|
|
|
אנה פרנק – היומן הגרפי |
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 5174 |
|
|
היומן של אנה פרנק נחשב ליצירה האישית הפופולרית ביותר. במהדורותיו השונות וביותר מ-75 שפות הוא נמכר ב-33 מיליון עותקים. הוא היומן האישי הנמכר ביותר בכל הזמנים והוא נכלל ברשימות ספרים שונות כאחד הספרים החשובים של המאה העשרים.
אנה פרנק – היומן הגרפי, פרי עבודה בת שנתיים של הבימאי ארי פולמן והמאייר דויד פולונסקי, הוא עיבוד חזותי של היומן המקורי כולו, והוא מעורר לחיים את כל 743 ימי המחבוא של אנה, משפחתה וחבריהם בעליית הגג באמסטרדם. הוא נוצר תוך הקפדה על ההקשר התרבותי, ההיסטורי והחברתי של מועד כתיבתו, והנו המחשה מאלפת של הכישרון הספרותי והתפיסה ההיסטורית של אנה פרנק בת ה-13. פולמן ופולונסקי למדו לעומק את היומן והתוצאה היא נרטיב שלם של טקסט ואיור המשקף את עולמה הפנימי של אנה פרנק: "הקפדנו לתת המון כבוד לטקסט המקורי, אבל שמרנו גם על תפיסה קולנועית וחיפשנו רעיונות חזותיים, מה להכניס לתוך הריבועים המצוירים ולתוך הבועות... צמצמנו, הידקנו וסיננו כפילויות, עד שבסופו של דבר נותרנו עם 70 אחוזים מהטקסט המקורי", מסביר ארי פולמן.
אנה פרנק – היומן הגרפי הוא יוזמה של קרן אנה פרנק, מייסודו של אוטו פרנק, היושבת בבאזל. הוא הושק במסיבת עיתונאים בינלאומית בפריז בתחילת ספטמבר ויראה אור ביותר מחמישים מדינות עד ה-27 בינואר, יום כיבוש אושוויץ, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.
המהדורה העברית היא מהמהדורות הראשונות בעולם.
"בספרו קץ השואה טוען ההיסטוריון הדגול אלווין רוזנפלד ש'רבים יותר מכירים את התקופה הנאצית באמצעות דמותה של אנה פרנק מאשר באמצעות כל דמות אחרת מאותה תקופה, למעט אולי אדולף היטלר עצמו.' רוזנפלד מפרט את הגורמים הרבים שהפכו את אנה פרנק לסמל שנותר משמעותי גם אחרי שבעה עשורים. חשיבות זו של הסמל היא אולי הסיבה לכך שכאשר קרן אנה פרנק בבזל פנתה אלי לפני חמש שנים והציעה שאכתוב יומן גרפי ואביים סרט אנימציה המבוססים על היומן, התלבטתי רבות בטרם נעניתי לאתגר. את מרבית חששותי עורר היומן הגרפי. כמבוגר וכהורה לילדים מתבגרים, הקריאה החוזרת ביומנה של אנה פרנק היתה חוויה מהממת ומכשפת גם יחד: בלתי נתפש בעיני שילדה בת שלוש-עשרה היתה מסוגלת להתבונן בעולם הסובב אותה במבט כל כך בוגר, פואטי ולירי ולתרגם את מה שראתה לטקסטים תמציתיים ונוקבים אך שופעים חמלה והומור, וכל זאת במודעות עצמית שנתקלתי בה לעתים רחוקות בעולם המבוגרים, ועוד פחות בקרב ילדים.
בשם דוד פולונסקי ובשמי, ברצוני להבהיר שהיינו רגישים ומודעים למשמעות החופש שלקחנו לנו, אבל תמיד שקלנו את בחירותינו בכובד ראש. התחייבנו לפרויקט בכוונה להישאר נאמנים לזכרה של אנה פרנק ולמורשתה. לאורך כל הדרך הנחתה אותנו המטרה לשמר את רוחה של אנה פרנק בכל תמונה ותמונה."
ארי פולמן, מתוך "דבר המחברים"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אנה פרנק – היומן הגרפי - ארי פולמן
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 01/06/2018
טוב, מה כבר יש לומר על הספר הזה שעוד לא נאמר?
את הספר קראתי בפעם הראשונה לפני שנים רבות, רבות ממה שאני מוכנה להודות.
אפילו את ספר הספורים של אנה פרנק (זוכרים שיש כזה?) היה לי, סך הכל נורמטיבי מאוד לדור שלישי לשואה. שלא לדבר על זה שקיבלתי אותו כמתנת נחמה כשהתוכי שלי מת...
אבל... המשך הביקורת
טוב, מה כבר יש לומר על הספר הזה שעוד לא נאמר?
את הספר קראתי בפעם הראשונה לפני שנים רבות, רבות ממה שאני מוכנה להודות.
אפילו את ספר הספורים של אנה פרנק (זוכרים שיש כזה?) היה לי, סך הכל נורמטיבי מאוד לדור שלישי לשואה. שלא לדבר על זה שקיבלתי אותו כמתנת נחמה כשהתוכי שלי מת...
