|
|
|
|
|
| אבקועים |
|
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר: 1390 |
|
| |
בבית ישן, בפאתי מושב שכוח אל, מתגורר בועז “ג’ומעה” קרמר עם אמו. את ילדותו ונעוריו הוא מבלה בשדות המושב בחיפוש אחר נחשים והרפתקאות. עם השנים הופך ג’ומעה ללוכד נחשים מקצועי ששמו הולך לפניו. למרות אופיו החשדן והקוצני נשים נשבות בקסמו, ונדמה שחייו נעים בכיוון הנכון. כל זאת, עד שלפתח ביתו מתפרצים נער ונערה, תמימים וסקרנים לכאורה, שמחזיקים בידם סוד נורא. המפגש איתם יטלטל את ג’ומעה ויוביל אותו להרפתקה אפלה וסוערת במיוחד.
אֶבְקוֹעים, בעלי חיים הבוקעים מביצים כשהם בעלי יכולת תפקוד עצמאית, הוא סיפור על קרקעית האופל ועל המחיר שמשלם אדם על בחירות שנעשו עבורו.
זהו הרומן השלישי של שירז אפיק. ספריה הקודמים, לנקות את יפו (2014) ובשורות טובות (2017), ראו אור בהוצאת מטר וזכו לשבחים. סיפוריה התפרסמו בכתבי עת שונים ובאנתולוגיה סיפור שמתחיל בפרידה (עברית, 2019). זוכת תחרות הסיפור הקצר של מרחב טיוטות, “סיפור שמתחיל בכוס תה”.
שירז אפיק נולדה בתל אביב. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, עבדה בארץ ובחו”ל עם מכורים לסמים, ניצולי שואה ונפגעי נפש. כיום עוסקת בכתיבת ביוגרפיות כסופרת צללים. נשואה ואם לשני בנים.
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר היום: 2 |
תאריך הכנסה לאתר 22/02/2020
את קריאת הספר התחלתי לפני מספר חודשים, ובזכות היותו דק, כ-200 עמודים, ידי נשלחה אליו. תחילת הסיפור לא תפסה אותי או סקרנה אותי, אז הנחתי לו לזמן אחר. במסגרת 'מועדון קוראות' שאני חלק ממנו, נבחר הספר לקריאה כך שחזרתי אליו. הקריאה השנייה בו הייתה אחרת, אינני יודעת להניח אצבע על הסיבה לכך, אך שמחה... המשך הביקורת
את קריאת הספר התחלתי לפני מספר חודשים, ובזכות היותו דק, כ-200 עמודים, ידי נשלחה אליו. תחילת הסיפור לא תפסה אותי או סקרנה אותי, אז הנחתי לו לזמן אחר. במסגרת 'מועדון קוראות' שאני חלק ממנו, נבחר הספר לקריאה כך שחזרתי אליו. הקריאה השנייה בו הייתה אחרת, אינני יודעת להניח אצבע על הסיבה לכך, אך שמחה שכך היה. הכתיבה של הסופרת, שירז אפיק, קולחת ומהירה אם כי לא הצלחתי לקרוא את הספר בנשימה אחת, הייתי חייבת לעשות הפסקות.
הדמות הראשית, בועז (כינוי ג'עומה), הצליחה לבלבל אותי. לא החלטתי את אני אוהבת אותה, אם אני מרחמת עליה. בועז סקרן אותי מאוד מבחינה פסיכולוגית וכל פעם שאלתי את עצמי האם אני בעדו או נגדו. אז נכון, בין הקלפים שחייו חילקו לו, לא הסתתר הג'וקר או האס, אבל עדיין הבחירות שלו, דרך החשיבה שלו לעיתים גרמו לי אי נוחות ומאידך, לעיתים רציתי להתערב ולהצילו מגורלו שלו.
בועז חי במושב עם אימו בלבד ואינו יודע מי אביו, אף אחד אינו יודע והאם אינה מוכנה למסור בדיל אינפורמציה זו לאיש. חוסר דמות אב מורגש לאורך כל הספר. זה לא נותן לו מנוח והוא מנסה לגלות את זהותו. בילדותו ננשך בועז על ידי נחש וניצל, מנקודה זו הוא מנתב את כל מרצו ללמוד כל מה שרק ניתן על חיה זו.
אנו מכירים ילד טבע, תזזיתי, לא רגוע או שקט. הבנות רצות אחריו והוא מלא בכריזמה. אנו עוקבים אחר התפתחותו בכל המובנים מילדות ועד בגרות ומעבר לכך.
הסיפור מתגלגל אך לא הצלחתי להיות מרותקת לכל אורכו ם כי הוא אכן היה מעניין. הדמויות, הן הדמות הראשית והן המשניות, כתובות בצורה מהודקת ועגולה. נראה כי הכול נכון ובמקום.
קריאה מהנה,
יעל
תאריך הכנסה לאתר 17/01/2020
“אבקועים” הוא אחד הספרים המדויקים והאמינים שקראתי. שירז אפיק יודעת לברוא עולם מציאותי אמין עם דמות מעניינת ומיוחדת שאי אפשר לעזוב אותה לרגע, כי היא גורמת לקורא לסקרנות.
אני יודעת שאם אגיד לכם שבספר יש תיאורי נחשים, מיד תעוותו פנים ותגידו, “איכס, אני לא... המשך הביקורת
“אבקועים” הוא אחד הספרים המדויקים והאמינים שקראתי. שירז אפיק יודעת לברוא עולם מציאותי אמין עם דמות מעניינת ומיוחדת שאי אפשר לעזוב אותה לרגע, כי היא גורמת לקורא לסקרנות.
אני יודעת שאם אגיד לכם שבספר יש תיאורי נחשים, מיד תעוותו פנים ותגידו, “איכס, אני לא אקרא על החיה המגעילה הזו ,החיה המפחידה עוד מימי גן העדן.”
