|
|
|
|
|
| מועדון המכוניות של מצרים |
|
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר: 1910 |
|
| |
המקום: קהיר. הזמן: שלהי שנות הארבעים של המאה ה־20. בעל הקרקעות עבּד אל־עזיז הַמאם יורד מנכסיו ומוצא את פרנסתו במחסן של מועדון המכוניות - שכיית חמדה ארכיטקטונית בלב הפועם של העיר, שבני האליטה האירופית והמלך המצרי רודף השמלות נהנים בה ממנעמי החיים. צוות העובדים במועדון, לעומת זאת, חי בפחד מתמיד מנחת זרועו וגחמותיו של רב־המשרתים אלְקוּ, המשפיל אותם ומתעמר בהם.
כשהַמאם מעז לעמוד על שלו, הוא מוכה נמרצות ומת - מפצעיו ומבושה. רעייתו וארבעת ילדיו נותרים חסרי פרוטה, חשופים לניצול כלכלי, מיני ופוליטי. כאשר ערב הפיכת הקצינים של 1952 התסיסה ברחוב גולשת אל תוככי היכל הפאר הקולוניאליסטי, יושביו נאלצים להחליט אם לחיות בביטחון אך ללא חירות וכבוד, או לסכן הכול ולהילחם על זכויותיהם.
מועדון המכוניות של מצרים הוא סאגה סוחפת המורכבת מפרשות אהבים סוערות, קנוניה להפלת בית המלוכה ונקמה אכזרית. זהו סיפור על אי־צדק, עוני, כוח משחית והתנגדות ועל יכולתה של הרוח האנושית להכניע מנגנוני דיכוי ולהימחץ תחתם גם יחד. העלילה שטווה עלאא אל־אסוואני אמנם מתרחשת בתקופת השלטון הבריטי, אך היא בבואה של האתגרים הניצבים בפני מצרים כיום וביטוי לגלי הנוסטלגיה למונרכיה, השוטפים אותה בשנים האחרונות.
עלאא אל־אסוואני הוא מבכירי הסופרים המצרים בני זמננו ונכלל תדיר ברשימות הכותבים המתורגמים הטובים ביותר, המופיעות בעיתונות העולמית. חיבר 13 ספרים, בהם רומנים, קובצי סיפורים קצרים ואסופות מאמרים. יצירותיו תורגמו ליותר מ־30 שפות, קטפו פרסים רבים ונמכרו במיליוני עותקים. ספרו הנודע ביותר, בית יעקוביאן, נחשב לציון דרך באירועי "האביב הערבי".
"אני מאמין שעל הספרות לייצג את חסרי הקול, או את אלו שאינם יכולים לומר מדוע הם סובלים," הוא אומר. "היא איננה כלי לשיפוט, אלא אמצעי להבנה אנושית."
אל־אסוואני הוא מבקר נועז של המשטר במצרים, ונבחר כאחד מ־100 הוגי הדעות החשובים ביותר של המגזין היוקרתי Foreign Policy. מאמרי דעה פרי עטו מתפרסמים מעת לעת ביומונים מצריים ובכלי תקשורת בולטים בעולם ונחתמים בסיסמה הקבועה "הדמוקרטיה היא הפתרון".
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
מועדון המכוניות של מצרים - עלאא אל - אסוואני
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 07/12/2018
עלאא אל- אסוואני סופר ודמוקרט, נחשב לאחד המבקרים האמיצים של המשטר במצרים. ברומן הסוחף והמרתק שכתב הוא מרחיק מההווה המורכב ולוקח אותנו לשנות הארבעים המאוחרות בקהיר. מצרים נמצאת תחת הדיכוי הקולוניאלי של הבריטים והעריצות של המלך פארוק ובמועדון המכוניות של קהיר שם מתרחשת העלילה, לומדים... המשך הביקורת
עלאא אל- אסוואני סופר ודמוקרט, נחשב לאחד המבקרים האמיצים של המשטר במצרים. ברומן הסוחף והמרתק שכתב הוא מרחיק מההווה המורכב ולוקח אותנו לשנות הארבעים המאוחרות בקהיר. מצרים נמצאת תחת הדיכוי הקולוניאלי של הבריטים והעריצות של המלך פארוק ובמועדון המכוניות של קהיר שם מתרחשת העלילה, לומדים הקוראים על חברה מעמדית, מושחתת, נקמנית וחסרת מוסר.
הסיפור בקצרה- בעל הקרקעות עבד אל- עזיז יורד מנכסיו ומגיע ממצרים עלית אל קהיר כדי למצוא פרנסה. הוא מוצא עבודה במחסן מועדון המכוניות של מצרים. מועדון שבו רק האריסטוקרטיה המצרית ובני האליטה האירופאית הורשו להיכנס אליו. צוות העובדים במועדון נמצאים תחת שלטון עריץ של רב המשרתים אלקו שמקורב למלך ואחראי על העובדים במועדון. אלקו משפיל ומתעלל בעובדים, תוך שהוא עושק את כספם.
עבד אל- עזיז מעז לעמוד על שלו מול אלקו, מוכה מול כל המשרתים ומת מפצעיו ומבושה. רעייתו וארבעת ילדיו נותרים ללא כסף וללא פרנסה. בני המשפחה מתמודדים עם המצב, כל אחד בדרכו והקוראים מתוודעים לתככים, למזימות, לאהבות ולדרמות בסיפור הנארג ומתפתל עד לשיא המתבקש.
בין הדמויות הרבות שברומן נמצא נסיך מהפכן ושוחר צדק, נערה אנגליה המתאהבת באחד מבניו של עבד אל- עזיז, מנהל אנגלי מתנשא וחסר לב, פילגש סוערת וחתרנית, סרסור איטלקי המקורב למלך ועוד דמויות המצליחות להקים לתחייה את אווירת השחיתות, הפחד והעוולות של אותם ימים. האם יש הקבלה למה שקורה כעת במצרים? אתם, הקוראים, תחליטו.
העלילה סוחפת ומאד ברור מי הטובים ומי הרעים. מי המנצלים ומי המנוצלים. עקבתי בדריכות אחר העלילה, הזדהיתי עם המדוכאים ורציתי שיצליחו במהפכה המתעוררת במועדון. אסוואני מקים לתחייה עולם לא מוכר לי, אחר וזר ומזכיר לקוראים שסולידריות קיימת ואפשרית. שהאנושי מנצח. הסיום מתבקש ואכזרי.
ספר חוויתי, מהנה ומומלץ מאד.
תאריך הכנסה לאתר 08/11/2018
מועדון המכוניות של מצריים הוא ספר נוסף מאת מחבר הספר המצויין "בית יעקוביאן"
בומה לספרו הקודם, גם כאן המחבר מספר על מיצריים של שנות ה-40 של המאה הקודמת. על מדינה שמנסה להיחלץ מעול שלטון המנדט הבריטי, וסובלת מפערי מעמדות ושלטון מושחת, נהנתן וכוחני.
הסיפור מסופר בכמה קולות: בקולותיהם של... המשך הביקורת
מועדון המכוניות של מצריים הוא ספר נוסף מאת מחבר הספר המצויין "בית יעקוביאן"
בומה לספרו הקודם, גם כאן המחבר מספר על מיצריים של שנות ה-40 של המאה הקודמת. על מדינה שמנסה להיחלץ מעול שלטון המנדט הבריטי, וסובלת מפערי מעמדות ושלטון מושחת, נהנתן וכוחני.
הסיפור מסופר בכמה קולות: בקולותיהם של כאמל וסאלחה, אחים, מהמעמד הנמוך בקהיר, שהמציאות לא שפרה עליהם, והן מדברות בגוף ראשון. ובנוסף מתוארות עוד דמויות בגוף שלישי שמעשירות את התמונה.
המחבר מנסה להמחיש בסיפורים השונים איך הכוח והשררה משחיתים את האוחז בהן, ואיך האנשים ההטובים שואפים לצדק נאנקים תחת עול השחיתות.
