ושוב לרגל סקירת הספר הרביעי הממשמשת ובאה...סקירה לספר השלישי! הפעם היא לא מכילה ספוילרים, מצד שני היא לא מכילה כלום כי במשך ימים רבים לאחר קריאת הספר לא הייתי מסוגלת לעשות דבר אלא להעריץ הערצה אילמת. כמו כן מדובר בסוג הספרים האלה שכל דבר שאגיד לגביהם יהיו ספוילר לא רק לספרים הקודמים בסדרה, אלא גם לספר עצמו. אז הנה:
***מפתח הארד – מגיסטריום 3***
אמ;לק: כן או לא? מימיי לא קראתי ספר שראוי יותר למילה כן. I do I do I doooo!
תקציר מגב הספר:
קסם יכול להציל.
קסם יכול להרוג.
( =^.^= עמוק. =^.^= )
אחרי חופשת קיץ מהנה ורגועה, קאל משוכנע שכל הצרות נותרו מאחוריו ומעכשיו עולם הקסם יאיר לו פנים. תקוותיו מתנפצות אחרי שערב הוקרה לו ולחבריו מסתיים בניסיון התנקשות בחייו ובמותה המחריד של אחת מתלמידות המגיסטריום. קאל, תמרה וארון מבינים ששום מקום אינו בטוח עד שיתפסו את הרוצח האלמוני. כאשר המאמצים של קוסמי המגיסטריום לאתר את האיום נכשלים שוב ושוב, לא נותרת לקאל וחבריו ברירה אלא לחשוף בעצמם את זהותו של האויב שלהם. אבל עד מהרה הם מגלים שכדי להוציא את האמת לאור יהיה עליהם לסכן את חברותם ואפילו ( =^.^ אפילו! בניגוד לכל ספר אי פעם =^.^= ) את חייהם.
סופרות הנוער הולי בלק (ספיידרוויק) וקסנדרה קלייר (בני הנפילים, מכשירי התופת) הן חברות טובות, בין השאר בזכות אהבתן המשותפת לספרי פנטזיה. בסדרה מגיסטריום הן איחדו כוחות ויצרו סיפור על טוב ורע, ועל מה שקורה כשאדם נועד לגדולה, בין שהוא רוצה בכך ובין שלא. מפתח הארד הוא השלישי בסדרה. מבחן הברזל ויד הנחושת, שני הספרים הראשונים, התקבלו בהתלהבות על ידי קוראים בכל העולם והופיעו ברשימות רבי־המכר של הניו יורק טיימס. ( =^.^= ושלי. מבחינתי הספר הזה הוא רב-מכר מטעם עצמי =^.^= )
ומה אני חשבתי:
הבטחתי לעצמי לא להישמע לעולם כמו סוקרת ספרים אירוטיים שמתארת את חווייתה בציוריות-יתר, אבל הפעם אני פשוט לא יכולה לעצור בעצמי. הספר הזה כיסח לי את הנשמה, שיגע לי את השכל, הפיל אותי מהרגליים, הביא אותי לשיאים בלתי-נתפסים (אוקיי אני מתחילה להגעיל את עצמי אז ברשותכם אפסיק).
זהו אחד מספרי ה"יש-בינינו-מרגל-ולא-יודעים-מי-אסור-לבטוח-באפחד" היותר מעולים. מימיי לא קראתי ספר כל-כך מותח, שגרם לי לפקפק בכל דבר והעלה לי פיזית את הדופק – ממש עצרתי את הקריאה באמצע ומדדתי דופק והוא היה, כאילו, די גבוה. מימיי לא קראתי ספר עם סיום כה מטורף. ומאז הספר הראשון בסדרה לא הייתי בו-זמנית גם מופתעת וגם מאוכזבת מעצמי שהופתעתי, כי כל הסימנים לגמרי היו שם. כמו כן, זה *מגיסטריום*! ומשמעות הדבר היא כל הדמויות האהובות – קאל, ארון, טמרה, השמידו (קוצ'י-מוצ'י שכמותו) ובסדר, גם ג'ספר – ועולם מדהים, ושנינות כל-כך שנונה שהיו צריכים להוציא אותה מחוץ לחוק.
אני על הרצפה עכשיו, מתפלשת בהערצה לפיסת השלמות הזו.
אתם חייבים את הסדרה הזאת לעצמכם. חייבים.