גם אני חושבת באופן שבלוני על הנחש, ומזהה בו את כל הסמלים והסממנים שאנחנו נותנים לו. אבל תסמכו עלי ורוצו לקרוא את הספר. לא תתאכזבו ואפילו תופתעו מהקריאה המרתקת בו.
הסיפור מסופר בגוף ראשון וברצף כרונולוגי. לא קל להצליח לרתק את הקורא במונולוג אישי. שירז אפיק פיתחה את הדמות כך שרציתי להבין אותה לעומק, לדעת את המניעים הפסיכולוגיים של התנהלותה.
בועז, או בכינויו ג’ומעה הוא ילד מושב, ילד טבע שכל כולו מחובר לאדמה, לעשבים ולזוחלים שבין העשבים. בועז אינו אהוב על חבריו ובטח לא על המורה לתנ”ך שמוצא תמיד דרך להתעלל בו. בועז גדל במושב עם אמא יחידנית שאינה חמה, אך מאוד דואגת ואוהבת בדרכה שלה. היא מסרבת לגלות לבועז מיהו אביו. בצל חוסר הידיעה והנטישה גדל בועז כמו האבקועים, והפך להיות עצמאי במהירות. (אבקועים, הוא שם כולל בביולוגיה לצאצאי בעלי חיים, בעיקר זוחלים אך גם פרוקי רגליים, הבוקעים מביצה כשהם דומים בצורתם לפרט הבוגר ומסוגלים לתפקד באופן עצמאי.)
אירוע הכשת נחש מעודד אותו להימשך לחיה השנואה. לאט לאט הוא מוצא את מקומו בעולם בזכות הנחשים, כך שבאופן טבעי הוא הופך להיות לוכד נחשים ומגדל נחשים הטוב ביותר. אהבת הנחשים והיכולת לטפל בהם העצימה את כוחו.
“הייתי היחיד שיכול להציל אותם. זה היה כוח פסיכי.”
ראיתי בבועז דמות של גיבור ואנטי גיבור. מצד אחד הוא גיבור, כי יש בו כוחות ויכולות להתמודד עם הנחשים המסוכנים ביותר, מילד שאינו אהוד הוא הופך לילד ונער מתבגר שכולם רוצים להיות בקירבתו ונשים נמשכות אליו. מצד שני הוא אנטי גיבור, כי אינו יכול להתמודד עם כוחותיו הפנימיים ועם העולם החיצוני, יש בו ארס פנימי שמחבל בעצמו. ולמרות זאת אהבתי לקרוא את דמותו, דמות אמיתית חיה ונראית מול עיני הקורא. ההתנהגות שלו גורמת לקורא לתהות ולחשוב ובעיקר להבין איך ולמה צמח להיות מה שהוא.
מדויק, זו המילה שאני יכולה להגדיר את הספר.
בניית הדמויות כל כך נכונה ואמינה, הקורא שגם אם אינו מסכים על התנהלות הדמויות מבין בהחלט את התנהגותן והבחירות שלהן. שירז אפיק יודעת לנווט ולנתב את הגיבורים שלה במסלול הכי נכון והכי אמין. היא מצליחה לגרום לנו להבין את הרגשות של הגיבור ואת הבחירות שהוא עושה. לא רק בעיצוב הדמות הצליחה הסופרת, אלא גם בתיאור מקצועו והיחס האוהב שלו את הזוחלים.
אל חיו של בועז נכנסות ויוצאות דמויות רבות, אך נער ונערה, דניאל ונופר נכנסים ומשנים עליו את כל עולמו הרגשי.
העלילה מתפתחת אל הסיום שאינו ידוע מראש, כשהגעתי אליו אמרתי “ואוו, זה הכי נכון שיכול להיות.” הסיום סגור.
יש בספר תיאורי טבע נפלאים וכל כך ארצישראליים. הספר כתוב בשפה גבוהה ומדויקת (לא ארכאית) ללא משלבי לשון. אני נשבתי בשפה ובדמותו של בועז, הוא כתוב כל כך נכון וחי, סגנון שפת הדיבור שלו כן, יש בו הומור ושנינות לשון מתובלת בעוקצנות קיפודית.
הספר משופע בתיאורים אישיים רגשים מרחיבי לב.
“הלב שלי היה מתרוקן. כל כך שמח וחי היא עשתה אותי בנוכחות שלה.”
ספר מרתק עם דמות מיוחדת. אל תתנו לו לחמוק מכם. מומלץ מאוד.
תאריך הכנסה לאתר 04/01/2020
הספר תפס אותי כבר בכריכתו. הנחש על הרקע הצהוב תפס את מבטי, וגם שם הספר שהוא מילה שלא הכרתי. אבקועים הם בעלי חיים הבוקעים מביצים, כשהם בעלי יכולת לתפקד באופן עצמאי.
גיבור הספר העונה לשם בועז וידוע בכינויו ג'ומעה חי עם אמו היחידנית. היא מסרבת לגלות לו מיהו אביו, ועובדת קשה לפרנס את המשפחה.... המשך הביקורת
הספר תפס אותי כבר בכריכתו. הנחש על הרקע הצהוב תפס את מבטי, וגם שם הספר שהוא מילה שלא הכרתי. אבקועים הם בעלי חיים הבוקעים מביצים, כשהם בעלי יכולת לתפקד באופן עצמאי.
