יחיל צבן הוא מומחה להשלכות התרבותיות של מזון, שיטות הכנותו ומשמעותהן מצד אחד ומצד שני הוא מומחה גם בספרות. הוא מתייחס לספרות ותעשייתה כתעשיה לכל דבר שיש לה שלבים שונים הכוללים יצירה פיזית של הטקסט, עריכה, הדפסה, פירסום שווק והפצה.
מהבחינות הללו שלבי הכנת ספר יש להם משמעויות כמו להכנת המבורגר והשלבים הנוספים שניזכרו לע"ל ולכן, מבחינה חברתית תרבותית, וכלכליות יש דמיון בין שתי התעשיות הנ"ל.
למשל מבחינת היחס למות. מי שאוכל המבורגר, ברור שהוא מפעיל מכונת מוות ארוכה, מאורגנת ומסודרת. כך גם תעשיית הסיפרות עוסקת ברובה במות. הראשון מעניק חוויה של מוות אישי אינטימי, וואילו השני מעניק חוויה ציבורית, משותפת של המוות שניהם מעניקים את המוות כחוויה, שהוא מכנה אותה ביחד ספרבורגר. באופן דומה הוא מוצא אנלוגיה במישור היחס לאלימות ואופן התבטאותה בהם.
כך הוא מוצא אנלוגיות גם במישורי תודעה נוספים. למשל הקשר בין "ג"אנק פוד" ל "אוכל זבל" ההמבורגר, למשל, הוא ג'אנק פוד למרות זאת הוא נימכר בכמויות אדירות כל יום. הוא מאופיין בקיבעון מחשבתי כמו יצירות סיפרותיות מסוימות המאופינות מהבנה אידיאולוגית, המאפשרת לנו לראות את תעשיית הספרות כמנגנון יצור של ניירות משומשים.
לכל ספרזבל באופן אנלוגי בברת צריכה יש עלילה קבועה הפועלת זמן ומתרוקנת כמו בטרייה משומשת.
מכל האנלוגיות של ההשוואה (בין היתר) שהבאתי כדוגמאות לאנלוגיה בין התחומים והמאפיינות אותם הוא ההשפעה שלהם על חיי הכלכלה שבשני התחומים היא נוטה להיות קפיטליסטית מבחינה כלכלית, ובורגנית מבחינה חברתית.
בכל זאת הוא גם מוצא מקום לחשיבות וההשלכות של גניבת הספרים.
כאן מגיע גם תיאור תפקידו של הספר כמתנה כחלק מהכלכלה הקפיטליסטית והחברה הבורגנית . לתיאור זה מתאים גם ההמבורגר אם כי באופן שונה מבחינה חברתית (הוא פחות יציב מאשר הספר).
בצורה זו ובאופן מפורט עובר המחבר על כל המרכיבים של תעשיית הסיפרות: כוננית הספרים, כריכת הספר , עטיפתו, פתק ההחלפה וסימן הקריאה. כל זאת כמובן בדיון עמוק רציני ואקדמי שכאן היה מקום להזכיר את האלמנטים הללו מפאת קוצר המקום ומי שמעוניין להכנס לעומק הדברים יאלץ
לרכוש את הספר או להשאילו בספריה .
פעולות אלו מוצאות את תיאורן בספר כדלקמן (ציטוט, עמוד 65): “הענקת ספר כמתנה מנטרלת את הפואטיקה של הקרבן (הצרכן ד"י) ואת כוחה הליטורגי. הקרבן הפואטי הוא מסירה מוחלטת של היצירה, ויתור על טובות ההנאה שהיא מניבה, על הונה, על כוחה ויצירותה, ויתור המחולל את קיומם של – האל, האומה, היפה, האחר ….. מושיאיה ניתבעים לשהות בקרב המקריבים להתקיים בתוכם (זו הסיבה שהדת, האומה ותעשיית הספרות עסוקות בהסדרות בלתי פוסקות של הפונציאל הקטסטרופלי של פעולות הקרבן).”
ציטוט זה של הערת שוליים בספר מדגימה על שפתו העשירה, המורכבת והמסובכת של המחבר\החוקר.
עם הסיבוך של שפתו של המחבר ועומק רעיונותיו הרי עקב הרעיונות המקוריים והמפתיעים הרי הספר מעניין וראוי לניסיון קריאה.
ד ו ד יששכרי.
