הרומן הפסיכולוגי העוצמתי והמרגש הזה מתאר התמודדות של בחורה צעירה עם אהבה נכזבת מלווה בבגידה – אהבה ראשונית שהחלה בתיכון, ובהמשך התמודדות לא פשוטה עם הטרדה מינית בצבא.
 
הספר החשוב הזה עוסק בגבול הדק שבין מחמאה להטרדה מינית, והילה קרנט חושפת בפני הקורא את הנושא החשוב הזה לאחר שירות צבאי ארוך של שש שנים. הספר חושף את הפחד של הקורבנות להתלונן
מאחר ולא פעם הן נהפכות לנאשמות ומבוזות בעיני החברה הסובבת אותן.
על הכריכה מוצג שלט: "אין כניסה – שטח צבאי סגור!!!" כמטאפורה לאיסור המגע המתואר בספר.
 
נטלי(נטשה), תושבת דימונה, חוותה אהבה פוגענית בימי לימודיה בתיכון, בתקופה שבה בהשפעת הסביבה היא גם התחילה לעשן ולשתות אלכוהול. בחורה צעירה עם לב שבור והרגשה רעה.
היא זכתה לתמיכת חברות טובות, שעמדו לצידה לאורך כל הדרך.
עם התגייסותה לצבא נטלי החליטה על סיום חברות עם אלון. היא סיימה קורס אוויוניקה F15 לצורך העסקתה כטכנאית מטוסים. בבסיס היא פוגשת חברים טובים מהקורס: אלכס, מארק ואדיר.
הם הכירו לה חבר בשם דימה, והיא חשה אליו אהבה ממבט ראשון. "מה יש בבחור הזה שלא יוצא לי מהראש... מה?" (עמוד 40). אירוע לא צפוי ופוגעני מחבל בתוכניות של נטלי במימוש אהבתה.
נטלי חוותה מתחים נוספים כתוצאה מיחס משפיל בבית קפה שבו עבדה לפני הגיוס וגם בהיותה חיילת.
 
אלון, קצין בשריון בן עשרים ושתיים, קצין בקבע שגדול מנטלי בשנתיים. הם היו חברים במשך שנתיים עד להכרזת הפרידה של נטלי. הקשר ביניהם מתואר כעליות ומורדות, ואהבה לא היתה שם.
"איך זה שאני אוהבת את הבחור הזה שמכאיב לי בכל פעם מחדש" (עמוד 92).
אלון היה מודע יותר לסיפוק המיני ול"כיבושים" שלו מאשר לאהבתו לנטלי ולהקשבה לצרכיה.
אביו של אלון נטש אותו ואת אמו וטס לקנדה, ואמו, אמילי, עבדה כאחות בבית חולים אסף הרופא.
 
 
שאלות מסקרנות שהופכות את הקריאה למרתקת ומלוות את הסיפור מתחילתו ועד סופו:
מה הכביד על נטשה בזיכרונות, ומה היתה "הרגשת הלכלוך" שהיא נשאה בתוכה בקשר לאלון?
מדוע המשיכה לצאת עם אלון במשך תקופה ארוכה ללא רגש ברור של אהבה וללא הנאה מינית?
מדוע נטלי חשה פחד בקשר עם אלון? "באותו רגע הרגשתי פחד אלוהי" (עמוד 31).
מדוע נטלי הסתירה מהוריה את הסבל שחוותה בקשר עם אלון?
האם יווצר קשר של אהבה אמיתית בין נטשה ודימה?
 
 
הספר מעלה את השאלות הקשות שתמיד עולות כלפי האישה בהקשר להטרדה מינית בצבא או בעבודה, בקשר אסור שנכפה ביחסי מרות של בוס-מפקד ופקידה-חיילת הכפופה לו:
למה לא אמרת לא והתנגדת למעשה? (הגבר אלים וחזק מהקורבן).
את הלכת אליו. למה ציפית? (האישה שכמהה לאהבה לא אשמה בהתנהגות אלימה כלפיה).
למה לא ברחת/קמת והלכת? (המוח מגיב אוטומטית: תחושת קיפאון, שיתוק גופני).
למה נזכרת עכשיו כעבור זמן רב שחלף? (בושה וחרדה מתוצאות התלונה).
 
את אותן שאלות אפשר לשאול לגבי הקשר הזוגי ובעיקר הקשר המיני הפגום שהתקיים בין נטלי ואלון.
"אני באמת אוהבת אותו? שאלתי את עצמי. התשובה הייתה ידועה לי – אני לא" (עמוד 143).
 
הסיום של הספר טראומתי וטראגי, ומעורר עצב, מחשבות וגם כעס על ניצול לרעה של סמכות פיקודית,
מה שהופך את האישה לקורבן, והיא זו שנושאת בתוכה תחושה של רגשי אשם ושנאה עצמית.
באיזו מידה שברון הלב יאפשר לנפגעת לפתוח דף חדש ולהתמסר ללא חשש לאהבה חדשה ואמיתית?
 