לטעמי ריבוי הדמויות מבלגן את הסיפור ומעמיס עליו, ומה שהיה בעיני חדש ומרתק בספר הקודם נראה בספר הזה כחוזר על עצמו.
ספר טוב, אבל קצת פחות.
תאריך הכנסה לאתר 11/10/2018
בשלהי שנות ה-40 של המאה ה-20 במצרים, עבד אל עזיז המאם, העשיר, יורד מנכסיו ונאלץ לעבור לקהיר עם משפחתו ולעבוד כעוזר מחסנאי במועדון המכוניות של מצרים.
מועדון זה הוא מקום הבילויי של האליטה האירופאית והמלך ההולל. העובדים במקום הם משרתים חסרי זכויות בגלל היותם מצריים והם סובלים ממשטר הפחד,... המשך הביקורת
בשלהי שנות ה-40 של המאה ה-20 במצרים, עבד אל עזיז המאם, העשיר, יורד מנכסיו ונאלץ לעבור לקהיר עם משפחתו ולעבוד כעוזר מחסנאי במועדון המכוניות של מצרים.
מועדון זה הוא מקום הבילויי של האליטה האירופאית והמלך ההולל. העובדים במקום הם משרתים חסרי זכויות בגלל היותם מצריים והם סובלים ממשטר הפחד, שאלקו, רב המשרתים משליט עליהם.
עבד אל עזיז, שהיה רגיל לקבל כבוד מהסובבים אותו בעירו, מוצא את עצמו מושפל, לא רק בגלל שהוא נאלץ לעבוד לפרנסת המשפחה בתפקיד של משרת, אלא גם בגלל שקבל יחס מחפיר מצד אלקו. הוא הוכה והושפל במועדון (דבר שבשגרה), וליבו לא עמד בזה. באותו הערב בביתו הוא נפטר.
הוא השאיר אחריו אישה וארבעה ילדים, ללא פרנסה וללא עתיד. המועדון לאחר פטירתו , סירב להעניק למשפחתו קצבה, בגלל היותו מצרי ובכך חרץ את גורלם לעוני. אשתו לא היתה מוכנה להיכנע למצב זה, והפשרה שהגיעו אליה, היתה ששניים מבניה יתחילו לעבוד במועדון ובכך יוכלו לעזור בפרנסת המשפחה.
הבן חסר ההשכלה ובעל השרירים החטובים, מוצא עצמו עד מהרה, נותן שירותים מיניים ללקוחות שאליהן היה מביא שליחויות, כהכנסה צדדית נוספת. הבן השני, הסטודנט למשפטים, הופך להיות פעיל בארגון להפלת בית המלוכה ולהפסקת הכיבוש הבריטי ומתאהב בבתו האנגליה של מנהל המועדון.
הבן הבכור עוזב את הבית, אך גם מרחוק, הוא מצליח להכניס את משפחתו לצרות, כאשר הוא משדך לאחותו גבר, המתגלה כמכור לסמים, אלים ואימפוטנט.
במקביל, במועדון המצב מסתבך. עבדון, עובד חדש שהגיע לעבוד במועדון, לא מוכן לקבל את המכות וההשפלות ויוצא כנגד אלקו. המשרתים האחרים נחלקים לתומכים ומתנגדים. המצב במועדון הולך ומחמיר מיום ליום, במיוחד כשמתגלה, שהמלך צולם במועדון מתהולל ותמונתו פורסמה בכל העיתונים.
מה קורה למועדון המכוניות? האם רובצת עליו קללה? מדוע נוחתות עליהם הצרות בזו אחר זו? בכל יום המשרתים הולכים לעבודתם במועדון בתחושה של חוסר ודאות ובציפייה לצרה חדשה.
האם המשרתים יחליטו להמשיך לחיות במצבם הנוכחי ללא כבוד או שיתקוממו, יסכנו הכל ויצאו להיחלם על זכויותיהם?
ספר זה הוא סאגה סוחפת ומרתקת, המורכבת מתככים, דיכוי והשפלה, פרשיות אהבים, קנוניה להפלת השלטון, ומתארת את יכולתה של הרוח האנושית להתמודד עם מנגנוני דיכוי ואי צדק.
אמנם הסיפור מתרחש בתקופת השלטון הבריטי במצרים, אבל הוא יכול להיות אקטואלי גם למצבם של המצרים גם כיום.
מאחלת לכם קריאה מהנה וסוחפת!
תאריך הכנסה לאתר 12/02/2018
כמי שקראה את "בית יעקוביאן" ספרו הקודם של הסופר שתורגם לעברית, ציפיתי לקריאה מהנה התורמת להבנה של החברה הערבית. חברה הנתונה לשלטונה של בריטניה בשלהי שנות ה-40 של המאה ה-20 . ואכן מצאתי שהספר כתוב היטב , ביקורתי ומרתק מתחילתו עד לסופו עם לא מעט דמויות.
... המשך הביקורת
כמי שקראה את "בית יעקוביאן" ספרו הקודם של הסופר שתורגם לעברית, ציפיתי לקריאה מהנה התורמת להבנה של החברה הערבית. חברה הנתונה לשלטונה של בריטניה בשלהי שנות ה-40 של המאה ה-20 . ואכן מצאתי שהספר כתוב היטב , ביקורתי ומרתק מתחילתו עד לסופו עם לא מעט דמויות.
המכונית הומצאה , וייצורה התפשט באירופה. ב- 1924 ראו המצרים את המכונית הראשונה, וב-1924, לאחר 20 שנה של מאמצים חוזרים ונשנים נחנך במצרים מועדון מכוניות מלכותי כולו הידור ואצילות. המייסדים הם זרים וטורקים, יושב הראש – הנסיך מוחמד עלי והמלך פארוק המושחת הוא נשיא הכבוד של המועדון. מלך שהפך להולל ופוחז העוסק בנשים ובהימורים.
ג'יימס רייט האנגלי ממונה למנהל המועדון ואלקו (קאסם מוחמד קאסם), יליד סודאן בשנות הששים שמקורב למלך ומשרתו ממונה למפקח העליון של המשרתים בכל ארמונות המלך. אלקו הינו רשע , שולט ביד ברזל בחייהם, פרנסתם וגורלם של המשרתים בארמון. המשרתים הם לא יותר מכלים בעיניו, כלים שמשתמשים בהם מנצלים אותם, מענישים באכזריות וכשאין בהם צורך , זורקים.
העובדים במועדון הם פשוטי העם המצרי החיים בעוני, חוששים להשמיע קול שמא תאבד להם פרנסתם. הבריטים רואים בהם – גנבים, שקרנים והיחס אליהם משפיל ומכפיר.המצרים גם אם משכילים ועשירים לא רשאים להחליט על מדיניות, הם רק יכולים לקנות מכוניות וכדי להתקבל למועדון המצרי זקוק להמלצה. מכאן דרך סיפורי הדמויות השונות מציג הסופר את המתחים בין האליטה המצרית, המעמד הגבוה של הבריטים ופשוטי העם המצרי.
כל פרק וגיבורו העיקר מסתיים המתח מסוים והמשכו לא יהיה בפרק הבא אלא בעוד פרק או שניים, דבר שמסרבל מעט את הקריאה.
נכיר את משפחת עבד אל-עזיז המאם, שירדה מנכסיה ונאלצה לעבור לגור ולהתפרנס בקהיר.
אב המשפחה מתקבל כעוזר מחסנאי במועדון המכוניות זוכה ליחס משפיל, מוכה , כבודו נרמס וסופו טראגי.
האלמנה עם ארבעה ילדים מתחננת לקיצבה ומסורבת. מצרים לא מקבלים קצבה רק מענק סיום שרות , אין שוויון זכויות בין אירופאים למצרים. המצרים תפקידם לשרת את אלה שהקימו את מועדון המכוניות. במקום זאת שניים מילדיה נקלטים לעבודה במקום האב.
