"מה חשבת לעצמך? שאתה יכול להסתיר את זה ממני? נו באמת. אני ראש המוסד. זה תפקידי לדעת, לא?" (עמ' 13).

מה קורה כאשר מבצע חלק של אנשי המוסד לא הולך חלק כבר מההתחלה, ועוד מבצע לא מאושר ולא מתוכנן.

נכון, עלילת הספר די מזכירה את עלילות ג'יימס בונד מבחינת האקשן והבחורות היפות, אך לפעמים גם אישה היא זאת שיכולה להוביל את המהלך עם קצת עזרה.

אליעד מרום נמצא באירן על מנת לבצע משימה, הבעיה היא שהמבצע לא אושר על ידי אף דרג גבוה, המשימה אמנם מצליחה והוא מוציא את המידע אך לצאת מהבניין לא היה קל. גרוע מכך, האיראנים יודעים שמשהו נגנב. משהו משמעותי כל כך שהם מרגישים שאין להם ברירה אלא לעשות את כל מה שאפשר על מנת שהמידע לא יגיע ליעדו.

אליעד מצליח לצאת מאיראן למדינה אירופאית, אולם הרשת האיראנית סוגרת עליו במהירות, והוא נפצע באופן אנוש בשדה התעופה של בוקרשט.

רוני כרמי היא דוגמנית בינלאומית מצליחה, הבעיה היא שברגע זה היא גילתה שהחבר שלה הוא לא באמת בחור ששווה לשמור עליו.

עמית קורן הוא מומחה לאבטחה. וקצין בסיירת מטכ"ל בעברו כמו אחיו יאיר, בניגוד לאחיו, המבצע שסיים את השירות הצבאי של עמית נגמר בצורה עגומה ומאז הוא רק מנסה לחפש איזון בחייו.

עמית מגיע לנקודת שפל כאשר הוא מגלה שפרצו לו לפייסבוק והרסו את מערכת היחסים שלו עם חברתו ואם ילדתו. בעקבות זאת הוא נוסע לניס על מנת להתחיל מחדש.

אליעד ברגעיו האחרונים מוצא את רוני. רוני לא יודעת מאיפה הבחור הופיע ואם אכן כל מה שהוא אומר זה נכון, רוני יודעת שהיא תעשה הכל למען המדינה.

עמית מקבל טלפון מאחיו בעודו נמצא בניס, שוב הוא נקרא אל הדגל לבצע משימה עבור המדינה, הוא יודע שהוא יבצע אותה גם אם זה יעלה בחייו.

ליילה היא סוכנת איראנית יפה אשר תעשה הכל בין אם זה להקריב את אהוב ליבה לקראת מדינתה ובין אם זה לרדוף אחר סוכני המוסד על מנת להשיג את המידע לפני שזה יגיע למדינת ישראל.

עלילת הספר צפויה בסגנון סרט מתח הוליוודי קלאסי והדמויות מרובות, אך אם אתם מחפשים ספר קליל לטיסה, זה הספר.

"פעמון אזעקה מחריש אוזניים פצח ביללות בתוך ראשו. משהו היה לא בסדר. משהו היה מאוד לא בסדר. לשבריר שנייה לא הבין מה, ואז זה הכה בו." (עמ' 69).

רוצים לדעת מה הקשר בין דוגמנית ישראלית שמצליחה ברמה הבין לאומית ,

שתי חבילות מרגרינה,

פירורי לחם,

שריפת גשרים,

ניקיון,

אזעקות ברחבי הארץ,

סוכני מוסד,

ראש המוסד,

שב"כ,

ראש השב"כ,

סיירת מטכ"ל,

C.I.A

תוכנית הגרעין של אירן,

מריבת אוהבים

ואיך בעצם ביבי הצליח להביא את כל הקלסרים האלה?!

נראה לכם מבריק?!

אתם לא יודעים כמה אתם צודקים!!

אתם חייבים לקרא את הספר הזה!

בהחלט לא מה שהייתם מצפים לו.

נראה כי אורי יהלום כתב תסריט מבריק לסרט שובר קופות.

הספר מספר על מספר דמויות מפתח,

עמית, יוצא סיירת מטכ"ל, עוסק באבטחה, שנקלע לסיטואציה בה הוא צריך להגן על רוני כרמי,

דוגמנית ישראלית המדגמנת בחו"ל.

