במרכז הספר הנוכחי עומד מעבר דירה לפרק זמן מוגבל. אנו פוגשם את הילדה המספרת כי היא ואמה עזבו את הדירה בה התגוררו בבית דירות ועברו לבית קרקע עד שהדירה בה התגוררו תתוקן. בשפתה שלה היא ממחישה את אובדן תחושת הבית שמביא אתו המעבר, את היעדרם של המראות והרעשים המוכרים ואת הצורך שלה למצוא אחיזה במקום החדש.

אמה מלמדת אותה למצוא את נקודות העוגן בסביבה החדשה כשהיא מציעה לה להתבונן בסביבה, והילדה המתקשה בתחילה לגלות עניין בסביבה החדשה מצליחה בעזרת אמה והסבלנות שהיא מציעה לה להצטייד בה, לגלות את תושבי הסביבה החדשה שלה: בעלי החיים.

השתים עוקבות אחרי הרגלי בעלי החיים בשעות השונות ומציעות להם מזון ושתיה על מנת שישבו לבקרן. כשמגיע הזמן לעזוב הילדה הצעירה שהתרגלה לסביבהה חדשה מתקשה לשוב למקום הישן והטוב ורוצה להשאר בתוך הסביבה החדשה שלמדה להכיר.הפעם חבריה החדשים הם אלו שמסייעם לה להפרד.

עברו רוב בני האדם, וילדים בכללם, שינויים הם תהליך הדורש הסתגלות והיכולת להשען על קרובים וחברים מסייעת לתהליך הזה להפוך לנעים יותר. בספר הנוכחי מלווה אמה של הגיבורה את תהליך ההסתגלות שלה לסביבה חדשה ולא מוכרת, על אף שבמקרה הנוכחי מדובר במעבר דירה ניתן להשליך את השינוי הזה גם למעבירם אחרים אותם חווים ילדים בשלל תחומיי החיים.

נוכחותה של האם בספר נמצאת ברקע תמיד ולילדה ברור שהיא שם כדי לסייע לה להתמודד עם קשייה, האם מעודדת את הילדה למצוא את הפתרונות לבד כשהיא מקפידה לכוון אותה למקום הנכון אך לאפשר לה להתנסות בעצמה במציאת הפתרון. וכך האם מסבירה לבתה שבכל סביבה יכולים להיות לה עוגנים שיחברו אותה אליה, וכל מה שהיא זקוקה לו הוא זמן וסבלנות להתבונן ולהכיר את המקום החדש אליו נקלעה.

עצותיה של האם אינן מובנות לילדה ברגעים הראשונים ולכן היא מגלה אכזבה כשאינה מוצאת פתרון לבעיית הזרות שלה ברגעים הראשונים, אך סבלנותה של האם מחלחלת גם אל הילדה וכשהזמן חולף היא מתחילה לראות את הדברים אליהן כיוונה אימה ואף מגלה יוזמה משלה כדי להעמיק את הקשר עם סביבה החדשה.

בלתי אפשרי בספרי ילדים מאויירם להפריד בין הסיפור והאיורים, הטקסט לא עומד בפני עצמו, והשילוב בין השניים צובע את האופן בו נחווה את הסיפור.

בספר הנוכחי איוריה של הילה חבקין מעניקים לטקסט של נורית זרחי מעטפת נוסטלגית בגווני סתיו-חורף הלוקחים את הקורא לאווירה הזו שמשרה עליך החורף כשאתה יושב בבית עטוף בחום המשפחתי, וכשקוראים כך ספר שכל כולו מוקדש לבית ולתחושת הבית חווית הקריאה משודרגת.

איורי הספר הנוכחי מציגים כולם את הטבע, בין אם הם מציגים את הסביבה החיצונית לבית ובין אם (בסיומו של הספר) הטבע נכנס אל הבית והגבולות מטשטשים. החיבור הזה בין הטבע לבית נוכח כמעט בכל איוריו הספר, כשהוא מציג אלמנט ביתי לצד הטבע (החצר המקיפה והבית במרכזה, דמות האם המשתמשת בפנס כדי להאיר את הטבע, קערת ההאכלה, הבגדים בהם לבושים בעלי החיים בסיום הספר והרקע העיורני בעמוד האחרון).

הספר הנוכחי כתוב בשפה קולחת ונעימה המתאימה מאוד לקהל היעד הצעיר של הספר ואין לנו ספק שקריאה משותפת עם מבוגר בתקופת השנה הנוכחית תהפוך את חווית הקריאה המשותפת לנעימה במיוחד. המלצה חמה לילדי הגן הבוגרים.