יש בספר מעברים מעגליים בין ההווה - מה שמזוהה כפרק "הווה" לאירועים מן העבר - פרק מן העבר מזוהה בתאריך. המעברים בין הווה לעבר יוצרים סקרנות ומתח שלא מאפשרים להניח את הספר.
המעבר לעבר הוא לא בסדר הכרונולוגי, ולכן חשוב לשים לב לתאריכים המופיעים בראש כל פרק.
 
 
סגנון הכתיבה של הספר הוא שפת דיבור הכוללת ביטויי סלנג של הצעירים, ולעיתים גם שיבושי לשון,
לדוגמה: "טוב, אני דקה בא", "נו, בחייאת תעשי עם זה משהו".
 

החברה הישראלית היא מאוד שובניסטית ומקורה במצ'ואיזם מימי הקמת המדינה, והדבר בא לידי ביטוי בכמות הרבה של הטרדות מיניות, מה שגרם בשנות ה- 90 להופעת חוקים כמו "חוק "מניעת הטרדה מינית", "חוק "אינוס" ואחרים, שעל פיהם אי הסכמה בלבד של אישה הוא תנאי מספיק להאשמת גבר.
האם החוקים הללו שינו את פני החברה? האם יש אכיפה של החוקים החשובים הללו?
 
  
אני ממליץ בחום על הספר הזה לאוהבי הז'אנר, ובעיקר לכל מי שחוותה או חווה השפלה וחוסר התחשבות מצד גבר כלשהו, בין אם זה בוס, מפקד או מי שמוגדר כחבר ובן זוג.
הספר הזה מוכיח עד כמה חשוב להעניק חינוך מיני לדור הצעיר במסגרת לימודי התיכון, ובעיקר לטפח את האינטליגנציה הרגשית והאינטיליגנציה המינית אשר יכשירו את הצעירים למימוש של אהבה אמיתית והדדית עם מחויבות בין בני זוג, תוך התחשבות בצרכים ובהנאה המינית של הגבר וגם של האישה.
נראה לי שהספר הזה הוא ספר חובה לכל מתבגרת ומתבגר(וגם למבוגרים), כי אין דבר יותר חשוב בעיניי ממימוש אהבה אמיתית בחייו של כל אדם.

אפתח ואומר שכשאני לוקחת לידיי ספר ביכורים כולי נמלאת חשש, ובמיוחד כשאני מגלה שהסופרת היא דימונאית, בת עירי.

לשמחתי כל החששות התפוגגו.

גבול מטושטש הינו ספר שעלילתו עוסקת בנושאים חשובים כאונס והטרדות מיניות. הסיפור מסופר מפיה של נטלי ,בגוף ראשון, ורק לקראת סוף הסיפור מופיע גם קולו של אלון מספר פעמים .

נטלי בת להורים מהגרים מרוסיה, המתגוררת בדימונה, היא  תלמידה מצטיינת, שסיימה את הטכני והמשיכה משם לי"ג י"ד להנדסאים. היא מתחילה את השירות הצבאי שלה לאחר שעברה קורס של טכנאי מטוסים.  היא מוצבת בבסיס יחד עם עוד שני מכרים שלה שהתחילו את השירות בבסיס כשבוע לפניה. באותה עת היא בוחרת להפרד מהחבר שלה , אלון, שנחשב ומצטייר בעיני כולם כחבר המושלם.

במהלך השירות הצבאי דברים שונים עוברים על נטלי, והדברים מביאים לידי עליית זכרונות  ותחושות.

כשנטלי מחליטה להיפרד מאלון, החברים שלה ושלו לא מבינים למה היא נפרדה,וגם היא אינה בטוחה מדוע, הרי היא חושבת שהיא אוהבת אותו והיא חשה שהצחוקים ההתכתבויות והמגע שלו חסרים לה, וגם אלון לא מבין ומנסה ליצור שוב ושוב קשר עם נטלי.

במקביל לעלילה הנ''ל המתרחשת בהווה, נטלי מספרת את הקורות אותה מאז שהיא הכירה את אלון, הגדול ממנה בשנתיים והוא קצין בצבא.

במהלך שירותה בצבא היא ממשיכה גם לעבוד בעבודה שעסקה בה בעבר ומהווה מפלט עבורה.

היא נמצאת בסיטואציות שלא צפתה תחת פיקודו של אדם שהעביר הרצאות לגבי הטרדות מיניות ויחסים שאינם ראויים.

הספר נקרא ברצף, כתוב קולח, קריא וזורם ונשמע אמין .

מחכה לקרוא עוד מפרי עטה של הילה קרנט.