עמית חווה קשיים המסוגלים למלא סידרה של טלנובלה ...

הוריו מתו כשהיה צעיר,

אחיו גידל אותו,

עזב את הצבא בגלל ארוע לא נעים,

נפרד מבת זוגו, למרות אהבתו העזה, לאחר שנה סוערת של זוגיות עם בת יורדים שגרה בניס,

התחיל זוגיות בה בת זוגו החדשה נכנסה להריון בתחילת הקשר.

היתה להם "לידה שקטה",

אישתו עזבה אותו בגלל שחשדה בו בבגידה...

ובאמת שזה לא נגמר...

רוני, מגלה שהחבר שלה בגד בה עם המאפרת שלה, אחת החברות הטובות שלה.

ליילה, הוריה נפטרו בילדותה, מפקדת אירופה של כוח תגובה אירני, מכונת מלחמה משומנת.

אז מה הקשר בניהם?

כיצד נוצר מצב בו היה דם בכל עבר?

אנשי עסקים ישראליים נרצחים?

ואיך לעזעזל ביבי קיבל את כל הקלסרים?!

זהו ספר מקורי,

מותחן עוצר נשימה,

אקטואלי מאד!

דובר בו על דעא"ש בסיני, פרוייקט Me Too , הגרעין של איראן.....

יש נשים חזקות, בדיוק כמו שאני אוהבת....

מנפץ מיתוסים!

בהחלט סיפור מבריק!

אין ספק שמעכשיו אני מסתכלת בחשדנות אפילו על הדוגמניות הבין לאומיות....

ממליצה מאד לקרא.

הספר "צל הברק" (הוצאת כנרת זמורה-דביר, 2018) הוא ספרו הרביעי של אורי יהלום, ששירת כמפקד צוות ביחידה מובחרת בסדיר, ועד היום משרת בה כקצין מילואים, ולו שני תארים ראשונים בהנדסת מכונות ומדעי המחשב בהצטיינות מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה. ספר הפעולה והריגול שכתב נקרא סכסרט אקשן מותח שלקוח היישר מכותרות העיתונים של העשור האחרון (מצגת הקלסרים של רה"מ נתניהו, מישהו?). חבל רק שהמחבר הדביק אותן לכדי עלילה בתפרים גסים מדי. 

עלילת הספר נפתחת כאשר לוחם מוסד בשם אליעד מרום מצליח לגנוב במבצע חשאי את פרטי תוכנית הגרעין האיראנית. מרום אמנם נמלט מאיראן לאירופה אך נפצע אנושות ומעביר את המידע לרוני כרמי, דוגמנית בינלאומית מצליחה שמשתתפת בתצוגת אופנה בבוקרשט, בירת רומניה. ממש באותה עת נקלע עמית קורן, מומחה לאבטחת אישים, למשבר קשה. הוא עוזב את בת זוגו בכדי לחיות עם מיכל, חברתו לשעבר החיה בניס שבצרפת. עמית עצמו חי בניס מספר שנים. "הוא הגיע לשם כמעט מיד אחרי הצבא. היו עוד הרבה כמוהו, יוצאי סיירת מטכ"ל, שהגיעו לניס קצת אחרי השחרור לעסוק באבטחה. כולם לוחמים־חיילים, לא קצינים. עמית היה קצין — מפקד צוות" (עמוד 6). אולם משהגיע לדירתה שבניס גילה להפתעתו את גופתה של מיכל, שוכבת בשלולית של דם במיטתה. המוסד שולח את אנשיו להגן על רוני בבוקרשט ואלה מנהלים מלחמה של ממש בצוותי חיסול איראנים. רוני נמלטת לברצלונה, שם מנסה עמית להתאושש מהמשבר שפקד אותו. בהחלטה חריגה מוציא הקבינט הביטחוני את האחריות לאבטחת רוני מידי המוסד ומטיל אותו על סיירת מטכ"ל, כשהוא מאשר לה לשלוח לוחם אחד בלבד לאירופה. 