אבל לא על זה דיברתי.
אה! היומן הגרפי!
יש בי חיבה עמוקה לקומיקסי שואה למיניהם, החל מ"מאוס" וכלה ב"דור השני" של מישל קישקה, ולכן שמחתי להגיע לספר הזה, למרות, שאני חייבת להודות, שלא ממש התלהבתי מהספר המקורי, גם לא בזמן אמת, כשהייתי קרובה לגילה.
אבל מה אומר, אולי זה גילי המתקדם, והעובדה שאני אמא. אולי זה כי דווקא דרך העיבוד הזה גיליתי לא את דמות המופת של נערה-קורבן-לנאצים-יימח-שמם אלא נערה, בשר ודם, על כל המשתמע מזה. לא יודעת.
אבל נהנתי עד מאוד (מותר להגיד את זה על ספר שואה?) ואני ממליצה בחום. גם לילדים (נגיד 10-11) וגם למבוגרים.
תאריך הכנסה לאתר 08/05/2018
זוהי הפעם הראשונה שקראתי את היומן, אחד הספרים הכי פופולריים במאה העשרים, של אחד מסמלי השואה הגדולים ביותר. נשאבתי לתוכו לגמרי. עד היום חשבתי שהיומן רק סיפר חוויות נטו. אירועים שקרו ותו לא, כמובן שהתבדיתי, מדובר באחת היצירות החזקות ביותר והמופלאות ביותר שנכתבו. לא פעם חזרתי ובדקתי והשתאיתי כמה... המשך הביקורת
זוהי הפעם הראשונה שקראתי את היומן, אחד הספרים הכי פופולריים במאה העשרים, של אחד מסמלי השואה הגדולים ביותר. נשאבתי לתוכו לגמרי. עד היום חשבתי שהיומן רק סיפר חוויות נטו. אירועים שקרו ותו לא, כמובן שהתבדיתי, מדובר באחת היצירות החזקות ביותר והמופלאות ביותר שנכתבו. לא פעם חזרתי ובדקתי והשתאיתי כמה צעירה היתה אנה פרנק כשהיא כתבה את היומן, על עולמה הפנימי הנרחב. מחשבותיה על פמיניזם, על האנושות, על אהבה ועל מה לא. כמובן שיש בתוך גם את סיפור ההשרדות עצמו, ועל היחסים בין כל בני דירת המסתור, ומה שקורה בחוץ תוך כדי.
אבל זה היומן באופן כללי, היצירה של פולמן ופולונסקי היא לא פחות ממדהימה. הדרך שלהם להעביר את התחושות ואת המחשבות בדרך הרומן הגרפי היא גאונית, הכל יוצא החוצה בתורה כל כך חיה, ההשאבות לסיפור והדיוק בכל פרט באיורים עוצר נשימה. לא יכלתי לגמוע את הספר בנשימה אחת והייתי חייב להתאושש מדי פעם, השילוב הזה של הטקסט יחד עם הגרפיקה כאילו נועד לכך מלכתחילה, ונדמה לי, מקריאה ביומנה שאנה פרנק עצמה היתה מאוד מרוצה מהתוצאה הזו.
עצוב לחשוב על הזמן המאוחר שבו הם נתפסו, לא היה צריך לעבור עוד הרבה זמן כדי שנזכה לאנה פרנק תהיה איתנו, בלתי נתפס.
תאריך הכנסה לאתר 27/01/2018
"מי שמאושר מעניק אושר לאחרים, מי שיש בו אומץ ואמון, הסבל לא יכריע אותו לעולם"
אלו מילותיה החכמות והמעצימות של אנה פרנק, הנערה המתבגרת מהבית האחורי בהולנד, אשר הסתתרה יחד עם משפחתה וחברים נוספים, בין השנים 1942 – 1944, שנתיים בהן אנה חוותה ימים של... המשך הביקורת
"מי שמאושר מעניק אושר לאחרים, מי שיש בו אומץ ואמון, הסבל לא יכריע אותו לעולם"
אלו מילותיה החכמות והמעצימות של אנה פרנק, הנערה המתבגרת מהבית האחורי בהולנד, אשר הסתתרה יחד עם משפחתה וחברים נוספים, בין השנים 1942 – 1944, שנתיים בהן אנה חוותה ימים של מלחמה, סגירות, איפוק ואובדן חושים וכתבה את כל חוויותיה ורגשותיה ביומן אישי בשם "קיטי", אותו נשאה צמוד ללבה, עד הסוף המר, עד שהנאצים גילו את המחבוא.
הספר לילדים ולנוער, "אנה פרנק היומן הגרפי", שיצא לאור בספטמבר האחרון, מנגיש לקורא הצעיר והבוגר, עיבוד מרהיב לסיפורה של אנה פרנק, בת ה – 13 .
היומן הנצפה, הנקרא והמדובר ביותר, ברחבי העולם, מעובד ומאויר על ידי שני אנשים מוכשרים ורגישים מאוד, ארי פולמן ודוד פולונסקי.