גיבור הספר העונה לשם בועז וידוע בכינויו ג'ומעה חי עם אמו היחידנית. היא מסרבת לגלות לו מיהו אביו, ועובדת קשה לפרנס את המשפחה. וכך בעצם ג'ומעה גדל ומתפקד אף הוא באופן עצמאי. יום אחד הוא מגלה אהבה חדשה, את אהבתו לנחשים, ואף הופך להיות לוכד נחשים. אך ג'ומעה איננו לוכד רק נחשים אלא גם נשים. הנשים נוטות להתאהב בו, וג'ומעה? כאחד שנולד לתפקד באופן עצמאי וחובב נחשים, נראה כי בועז דומה להם באופיו והוא משיל מעליו כל ניסיון לקשרים חברתיים. עד שיום אחד נער וחברתו נכנסים לחייו של גיבורנו, בסערה וסוחפים אותו לעלילה שהולכת ומסתבכת. ואם זה מזכיר לכם את המשולש הקמאי של אדם-חווה-נחש. נראה כי זה לא בכדי.
הקשר של בועז עם אמו הוא קשר שכולל בתוכו הרבה אהבה מחד, אך מצד שני גם הרבה כעס על ההסתרה של דבר כה חשוב לזהותו של הגיבור – של מיהו ומהו. בועז יוצא למסע של גילוי עצמי, אך האם הוא מסוגל לגלות מיהו ומהו מבלי להשיל מעליו כל הזמן ולנסות להתחדש או ליתר דיוק להתחמק ממי שהוא. האם הנער וחברתו שנכנסו לחייו יובילו את חייו למסלול אחר. בתחילת הספר נשביתי בקסמו של הספר ובעיקר כעסתי על דמותו של הגיבור. על היחס של אהבה-שנאה שהוא מנהל עם אמו, על היחס שלו לנשים ועל החשבונות הלוא פתורים שלו בעיקר עם עצמו. אך בהמשך הכניסה של הנער והנערה השאירו אותי קצת מבולבלת והרגיש לי שהספר אמנם ממשיך לסקרן אותי, ומעניין אותי לעקוב אחרי מערכת היחסים של בועז איתם.
ניכרת ההשקעה בהכרת עולם הנחשים והנגשתו באופן מחכים ומעניין. וגם בנייתו של בועז בהתחלה הרגישה לי מסקרנת ורבת דימויים, ובכך שהדמות הכעיסה אותי לא מעט במהלך הספר, ניכר שהמחברת אכן הצליחה להעביר דמות רבת ממדים שמחכים שתשיל עוד ועוד מעצמה ושתיחשף יותר ויותר. הספר עוסק רבות ביחסי הורים וילדיהם, על מקומה של אהבה ושל היעדרה, בעיקר בתוך המשפחה. האהבה של בועז לנחשים לא מפסיקה להדהד את נקודות הדמיון ביניהם ואולי גם השוני, לכל אורכו של הספר.
תאריך הכנסה לאתר 04/01/2020
הספר הזה הגיע אליי עבור סקירה לפני למעלה משלושה חודשים והאמת ששם הכותר והנחש המתפתל לו- הרתיעו אותי וגרמו לספר לשכב בתחתית הערימה, עמוק עמוק למטה כך שלא אראה את הנחש. בחודש האחרון, פה ושם נתקלתי בסקירות עליו והסקרנות גרמה לי לקרוא אותן. ומסקירה לסקירה הרגשתי שאני עושה עוול לספר, כל סקירה הרימה... המשך הביקורת
הספר הזה הגיע אליי עבור סקירה לפני למעלה משלושה חודשים והאמת ששם הכותר והנחש המתפתל לו- הרתיעו אותי וגרמו לספר לשכב בתחתית הערימה, עמוק עמוק למטה כך שלא אראה את הנחש. בחודש האחרון, פה ושם נתקלתי בסקירות עליו והסקרנות גרמה לי לקרוא אותן. ומסקירה לסקירה הרגשתי שאני עושה עוול לספר, כל סקירה הרימה את הספר שלב למעלה עד שהחלטתי לשלוף אותו ככה מהאמצע ולתת לו הזדמנות.
אז קודם כל תודה לכותבי וכותבות הסקירות.
אני שמחה שהצלחתי להתגבר על מראה הנחש למרות הסלידה והפחד שלי מהחיה הזו, ועוד יותר אני שמחה שהספר הצליח לגעת בי על שלל נושאיו שמתחבאים בעוביו הדק.
נתחיל משם הכותר- אבקועים.
אלו בעצם בעלי חיים הבוקעים מביצים כשהם בעלי יכולת תפקוד עצמאית.
וזהו בעצם בועז "ג'ומעה" שלנו, גיבור העלילה שמציאות חייו גורמת לו להתבגר ולתפקד בעצמאות יתירה יחסית לגילו. בועז הוא בן יחיד לאמא יחידנית שנוצרת בתוכה את מוצאו של אביו. היא לא מוכנה לגלות לו מיהו- לא שם, לא קצה כיוון, שום רמז, שום איזכור קטנטן. בדרכה היא מעניקה לו אהבה, מגוננת מדיי ועם זאת היא גם מעניקה לו מרחב פתוח, הוא ילד של טבע שמעדיף את שדות המושב שבו הם גרים על פני השיעורים בבית הספר. הוא אוהב חיות ואוסף אותן לביתם הקט. ואימו מקבלת את כל שיגיונותיו באהבה, מסכימה להכל, כמו מפצה אותו על חוסר אב בחייו. ובועז הכמה לדמות אב רואה בכל גבר בסביבה פוטנציאל לאב 'הנעלם', מחפש קווי דימיון ביניהם ואפילו מקנא בילד הכי מאוס בעיניו בנוכחות אב בחייו.