ארבעה ילדים כל אחד עם אופי אחר. מחמוד וסעיד בטלנים ולא תורמים למשפחתם. סעיד אנוכי ומוכן שאחותו סאלחה תתחתן עם בעל אימפוטנט ומכה העיקר שיהיה שותף לעסקיו. מחמוד, איטי משהו, מתהולל עם נשים מבוגרות תמורת כספן.
סאלחה וכאמל מדברים בגוף ראשון, מקרבים את הקורא עליהם, לאופיים ולערכיהם.
סאלחה מעדיפה לימודים קרובה נפשית לאחיה כאמל ומקבלת ממנו תמיכה. כאמל לומד משפטים ועובד במקום אביו במועדון המכוניות. מתנגד אקטיבי לכיבוש, נחוש לעזור בגירוש האנגלים ועושה יד אחת עם הנסיך למען אותה מטרה.
משפחה חשובה אחרת היא משפחתם של עלי חמאמה ואשתו עאישה, בנם פאוזי וביתם פאיקה בעלת הנשיות השופעת והמיניות המוחצנת, יש לה יכולת לתמרן ולתחמן וכך השיגה את בעלה סעיד. כך גם שולטת בבעלה שליטה מוחלטת על ידי יחסי מין או מניעתם.
כוחן ומעמדן של הנשים הוא כזה שלרוב ישתמשו במניפולציות ובתחכום כדי להשיג את מבוקשן. הבעל או האבא קובע ומחליט בלעדי ברצותו יכה אותן וגם אז לרוב המשפחה תשלח את הבת חזרה לציית ולחיות עם בעלה. כפי שדרש סעיד מאחותו.
דמות חביבה שמצאה חן בעיני היא מיצי, ביתו של רייט, מוצאה אנגלי אבל נמשכת ואוהבת את אורח החיים המצרי האותנטי. היא אינה מהססת למרוד מאביה. מעדיפה בית קפה קטן בקהיר מאשר מועדון קרלטון בלונדון , המלא אנגלים צבועים ומלאכותיים. ומה הפלא אביה מוכן לסרסר אותה לידי המלך. מיצי גם היא בתחכום מהתלת במלך ועל אף כוחו הרב של מלך מזרחי , המבוסס על עריצות שבה האדמה וכל שעליה שייכם לו , מצליחה להתחמק ממנו.
דמותו של עבדון הרשימה אותי, הבחור התקבל לעבודה במועדון המכוניות אבל סרב להתרפס ולהיכנע. הוא עומד על זכויותיו, נלחם כנגד עונשי המכות , עומד מול יתר המשרתים המפחדים להתבטא ומוכן לשלם את מחיר דעותיו.
דרך ההתרחשויות מצטיירים החיים במצרים הכבושה והמושפלת באותה תקופה.
הבדלי המעמדות, הצורך המתמיד של המעמד הנמוך להתרפס ולשקר. השחיתות והאכזריות של המעמדות הגבוהים. הבריטים מאמינים שהמצרי עובד כדי לקבל גמול או מפחד מעונש. המוטיבציה הפנימית לביצוע מושלם של העבודה לא קיימת במנטאליות המצרית. הערכים המוסריים וכושר העבודה של המצרים שונים מאלה האירופאים.
תפיסות שונות של הכיבוש מעלה הסופר בשיחתו של רייט עם אודט, ביתו של פתאל, מיליונר מצרי סוחר גדול בכותנה. בעוד רייט מאמין שהכיבוש תרם למודרניזציה וגאה להיות בריטי אודט מגינה על מצרים ורואה בבריטים שודדים הגוזלים את משאביה.
גאווה להיות בריטי? גם היטלר היה גאה להיות גרמני והוא שרף יהודים.! יוצאת כנגד זהות לאומית ובעד היות האדם בסך הכול אדם. בנשימה אחת מציין הסופר על ידי רייט פשעים שאולי עשו הבריטים במושבות כמו גם פשעי השואה וכן מעשי היהודים לערבים בפלסטין.
..."מה עושות כנופיות ה'הגנה' לנשים ולילדים הערבים? הן זורקות עליהם פרחים?"... (עמ' 94)
התמונה כאן בהחלט מעוותת וצורמת לי כקוראת יהודיה וישראלית.
עלילה רחבת יריעה מעניינת וקולחת הדמויות רבות (אולי מדיי) וקווי העלילה מתלכדים לכדי תמונה שנוגעת בקורא החומל, הכועס, המזדעזע ,המבין ,הלומד ולבסוף אולי גם המקווה.
ישנה ביקורת חברתית, ביקורת נוקבת על הכיבוש הבריטי , האנשים הנאנקים תחתיו , כוחו המשחית , הכוח להתנגד לו אבל גם להימחץ תחתיו. סיומה של הסאגה דרמאטי, לא ממש סגור אבל משאיר אולי פתח לתקווה.
אהבתי את הספר וממליצה גם לכם!
ציטוטים שבחרתי להביא מתוך נוספים שאהבתי-
..."גזען הוא למעשה בור שאחזה בו חרדה מפני אלה שנראים שונים ממנו"... (עמ' 364)
..."האזרחות היא רעיון פשיסטי שמדרבן את בני האדם להימנות עם קבוצות השתייכות צרות אופקים ומטופשות, ואלה גורמות להם להרגיש נעלים זה על זה ומחרחרות בינים שנאה ומלחמות"...(עמ' 93)
תאריך הכנסה לאתר 27/01/2018
רומן עשיר, בעל דמויות רבות המספרות על החיים במצרים בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20, תחת הכיבוש הבריטי ותחת שלטונו המושחת והרופס של מלך צעיר הרודף אחרי תענוגות הגוף, הימורים ושתייה.
שם הספר מעיד על מכוניות ופותח בתיאור המכונית הראשונה שיוצרה ע"י קרל בנץ שהיה מהנדס... המשך הביקורת
רומן עשיר, בעל דמויות רבות המספרות על החיים במצרים בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20, תחת הכיבוש הבריטי ותחת שלטונו המושחת והרופס של מלך צעיר הרודף אחרי תענוגות הגוף, הימורים ושתייה.
שם הספר מעיד על מכוניות ופותח בתיאור המכונית הראשונה שיוצרה ע"י קרל בנץ שהיה מהנדס גרמני, הוא היה הראשון שהצליח לשלב מנוע בנזין בכלי רכב. כלי הרכב הראשון שבנה נראה כמו תלת אפן ממונע. עם הזמן השתכלל היצור והגיע ליצור מכונית בעלת ארבעה גלגלים בסדרה זולה להמונים.
העלילה מכילה תיאורים עשירים מפי דמויות רבות, מחולק לפרקים, כל דמות מקבלת את הבמה ודרכה נשזר הסיפור חוליה אחר חוליה.
לאחר ההיסטוריה על ראשית המכונית אנו מתוודעים אל משפחת עבד אל-עזיז המאם.
עבד אל-עזיז המאם בעברו היה איש אמיד, בעל קרקעות ונכסים רבים אשר עזר לכל דורש ובמיוחד לבני משפחתו הרבים, כתוצאה מכך ירד מנכסיו, היה עליו לקחת את אשתו ואת ארבעת ילדיו ולנדוד לקהיר.
בקהיר מצליח עבד אל-עזיז המאם להתקבל לעבודה במועדון המכוניות היוקרתי שהוקם עבור התושבים הזרים בלבד וכמובן עבור המלך וחבורת האצולה.
את עבודות השירות, מהקטנה ועד לבכירה מבצעים משרתים אשר נבחרו בקפידה ואומנו כל אחד לתפקידו הוא.
על כולם ממונה רב המשרתים ומשרתו האישי של המלך, אלקו, הרודה בהם ביד אכזרית ומגלם בהתנהגותו את כל הרוע שבעולם.
באחד מתיאורי הרוע נגרם מצב בו מוצא עבד אל-עזיז המאם את מותו.