"אנה פרנק היומן הגרפי" מכיל שימוש מרהיב באומנות גרפית יחד עם עיבוד טקסטואלי מדויק על חייה של אנה פרנק, במציאות היסטורית אפלה ובלתי נשכחת.
למעשה, שילוב זה, יוצר שפה חדשה-ויזואלית-מרתקת, שפה המעניקה לספר עוצמה ונגישות.
הסיפור מטלטל ומציב עובדות חיים מורכבות, רגשות מוקצנים, סיטואציות חברתיות בין שמונה אנשים הנדרשים לשמור על איפוק, שקט, והתנהלות של חסכון וצמצום באוכל, במלים טובות, בשמחה ובאהבת האדם והטבע.
אנה הנערה הבוגרת, רואה את הדברים אחרת ומתעדת ביומנה, תיעוד נדיר, בוגר, חד ואמיץ את חייה וחייהם של הסובבים אותה.
המאייר הישראלי והמוערך, דוד פולונסקי, אייר באופן רוחני-תרבותי ממש, חלומות וסיוטים, עצב וכאב, שמחה והתאהבות, בצורה משכנעת, עמוקה, רגישה, עכשווית, עם קריצה והומור שחור, בצבעים עזים.
העיבוד של הטקסט על ידי ארי פולמן במאי ותסריטאי ישראלי, העושה את מלאכתו ברגישות ובאנושיות רבה, התייחס לטקסטים הארוכים כפי שהופיעו ביומן המקורי ולחלוקתם לטקסטים קצרים יותר ומרתקים, המודפסים על גבי הדף לצד האיורים החמים והעזים, בפורמט של קומיקס.
שיתוף פעולה נועז בין השניים, משחרר את אנה פרנק מקפסולת הזמן, המפשירה עצמה לכדי חיים של ממש. כמו כן, תחושת צמרמורת חובקת, עוברת בגופי, בזמן הקריאה. ונדמה כי אנה פרנק קוראת מיומנה באוזניי.
תרגומה הנפלא מאנגלית של מיכל פז-קלפ, מעניק לתוכן, מקוריות, עכשוויות ונגישות לקורא הצעיר.
מטרת כתיבתה של אנה, היתה לגרש את הריקנות, היאוש, הבדידות, העצב ולשמור על כוח פנימי המניע את החיים, לדייק את הרגישות והדינמיקה בין האנשים המסתתרים ,לרפא את הנפש ולהפוך את היומן לספר כתוב שיהפוך אותה ביום מן הימים לסופרת מפורסמת, שתיעדה תקופה מכריעה בתולדות האנושות.
ביומן אנה כתבה על ארועים שונים כמו :
היחסים הבעייתים של אנה עם אמה ואחותה הבכורה "תמיד משווים ביני לבין אחותי" (עמ' 30)
ענייני גיל ההתבגרות ומיניות והאהבה של אנה לפטר- "לפני שהבנתי מה קורה היינו בעליית הגג, מתנשקים בתשוקה" (110)
ההפגזות האוויריות – "אתמול התרסק כאן מטוס. אלה שהיו בו הצליחו לקפוץ בזמן ולצנוח. המטוס נפל על בית ספר שלא היו בו ילדים...הגרמנים ירו כמו משוגעים בטייסים הצונחים.." (115)
הקשר החם והאוהב של אנה עם אביה, קשר קיומי ולמעשה בזכות הקשר הזה, היומן של אנה הופך לצוואה שאותה מקיים האב אוטו פרנק, היחיד שניצל. "אני אוהבת אותך כל כך, אבא, הלוואי שהייתי מרגישה ככה כלפי אמא" (עמ' 35)
למרות כוחות האופל שהקיפו את אנה, היא מצאה בלבה מקום לאופטימיות, הומניות, שלום ואחווה "מי שמאושר מעניק אושר לאחרים, מי שיש בו אומץ ואמון הסבל לא יכריע אותו לעולם" (109)
הסוף המר ידוע מראש ובכל זאת, הקריאה מרפדת את הלב בחמלה, בכי ואהבה וגם, הכרת תודה על תובנות חיים שילוו את הקוראים המתבגרים, ברצועת זמן חיונית בחייהם.