משהוטלה המשימה על היחידה שיתף מפקדה, חן פרידמן, את פרטי עם חברו הטוב, יאיר קורן. "חייו של יאיר התנהלו על פי הספר: "בגרות, סיירת מטכ"ל בצבא – לוחם, מפקד צוות ואחר כך קצין בכיר, תארים ראשון ושני במנהל עסקים, הקמת חברה מצליחה, הקמת משפחה לתפארת עם אישה חמה ואוהבת ושלושה ילדים. אפילו תקופה קצרה במוסד הצטרפה לרזומה שלו" (עמוד 29). נוכח הרקע שלו במוסד וביחידה מבקש חן, מפקד היחידה, מיאיר לנסוע בעצמו לברצלונה אלם ליאיר יש הצעה אחרת: להטיל את המשימה (כמה מפתיע) על עמית, אחיו הצעיר. תחילה חן לא ממש מתלהב, נוכח העבר הבעייתי של עמית, שהיה בעיני היחידה אחראי למבצע שהשתבש "לפני כמה שנים, כעשרים קילומטר לתוך סוריה, שהיתה אז מדינה ריבונית ולא מדינה שסועת קרבות כמו היום. כוח שעמית הוביל בדרכו למבצע התקדם על צלע הר, שהתגלתה במציאות כחלולה בהרבה מאשר בניתוח שנעשה על פי תצלומי האוויר. במרחק חצי שעה מנקודת המבצע מעד אחד החיילים, נפל והתגלגל כארבעה מטרים במורד ההר ונחבל בראשו. כפי הנראה נגרם לו שטף דם חמור בראש. לחובש שהיה עם הכוח לא היה מושג כמה זמן יוכל החייל להחזיק מעמד לפני שימות מהחבלה. היחידה ציפתה מעמית להשלים את המשימה. עמית החליט לבטל את המבצע והזמין חילוץ. מסוק יסעור ההגיע למקום לא הצליח לנחות, ולא היה אפשר להרים את הפצוע במנוף. לבסוף הצליח הטייס לבצע חצי נחיתה, חצי ריחוף, כאשר היסעור נתמך בחלק ממשקלו על טרסה, והחייל והכוח התפנו" (עמוד 149). אף שחיי הפצוע ניצלו המסוק נקלט במערכות המכ"ם הסוריות והגזרה הצפונית התחממה. ישראל עמדה על סיפה של מלחמה עם הסורים, עד שהמתיחות שככה לבסוף. ביחידה, כאמור, לא אהבו את ההחלטה של עמית ונתנו לו להבין שאמנם הוא אינו מודח אבל הכיוון הכי טוב בשבילו הוא הביתה. למרות זאת הוא מבין שנוכח אילוצי הזמן והמרחבה (העובדה שרוני בדרכה לברצלונה, שם נמצא עמית) אין לו ממש ברירה. זה לא מזיק שעמית הוא לא רק יוצא סיירת מטכ"ל אלא, כאמור, מומחה לאבטחה. עמית מקבל על עצמו את המשימה רק כדי לגלות שיש עוד מלכוד אחד אסור לו לספר לה שהוא שם בכדי לשמור עליה. 

בעוד עמית פועל בכדי לרכוש את אמונה של רוני סוגר צוות חיסול איראני בפיקוד ליילה, מתנקשת יפיפיה, קטלנית וחסרת עקבות, על עקבותיה. בברצלונה יידרש עמית לכל היכולות שרכש ביחידה ומחוצה לה אם הוא רוצה להחזיר את רוני בשלום לישראל. 