האם, אום סעיד, אישה חזקה בעלת כבוד עצמי, מנסה לדרוש מהמועדון זכויות עבור ילדיה לאחר מות בעלה. גם כשהיא נענית בסירוב אינה מוכנה לוותר. לאחר פשרה שהושגה מתקבלים שניים מהבנים לעבוד במועדון.
כמוזכר לעיל, במשפחה ארבעה ילדים, הבן סעיד, אנוכי הדואג רק לעצמו, מיד לאחר מות אב המשפחה, הוא מפציר באמו לבקש מאת עאישה השכנה את בתה פאיקה עבורו לאישה, למרות האבל בו נמצאת המשפחה הוא מצליח, לאחר הנישואים הוא עובר למקום מגורים מרוחק עם אשתו. מחמוד הצעיר בעל החשיבה האיטית אך גוף שרירי מפותח מתקבל לעבודה במועדון, בנפשו הוא הולל הרוצה לתפוס את מנעמי החיים. הדמויות החיוביות במשפחה והאהבות על הקורא הן של סאלחה וכמאל, סאלחה שוקדת על לימודיה, כמו כן כאמל הלומד משפטים ומשלב את לימודיו עם עבודה במועדון בתפקיד אותו מלא אביו המנוח.
דמות דומיננטי נוספת היא מנהל המועדון, דמות שלילית ביותר, דמותה של מיצי בתו שופכת אור חיובי ונעים על הסיפור, בדיוק ההפך מאביה.
כמו כל עם תחת כיבוש זר גם במצרים בתקופה המסופרת קמו מחתרות של אנשים צעירים (ביניהם גם כאמל) שכאב להם לראות את ארצם בשפל והם חתרו תחת הכיבוש ותחת מנהגיו הנלוזים של המלך, כאן המקום להזכיר דמות נוספת חיובית והיא של הנסיך שמאל.
במחצית הראשונה של הספר למדתי להכיר את הדמויות, את חלקם חיבבתי, על כמה מהם כעסתי ולא הבנתי כיצד ניתן להתנהג בדרך בה התנהגו, לדוגמא, מנהל המועדון המוכן לשדל את בתו למעשים שהדעת לא סובלת אך רק עבור התועלת האישית שלו. אל סאלה וכאמל נקשרתי והם היו הדמויות החיוביות בספר.
עד לכאן התנהלה העלילה בעצלתיים, בחלקו השני של הספר העלילה תופסת תאוצה ולא ניתן להניח את הספר. לקראת סוף הסיפור נראה כי אצה לסופר הדרך, לטעמי ניתן היה להרחיב מעט את המסופר.
הספר כתוב בשפה עשירה וקולחת, התרגום מצוין ואני ממליצה בחום על קריאתו.
סוניה קטלן
ינואר 2018
תאריך הכנסה לאתר 27/01/2018
ציטוט עמ' 65: "כמה מפליא שחיי האדם עשויים להשתנות כליל בשל עניין פעוט או מילה חטופה. גורלנו עשוי להיחרץ רק כי עברנו ברחוב כלשהו בשעה מסוימת, פנינו ימינה ולא שמאלה או איחרנו לעבודה ובדרכנו נתקלנו באדם כלשהו".
אחד הדברים הטובים בספר הוא עצם זה שהוא... המשך הביקורת
ציטוט עמ' 65: "כמה מפליא שחיי האדם עשויים להשתנות כליל בשל עניין פעוט או מילה חטופה. גורלנו עשוי להיחרץ רק כי עברנו ברחוב כלשהו בשעה מסוימת, פנינו ימינה ולא שמאלה או איחרנו לעבודה ובדרכנו נתקלנו באדם כלשהו".
אחד הדברים הטובים בספר הוא עצם זה שהוא רואה אור בעברית. לא רבים הם הספרים, שמאפשרים לקוראים הישראלים להתחקות אחרי החיים במצרים. בכל פעם שאני לומדת עוד אודות ההיסטוריה ואורח החיים במצרים באמצעות ספרים, זה מעשיר את עולמי.
במידה ומטרתו של הסופר הייתה לשפוך אור על " סיפור על אי־צדק, עוני, כוח משחית והתנגדות ועל יכולתה של הרוח האנושית להכניע מנגנוני דיכוי ולהימחץ תחתם גם יחד" כפי שכתוב בגב הספר, הוא הצליח רק באופן חלקי. מכיוון שתיאורי המין משתלטים על העלילה בצורה מוגזמת ולא משאירים מקום למהות של הספר וחבל.
הקצב של הספר הוא איטי. כמו קצב החיים במצרים. ישנן דמויות רבות מאוד. שמתקשים לעקוב אחריהם כי טכניקת הסיפור של הסופר לוקחת את נקודת המבט של כל אחד מהגיבורים הראשיים ומפרקת אותם לפרקי משנה. והטכניקה הזו קוטעת את חוט המחשבה, בעיקר שזהו ספר עבר כרס.
היכולת הסיפורית והתיאורית של הסופר הם ברמה גבוהה מאוד. ירידה לפרטי פרטים. לבוש, ריחות, דיאלוגים ועוד. בהחלט מרשים.
הייתי מצפה לקרוא בהרחבה על האקלים הפוליטי, התרבותי, הכלכלי והמעמדי יותר ממה שמופיע בספר.
המאבקים בין השליטים והעשירים לבין המשרתים, העניים היו משמעותיים ביותר.
הספר מתחיל לתפוס תאוצה לאחר מותו של עבּד אל־עזיז הַמאם בעת עבודתו במועדון המכוניות שבמצרים. (ומתי יבינו המתרגמים שהמילה "נפטר" רלוונטי רק ליהודים ולא לבני דתות אחרות- טעות שמופיעה בעמוד 163). אשתו וילדיו אוחזים במציאות הקשה. עושים הכל כדי לשרוד ולהשאיר את הראש מעל פני המים. הילדים, כל אחד מהם בעל אופי שונה. ודרך סיפוריהם אנחנו חווים את מה שהתרחש במצרים בשנות הארבעים של המאה ה-20. כאמל וסאלחה הם הילדים שהקורא נקשר אליהם יותר מאשר לסיפורים של אחיהם.
בעמודים 163-164 ישנו מונולוג של כאמל שבו הוא מספיד את אביו. אחד מרגעי השיא של הספר.
דמותו של רב המשרתים אלקו, היא דמות הרשע והרוע בהתגלמותה. כולם נאנקים תחת זרועו וההנחיות שלו.
אלמנתו של עבּד אל־עזיז הַמאם, היא מסוג הדמויות שיחסית הן מעורפלות אבל מאוד מאוד נוכחות.
וישנם עוד דמויות משנה: מנהל המועדון, הנסיך, המלך, הבת של מנהל המועדון ועוד.
התרגום בסדר. הפריע לי ששילבו בו יותר מדי סלנג מודרני שפחות מתאים לתקופה שבה נכתב הספר. כמו למשל המילה להסניף.
אם היו מנכשים את העשבים השוטים בספר (תיאורי המין המפורטים והמוגזמים), היו מוסיפים קצת יותר פולקלור, עורכים החוצה כ-100 עמודים, הייתה יכולה להתקבל כאן יצירה חשובה ומשמעותית ביותר.
אסיים כפי שפתחתי: החשיבות של הספר הוא בעצם זה שהוא רואה בעברית. ובתקווה שספרים המתארים את החיים בישראל במהלך השנים האחרונות, גם הם יראו אור במצרים.
