עם פתיחת הסיפור, עיילה, יונדאלאר ובתם הפעוטה יוניילה, חיים בקרב הזלאנדונים. עיילה נבחרה כעוזרת-זלאנדוני, וכעת היא יוצאת למסע ההכשרה המפרך בדרכה להפוך למנהיגה רוחנית. מדובר במשימה מאיימת, לעתים קרובות מסוכנת, הגוזלת אותה ממשפחתה. בדרכה יעמדו המערות הקדושות המלאות יצירות אמנות יוצאות דופן, שהאווירה המיסטית העוצמתית בהן תציף אותה ברגשות. וכך, בעודה על סף מוות, תזכה עיילה במתנת הידיעה - תובנה חשובה כל כך שהיא עתידה לשנות את העולם.
דרמה מסעירה, מחקר קפדני, פרטים מרתקים ויכולת סיפורית נפלאה משתלבים יחד והופכים את ארץ המערות המצוירות ליצירה מהפנטת ואמינה לחלוטין של ציוויליזציה, המהדהדת במוחו של הקורא זמן רב אחרי הדף האחרון, ומהווה סיום מהמם לסאגה האהובה
ההמלצה שלי
קראתי לפני שנים את כל סדרת הספרים של אואל המספרים על עיילה ושבט דב המערות , על התבגרותה, נישואיה ולידת ילדתה. אהבתי מאוד את הסדרה ופניתי בהתלהבות לקריאת הספר השישי, החדש.
הספר כתוב היטב , בעל סגנון מעולה וגם התרגום מצוין. הספר השישי הוא המשך עלילותיה של עיילה החכמה וברוכת הכישרונות של עידן הקרח.
כך היא מציגה את עצמה בפני כל אדם חדש בצורה של דקלום המפרט את שושלת היוחסין: " עיילה מהמערה התשיעית של הזלדונים, ראשונה למשרתים את אמא אדמה הגדולה, בת הזוג של יונדאלאר, רב סתת הצור.... בעבר הייתי בת מערת המאמוטים ממחנה האריה של המאמוטים ,בחירת רוחו של ארי המערות, מוגנת ע"י דב המערות, חברתם של הסוסים ויני, רץ ואפורה והצייד ההולך על ארבע זאב".
הדקלום ארוך וקצת מייגע בעיקר כשהוא חוזר בכל מפגש עם אנשים חדשים. אך מתוך כך אנו למדים על ההווי החברתי, המעמדי ועל מערכת האמונות באותה תקופה. ברור שבתקופת הקרח לא הייתה אמונה באל אחד והאמינו ברוחות המגנים עליהם.
השבט נודד אל מצפה השמש מקום המערה העשרים ושש של הזלדונים ומקום מפגש הקיץ. עיילה הדמות הראשית בכל הסאגה הארוכה הזו .היא אישה מיוחדת ותופסת מקום של כבוד בשבט שהוא למעשה של בן זוגה. מצד אחד חולקת את ידיעותיה ומלמדת את השבט בין השאר לצוד במטיל רמחים. היא גם מומחית בעשבי מרפא ופותרת בעיות רפואיות פשוטות ומורכבות. מצד שני היא תאבת דעת ולומדת דברים חדשים כמו תורת המספרים ויוצאת למסע הכשרה לא פשוט. עיילה דמות מרתקת ,יוצאת דופן בשבט הן במוצאה והן בכישוריה המרובים ,הן כדורשת שוויון בין הגברים והן בקשריה המיוחדים עם החיות האהובות עליה ובמיוחד עם זאב שגידלה אותו מגיל צעיר.
בספר זה מתוארות הרבה מערות מצוירות שבהם תגליפי אבן של חיות נראים אמיתיים וחיים ומכאן גם שם הספר.
העולם שונה, עתיק , עולמו של האדם הקדמון שכולל צייד, טקסי זיווג, הישרדות בטבע ועם זאת כה דומה לעולמנו מבחינת מערכות יחסים, חיי זוגיות ,קשרי אהבה ,גידול ילדים , יחסים בין אישיים. זהו סוג של רומן עכשווי שהוכנס לסוף תקופת הקרח.
אהבתי את התיאורים הגיאוגרפים של אואל. היא עוצרת באמצע הספור ומכניסה את מבט העל של המספר הכול יודע. כמו:" אזורים מיוערים היו נדירים בעידן הקרח. קצת הקרחונים שכיסו רבע מכדור הארץ לא היה רחוק משם בכיוון צפון ויצר תנאים של קיפאון עד באזורים שבפאתי הקרחונים...." או:" האדם היה מיעוט בקרב שוכני הארץ הקרה העתיקה...." ועוד.
הרומן עצמו, קצת מייגע ומעייף . יש ירידה לפרטים עד כדי חזרה על דברים. לדעתי, הסופרת יכלה בהחלט לקצרו. הוא גם כבד פיסית. יש כאן בהחלט בונוס לקוראי הקינדל....
בסיכום: נהניתי ולא נהניתי בנשימה אחת ולכן הוא מומלץ בהחלט בעיקר לאוהבי הז'אנר.
