אקדים ואומר: מאוד אהבתי את הספר ונהניתי לקרוא. 
גל אמיר מגדיר את ספרו כרומן פיקרסקי. אז ראשית, מהו רומן פיקרסקי? זהו ז'אנר עתיק של רומן בו הגיבור הנודד ממקום למקום, משנה סביבות ותרבויות, עובר הרפתקאות ותוך כל אלה נחשפים מנהגים אותנטיים, אורחות חיים ואירועים.
מסמך, יומן שנמצא. אין לו סימוכין ולא נקודות אחיזה מחקריות, אבל מעולה ונעלה הוא, הודות לגל אמיר.
ב"אנגרד הסייף" הגיבור הוא הנזיר פייר, בעברו ז'אק הכהן, היהודי המומר, שבחייו המגוונים במאה השמונה עשרה מעלה לפנינו תמונות חיים מגוונות של עולמות שונים בהם הוא עובר ושורד. הספר הוא רישומיו האחרונים, טרם מותו בערך בגיל 60, הבאים לתעד את חייו עשירי התוכן.
ילד יהודי יתום מאימו מגיל שש נשלח לחיות וללמוד הרחק מאביו הסוחר העשיר, בחסות דודתו. התעמקותו ביהדות ובמסלול ייעודו כרב עתידי נקטעים כשנחטף ע"י אציל ערל בשל התחשבנותו של החוטף עם אבי הנער. כך מסלול חייו מקבל תפנית שאין חזרה ממנו: בגיל 17 נחטף, בגיל 18 נטבל לנצרות.
כמשרתו של מרקיז מהולל עברה עליו תקופה די טובה  עד אשר חזרו הביתה שני ילדיו של המרקיז, התאומים דלפין הבת ואנטואן הבן. בהעדרו של המרקיז מביתו, זוג אחים צעירים ומרושעים אלה הטו אח חייו של פייר לכוון בלתי צפוי והרסני.
אמנם הוטבל ושמו הומר לפייר, אבל עדיין כל סביבתו התייחסה אליו כאל יהודי ולכן כאל נחות שבנחותים. בכל שעת קושי קיצוני, חריג, אימת מוות, צף לו זיכרון יהדותו: תפילות, אמירות, מנהגים - כפי שהיה בעיני סובביו יהודי למרות התנצרותו כך היה גם בליבו! כך למשל, "בעודי עומד על המפתן, ראיתי את המזוזה מקובעת בצד הדלת. רגש אדיר סחפני. .... שלחתי ידי ונישקתיה .... ברגע אחד השלתי מעלי את כל עבודת האלילים שעבדתי. ... והייתי שוב לז'אק, ליעקב, ...." (ע' 140).
גורלו הוביל את פייר – ז'אק לעבדות, לייסורים ולמצבי סכנה בלתי נתפסים, אבל גם אל ההצלה הפלאית בכל מקום בו חייו היו תלויים על חוט. מעבד על ספינת סוחר עבדים הועבר לספינת פיראטים (ובדרך שונה שמו לאנגר הסייף, כמה טוב שאנטואן הרשע הספיק ללמדו סיים לפני שהפך לו מידיד נפש לאויב אכזר) ולשורות השודדים של מלכתם אלאני. כאן שירתה אותו נאמנה יכולתו להילחם ולנצח בסייף.
תוך כדי מסלול חייו לומדים אנו הקוראים על צרפת ונורמנדי, פאריס, מרסי, עכו, אלג'יר ומקומות רבים אחרים – יבשות, ארצות וימים. כל מקום שהגיע אליו מתואר בפרטי פרטים: המראה הפיסי, הנוף והצמחים, הרושם והנראות, מושגים מקומיים, פירות ומאכלים, מנהגים והתנהגויות, הרמה המוסרית ועוד. והכל במושגים ובשפה מאז, מהמאה ה18 – כל כך מעניין ומסקרן, כל כך חושף עולם!!
הים התיכון – גולת הכותרת הפוצעת באהבה את לבו של פייר (ז'אק הכהן)ובמיוחד השמש, החול הזהוב והימה כנרת. כן, גם לשם הגיע וזה המקום שיהיה מרכזי בחייו וטבוע בנשמתו, גם כשיהיה כבר נוצרי למהדרין ונזיר נוטה למות. 
לא רק לארץ ישראל ניצתה אהבתו, גם לרשל היהודייה הנאווה שפגש בטבריה – טבריה שבצור עליה נלחם בגבורה. ספר מרתק, מותח וזורם כמו יין עתיק ומשובח. איזו שפה! כמה נפלאים התיאורים! איזו הצצה מפוארת לעולם של פעם!
עצב עמוק עטף אותי בסיום קריאת הספר. עצב על גורלו של ז'אק פייר, עצב על הגורל היהודי בימים הרבים ללא ישות לאומית וללא גב. אך גם שמחה חשתי – שמחה על כי קראתי ספר מעולה זה, הצצתי דרכו אל העבר הרחוק של עמים ועמנו בגלות ואל טבריה האיתנה והמיוחדת.
ממליצה על הספר רב רושם זה, קראו כי הנאה ספרותית צרופה הוא!
 