תאריך הכנסה לאתר 27/01/2018
"מועדון המכוניות של מצרים" הינו סאגה רחבת יריעה המתרחשת בקהיר בשלהי שנות הארבעים של המאה ה-20, בתקופת הכיבוש הבריטי ובימי שלטונו של המלך פארוק המושחת. הסופר אורג רומן משובח שחלקו סיפור מרתק, חלקו ביקורת על הקולוניאליזם הבריטי וחלקו ביקורת חברתית נוקבת על החברה המצרית בכללותה. לא קראתי... המשך הביקורת
"מועדון המכוניות של מצרים" הינו סאגה רחבת יריעה המתרחשת בקהיר בשלהי שנות הארבעים של המאה ה-20, בתקופת הכיבוש הבריטי ובימי שלטונו של המלך פארוק המושחת. הסופר אורג רומן משובח שחלקו סיפור מרתק, חלקו ביקורת על הקולוניאליזם הבריטי וחלקו ביקורת חברתית נוקבת על החברה המצרית בכללותה. לא קראתי את ספרו הקודם, בית יעקוביאן, ולכן לא באתי עם ציפיות לכאן ולכאן. בכלל עדיף לבוא לספר ללא ציפיות יתר ולשפוט אותו בפני עצמו ללא השוואות לקודמו. הספר הפתיע אותי לטובה ומצאתי עצמי גומעת אותו בשקיקה.
הספר פותח במפגש סוריאליסטי בין הסופר לבין שני דמויות מהרומן העתידי שלו, כאמל וסאלחה. הם מודיעים לו כי חלק מהרגשות והמחשבות שלהם נעדרים מהרומן ומשאירים לו תקליטור הכולל את הגירסה שלהם לסיפור. מפה ושם הספר קופץ לסיפורו של ממציא הכרכרה הממונעת, המכונית הראשונה, הלוא הוא קארל בנץ, ומשם עובר למועדון המכוניות המלכותי בקהיר המנוהל על ידי הבריטים. רק אנגלים יכולים להתקבל למועדון היוקרתי הזה ולמצרים הפשוטים אין דריסת רגל בו. הם יכולים להיכנס למועדון רק מהכניסה האחורית, כמשרתים. הסופר הטיב לתאר את הצביעות והגזענות הבריטית ואת היחס המזלזל שלהם לילידים המקומים. רב־המשרתים אלקו, הכוח האמיתי מאחורי המלך, אחראי על משרתי המועדון והוא שולט בהם ביד רמה וגסה. הוא משפיל אותם, מכה אותם ורומס את כבודם והם שותקים לו בכניעה. בעל הקרקעות עבּד אל־עזיז הַמאם, הוא אחד מעובדי המועדון. הוא ירד מנכסיו וכעת נאלץ לעבוד כמשרת כדי לפרנס בדוחק את אשתו וארבעת ילדיו. בעקבות עימות עם אלקי הוא מתמוטט ומת ומשפחתו מוצאת עצמה חסרת אמצעי מחייה. הספר מגולל למעשה את סיפורם של בני המשפחה הצעירים, ובעיקר שניים מהם: כאמל וסאלחה. יותר מזה לא אספר על העלילה ואניח לכם לגלות את עושרה בעצמכם.
מועדון הרכב הינו הציר המרכזי של הרומן והוא סובב סביב האירועים במצרים וחיי הדמויות. המועדון הינו למעשה מיקרוקוסמוס של החיים במצרים והוא מצייר תמונה עגומה על הנעשה שם, על השחיתות, הבדלי המעמדות, אי הצדק, הכיבוש הבריטי ועוד. בספר גלריה רחבה של דמויות ריאלסטיות, אולם למרות ריבוי הדמויות קל לעקוב אחר המתרחש והקורא לא הולך לאיבוד במערבולת חייהן. הסיפור נע בין הדמויות השונות וכל פרק מאיר דמות אחרת. הפרקים העוסקים בכאמל וסאלחה כתובים בגוף ראשון, בעוד ששאר הפרקים כתובים בגוף שלישי. וכמובן שאי אפשר בלי הנקודה היהודית. גם ישראל (או פלסטין בשמה דאז) מוזכרת בספר באי דיוק ניכר. אחת הדמויות בספר מציינת שכנופיות ההגנה טובחות בנשים ובילדים הערבים. קצת התבלבל הסופר! ושום מילה כמובן על ההתקפות הנפשעות של הערבים על הישוב היהודי. מלבד נקודה זו שצרמה לי, נהניתי מהספר. הספר אומנם עב כרס, אך כתוב בצורה קולחת ונגמע במהירות. מה שמייחד את הרומן הוא הכתיבה הסוחפת, הדמויות המאכלסות אותו, וכמובן הביקורת הנוקבת שבו. אהבתי את הספר ואחפש גם את הספר הקודם של סופר מוכשר זה. מומלץ!
בשורה התחתונה: משהו רקוב בממלכת דנמרק!
תאריך הכנסה לאתר 25/01/2018
"מועדון המכוניות של מצרים" מתרחש בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. אחרי למעלה מחמישים שנות כיבוש בריטי נחתם ההסכם שהעניק למצרים עצמאות, אך הנוכחות הבריטית במדינה עדיין דומיננטית. מועדון המכוניות מנוהל על ידי בריטי, עם חבריו נמנים עשירי הארץ, והמלך פארוק עצמו – מושחת, הולל ובזבזן... המשך הביקורת
"מועדון המכוניות של מצרים" מתרחש בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. אחרי למעלה מחמישים שנות כיבוש בריטי נחתם ההסכם שהעניק למצרים עצמאות, אך הנוכחות הבריטית במדינה עדיין דומיננטית. מועדון המכוניות מנוהל על ידי בריטי, עם חבריו נמנים עשירי הארץ, והמלך פארוק עצמו – מושחת, הולל ובזבזן - מבלה לילות בקזינו שבמקום. את המועדון מתחזקים ומפעילים משרתים מצרים כנועים, שנבחרו בקפידה והוכשרו לתפקידם על ידי אלקוּ, משרתו האישי של המלך, הרודה בהם ביד קשה, ונוטל לעצמו מחצית מן הטיפים שהם מקבלים. מנהל המועדון מגדיר כך את מעמדם של המצרים: "האירופאים הם שהמציאו את המכוניות, הביאו אותן למצרים ולימדו את המצרים איך להשתמש בהן. האירופאים הם שהקימו את מועדון המכוניות, והם שמנהלים אותו. לעומת זאת תפקידם של המצרים הוא רק לשרת ולשמור. לכן לא יתכן שיהיה שוויון זכויות בין האירופאים למצרים".
סיפוריהן של מספר דמויות מתנקזים אל המועדון. עשיר לשעבר מדרום מצרים, שפשט את הרגל, עובד במקום כשרת. כשהוא סופג מכות מידי עוזרו של אלקו, הוא אינו עומד בהשפלה ומת. כתחליף לקיצבה, שהמועדון אינו מוכן לשלם למשפחתו, מתקבלים שני בניו לעבודה במקומו. מוחמד, רפה-שכל אך בנוי לתלפיות, יפול טרף לתשוקותיהן של נשים מזדקנות, לקוחות של המועדון. כאמל, סטודנט מצפוני, יתקומם כנגד המצב במדינה, כנגד המלך וכנגד הבריטים, ויצטרף למפלגת אל-ופד. סיפורה של המשפחה הוא ציר אחד של העלילה, ובו עוסק אל אסוואני בפוליטיקה המקומית וגם במעמד האשה באמצעות קורותיה של סאלחה, אחותם של מוחמד וכאמל. הציר האחר, המקביל לו ומשולב בו, עוסק במצבם החברתי של משרתי המועדון, בכניעותם ובהתרפסותם, וגם בנסיונות להיטיב את מצבם ובשאיפה לכבוד האדם. משרתים בודדים מעזים לדרוש את ביטול ההענשה הגופנית, ומי שעומד כנגדם הם דווקא המשרתים האחרים, החרדים לפרנסתם ולכודים במנטליות של ביטול עצמי. דעתו של הסופר בענין ברורה, והוא מבטא אותה בתיאור התנהלותם של המשרתים לאחר הסכמתו המפתיעה של אלקו לוותר על האלימות נגדם: "דבר-מה מהותי בהתנהגותם של המשרתים השתנה לאחר ביטול העונש. הם הפכו להיות זריזים, חרוצים וצייתנים יותר מאי-פעם, ביצעו את הפקודות ביעילות וקדו קידה בנימוס, אולם החיוך הכנוע והמתחנן נעלם מפניהם, ובמקומו הופיע חיוך לבבי ואדיב שנבע מתחושות ביטחון, אחריות וגאווה". גם באשר למעמד האשה עמדותיו ברורות, כשהוא משרטט כמה דמויות נשיות חזקות, ומאפשר גירושין מבעל מכה. מצד שני, יש בספר כמה אמירות שמגחיכות נשים, ואלה צרמו לי מאוד. בהקשר זה הצחיקה והעציבה אותי תחושת ההשפלה שחוו כמה מגיבורי הספר כשהולבשו בבגדי נשים. האקט היחיד הזה הטריד אותם הרבה יותר ממאסר ומחקירה שלוותה בעינויים.