"אנה פרנק היומן הגרפי" עיבוד של ארי פולמן, איור של וד פולונסקי, מבוסס על תרגומה מהולנדית של קרלה פרלשטיין,, תרגום מאנגלית והתאמה לרומן הגרפי של מיכל פז-קלפ, הוצאת דביר, 151 עמודים כולל דבר המחברים, אותיות קטנות, לא מנוקד, לגילאי 11 ומעלה
קריאה מהנה
שרית
תאריך הכנסה לאתר 10/12/2017
את היומן של אנה פרנק קראתי מספר פעמים, כשהפעם הראשונה היתה באזור גיל בת המצווה, הגיל בו אנה החלה את כתיבת היומן. היומן של אנה פרנק זכה לכבוד רב ולגרסאות רבות - הן בצורה הכתובה והן בצורה המוצגת, אך לראשונה ובאישור קרן אנה פרנק רואה היומן אור בתצורת רומן גרפי, המגולל את מכתביה של אנה אל... המשך הביקורת
את היומן של אנה פרנק קראתי מספר פעמים, כשהפעם הראשונה היתה באזור גיל בת המצווה, הגיל בו אנה החלה את כתיבת היומן. היומן של אנה פרנק זכה לכבוד רב ולגרסאות רבות - הן בצורה הכתובה והן בצורה המוצגת, אך לראשונה ובאישור קרן אנה פרנק רואה היומן אור בתצורת רומן גרפי, המגולל את מכתביה של אנה אל חברתה הדמיונית קיטי, את מחשבותיה, הרהוריה ורעיונותיה בתקופה הנוראית אליה נקלעה בחייה - תקופת מלחמת העולם השניה. היומן מתחיל ב״חיים האמיתיים״, שלפני המלחמה, בהם אנה היא נערה נערצת ומקובלת, מקבל תפנית אל חיי המלחמה, המחבוא, הדיכאון, ההסתרה והדאגות (אך עם זאת, הציניות והחדות של אנה נשמרים היטב בתקופה זו) ומסתיים בסוף הנורא הידוע...
כמו שציינתי, קראתי מספר פעמים את היומן בגרסאת הרומן, והוא ללא ספק אחד הספרים שהשאירו בי חותם. אני מאוד מתעניינת בספרי היסטוריה בכלל ובספרי שואה בפרט, ויומן אותנטי, אישי ואמיתי שנכתב בידי נערה חכמה ובוגרת מחזק בי כל פעם מחדש את הזעזוע ואת הנסיון להבין מה התרחש באותם ימים חשוכים ונוראים. כמו כן, אני אוהבת מאוד רומנים גרפים וקומיקס על כל סוגיהם וכאשר שמעתי לראשונה על שילוב בין שני ז׳אנרים שאני אוהבת לקרוא סקרנותי גדלה וכך גם ציפיותיי לקריאת הספר. והאמת? שהוא עלה הרבה מעבר לציפיות שלי; ראשית, העלילה מועברת בצורה תמציתית וממוקדת ושומרת על האופי של אנה ושל דמויות הבית האחורי בצורה נפלאה ומרתקת. שנית, האיורים ממחישים בצורה יפייפיה, מרגשת ואמיתית את המתרחש בסתר ליבה של אנה פרנק ובסתר הבית האחורי, ובנוסף מוסיפים את ההומור הציני הכה שייך לאנה וגורם לרצות ולהמשיך לקרוא עוד ועוד. שלישית, הספר בתצורת רומן גרפי מועבר בצורה ברורה ונוקבת עבור בני דורנו ש(לצערי)נוטשים את הספרים עבור מסכים, תמונות ומידע מידי, ובכך עתיד להישמר הסיפור לדורות הבאים.
ממליצה בחום על קריאת היומן של אנה פרנק הן בתצורתו המקורית כרומן והן בתצורתו כרומן גרפי נהדר, מתומצת ובעל איורים יפיפיים המעבירים את כל הרגש הישר אלינו הקוראים בצורה גאונית.
תאריך הכנסה לאתר 10/12/2017
על אנה פרנק כתבו הרבה ואולי כבר כתבו הכול. את סיפורה של אנה פרנק כולם צריכים להכיר - כל דור ודור, היא הילדה של כולנו בדרך כזו או אחרת. כולנו גדלנו על סיפורה האישי, היומן שכתבה בימי השואה והיא בהחלט מזכירה לנו שאנו פה בזכות רב ולא בחסד ולהגיע לאן שהגענו זו לא הייתה משימה פשוטה. כשהרומן... המשך הביקורת
על אנה פרנק כתבו הרבה ואולי כבר כתבו הכול. את סיפורה של אנה פרנק כולם צריכים להכיר - כל דור ודור, היא הילדה של כולנו בדרך כזו או אחרת. כולנו גדלנו על סיפורה האישי, היומן שכתבה בימי השואה והיא בהחלט מזכירה לנו שאנו פה בזכות רב ולא בחסד ולהגיע לאן שהגענו זו לא הייתה משימה פשוטה. כשהרומן הגרפי ראה אור לקח לי לא מעט זמן לבקשו לסקירה כי מי שמכיר אותי יודע כמה אני חוששת מספרים שהשואה מוזכרת בהם ואת סיפורה של אנה פרנק אני מכירה כך שחששתי להישאב לספר שיעמיס עליי רגשית.
הסקרנות גברה על החשש ואני שמחה שכך היה.
אינני מאמינה שיש צורך להרחיב על התוכן כך שאדלג ישירות להתרשמותי מהספר.
אם יש לכם חשש שמשהו ולו הקטן ביותר נעלם מהתוכן אז הטעות בידכם כי המעבר לסיפור הגרפי בוצע בצורה מופלאה וחלקה כך שהסיפור נשאר אותנטי. אין תחושה שמשהו התפספס. יש תחושה של דיוק וירידה לפרטים. מעבר לתוכן-הסיפור יש עומס רגשי רב, רגשות עוברים לקורא מהר מאוד, על אף שהסוף ידוע מראש.