עד כאן העלילה, ועכשיו לביקורת. נתחיל מהטוב. הספר מותח, מאוד! לקח לי שעתיים ובלעתי אותו. אקשן נון-סטופ והרבה תפניות שמשאירות את הקורא עם הספר בלי יכולת לעזוב אותו. העלילה, גם אם סטנדרטית ומוכרת, רצה מהר ובאופן קצבי תוך שימוש בשיטת הפרקים הקצרצרים דוגמת ספריו של רוני דונביץ'. ניכר גם שלסופר יש ידע ופוטנציאל ליצור סיפור אמין ומותח. חבל שהוא לא השתמש בו. כן, מה שקראתם, חבל שהוא לא השתמש בו. המוסד אינו ארגון חיסול שברשותו יחידות גדולות של מתנקשים (לרוב ארגוני הביון, זולת ה-CIA ושירות ביון החוץ של רוסיה, אין צוותים בסדרי גודל כאלו) וכשדברים משתבשים במבצעים במדינות מערביות צה"ל הוא האחרון שיוזעק לפעול במקומם. ואפילו אם כן, לא סביר שיחידה שקידשה לאורך שנים את מושג הצוות תשלח לוחם בודד (מושג מתחום האבטחה ששייך בעיקר לגוף מודיעיני אחר בישראל, השב"כ) למשימה. ואחרי כל זה הגיבור. עמית הוא פאטריק קים על ספידים. רגע אחרי שהוא מזהה בוודאות מארב של הביון האיראני במלון בברצלונה הוא כבר בתנועה, שלוף ומוכן להרוג. "עם כל הכבוד לסוכנים, מוכשרים ככל שיהיו, בתוך מבנה מומחה בלוחמת טרור עולה עליהם בכמה דרגות" (עמוד 226), חשב כשהחל לחסל בשיטתיות את אנשי חולית החיסול האיראנית ברחבי קומות המלון. הוא במהרה את הראשון שבחברי החוליה ו"ירייה אחת מדויקת אל גשר האף – מרכז משולש ההריגה בפניו של הזקיף, והוא נפל ללא קול" (עמוד 227). 

לא ניתן להימנע מהשוואה לספרים אחרים בז'אנר שיצאו כאן שעלילתם תפורה טוב יותר דוגמת ספריו של מישקה בן דוד, בעצמו יוצא המוסד, וכאמור, סדרת ספריו של רוני דונביץ'. אף שגיבוריהם היו גם הם אנשי מבצעים מיומנים איכשהו הם הצטיירו כאמינים יותר לקורא, בעיקר בשל הוותק הרב והחיבור שיצר הסופר בכדי להכנסים ללב האירועים. ספר "עמוק מבפנים" (הוצאת כנרת, 2011) מאת דונביץ' מתואר גיבורו הקבוע , אלכס ברטל, כבוגר יחידה מובחרת ו"ראש אגף מבצעים במוסד, הוא האיש שתרצה שיהיה לצדך כשיורים עליך אש תופת" (עמוד 16). גדי, גיבור "דואט בביירות" (הוצאת כתר, 2002) מאת בן דוד, שירת "בצנחנים ובמוסד" (עמוד 299), ופיקד על החוליה, צוות נבחר של לוחמי המוסד למבצעים מיוחדים. בכלל, בספרים שכאלה מוטב היה ליצור גיבור אמין יותר שנקלע ללב המהומה, נוסח ג'ק ראיין של קלנסי. בספרו "המרדף אחר אוקטובר האדום" (הוצאת ספרית מעריב, 1987) הציג קלנסי את ראיין, בעברו "סג"מ בחיל-הנחתים" (עמוד 109) ועתה אנליסט ב-CIA, כמי שנדרש, בשל שרשרת אירועים סבירה אך קיצונית, לצאת לשדה. שם, הוא נדרש לכלל כישוריו הקרביים ויכולותיו האנליטיות בכדי להתמודד עם סיטואציה שגדולה עליו בכמה רמות. "בקוואנטיקו לימדו אותו לקרוא מפות, להעריך פני-שטח, להזמין מהלומות אוויר וארטילריה, לתמרן את מחלקתו ואת צוותי האש שלו במיומנות – והנה הוא כאן, תקוע בצינור הפלדה הארור שלוש מאות רגל מתחת לפני המים, מחליף יריות באקדח בחדר שבו נמצאות מאתיים פצצות מימן!" (עמוד 301), כתב קלנסי אודות קרב יריות שבו לחם ראיין באיש מבצעים של ה-GRU הרוסי בצוללת טילים סובייטית, מתחת לפני הים. כשהגיבור הוא קצין סיירת צעיר אז ההאקשן קטן עליו מחד גיסא, והדילמות הגדולות לא יגיעו לפתחו מאידך גיסא. וזה מייצר בעיית אמינות. 

בקיצור ספר מותח מאוד, עם המון פוטנציאל, שתפור גס ולא מדויק מספיק. מי שמחפש ספר עם עלילה גיאופוליטית שיכולה היתה להתרחש נוסח הספרים שמיניתי לעיל לא יימצא כאן את מבוקשו אבל מנגד מדובר באחלה ספר אקשן. ספר טיסה נהדר (או חופשה) שיימנע מהקורא לישון בטיסה. בהחלט אפשר.