נהניתי לקרוא את הספר והתאכזבתי ממנו. אסביר את הסתירה. אל אסוואני ניחן באורך רוח של מספר סיפורים מיומן. הוא פותח את הספר בסיפור על סופר, שמתבודד לצורך סיום כתיבת ספר. ערב אחד מופיעים על סף ביתו גבר ואשה צעירים, ומציגים את עצמם ככאמל וסאלחה, שני גיבורי הספר שזה עתה סיים לכתוב. השניים נותנים לסופר תקליטור, הכולל את הרומן בצירוף פרטים שלדעתם חשוב שייכללו בו. ואכן, הספר מכאן ואילך כתוב ברובו בגוף שלישי, אך בסיומם של מרבית הפרקים מצורפים מונולוגים בגוף ראשון מפיהם של השניים. לאחר הפתיחה, הסופר הסבלני מפליג אל גרמניה, שם ב-1885 מציג קרל בנץ את המכונית הממונעת הראשונה. הסבלנות הזו מאפיינת את הספר כולו, את תנועתו האיטית, את פרטי הפרטים שבו, מקרבת אותו אל הקורא, ועושה אותו יצירה ספרותית נעימה לקריאה. גם הבחירה של הסופר לסיים כל פרק ברגע שיא כלשהו, וליצור כך מתח ורצון להמשיך לקרוא, תורמת לרושם החיובי של הספר. עד כאן צד ההנאה. האכזבה שחוויתי נובעת מן התכנים: בניגוד ל"בית יעקוביאן" הנוקב והממוקד, ב"מועדון המכוניות של מצרים" הסיפור מתפזר, והאמירות שהסופר מבקש להביא בפני קוראיו הולכות לאיבוד בתוך סיפור שגולש לפעמים לסתמיות. הספר צובר עוצמה רק לקראת סיומו, כשהיחסים המתוחים בין הצדדים מגיעים לכדי פיצוץ, הכפפות מוסרות והאלימות משתלטת. דווקא בשלב הזה הסבלנות של המספר מתפוגגת במקצת, וסגירות הקצוות שבחר אינה משכנעת.
"מועדון המכוניות של מצרים" הוא ספר קריא מאוד, מספק מבט אל תקופה היסטורית, ומציג דמויות מעניינות. יחד עם זאת, אולי רף הציפיות היה בעוכרי, אך הספר אינו מותיר משקע מספק.
תאריך הכנסה לאתר 25/01/2018
"לאחר שנים של תפארת וגדולה איבד את הונו ונאלץ לחזר על הפתחים ולעבוד כעוזר של מנהל מחסן כדי לשלם את שכר הלימוד של ילדיו. האם עשה אי-פעם בחייו מעשה שמצדיק עונש כזה?"
שנות הארבעים במצרים.
רוקיה עוזבת... המשך הביקורת
"לאחר שנים של תפארת וגדולה איבד את הונו ונאלץ לחזר על הפתחים ולעבוד כעוזר של מנהל מחסן כדי לשלם את שכר הלימוד של ילדיו. האם עשה אי-פעם בחייו מעשה שמצדיק עונש כזה?"
שנות הארבעים במצרים.
רוקיה עוזבת את הכפר במצרים עלית בו היא גרה יחד עם בעלה עבד אל-עזיז המאם וארבעת ילדיהם והם עוברים לגור בעיר הגדולה, קהיר.
עבד אל-עזיז שכל חייו היה בעל נכסים ופינק את אשתו בבית מפואר ונתן לה את כל מה שרק חפצה בו נפשה, יורד יום אחד מנכסיו ובני המשפחה נאלצים לנטוש הכל ולעבור לגור קרוב לעבודתו החדשה שבה הוא עובד כעוזרו של מנהל מחסן במועדון יוקרתי של רכבים ששייך למלך הנקרא: מועדון המכוניות.
עבד אל עזיז מתקשה לשלם את חובותיו, וילדיו שהורגלו לחיי נוחות ולימודים גבוהים מתקשים לראות את אביהם חווה משבר כלכלי עמוק והופך מאיש עשיר למשרת.
"לפתע נגוזו החלומות ומצאתי את עצמי בפני מציאות חדשה. ירדנו מנכסינו, ואבי התקשה לפרנס אותנו." (עמ' 107)
בזמן שעבד אל-עזיז מנסה למצוא דרכים כיצד להרוויח עוד קצת כסף לפרנסת משפחתו, עוברת בתו הצעירה סאלחה, טראומות משל עצמה כאשר היא חווה התעללות מצד המורה שלה ומתבקשת לשלם את שכר הלימוד ואם לא ייעשה הדבר היא תסולק מהלימודים ובכל פעם צץ תשלום חדש שאין ביד המשפחה לשלם.
אחיה כאמל שלומד באוניברסיטה משפטים, מתפתה לצאת כנגד הכיבוש הבריטי במצרים וכמעט מסתבך במעצר, האח הצעיר מחמוד מתקשה בלימודים ומתעניין רק בספורט והאח הגדול סעיד מרוכז בעצמו ומתנהג באלימות כלפי כל שאר בני המשפחה.
המשפחה קורסת ועבד אל-עזיז צריך לנתב בין הטיפות גם במקום עבודתו, שם יש שחיתויות, גניבות לרוב ועל כל הבלגן מנצח ביד רמה, אלקו, משרתו האישי של המלך, איש אכזרי, אלים וקשה שכולם מפחדים מפניו ועל פיו יישק דבר.
"אלקו שלט במשרתים במשך עשרים שנה בעין פקוחה וביד ברזל. אולם לא תמיד הכל הלך למישרין ועל פי רצונו של אלקו." (עמ' 123)
לאחר שעבד אל-עזיז לוקח על עצמו עבודה נוספת כמחנה מכוניות במועדון ועובר השפלה מחברי המועדון ומאלקו עצמו, לבו נשבר בקרבו והוא חוטף התקף לב ומחזיר את נשמתו לבורא.
ברגע אחד ארבעת ילדיו הופכים להיות יתומים ואשתו אלמנה ואין מי שידאג להמשך פרנסתם.
בצר לה פונה רוקיה אל ג'יימס רייט-מנהל המועדון, בריטי גזעני, מתנשא ששונא מצרים, ומבקשת ממנו שיעזור לה עם קצבתו של בעלה המנוח.
רייט מבהיר לה חד משמעית שקצבה היא לא תקבל וזאת פריבילגיה ששמורה רק לאירופאים ולא למצרים נחותים שמשמשים כמשרתים בלבד.
רוקיה לא מוותרת ומחליטה להגיש תביעה נגד מועדון המכוניות ולבסוף שני הצדדים מגיעים לפשרה שכאמל ומחמוד יעבדו במועדון ויעזרו בפרנסת המשפחה.
העלילה מתמקדת בחייהם של כל אחד מהילדים וכל מה שעובר עליהם לאחר מותו של עבד אל-עזיז, ברקע נראים בבירור הפערים בין המעמדות, המלך הנהנתן והמושחת וכל המקורבים לו שחיו טוב על חשבון המשרתים וחייהם של פשוטי העם שנאלצו ללמוד ולעבוד כדי להביא כמה גרושים הביתה.