הסיפור קריא מאוד, האיורים משולבים בחוכמה ומתלכדים היטב עם הטקסט.
בעת הקריאה וההתבוננות באיורים קשה להימנע מהתחושה מה קדם למה: סיפור-היומן או היומן הגרפי עצמו.
על ספר כזה קשה לומר שהינו נהדר עקב התוכן שבו והאירועים שהובילו לכתיבתו אך הוא באמת כזה בזכות דרך ההגשה שלו לקורא. פונה לקהל הרחב ומעודד את הקריאה בו והחשיפה אליו רבה יותר בזכות האיורים.
מומלץ - קריאה מהנה,
יעל
תאריך הכנסה לאתר 22/11/2017
אנה פרנק – היומן הגרפי הוא יוזמה של קרן אנה פרנק, מייסודו של אוטו פרנק. הוא הושק במסיבת עיתונאים בינלאומית בפריז בתחילת ספטמבר ויראה אור בחמישים מדינות עד לסוף ינואר, לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. המהדורה העברית היא מהראשונות בעולם, כך נכתב באתר ההוצאה. אך מה לא ניתן לכתוב שם? את גודל... המשך הביקורת
אנה פרנק – היומן הגרפי הוא יוזמה של קרן אנה פרנק, מייסודו של אוטו פרנק. הוא הושק במסיבת עיתונאים בינלאומית בפריז בתחילת ספטמבר ויראה אור בחמישים מדינות עד לסוף ינואר, לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. המהדורה העברית היא מהראשונות בעולם, כך נכתב באתר ההוצאה. אך מה לא ניתן לכתוב שם? את גודל העוצמה וההתרגשות שעוברת בגוף כאשר פותחים את הספר ומתחילים לקרוא בו. במשך שנתיים הבמאי ארי פולמן והמאייר דוד פולונסקי עבדו על היצירה ועשו הכל על מנת להיצמד לטקסט המקורי אך יחד עם זאת הצליחו לבטא את הכתוב בו באופן חזותי כמו בסרט. התוצאה מאלפת. דורות של ילדים ברחבי העולם, יחשפו בזכות ספר זה ליומנה של אנה פרנק ולכל מה שעבר עליה ועל משפחתה במשך 743 ימי המחבוא.
אני בטוחה שכל מי שרק ידפדף בו, יבין מיד על מה אני מדברת. הנושאים, מעבר לפחד ולהתמודדות היומיומית במחבוא, יפתיעו מאד את מי שלא קרא מעולם את היומן המקורי, אהבה, יחסים בין אחיות, יחסי אמהות ובנות ועוד. אנה פרנק חייבת להישאר בתודעה. הספר הזה בהחלט יעזור ויקדם זאת.
לבני 11 עד 120.
תאריך הכנסה לאתר 21/11/2017
ספרם הנוכחי של ארי פולמן ודוד פולנסקי מציג את עולמה של אנה פרנק באופן שונה מכפי שהתרגלנו לראות עד עתה. השניים שילבו לצד טקסט מתורגם מיומנה גם עיבוד חזותי לנושאים השונים הנדונים בספר כאשר במקרים רבים תמונות שונות מייצגות עמודים רבים מספרה. טבעו של הרומן הגרפי הוא שימוש מצומצם מאוד... המשך הביקורת
ספרם הנוכחי של ארי פולמן ודוד פולנסקי מציג את עולמה של אנה פרנק באופן שונה מכפי שהתרגלנו לראות עד עתה. השניים שילבו לצד טקסט מתורגם מיומנה גם עיבוד חזותי לנושאים השונים הנדונים בספר כאשר במקרים רבים תמונות שונות מייצגות עמודים רבים מספרה. טבעו של הרומן הגרפי הוא שימוש מצומצם מאוד במילים אשר מוחלפות בייצוגים ויזואליים שנועדו להעביר את המסר טוב יותר מהן.
הבחירה של פולמן ופולנסקי אילו מילים להותיר על כנן, ואילו להחליף בייצוג ויזואלי נעשתה אחרי מחשבה רבה אשר העניקה ליומן המיתולוגי של אנה פרנק עיבוד מודרני הנשאר נאמן לעולמה של נערה מתבגרת בזמן מלחמת העולם השנייה מצד אחד אך נוגע במתבגרים של ימינו באופן בלתי אמצעי מאידך.
פרנק, אשר חלמה להיות סופרת וכתבה על כך ביומנה שוב ושוב, ניחנה במתת הכתיבה שיש לסופרים גדולים לאורך ההיסטוריה, זו המתרגמת את עולמה הפנימי בחדות מפתיעה ההופכת את כתיבתה לרלוונטית גם עשורים רבים לאחר מכן. אנה פרנק מיטיבה לתאר את חבוטי הנפש שלה בגיל ההתבגרות, תוך שהיא חושפת בכנות מפתיעה את חולשותיה. לצידם היא בוחנת לעומק את הסובבים אותה, אלו המקיפים אותה 24/7 בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית, ומציגה את התרגום החיצוני של עולמם הפנימי, זה המקנה להם את אופיים ומכוון את התנהלותם.