בועז-ג'ומעה גדל וחיבתו לנחשים מתעצמת. הוא הופך ללוכד נחשים מקצועי ומיומן, הלוכד מספר אחד. הוא מגדל בבית נחשים ואוסף נשלי נחש. עם כל האהבה שאני רוחשת לבני- ספק גדול מאד אם הייתי מסכימה שיגדל בבית נחש כחיית מחמד. לאורך הקריאה הרגשתי שג'ומעה כמו נטמע בדמות נחש, שאופיו משתלב ונשזר בדמות נחש-
חשדן, קוצני, ערמומי, מחוספס, חלקלק ומפתה. המסתורין שבאישיותו גורם לנשים להישבות בקסמיו והוא לוקח מהן את מה שהוא צריך ואז כמו נחש מסתובב, משיל את עורו ומפנה להן עורף, "מגדל" סוג של עור חדש וחסין מרגשות.
הנחש הוא דמות קדומה עוד מסיפורי התנ"ך, הוא הגורם הישיר שבגללו אדם וחווה נזרקו מגן העדן הטוב, מחיי הנוחות. הוא פיתה את חווה בערמומיות בתפוח האסור ועקב זאת נענש על ידי אלוהים. אולי כאן טמונה הסלידה והשנאה של בני האדם לחיה הזו ומכאן יצא לה שם נרדף לערמומיות.
מערכת היחסים שלו עם אימו גם פתלתלה-
מצד אחד הוא אוהב ומצד שני כועס ומלא טינה על עצם הסתרתה ממנו את דמותו של אביו. זה יושב אצלו בראש, בלב, מין חור שחור ואפל של אי-ידיעה כואבת. חוסר המידע הזה שורט את נפשו ולמרות מאמציו הוא לא מצליח לשכנע אותה למסור לו את המידע. גם הנבירות והחיפושים שלו במסמכיה לא מעניקים לו את התשובה המיוחלת.
ביום בהיר אחד נכנס נער לחייו והעלילה מתפתלת כשאותו נער מכניס את חברתו לחייו של בועז. כמו בסיפור המקראי אותה נערה פועלת כמו נחש ערמומי, היא סוחפת את בועז והנער להרפתקאה אפלה וסוערת שסופה כמעט ידוע מראש, כמעט כמו גירוש מגן-העדן הבטוח והנוח לחיים של כאב וצער בסגנון העונשים שהוטלו על אדם וחווה מידי אלוהים רק במהדורה מחודשת ונשית.
הסיפור קולח, מעניין והסופרת עשתה עבודת תחקיר מעולה. למדתי על עולם הנחשים, שמות וסוגים שונים.
העלילה שוזרת בתוכה יחסי הורים-ילדים- התבגרות בצל אם יחידנית שטרודה בפרנסה, ילד שגדל עצמאית ובעל השקפת עולם שנכפתה עליו מכורח המציאות, תוצאות הבחירות של האם על מהלך חייו ובעיקר על הצורך של ילדים באהבה ותשומת לב.
בסיום הספר שאלתי את עצמי האם נקודת הפתיחה של חייו היא זו שגרמה לבועז להיות מי שהוא, האם החוסר באב גרם לו להתנהל כפי שהתנהל ביחסיו עם נשים ואולי בעצם הכל טמון באהבתו לנחשים עד כדי היטמעות דמותו ואופיו כשל נחש?
שורה תחתונה:
העלילה הצליחה לשבות אותי, הדמות של בועז הרגיזה אותי במיוחד בגלל יחסו לאימו והיה רגע אחד קטן בסוף הספר שגרם לי לרחם עליו אבל השורה האחרונה הבהירה לי שנחש תמיד נשאר נחש.
הוא לא משתנה. הוא בסך הכל משיל את עורו.
ממליצה מאד!
תאריך הכנסה לאתר 01/01/2020
"אֶבִקוֹעִים" הוא סיפורו של בועז, שחייו מתרחשים בצילו של אביו הבלתי ידוע. בועז מתגורר עם אמו במושב, ילד שוליים, דייר בבית מוזנח, מבודד גם כשהוא בחברת בני גילו. אמו מסרבת למסור לו מידע כלשהו אודות אביו, בחיטוטיו בבית הוא אינו מוצא אף בדל של רמז, ודמיונו מייחס את האבהות לגברים שנקרים בדרכו - שכנים... המשך הביקורת
"אֶבִקוֹעִים" הוא סיפורו של בועז, שחייו מתרחשים בצילו של אביו הבלתי ידוע. בועז מתגורר עם אמו במושב, ילד שוליים, דייר בבית מוזנח, מבודד גם כשהוא בחברת בני גילו. אמו מסרבת למסור לו מידע כלשהו אודות אביו, בחיטוטיו בבית הוא אינו מוצא אף בדל של רמז, ודמיונו מייחס את האבהות לגברים שנקרים בדרכו - שכנים, כוכבי מסך, גיבורי מיתוסים. גם כשיתבגר, חידת האב לא תחדל לייסר אותו.
אמו של בועז, מלכה, מגדלת את בנה היחיד במסירות, אך מיחסיהם של השניים נעדר חום הורי, ונדמה שהם מתנהלים על בסיס של שותפות יותר מאשר על בסיס של משפחה. מכיוון שהיא טרודה שעות רבות בפרנסת המשפחה הקטנה, בועז הוא במידה רבה אֶבְקוֹעַ, צאצא המסוגל לתפקד באופן עצמאי מן הרגע שבו הוא בוקע מן הביצה.
הספר מלווה את בועז מילדות ועד העשור החמישי לחייו. במידה מסוימת הוא גדל ללא פיקוח, מבריז מלימודים, משוטט כרצונו, חש טוב בעיקר כשהוא בחוץ, בשדה. את מאבקיו הוא מנהל לבדו, וגם את דרכו בחיים הוא בוחר מגיל צעיר בעצמו. התחום היחיד בו הוא נוחל הצלחה הוא המקצוע בו בחר, לכידת נחשים, אך בכל מה שקשור ליחסים בין-אישיים, ובעיקר לקשרים זוגיים, הוא הולך ממפלה למפלה. נדמה כי העדר מודל זוגי והורי בחייו מונע ממנו ליישם מודל כזה בחייו. גם כשמזדמנת לו האפשרות לתיקון, הוא מחמיץ אותה.