לאחר שמגיעים מים עד נפש, המרד בבית המלוכה הוא בלתי נמנע וגם המרד נגד הכיבוש הבריטי שמשתלט על כל חלקה טובה במצרים, אבל מה יהיה המחיר הכבד כתוצאה מכך ואיך מתקדמים מכאן?
הספר כתוב בשפה קולחת והעלילה מרגשת עד דמעות, היחס כלפי המשרתים במועדון המכוניות היה פשוט מקומם ומרתיח, הרבה עצב היה שם ובעיקר ריגש אותי החינוך המיוחד שנתנה רוקיה לילדיה, שלמרות העוני שנפל עליהם היא תמיד התעקשה שישארו אצילים, מנומסים ויכבדו את כל בני האדם ואביהם נלחם כדי שהם ייצאו מלומדים ומשכילים.
התחברתי מאד לדמותם של כמאל וסאלחה שהיו עדינים ורדפו צדק לאורך כל העלילה, שניהם שידרו הרבה חוזק נפשי ואצילות נפש.
הסופר עלאא אל-אסוואני כתב 13 ספרים וביניהם את הספר 'בית יעקוביאן' שנחשב לציון דרך באירועי "האביב הערבי".
קריאה מהנה,
חגית
תאריך הכנסה לאתר 23/01/2018
בשלהי שנות העשירים, עבד אל עזיז המאם, איש עשיר ובעל קרקעות רבות, פושט רגל ונאלץ לעבור מאזור אל-סעיד (מתורגם בספר למצרים עילית ועל זה אתן את דעתי בהמשך) לעיר הבירה קהיר יחד עם אשתו וארבעת ילדיו. הוא מוצא עבודה בתור פועל במחסן של מועדון המכוניות של מצרים, אשר מנוהל בידי מנהל בריטי ובו מבלים... המשך הביקורת
בשלהי שנות העשירים, עבד אל עזיז המאם, איש עשיר ובעל קרקעות רבות, פושט רגל ונאלץ לעבור מאזור אל-סעיד (מתורגם בספר למצרים עילית ועל זה אתן את דעתי בהמשך) לעיר הבירה קהיר יחד עם אשתו וארבעת ילדיו. הוא מוצא עבודה בתור פועל במחסן של מועדון המכוניות של מצרים, אשר מנוהל בידי מנהל בריטי ובו מבלים האיליטה המצרית והאירופאית. מצרים נמצאת דאז תחת הכיבוש הבריטי. יום אחד מקבל עבד אל-עזיז עונש פיזי חמור. הוא מושפל מהסטירות והמכות שקיבל. קורס ומת בעיקר מכבודו הפצוע.
הסיפור מגולל את אורח החיים המתירני, ההולל, המופקר, העושק והאכזרי שמנהלים המלך רודף השמלות והאליטה האירופאית. רב המשרתים, אלקו, הוא האכזרי מכולם. הוא מנצל את העובדים פיזית תוך סחיטת מאמציהם עד הטיפה האחרונה בביצוע מטלותיהם, וסוחט אותם כלכלית. הם חיים בפחד מתמיד שמא יכעס עליהם ויוענשו. ניכר ההבדל בין חייהם של באי המועדון לאלה של העובדים המרוששים החיים על גרושים. הם אינם מעיזים להשמיע קול מחאה כנגד היחס המשפיל והמחפיר לו הם "זוכים" מחשש שמשפחותיהם יוותרו ללא פת לחם. אותי זה קומם ומאוד.
הסיפור מסופר בשני גופים: בגוף ראשון מפיהם של כאמל וסאלחה, בניו של עבד אל-עזיז המנוח, בפרקים המוכתרים בשמותיהם; ובגוף שלישי בפרקים הממוספרים. חלוקה זו נראתה לי מוזרה בהתחלה אבל אט אט הבנתי שהמחבר בעצם רוצה להדגיש את מה שחשים וחושבים שני אלה ופשוט להביא לנו את יתר האירועים בצורת נרטיב בכדי להשלים את הפערים בעלילה וגשר בין המאורעות.
אחד הדברים המעניינים הוא ריבוי הדמויות. יש לנו את עבד אל עזיז, אשתו אום סעיד, שלושת בניהם: סעיד, כאמל, סאלחה ומחמוד. שכניהם עלי חמאמה ואשתו עאישה ובנם פאוזי וביתם פאיקה. המלך. הנסיך שאמל, דודנו של המלך. ג'יימס רייט-מנהל מועדון המכוניות ובתו מיצי, ואלקו רב המשרתים הנלוז ועוד הרבה דמויות משנה. חששתי לרגע שאטבע בין השורות מרוב שמות, אך זה לא קרה.
אום סעיד היא אישה הגונה ואדיבה ביותר. בראש מעייניה עומדת טובת משפחתה למרות הצרות שנקלעו אליהן בעקבות מות בעלה.
כאמל הוא סטודנט למשפטים באוניברסיטה
סאלחה שוקדת על לימודיה בהצטיינות בבית ספר בתקווה להגשים את חלום אביה ולהפוך למרצה באוניברסיטה בעתיד.
סעיד הוא על תקן הכבשה השחורה במשפחה. הוא זלזל בלימודיו ולכן נאלץ ללמוד בבית ספר מקצועי. הוא התלהב מבת השכנים, פאיקה, ולימים התחתן איתה בנסיבות לא נסיבות. אשתו מהווה את דמות הנחש האולטימטיבי: יפה, נעימת הליכות, חמודה וכנועה וששה לרצות את הסובבים אותה, אך ברגע שהשיגה את שלה, היא מראה את פרצופה האמיתי.
עאישה, שכנתם וחמותו של סעיד. היא אישה מוחצנת, בעלת פה מטונף ואחת שנהנית לדבר על יחסי מין בפתיחות רבה מדי.
מחמוד היה בעיניי דמות מורכבת. מצד אחד הוא קשה הבנה וככל הנראה סבל מעיכוב התפתחותי קוגניטיבי כלשהו, הוא בנאדם נאיבי ופשוט מאוד. בתור פיצוי על כישלונותיו בבית הספר וקשייו בהבנה, הוא דאב על פיתוח שריריו וגופו. יחד עם חברו פאוזי, בנה של עאישה, התאמנו, עישנו נרגילה סיגריות וחשיש והנחיתו עליי את המהלומה הרצינית מכולן.
ג'יימס רייט- מנהל המועדון הא גבר אנגלי מתנשא, גאה ודוחה. הוא בז לעם המצרי ורואה אותו כעם נחות ושאינו זכאי לשום כבוד וזכות. הוא היה מסוגל לעשות הכול, ואני מתכוונת לממש ה-כ-ו-ל בכדי לשרוד במצרים ולהבטיח את המשך ההטבות אותן הוא מקבל מתוקף מעמדו ותפקידו.
מיצי רייט- ההפך המוחלט מאביה. בחורה צעירה ומרדנית. היא בחרה ללמוד דרמה ולהבדיל מאביה,היא כן אוהבת את מצרים ואת העם המצרי.
אתחיל ממה שהפריע לי ברמת תרגום. התרגום נעשה ברמה גבוהה ומורגשת המלאכה שנעשתה בכדי לכתוב במשלב גבוה ונאות. יחד עם זאת, התרגום של חלק מהביטויים והשיחות בין הדמויות לא היה לטעמי. למשל הבחירה בביטוי "מצרים עילית" במקום פשוט לכתוב אל-סעיד ואז להוסיף הסבר בהערת שלים, פשוט נראתה לי בלתי הולמת. כשמישהו קורא את הביטוי "מצרים עיליצ" דומה שמצטיירת בעינו שכונה יוקרתית וכמעט בלעדית, ולא כך הדבר. תרגום הדיאלוגים היה די מילולי מערבית, אולי תוך רצון לשמור על האותנטיות של הדיאלקט הפשוט בין האנשים הפשוטים, במידה מסויימת זה עבד, אבל לי, ששפת אמי היא ערבית, הרגשתי שזה היה מילולי מדי (אולי אני קצת קטנונית בקטע הזה). בסך הכל התרגום באמת טוב.
