונו המיוחד של הסופר ...