שירז אפיק מספרת סיפור כרונולוגי, המסופר מפיו של בועז בגוף ראשון. בועז אינו טיפוס מתוחכם במיוחד, גם לא מודע לעצמו לגמרי, אבל הפרטים שהוא בוחר לספר בכנות חושפנית לוכדים בחיות את אופיו ואת השפעת תנאי הפתיחה של חייו על המשכם. למעט היציבות שהוא מפגין בעבודתו, הוא טיפוס די נסחף, מיטלטל, בלתי עקבי, מחליט בקלות ומתחרט באותה הקלות על החלטותיו. האם היה מהלך חייו שונה אילו היה גדל עם אב, או לפחות עם דמות אב מזוהה? האם האדם הוא לחלוטין תבנית דרך גידולו? שאלות אלה, ושאלות מעניינות אחרות, צפות ועולות תוך כדי קריאה, לא במישרין, אך באופן בלתי נמנע.
"אבקועים" הוא ספר בלתי שגרתי. יחודו נובע הן מן המהלך המקורי של הארועים, שהם צפויים ובלתי צפויים גם יחד, והן מסגנונו הבוטח, הבורא דמות בשר ודם משכנעת מאוד, לצד דמויות משניות מדויקות. לפעמים מתעורר החשק לטלטל את בועז, לעתים קרובות יותר מתעוררת החמלה כלפיו, וכך או כך הוא נכנס אל הלב.
חווית קריאה מומלצת בהחלט.
תאריך הכנסה לאתר 21/12/2019
"... כשהרגשתי כאב פתאומי שלא דומה לשום דבר. הסתכלתי על הרגל שלי, שהייתה חשופה במכנסיים הקצרים ובסנדלים התנ"כיים שנעלתי, אבל כל מה שראיתי היה פצע קטן, ואני לא הבנתי איך דקירה של קוץ יכולה להכאיב עד כדי כך, עד שראיתי אותו מתפתל הלאה ממני בתוך הצמחייה, ואז הבנתי." (עמ' 17).
רק... המשך הביקורת
"... כשהרגשתי כאב פתאומי שלא דומה לשום דבר. הסתכלתי על הרגל שלי, שהייתה חשופה במכנסיים הקצרים ובסנדלים התנ"כיים שנעלתי, אבל כל מה שראיתי היה פצע קטן, ואני לא הבנתי איך דקירה של קוץ יכולה להכאיב עד כדי כך, עד שראיתי אותו מתפתל הלאה ממני בתוך הצמחייה, ואז הבנתי." (עמ' 17).
רק לראות מישהו עם נחש גורם לי לצמרמורת.
בת דודה שלי היא כמו בועז, אין לה פחד מנחשים, ויש לה יותר מנחש אחד בבית.
בועז "ג'ומעה" קרמר חי עם אמו, מלכה קרמר, במושב שכוח אל. אין לו דמות אב, למרות שהוא חושב על כמה אנשים במושב שיכולים למלא את המקום של דמות האב שהוא מחפש.
בועז לא אוהב ללמוד ומעדיף להיות בשדה עם החיות החופשיות בטבע, כשהוא עובר בין בית הספר לבית.
אוסטין הצב היה החיה הראשונה שהוא הכניס לבית, אמו תמיד תמכה בו ואפילו מצאה ארגז לאוסטין כדי שיהיה לצב מקום.
בעקבות הכשת נחש, בועז בהזיותיו חושב שהוא סנייקמן, חצי בן אדם חצי זוחל, ובמהלך השבועיים שהוא נאלץ לשהות בבתי חולים, כל מה שסיקרן אותו היה זוחלים.
הכשת הנחש רק גרמה לו לדעת עוד ועוד עליהם ואף עוררה בו רצון עז לקנות נחשים ולגדל אותם בבית.
אהבתי את אמו של בועז ביחוד ברגע שבו יהודה בוכבינדר בא להכין את בנה לבר מצווה, ובוכבינדר אומר לה שהילד שלה מטומטם, ואמו בתגובה אומרת לו שהרעיון של הבר מצווה היה מטומטם וגם להזמין את בוכבינדר לבית היה מטומטם. זה הרגע שגרם לי לאהוב את הספר יותר.
הכשת הנחש היתה הניצוץ שגרם לבועז להפוך ללוכד נחשים ולקנות עוד נחשים, נחשים הם אהבת חייו, אמו תומכת בו בכל מה שהוא עושה.
לבועז יש קסם מסוים כאשר הוא הופך להיות לוכד נחשים אך בשל אופיו החשדן הוא לא בקשר עם אישה, וגם אם כן, זה לא לאורך זמן.
חייו כלוכד נחשים מציבים לו אתגרים שתופסים אותו מדי פעם לא מוכן, הבחירות שהוא עושה בחייו. אתגרים, הרפתקאות וסודות וגם נער ונערה הנכנסים לחייו.
איזה סודות טומנים מתחת לסלע שהם דניאל ונופר?
זהו הספר הראשון שאני קוראת של שירז אפיק. ספר שריתק אותי למרות רתיעותיי מנחשים.
ממליצה מאוד.
"ואני התמלאתי באותה תחושת התעלות כמו אז במדבר, עם פישי והעקרב. הייתי צעיר יותר מכל הנוכחים, לבוש הכי ג'יפה, אבל הייתי היחיד שיכול להציל אותם. זה היה כוח פסיכי." (עמ' 62).