הספר מסופר בגוף ראשון, כאוטוביוגרפיה,ומתאר ארועים שהתרחשו בתחילת המאה השמונה עשר. במרכז העלילה מתוארים חייו של ז’אק בן סימון הכהן, נער יהודי נבון אך חסר ייחוס שנולד בצרפת, בסן מלו, שהתיתם מאמו בגיל שש. אביו, שמעון בן יעקב הכהן, היה סוחר עשיר וממולח, רצה שבנו היחיד יהיה רב גדול בתורה. לאחר מות האם האב שולח את ז’אק אל קרובי משפחה שחיים ב”גטו” בשטרסבורג.  בגיל בר מצווה, הוא מתחיל ללמד בישיבה בשטרסבורג וחי בה חיי סבל עד גיל שבע עשרה. אז מתהפכים חייו . מהפך שהופך להיות משמעותי , עליו הוא מספר בספר.

הספר מתחיל במבוא למהדורה העברית, בו מסביר המחבר את הגורמים שהביאו אותו להעלות על הכתב את הסיפור:

“האמת שמאחורי סיפורם הטרגי של דפים אלה לא תיוודע לעולם. הדפים נמצאו בשנת 2016 בעבודות הסריקה והדיגיטציה בארכיון המדינה, כשהם מוסתרים בתוך תחתית כפולה של מזוודה מלאה במסמכים, שהובאה לארץ ישראל על ידי איש הבריגדה היהודית מאירופה באמצע שנות הארבעים, ולא נפתחה במשך עשרות שנים.. “

לא ניתן להוכיח האם מדובר ברומן היסטורי, בפיקציה פרי דמיונו של סופר צרפתי בן המאה העשרים, או בתרגום כתב יד שמספר הרפתקן יהודי בן המאה השמונה־עשרה, כי אין תיעוד שמאפשר לאמת את הדברים שמתוארים בסיפור.

מבחינה ספרותית הספר מחולק לשלושה שערים( =חלקים) עיקריים. כל שער משקף את קורותיו ועלילותיו של ז’אק באותו פרק זמן בחייו .

השער הראשון נקרא “צרפת” ומתרחש בצרפת. הוא מתחיל  את הסיפור מהסוף, ב- 1782 כשהגיבור בן ששים, כשהוא חי במנזר שומם ונטוש, מון סן מישל, שבנורמנדי, בתור האח פייר. הוא חוזר לאחור בשנים ומתאר את עלילותיו מנעוריו כבחור ישיבה בשטרסבורג, איך נחטף והוכנס לכלא בגלל חוב של אביו,  איך הגיע לאחוזתו של המרקיז  ולומד במהלך החודשים הבאים  להיות סוכן/ יד ימינו  של המרקיז, לפחות בכל מה שקשור לשכר התפוחים – הקלבדוס – שהמרקיז מייצר. בתקופת שהותו אצל המרקיז הוא מוטבל לנצרות, מקבל את השם פייר, ומתרחק מהיהדות. המרקיז נמצא במסעות וז’אק שהפך לפייר נשאר מאחור והופך לכלי משחק בין שני ילדי המרקיז, דלפין ואנטואן, תאומים בוגדניים, עד שהוא נמכר לעבדות.