הספר פורש בצורה מרתקת את תפיסת עולמה של נערה מתבגרת אשר איתרע מזלה לחיות בתקופת השואה. אנה פרנק, ככל נערה מתבגרת אחרת, עסוקה בניסיון להגדיר את עצמה כנגד העולם בו היא חיה, לנסות ליצור כללים אשר לדעתה יוכלו לשנות את הדברים הדורשים שינוי בעולם הקיים כך שיהפוך למקום בו נעים יותר לכולם לחיות בו. לצד ניסיון ליצור משנה פילוסופית מקיפה, פרנק עסוקה ככל נערה מתבגרת גם בתרבות הפופולרית, בגישושי אהבה ובבחינת חיי המשפחה מנקודת מבט בוגרת המאפשרת לה לראות את הוריה ואחותה לא רק בתפקידם המשפחתי, אלא כבני אדם העומדים בפני עצמם וכך לראות אותם בצורה אחרת.
באחרית הדבר לספר פורשים יוצריו את דרך היווצרותו ומספרים מעט על האופן בו התגלגל היומן שכתבה אנה פרנק מעליית הגג להוצאות הספרים והפך להיות מזוהה כל כך עם מלחמת העולם השנייה והשואה. לא פשוט לקחת על עצמך משימה לעבד את המילים הכתובות שהפכו להיות מזוהות עם השואה יותר מכל טקסט אחר, לרומן גרפי אשר יש מי שיתפסו אותו כחוטא לטקסט ולהצגת הנושא. גם לאחר קבלת ההחלטה כי למיצג החזותי של הטקסט יש ערך בפני עצמו עדיין ניצבות החלטות לא פשוטות בנוגע לאופן בו יעובד הטקסט ולבחירה אילו חלקים ממנו להביא במלואם ואלו להציג באופן ויזואלי בלבד.
בחירתם של פולמן ופולונסקי מצליחה להעביר בצורה מכובדת ובהירה את התכנים הרבים שמכיל יומנה של אנה פרנק באופן שיש בו כדי לתרגם לבני נוער בימינו את עולמה של פרנק בדרך בלתי אמצעית. כתיבתה של פרנק בוגרת ומעמיקה והכנות הבלתי מתפשרת שלה, על אף שהיא מכוונת את דבריה לפרסום עתידי, מצליחים לגעת בלבבות הקוראים גם יותר מ-70 שנה לאחר שנכתבו.
תאריך הכנסה לאתר 17/11/2017
פולמן ופולונסקי למדו לעומק את היומן של אנה פרנק . זו יוזמה של
קרן אנה פרנק מיסודו של אבי אנה: אוטו פרנק.
המחברים כותבים בעמ' 150: ברצוני להבהיר שהיינו רגישים ומודעים למשמעות החופש שלקחנו לנו, אבל תמיד שקלנו את בחירותנו בכובד ראש. הם גם מסבירים, ש"כל... המשך הביקורת
פולמן ופולונסקי למדו לעומק את היומן של אנה פרנק . זו יוזמה של
קרן אנה פרנק מיסודו של אבי אנה: אוטו פרנק.
המחברים כותבים בעמ' 150: ברצוני להבהיר שהיינו רגישים ומודעים למשמעות החופש שלקחנו לנו, אבל תמיד שקלנו את בחירותנו בכובד ראש. הם גם מסבירים, ש"כל שלושים עמודים ביומן המקורי הפכו לעשרה עמודים ביומן הגרפי".
עד עמ' 25 אנו מרגישים בכובד ראש של הסיפור העצוב. של רדיפת היהודים הקשה, היסודית והמזעזעת של הגרמנים. מעמ' 25, בו יש ציור של הבית האחורי, במקום העבודה של אוטו, אביה של אנה, לוקחים להם המעבד והמאייר סוג של חופש פעולה.
בעמ' 29 למשל מובא המשפט של אנה בספרה: "אבל פטר אף פעם לא מגיע. הוא תמיד גוסס מאיזו מחלה איומה" ומצויירות 4 מיטות. דמותו של פטר המתייסרת וגופו המפותל ומעל כל אחת בלון הקומיקס וכך נאמר מעליהן: "אוי אני מת! יש לי סרטן בגרון!"
"אלוהים! הגב שלי הורג אותי!"
"יש לי התקף לב! אני מת!"
"שאני אמות, הכליות שלי הפסיקו לתפקד!"
בעמ' 30 מצוטטת אנה מספרה : "תמיד משווים ביני ובין אחותי..."
ומצויירות בדף זה זוג האחיות אנה ומרגרט שמונה פעם, והציור מראה את ההבדל ביניהן: מרגרט מסודרת ומוציאה משהו מהתיק ואילו אצל אנה הכול מבולגן בתיק ואנה נאלצת להוציא דברים רבים כדי למצוא משהו, וכן הלאה.