הספר הזה נוגע בהתנהגות העם המצרי העני והפשוט. העם הזה מצטייר כעם "זול" וחנפן. אחד שמוכר את נשמתו לשטן תמורת כמה גרושים בכדי לחיות. ההתרפסות של העובדים במועדון מובנת לי אבל היא צרמה לי ומאוד. כאב לי שמחלו על כבודם עד כדי שהגיעו למצב שהמונח "כבוד עצמי" נמחק מהלקסיקון שלהם. הם סגדו למי שהכה, השפיל, העניש, עשק וניצל אותם מבלי לצייץ. ואם כל זה לא מספיק, הם אפילו יצאו נגד מי שכן עמד על שלו ועל זכותו ליחס נאות. ברור שקל לשפוט מהמקום בו אני נמצאת, במדינה דמוקרטית שבה אני מקבלת את זכויותיי ויכולה להביע את עצמי באין מפריע, בעוד שכנראה, אותם אנשים לא מכירים משהו אחר. הם נולדו וצמחו בתוך חברה המעודדת התרפסות בכדי לשרוד. זכויות אדם אינן בנמצא.
אהבתי את הפטריוטיות בנפשות הצעירות בסיפור. אותן נפשות שכאב להן לראות את ארצם ומולדתם כבושה ונבזזת. כאב להן לראות שמלכן, במקום לדאוג לטובת עמו, דאג להנאותיו. אהבתי שאותן נפשות סירבו בכל תוקף למחול על כבודן ולוותר על צלם אדם תמורת פת לחם, למרות המצוקה הכלכלית הרווחת.
הזדעזעתי מרמת ההפקרות בחברה באותה תקופה כפי שתוארה. הרומן הזה נוקב בכל משמעות המילה. הביקורת החדה על ההוללות והניצול המיני והכלכלי כה מובהקת שקשה להתעלם ממנה. מיניות תופסת נתח לא מבוטל בסיפור הזה. אומנם אין אקטים גרפיים שזה מעולה, אבל התחושות שאקטים אלה, במיוחד הכפויים, חודרות עמוק ומטלטלות בעוצמות רבות. ובמקביל, המחבר חידד את ההבדל בין תשוקה פיזית לבין אהבה באופנים שונים וזה ממש יפה ועמד בניגוד נפלא לתחושת ההפקרות המינית הרווחת. האלימות הן מצד רב המשרתים והן מצד השלטונות הבריטיים פשוט מזעזעת. החשש להביע דעה פוליטית אף היא בולטת ודומיננטית בספר במיוחד לאור השתלשלות האירועים כך שהובילו להפיכת הקצינים בשנת 1952. הפחד ברחובות מחלחל אל כל פינה חשוכה, אפילו למבצר ולסימן הבולט ביותר של עושר ושליטה: מועדון המכוניות של מצרים.
הייתה לי תחושת החמצה קטנה כי היו כמה נושאים או קצות לדעתי שנותרו ללא סגירה הולמת. יחד עם זאת, חייבת להגיד שהסופר הזה הוא ללא ספק גאון. אהבתי את טווית העלילה ואת הדמויות הנפלאות שרקח לנו. כתיבה מעולה, מושכת, מרתקת, מערערת ומעוררת מחשבות. ללא ספק אחד הטובים ביותר שיצא לי לקרוא בשנים האחרונות. מומלץ בחום.
תאריך הכנסה לאתר 15/01/2018
'מועדון המכוניות של מצרים' הינו רומן מבטיח ומצליח הלוכד את הקורא ברשתו מהרגע הראשון. דמויות אמינות עגולות ומפותחות רובצות לפתחו. ספר שליווה אותי מהרגע הראשון, חשבתי עליו בכל רגע פנוי ורציתי לדעת מה עלה בגורל גיבוריו. למרות עוביו הוא קולח ומרתק ואי אפשר להפסיד בו ולו... המשך הביקורת
'מועדון המכוניות של מצרים' הינו רומן מבטיח ומצליח הלוכד את הקורא ברשתו מהרגע הראשון. דמויות אמינות עגולות ומפותחות רובצות לפתחו. ספר שליווה אותי מהרגע הראשון, חשבתי עליו בכל רגע פנוי ורציתי לדעת מה עלה בגורל גיבוריו. למרות עוביו הוא קולח ומרתק ואי אפשר להפסיד בו ולו מילה אחת. שאפו ענק למחברו על ספר עם נוכחות ואווירה קריא ונהדר.
בפתיח סופר נוסע להתבודד לקראת צאת ספרו לאור. בבקתה המבודדת נקישה בדלת וזוג דמויות מבקש להיכנס. לאחר התדהמה הראשונית הוא מגלה שהזוג הם אח ואחות יפיפיים לא אחרים מאשר הדמויות שברא ברומן החדש שלו והמבקשים להביע את קולם האישי בסיפור. מכאן מתגלגל סיפור מרתק וכובש על מועדון המכוניות במצרים, בו שלטו אדונים, נסיכים ומלך מושחתים מאוד וגם הרבה משרתים כנועים ומובסים כשבתווך משפחה אחת שנאלצת להתקיים בדוחק לאחר מות האב.
רוקיה ועבד אל-עזיז הם הורים לארבעה ילדים: סעיד, כאמל, סאלחה ומחמוד. משפחה אשר ירדה מנכסיה ונאלצה להגר לקהיר ולהתחיל בחיים חדשים וצנועים. סיפורם האישי מתלכד ומתמזג עם מועדון המכוניות שהחל לקרום עור וגידים בשנת 1924. מייסדי המועדון היו זרים וטורקים הנסיך מוחמד עלי התמנה ליושב ראש שלו ולמלך פואד הראשון הוענקה נשיאות כבוד. מועצת המנהלים ממנה את ג'ימס רייט האנגלי להיות מנהל המועדון. המועדון היה מהודר מאוד ואחת השאלות החשובות שעלו על הפרק הייתה האם להעניק למצרים חברות בו. תמימות דעים שרתה בין החברים שהתנגדו לכך נחרצות. הגזענות מרימה ראש והם מכניסים סעיף לתקנון שאומר שאם מצרי ירצה להיות חבר במועדון הוא יצטרך המלצה בכתב משני המנהלים בה ולעומת זאת לזרים אם רק הייתה להם מכונית הם הורשו להיות חברים במועדון הנחשק.
כמה קולות בסיפור המתלכדים למארג עדין המורכב משכבה עדינה של אנושיות, לצד מושחתות ורוע אנושי צרוף.
בספר שורה של דמויות המתוארות בחן כובש לפרטי פרטים.
יש בו אקלים מצרי הטיפוסי לאותם ימים רחוקים ומתואר בכישרון רב. עולם בו המשרתים היו עבדים נרצעים למלך ולנתיניו. אלקו נובי יליד סודאן בשנות השישים לחייו שהיה בו זמנית גם משרת וגם אדון. תפקידו העיקרי היה לשרת את המלך אך בפועל הוא שלט בכל פינה בארמון בפיקחות וברשעות. אלקו היה אחראי על כל המשרתים בתחומי המועדון והיה ידוע בדקדקנות שלו וביחד עם עוזרו חמיד הם התעללו במשרתים כאוות נפשם רמסו את כבודם ועשקו את כספם ללא רחם.
חוסר האונים של המשרתים זעק לשמיים היה דרוש כאן שינוי יסודי אך כולם פחדו מאלקו ושלטון 'החוק' שלו.
באווירת נכאים זו שכנה גם התארגנות מחתרתית והיו כמה קולות החותרים למהפכה, כשברקע מעמד המשרתים המצרים נחות ולא נתפס.
סופו של הספר הוא ממש מעין התפוצצות והוא כל כך מתבקש וצודק לאור הנסיבות הקשות.
ספר מרתק ממליצה מאוד!
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|