תאריך הכנסה לאתר 14/12/2019
"אבקוע הוא בעל חיים שבוקע מביצה, עם יכולת תפקוד עצמאי." (עמ' 61)
בועז, "ג'ומעה" קרמר הוא פרחח בצעירותו, וסוג של אבקוע. הוא גר בבית מאוד ישן, בקצה המושב, עם אמו, שעובדת במשתלה. הוא ילד טבע שאוהב להסתובב בחוץ עם האחים חמאדה, והוא נמצא בחיפוש עצמי תמידי. לא רואה את עצמו במקום שאמו מצפה ממנו... המשך הביקורת
"אבקוע הוא בעל חיים שבוקע מביצה, עם יכולת תפקוד עצמאי." (עמ' 61)
בועז, "ג'ומעה" קרמר הוא פרחח בצעירותו, וסוג של אבקוע. הוא גר בבית מאוד ישן, בקצה המושב, עם אמו, שעובדת במשתלה. הוא ילד טבע שאוהב להסתובב בחוץ עם האחים חמאדה, והוא נמצא בחיפוש עצמי תמידי. לא רואה את עצמו במקום שאמו מצפה ממנו להיות. גם אין לו אבא, והוא עוסק בחיפוש מתמיד שלו. כל אחד, חושב שהוא אביו. הוא נער חזק ולא מפחד מכלום. מלא במגננות ומלא בחומות.
עקיצת נחש ארסי מביאה אותו להתחיל להתעניין בזוחלים. בהמשך הסיפור הוא מתחבר לבעל חנות בעלי-חיים בשם מנש, לומד ממנו כל מה שיכול, הופך לבן טיפוחיו ומתמחה בזוחלים. הוא כבר יודע שלכידת נחשים היא הייעוד שלו. הוא הופל במקביל להיות "מגנט" לבחורות מסביבו, כאלה המגיעות לחנות רק בגללו. הוא לא בחור שמתחייב, ואחד כזה שרואה רק את עצמו. הוא לא מסוגל באמת להיות חלק ממערכת יחסים משמעותית, ואנחנו נראה את זה לאורך הספר.
הוא בחוסר יציבות פנימי עם עצמו. נראה שהוא צובר כעס על אמו ועל העולם. מרגיש מצד אחד זנוח, ומצד שני- שולט על כל החלטותיו ורצונותיו. רק מה שהוא רוצה יתקיים. הוא לא מוכן לקבל דרך אחרת ו/או דעה אחרת. עם הזמן הוא משלים קורס בלכידת נחשים, לומד כל מה שאפשר עליהם, והופך לסנייקמן בעיני עצמו. ובעזרת מצלמה משוכללת הוא יוצר אלבום של זוחלים ומתעמק בתחביב שלו עד שהוא מתמקצע בו בצורה נדירה ביותר. הוא יודע יותר מרוב האנשים בתחום, והוא הופך ללוכד מבוקש, שסומכים על מילתו..
במקביל, הוא גם מתרועע עם אנשים הנמצאים בשולי החברה, מחליף בחורות כמו גרביים ולא ממש מתעניין במה שקורה מסביב. רק רצונותיו וצרכיו מעניינים אותו. הוא מגלה בעצמו מדי פעם רשע, שזהו גם צד שלו שנכיר לאורך הספר. הוא דמות אפלה ולא נחמדה.
והאופי חסר הרגישות מתחיל לצוף יותר ויותר. קשה לו לראות אנשים אחרים בחייו. גם את אמו, שלה הוא דואג מאוד, אך תוך כעס מאוד גדול עליה. הוא לא באמת פנוי להכניס אישה לחיים שלו ולהעניק להם יציבות. הוא מאוד חשדן, ומה שמעניין אותו זוהי לכידת הנחשים.
כשאמו נפטרת, ודניאל ונופר מגיעים אליו הביתה, באופן יומיומי, אנו מצפים שהוא קצת יתרכך. שמשהו ישתנה בו. אך מלבד עצם העובדה ששניהם מסתירים ממנו סוד, והוא אינו סומך עליהם באופן כללי, הוא מעוניין כל אימת שאפשר- שיסתלקו. מביתו ומחייו. הוא לא באמת מעריך את נוכחותם ויודע לעכל אותה.
כתוצאה מפטירת אמו, החיים משתנים. הוא נאלץ לקבל החלטות ולהתמודד עם הרבה דברים בדרך. כאמור, הוא סוג של אבקוע בעצמו, בגלל הדרך בה החיים לקחו אותו. הוא גיבור בלכידת נחשים, אך לא גיבור עם עצמו, אולי.
במהלך כל הסיפור הזה, שנקרא בנשימה אחת, בועז לומד על עצמו. הוא לומד על אנשים אחרים בחייו שלו, דרך האנשים להם הוא עוזר בלכידת הנחשים. הוא יודע שהוא צריך לפתור הרבה בעיות בחייו, ואף פעם לא יהיה זמן מתאים לעשות זאת.
סיפור אפל, נוגע ללב, על רצון תמידי לעתיד טוב יותר, למידה עצמית והפקת לקחים. ספר קריא שקשה להניח מהיד. בועז הוא גילום של כל אחד מאתנו, באיזשהו אופן.
תאריך הכנסה לאתר 11/12/2019
אני אוהבת את שירז ואת כתיבתה. קראתי את כל ספריה ואהבתי, את זה אהבתי יותר, הכי הכי.
שירז צומחת מספר לספר והיד הכותבת מתחזקת. אני מחכה כבר לספר הבא.
אבקועים שבה אותי. ריתק אותי. אהבתי את ג'ומעה מאוד. אני יודעת, הוא לא כל כך סימפטי, אבל יש בו משהו שמדבר אלי, שמעורר סקרנות וחמלה גם יחד.... המשך הביקורת
אני אוהבת את שירז ואת כתיבתה. קראתי את כל ספריה ואהבתי, את זה אהבתי יותר, הכי הכי.