השער השני  נקרא “על פני המים”  ומתאר את חייו של ז’אק, ועוסק במכירתו לספינה “חיר א-דין” בתור פייר מדומפרון.  הספינה היתה בדרכה אל שוקי העבדים באלג’יר שם הוא מועמד למכירה ,אם יעמוד בתלאות הדרך השונות. כשמשתלטים עליה פיראטים הוא נרתם להצלתו של בלדאסר,אחד מהפולשים, וחייו ניצלים. הוא עובר לספינת הפיראטים “סן סבסטיאן”, מוצג כמי ששמו אנגארד והופך להיות “אנגארד הסייף.” מרגע זה הוא פיראט מן השורה בשירותה של אלאני,  מלכת הליסטים שעל הים התיכון וחלק מעולמם וחייהם של הפיראטים שמפליגים לכיוון מלטה.

השער השלישי  נקרא “בארץ הקודש” ומתאר איך נשלח לארץ הקודש, איך התאהב בחופי הזהב של עכו, אהבתו הרבה לטבריה, ובמיוחד לחופים הירוקים של הכנרת, הדקלים והשמש , נישואיו לרשל, והשתתפותו כלוחם במצור על טבריה שבו נלחמו תושבי העיר, יהודים וערבים בפחה הרשע של דמשק.

בסיום הספר – האפילוג….

הסיפור מתאר תקופה מורכבת ואירועים שמתרחשים בקצב מסחרר.

בשפה ברורה ולא מתנשאת, גם אם בסגנון יוצא דופן, מתוארים האירועים, הרגשות, המחשבות והמקומות שבהם עובר ז’אק/פייר והקורא מרגיש כאילו הוא עצמו חלק מהנדודים ומהקורות אותו. הסגנון הריאליסטי בו מתאר ז’אק את קורותיו והפער המעמדי בינו לבין אדוניו המתחלפים מאפשרים ביקורת על סגנונות החיים בהם הוא נתקל, על ערכים חברתיים ובעיקר הצצה אל החיים באותה התקופה.

כיאה לרומן פיקרסקי, משתלבים בעלילה כל האלמנטים ההיסטוריים הקשורים לסוגה זו.

ז’אק/פייר  הוא  נווד הרפתקן שנסחף ממקום למקום, ומסביבה חברתית אחת לאחרת, בקצב עלילה מהיר ורב תהפוכות.  מנער ישיבה הוא הופך לפיראט, ללוחם, מיהדות הוא עובר לנצרות, נלחם במוסלמים, חווה אהבות ושנאות, עובר בין מדינות, חווה מזימות ותככים, נשים נבונות וגברים עזי-לב.

הוא מעיד שבסיפור חייו אין רגע דל או שקט

“יש בו גמלים, ותותחים, וחרבות, וכמה נשים יפות מאד – ומלחמה ותבוסה וניצחון, ויש בו פיראטים, וספינות תותחים, ויהודים מוסלמים ונוצרים משמשים בו בערבוביה, ואדם אחד דגול, שזכיתי להכיר …כן, זהו סיפור שרוי לספרו”. (עמ’12)

הוא חווה חוויות שונות, מסתבך בהרפתקאות ונחלץ מהן בפיקחותו, וכל תפנית בסיפור חושפת עוד טפח של ההיסטוריה ועוד הצצה לנבכי הנפש, לאמונה, לדת, לאהבה ולהישרדות.

מדובר ב-270 עמודים שנקראו בעניין רב.

העלילה מסועפת והספר מורכב אך מסקרן, וניכר כי נעשתה עבודת תחקיר מקיפה לקראת הכתיבה, עובדה שראויה לציון וכמובן להערכה.

אני חייבת לציין שהייתי מאד סקפטית  ושאלתי את עצמי האם אוהב או לא את הספר. מה לי ולהרפתקאות שכאלה?

ההתחלה לא היתה קלה ונאלצתי לחזור אליה מספר פעמים כדי לקלוט את השתלשלות האירועים. העמסת פרטים על גבי פרטים, שמות מורכבים והמון אינפורמציה פשוט גרמו לי ללכת קצת לאיבוד, בעיקר בשער השלישי.

 למרות זאת אני שמחה שקראתי, שלא ויתרתי. הספר היה מהנה, מעניין, ולו רק בשל הידע ההיסטורי הנוסף.

גל אמיר מתגורר ביישוב אשחר שבגליל, נשוי ואב לשניים.

הוא עורך דין במקצועו ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת חיפה, שבמסגרתו כתב עבודת דוקטורט על החקיקה העות’מאנית בתחום דיני המשפחה.

“אנגארד הסייף” הוא ספרו השמיני.