שם הספר נגזר ממאכל התאווה של המספרת, גרעינים לבנים. על מנת לקבל מאביה גרעינים אלו היתה מוכנה בילדותה לאכול פולקעס "מכובסים" של עוף למרות שסלדה מהם, והיתה מוכנה שמוכר הגרעינים יגע בה וינשק אותה בשביל לקבל את מנת הגרעינים שלה בשבועות בהם לא היה לה כסף.
בעלילת הספר מסופרים שני סיפורים מקבילים על שתי נשים שיודעות מה הן רוצות ויודעות איך להשיג את מבוקשן. סיפור אחד על אשה שחיה לפני מאה שנה ברומניה ועלתה לארץ ישראל והאשה השנייה בזמן ההווה, בת להורים שעלו מרומניה.
הסיפור מתחיל בגיבורת הספר, אוסנת כאשה בוגרת ונשואה מעל 20 שנה לגדעון רביב- מנכ"ל גוף ממשלתי. היא עובדת כעיתונאית בעלת טור קבוע בעיתון. יש להם בן- דור, תיכוניסט ועידן הבן השני חייל. ביום טקס ההשבעה של עידן בעלה חייב להישאר לליל דיונים בכנסת ומצוות לאוסנת את עוזרו אסף שילווה אותה בנסיעה משום שאוסנת לא יודעת להתמצא בנהיגה במקומות לא מוכרים לה.
בדרך חזרה מהטקס, מבקש אסף לעצור בבית העלמין של זכרון יעקב ומספר לאוסנת על משפחתו, על סבתא-רבא שלו ברומניה. אוסנת מוצאת קווים מקבילים לסבתא ולה עצמה ונמשכת לסיפור של אסף. הוא מבקש ממנה להכין כתבה על משפחתו. לצורך כך הם נפגשים מדי יום ואוסנת מרותקת לסיפורה של רבקה, הסבתא-רבא של אסף, שנולדה ברומניה ועלתה לארץ באונייה. בזכות ידיעת השפות שלה ותעוזתה היא ניהלה את הסידורים בארץ והפכה לפה של העולים בהתיישבם בזכרון יעקב מול השלטון העותמאני ששלט בארץ בזמן העלייה הראשונה.
במהלך סיפורו של אסף היא פותחת את ליבה בפניו ומספרת לו את סיפור ילדותה בבית רומני שבו האם מתה זמן קצר לאחר לידתה, חיים עם 3 אחים גדולים ממנה ואב שמתפרנס מעבודתו כשען. ילדות ענייה בגבעת אולגה, עבודה בגיל צעיר בשמרטפות בכדי לממן לעצמה את הלימודים והגרעינים הלבנים שהיא כל כך אוהבת. אוסנת היתה תלמידה מצטיינת שאהובה על המורים אך ללא קשרים חברתיים בעיקר בגלל שלמדה בחדרה השכנה, עם ילדים שמצבם הכלכלי היה טוב בהרבה ממשפחתה.
לאחר כמה פגישות ביניהם מופיע באחד העיתונים קטע רכילותי שמגלה שאשת המנכ"ל נפגשת בבתי קפה עם אסף עוזרו. ידיעה זו גורמת למתח בין אוסנת לגדעון.
כשאסף מסיים את סיפורו הוא נעלם לפתע. אוסנת מכינה את הכתבה ונוסעת לבית הקברות של זכרון יעקב בחיפוש אחר קברה של הסבתא וכשהיא לא מוצאת את הקבר היא מבררת את כתובת בית הוריו של אסף ומגיעה לשם.
מה שהיא מוצאת בבית של אמו של אסף שופך אור אחר על הסיפור שאסף סיפר.
הספר כתוב בשפה רהוטה, זורמת וקולחת.
סיפורי העלייה הראשונה מסקרנים ומרתקים, מאד שורשיים וישראליים.
נשאבתי לתוך הסיפור קראתי אותו בנשימה עצורה ולא יכולתי להתנתק מהספר.
הסוף איכזב אותי אבל למרות הסוף זהו ספר מצויין.
מומלץ בחום!!