שירז צומחת מספר לספר והיד הכותבת מתחזקת. אני מחכה כבר לספר הבא.
אבקועים שבה אותי. ריתק אותי. אהבתי את ג'ומעה מאוד. אני יודעת, הוא לא כל כך סימפטי, אבל יש בו משהו שמדבר אלי, שמעורר סקרנות וחמלה גם יחד. אני אוהבת גיבורים כאלה שמתגנבים אל הלב וכובשים אותו לאט. לא בבת אחת.
ניכרת בקיאות מסקרנת ומעניינת בעולם הזוחלים ואני שלא מחבבת בכלל זוחלים וגם לא פרוקי רגליים, למדתי לחבב את הנחשים. זה הישג דיי משמעותי לשירז, כל הכבוד לה.
גיבור הסיפור המכונה ג'ומעה גר במושב עם אמו. אף אחד לא יודע מי אביו, לבד מהאם והיא עצמה נועלת פיה ולא מספרת לאיש. ככה הוא גדל עם חור. משוטט בשדות. יום אחד הוא מוכש על ידי נחש וניצל ומאותו יום הוא מתאהב בזוחלים. חוקר אותם, מחפש אחריהם, מצלם, מגדל, לוכד.
דמותו של ג'ומעה מסקרנת, לא פחות מהחידה, מי הוא האב.
הוא מעורר כעס וחמלה, דחייה ואהבה גם יחד. הוא אוחז בקורא ולא מרפה עד אחרון העמודים.
לאחר שהוכש הוא הופך ללוכד נחשים הטוב ביותר ולא פחות מזה, גם ללוכד נשים.
אל תוך הסיפור הזה ומסכת החיים של ג'ומעה מגיע נער, מלווה בנערה והם הופכים את חייו של ג'ומעה ומשפיעים על הכל. גם על הקורא.
ספר מקסים. מסקרן, שובה לב, מעורר חמלה.
כתיבתה של שירז מרתקת
ממליצה מאוד מאוד!
תאריך הכנסה לאתר 10/12/2019
אבקועים הוא ספר עם אוירה מאוד ישראלית, זה הורגש לי לאורך כל הטקסט, הישראליות, החיבור לטבע, ספר ישראלי עם גיבורים ישראלים ואוירה מאוד מקומית, לא יודע למה בחרתי להתחיל את הסקירה דווקא בזה אבל זו חלק מהתחושה שקיבלתי מהספר, הזכיר לי הרבה ספרים שנכתבו על קיבוצים אולי כי אני בא מהמקומות האלו וגדלתי... המשך הביקורת
אבקועים הוא ספר עם אוירה מאוד ישראלית, זה הורגש לי לאורך כל הטקסט, הישראליות, החיבור לטבע, ספר ישראלי עם גיבורים ישראלים ואוירה מאוד מקומית, לא יודע למה בחרתי להתחיל את הסקירה דווקא בזה אבל זו חלק מהתחושה שקיבלתי מהספר, הזכיר לי הרבה ספרים שנכתבו על קיבוצים אולי כי אני בא מהמקומות האלו וגדלתי בהם, אולי כי אני מחובר לטבע המקומי וכמו בועז גיבור הספר אהבתי לבלות בשדות, לרוץ יחף ולהרגיש את הטבע תחתי, לחיות תחת כיפת השמים ולהתחבר לכל מה שמסביבי, הנופים הפתוחים, הזוחלים, הציפורים הטבע המקומי הקסום עם שפע המרחבים שסביבו.
כזה הוא בועז "ג'ומעה" קרמר, שהכשת נחש בצעירותו שינתה את מסלול חייו ובועז הפך להיות לוכד נחשים ידוע עם קסם מיוחד ששובה בקסמו נשים אך לבועז לא פשוט בחיים, כילד שגדל ללא אב ועם אם קשה שסרבה לשתף את בועז בזהות אביו ובועז גדל עם זה, מתפתח לתוך זה, לתוך הסוד המעיק הזה.
אבקועים אלו יצורים שבוקעים מביצים ומפתחים חיים עצמאיים מרגע הבקיעה ללא תלות בהורים, בועז הוא אבקוע סימבולי אנושי. אדם שלמד לתפקד ככה, בועז בתוך חייו העצמאיים והחיפוש האנושי של זהות ומקום בעולם מחפש גם אחר זהות אביו.
אירוע מסוים שמתרחש בהמשך הספר משנה הכל והופך את הספר למותח יותר ומעניין מאוד.
הספר מתפתח בהדרגה, סיפורו של בועז, הקוראים גדלים איתו, לומדים להכיר אותו ולהזדהות איתו.
שירז אפםיק כתבה ספר מעניין ומיוחד ומומלץ בחום רב.
תקראו, כדאי.
תאריך הכנסה לאתר 18/11/2019
"...אנשים שחשבתי שהם אבא שלי לאורך השנים:
יהודה, הבעלים הגנב של הצרכנייה.
פאדי חמאדה, אבא של ג'אמל ועומאר.
חיים יבין.
יוזף עצמון,
בעיקר כי אמא שנאה מאד ללכת לדואר.
גארי פון דילינגר, השחקן ההוליוודי שגילם את בר כוכבא
והיה גדול בשנות השישים....
גיורא... המשך הביקורת
"...אנשים שחשבתי שהם אבא שלי לאורך השנים:
יהודה, הבעלים הגנב של הצרכנייה.
פאדי חמאדה, אבא של ג'אמל ועומאר.
חיים יבין.
יוזף עצמון,
בעיקר כי אמא שנאה מאד ללכת לדואר.
גארי פון דילינגר, השחקן ההוליוודי שגילם את בר כוכבא
והיה גדול בשנות השישים....
גיורא הרפז, הלוחם האגדי של ששת הימים.