האיורים מהממים ומלאי קסם. מחוייכים, קורצים לנו ומבטאים את מה שאמרה או הרגישה אנה. בפירוש חגיגה לקורא או למעיין. כל כמה דקות אמרתי לעצמי: אוהוו!
חיזוק בדעתי והנאתי קיבלתי הבוקר מכתבתה של ענת עינהר ב"ידיעות אחרונות"במוסף "שבע לילות" במדור "ספרים". וכך כתוב: אנה נמלטת הן מהגרמנים והן מהקרובים לה ביותר : "אל מחוזות המחשבה החופשית,הסודות והדמיון" והרומן הגרפי מגיע לרמות של "פנטזיה, מיתיות והומור". החפצים של מקורביה של אנה הופכים בידי המחברים ל"קרקס אנושי פנטסטי" והם מצויירים ברגישות, לפי מצבה הנפשי של אנה המשתנה מקצה אל קצה.
עד הנה מדבריה של ענת עינהר. אני משוכנעת, שילדים (מגיל עשר לפחות וקצת יותר מבוגרים) ומבוגרים יאהבו מאוד את היצירה המקסימה הזו ויצחקו בכל פה, הן מהדמיונות והדברים שצוטטו מפי אנה, והן מהציורים המדהימים.
חלקם ציורים ריאליסטיים וחלקם דמיונים והזויים.
אהבתי מאוד את הספר וכן אהבו אותו נכדיי בגילאי ה-14.
תאריך הכנסה לאתר 09/11/2017
סקירה מאת רונית ש' דינצמן
פורסמה בבלוג שלי בסלונה "לגדול עם ספרים" ב 27.10.17
בהתחלה הופתעתי כששמעתי שהמאייר דוד פולונסקי והבמאי ארי פולמן עובדים על עיבודו של היומן של אנה פרק לנובלה גרפית. זה נראה לי חילול קודש, אבל כעבור שניות אחדות נזכרתי: אפילו חלק... המשך הביקורת
סקירה מאת רונית ש' דינצמן
פורסמה בבלוג שלי בסלונה "לגדול עם ספרים" ב 27.10.17
בהתחלה הופתעתי כששמעתי שהמאייר דוד פולונסקי והבמאי ארי פולמן עובדים על עיבודו של היומן של אנה פרק לנובלה גרפית. זה נראה לי חילול קודש, אבל כעבור שניות אחדות נזכרתי: אפילו חלק מסיפורי התנ”ך עובדו לקומיקס, ספרים ממיטב הספרות העולמית, כמו ‘הנסיך הקטן’ של אכזופרי ו’הגלגול’ של קפקא עובדו לנובלות גרפיות. זו אפילו אינה הנובלה הגרפית הראשונה שעוסקת בשואה – בשנות השמונים יצא לאור ‘מאוס – סיפורו של ניצוֹל’ מאת ארט ספיגלמן. מישל קישקה יצר נובלה גרפית ששמה ‘הדור השני’ המתארת את סיפורם של אביו ניצול השואה ושל המשפחה שהקים. רק עוד דקות אחדות של מחשבה נדרשו לי כדי להבין עד כמה גאוני הוא הרעיון לעבד את היומן של אנה פרנק לנובלה גרפית.
ילדים ובני נוער ממעטים היום לקרוא, וכשהם קוראים – אין להם סבלנות לספרים עבי כרס. זמן הקשב קצר, ומסכים שונים מרצדים בסביבה ומפתים בתמונות צבעוניות ובקצב מהיר. הפיכת הספר לנובלה גרפית, מנגישה את הספר לדור חדש, שיהסס לקרוא את היומן עב הכרס של אנה פרנק, אבל את עיבוד הקומיקס שלו יקרא בעניין רב.
פולמן ופולונסקי בחרו טקסטים וסצינות מתאימים במיוחד לאיור. בערך כל שלושים עמודים ביומן המקורי, הפכו לעשרה עמודים ברומן הגרפי. בין הטקסטים משולבים גם קטעים מקוריים מתוך היומן שכתבה אנה פרנק.
האיורים ממחישים את הצפיפות ואת ‘סיר הלחץ’ הרגשי במחבוא בו הסתתרו שמונה אנשים: אנה בת ה־13, אביה אוטו, אמה אדית, אחותה מרגוט בת ה-16, בני משפחת ואן פלס (שנקראים ביומן ואן דאן) – הרמן, אאוגוסטה ובנם בן ה־16 פטר, וכן רופא השיניים ידיד המשפחה פרידריך פפר (שנקרא ביומן אלפרד דוסל).
כל אחת מהדמויות מאופיינת באופן צבעוני, מלא חיים, אאוגוסטה ודוקטור דוסל מספקים רגעים קומיים רבים.