ההוא מהתמונה המפורסמת של הטנק...."
מדובר בספר קסום הטומן בחובו סיפור חיים עצוב ומסובך.
סיפור אמנם קצרצר מבחינת מספר העמודים,
אך חולש על שנים רבות.
סיפור על ילד שבגר והפך לאיש,
אך כל חייו היו מהמורות בדרכו.
הרגשתי כי יש בו הרס עצמי.
הוא היה אבוד ועשה לא מעט טעויות.
היו רגעים שרציתי לנער את אימו,
לומר לה ' הי גברת...הוא חייב חום ואהבה...
וגם לא מעט גבולות'...
היו רגעים שדווקא אותו רציתי לטלטל..
לשאול אותו למה הוא חייב להרוס?
ולא ליהנות ממה שיש...?
בועז או ...ג'ומעה, כמו שקראו לו חבריו.
רצה כל חייו לדעת מי הוא אביו.
היה נדמה כאילו הוא אבוד ללא המידע.
אך אימו פשוט לא סיפקה את הסחורה.
היה בו הרס עצמי.
כל פעם כשהיה נדמה שהעדנה מגיעה...
טרף שוב את הקלפים.
הוא אהב ללכת עם חבריו לשדה.
טייל ברחובות במקום ללמוד בבית הספר .
אימו אפשרה לו כמעט הכל.
אפילו להביא חיות שמצא בשדה הביתה...
הוא היה מה שהיינו מגדירים בזמני...
ילד רחוב...
ילד שהכל ברח לו מהראש..
טראומה מטלטלת...
אחת כזו שסיכנה את חייו,
גרמה לו לשנות כיוון.
עם הזמן הפך ללוכד נחשים מקצועי.
בבגרותו הפך לחביב הבנות.
אבל כרגיל,
לא הצליח להתמיד בתחום.
הוא עשה טעויות על גבי טעויות.
בכלל... שיקול דעת מוטעה הוביל לא מעט דמויות...
השיר שזמזם לי בראש ללא הרף הוא
https://www.youtube.com/watch?v=Z3mPxW55Opk
אתם בוודאי שואלים מה משמעות השם המיוחד.
בהחלט מזמינה אתכם לקרוא ולבחון בעצמכם.
קריאה מהנה
יפעת ארניה
תאריך הכנסה לאתר 19/10/2019
ספר מתח מפתיע באיכותו, מתח במיטבו. מתח המבוסס על דמות אחת מרכזית שעומקה רב, דמות רב ממדית ונשמתו כאילו נפתחת ונחשפת ככל שהספר מתקדם והמתח גובר.
אבל, תחילה – שם הספר. השם. בהגדרת הויקיפדיה – "אבקוע הוא שם כולל לצאצאים של בעלי חיים, בעיקר זוחלים אך גם פרוקי רגלים ובעלי חיים נוספים, הבוקעים... המשך הביקורת
ספר מתח מפתיע באיכותו, מתח במיטבו. מתח המבוסס על דמות אחת מרכזית שעומקה רב, דמות רב ממדית ונשמתו כאילו נפתחת ונחשפת ככל שהספר מתקדם והמתח גובר.
אבל, תחילה – שם הספר. השם. בהגדרת הויקיפדיה – "אבקוע הוא שם כולל לצאצאים של בעלי חיים, בעיקר זוחלים אך גם פרוקי רגלים ובעלי חיים נוספים, הבוקעים מביצה כשהם דומים בצורתם לפרט הבוגר ומסוגלים לתפקד באופן עצמאי. .... הם אינם זקוקים לטיפול צמוד והאכלה מצד הוריהם, אם כי בחלק ממיני בעלי חיים מספקים להם הוריהם הגנה מפני טורפים בתקופת חייהם הראשונה".
קוראת אני בקפידה ולאט את ההגדרה שוב ושוב ורואה פתאום עוד ועוד קווי דמיון בין בועז – ג'ומעה, גיבור הספר, לבין המאפיינים שבהגדרה: בוקע ומיד עצמאי, עצמאי מלידתו ואינו זקוק להשגחת הורים, הגנה בילדות. ככל שהדמיון צץ ומתרחב ובולט כך פתאום מתבהרת יותר ויותר הבנת דמותו של בועז.
ילד טבע בועז. חבריו הראשונים הם שני אחים ערבים עמם הוא משוטט בשדה בחיפוש אחרי מציאות ובעלי חיים. תחילה הוא מאמץ צב, אח"כ חבריו נעלמים ולבסוף, בשל אירוע דרמטי, הוא "מתאהב" בנחשים.
בועז הוא בן יחיד לאם יחידנית שכל חייו מחפש פתרון לחידת מיהו אביו. האם חזקה ועצמאית, אין עבודה שזרה לה, מרוחקת לסביבתה. בועז גדל כשהיא לצדו כשנדרש ונותנת "חבל ארוך" ביום יום – גם כשהוא ילד וגם כשהוא בוגר. הוא כל עולמה, אך עולמה עלום. היא כל עולמו, אבל עולמו מתמלא בנחשים. בני בית הנחשים, מקומם שמור ומובטח, הם מתרבים ובועז הופך להיות מומחה ולוכד נחשים ידוע ומפורסם. הבנתו בבני אדם אינה נופלת מהבנתו בנחשים, אבל נוכחותם בחייו קצרה וארעית.
את עלילתו המותחת של הספר לא אעלה כאן, אך אין עליה במקוריותה ובמורכבותה הפסיכולוגית. חיי בועז ג'ומעה נעים במסלול נוקשה של אישיות מיוחדת, מעין אנטי גיבור ומקסים גם יחד – האמנם?
ממליצה על הספר המיוחד הזה הבונה מתח אמיתי ללא "פירוטכניקה". אני ממש נהניתי!
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|