אנחנו מכירים את דמותה של אנה פרנק מתצלומים מעטים שלה בשחור-לבן. האיורים מעניקים לה הבעות פנים מגוונות ותנועה. האיורים גם מעניקים מוחשיות לנפשה הסוערת. הקוראים מקבלים הצצה לתמונות שיצר דמיונה העשיר של אנה
גם פחדיה של אנה מקבלים צורות וצבעים, והם מצויירים כסצינות פסיכודליות, קולנועיות ומלאות עוצמה.
יש בספר קטעים מהירים, וקטעים שמזמינים התעמקות והשתהות. יש סצינות עדינות ופיוטיות וסצינות מצחיקות, סצינות קטנות ואינטימיות וסצינות מרובות משתתפים. השילוב ביניהם יוצר ספר מרהיב ביופיו שמעניק לקוראים חוויה רגשית עמוקה.
אנחנו רגילים לראות צילומי שחור-לבן מתקופת השואה. איורי הספר צובעים את התקופה בצבע, מעניקים חיים לדמויותיהם של האנשים, מאפשרים לנו להכיר את האופנה של אותן שנים, את אדריכלות הבניינים, את צורת הרחובות ואת הנופים. ההומור הרב שבספר, המודעות העצמית הגבוהה של אנה, מעבירים את המסר שהקורבנות היו אנשים בשר ודם, לא קדושים עגומים, אלא אנשים עם מעלות וחולשות, עם אהבות טהורות ושנאות קטנוניות – אנשים כמונו, בני נוער בדיוק כמו קוראי הספר.
תאריך הכנסה לאתר 06/11/2017
לספר הזה ניגשתי בדחילו ורחימו. ואפילו ב"כבדהו וחשדהו"
ומיד אסביר מדוע.
קראתי הרבה ספרים שמוגדרים כרומן גראפי. (ואני לא מדברת על ספרי קומיקס או ספרים של גיבורי-על)
כבר קראתי כרומן גראפי על שואה, על מלחמה ועוד.
אבל כאן... המשך הביקורת
לספר הזה ניגשתי בדחילו ורחימו. ואפילו ב"כבדהו וחשדהו"
ומיד אסביר מדוע.
קראתי הרבה ספרים שמוגדרים כרומן גראפי. (ואני לא מדברת על ספרי קומיקס או ספרים של גיבורי-על)
כבר קראתי כרומן גראפי על שואה, על מלחמה ועוד.
אבל כאן יש משהו נוסף, אם הספרים הקודמים נכתבו ישר גרומן גראפי, כאן, הוא עוצב כרומן גראפי מתוך ספר קיים. ועוד ספר שקראתי.
לפני שאתחיל, אספר על ההתנסות שלי.
קודם כל "ספר בראשית" יצא כספר גראפי.
בתור אדם לא דתי, אהבתי מאד את הספר והמלצתי עליו מאד מאד.
אך בהחלט הרגשתי מאד מאד לא נוח. מרותקת וחסרת מנוחה.
הספר השני שרציתי להזכיר כאן הוא "הגלגול" של פרנץ קפקא. שזה בעצם הספר הקלאסי שישמש לרומן גראפי. אדם שהולך להיות חרק.
והנה מה שכתבתי עליו
"אפשר לכתוב על הספר ב 3 מישורים.
גלגול –של קפקא (נפלא)
הספר כספר קומיקס (נהדר)
הגלגול של קפקא כספר קומיקס – ממש ממש לא."
לכן, מאד היססתי ואפילו "פחדתי" להתחיל לקרוא את הספר הזה.
ועוד כדאי להזכיר - היומן של אנה פרנק נחשב ליצירה האישית הפופולרית ביותר. במהדורותיו השונות וביותר מ-75 שפות הוא נמכר ב-33 מיליון עותקים. הוא היומן האישי הנמכר ביותר בכל הזמנים והוא נכלל ברשימות ספרים שונות כאחד הספרים החשובים של המאה העשרים.
אבל אתן לכם כאן ספויילר.
אהבתי את הספר מאד מאד.
התחבר לי מאד הכתוב והמצוייר, עד שלפעמים "חדשתי" שהאיורים הם של אנה פרנק עצמה. לפעמים שכחתי שלא אנה פרנק איירה.
במאיירים, הצליחו כל כך. הם הצליחו להביע רגשות, ומחשבות, ואירועים.
ובמיוחד את הדמות המיוחדת הזו, את הנערה, השובבה, המורדת, הלא מתפשרת. הנערה התבגרת. הם הצליחו לתפוס את העולם הפנימי של אנה פרנק, הם הצליחו להעביר את המחשבות שלה. הבדידות, הכעס , הפחד, אי שקט.
את היחסים הסבוכים בין המתחבאים.
הם הצליחו לחדד את הכתוב. למקד אותו.
לא חושבת שצריך להרחיב על הסיפור עצמו. הרי זה היומן הנמכר ביותר בעולם.
תעשו לעצמכם טובה, תקראו את הספר הזה.
ולי לא נותר אלא להגיד תודה לאלו שאפשרו לי את החוויה האדירה הזו:
ארי פולמן , דויד פולונסקי, מיכל פז, הוצאת דביר.
תמונות:
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|