על הצד היהודי-גלותי-פולני של חנוך לוין, פייק-ניוז וטראמפיזם

הגיליון החדש של כתב העת "אורות" מאיר את חנוך לוין מזוויות חדשות ומפתיעות

כתב העת "אורות" חוגג 10 שנים של פעילות יצירתית עם גיליון מלא וגדוש ביצירות מקוריות, אשר מתכתבות עם עולמו של חנוך לוין. כרגיל, "אורות" מציע חגיגה של יצירות ויוצרים: סיפורים קצרים, קומיקס ואיורים, מאמרים, שירה וספוקן-וורד וכן מיני-אלבום מוסיקלי שיוצא במקביל לכתב העת.

ברשימת היוצרים ניתן למצוא שמות מוכרים כרוני סומק, ירמי פינקוס ודני קרמן, וכן יוצרים חדשים רבים בפרסומי בכורה. אגב, כמחצית מהכותבים בגיליון הם כותבות.

מה אפשר לחדש בעולמו של חנוך לוין?

מסתבר שהרבה מאוד. "אורות" מכוון תחילה זרקור לפן היהודי-גלותי-פולני שבבסיס היצירה של לוין. כך למשל, הסיפור שפותח את הגיליון הוא – שימו לב – סיפור מדע בדיוני שמתרחש בעיירה יהודית בפולין וכולל דמויות וסיטואציות לויניות. אפשר לדמיין איך "רקויאם לסלופצה" מאת הסופר הצעיר אוריאל זיגלר הופך לסדרה בנטפליקס.

בהמשך הגיליון אפשר למצוא מאמר של פרופ' שושנה רונן מאוניברסיטת וורשה, שמציג רקע חדש ופולני ליצירתו של לוין, וכן תרגומים של לוין ליידיש.

המוקד השני של גיליון "אורות" הוא התקופה הסאטירית של לוין. מקס שטנר משווה בין ימי הקברטים של לוין לבין כותבי הקברטים של רפובליקת ויימאר הגרמנית. אסור כמובן להשוות. ובכל זאת ההשוואה מרתקת. נטלי דרעי, בפרסום בכורה, מציגה מערכונים מצחיקים ונוקבים עם דמויות כמו ממתין-לתורו וממתינה-לתורה, טוב-לה ונאנחת ועוד. ארין יעקובוב, יוצרת צעירה נוספת, כתבה מערכון על הציונות כפי שהיא נראית בעיניו של עולה חדש שעובד בחברת הדברה.

בעידן הפייק-ניוז והטראמפיזם, אילונה טרויאנוב כתבה יצירה שהיא פייק-ניוז על לוין עצמו. חן ירקוני הלכה צעד אחד קדימה, נטשה את בני האדם, ונתנה לצ'ט-בוטים לדבר ביניהם שיחה לוינית, אולי בדומה למה שעשה דוד אבידן בזמנו.

בצד הויזואלי הגיליון מלא בקומיקסים, איורים וצילומים שמתכתבים עם יצירתו של לוין. בין השאר מאת אילנה זפרן, פליקס לופה, רחל סטולרו-חיים, גיא חרל"פ ועוד.

בצד המוסיקלי, הגיליון כולל בכורה למיני-אלבום משירי לוין, של המוסיקאי והמתופף דרור גולדשטיין . שיריו של לוין מעולם לא נשמעו תל אביביים כל כך, כאילו נכתבו בלב איזור החפירות של הרכבת הקלה.

יוצרת אחת משכה את תשומת לבנו. גלי הראל היא דתיה לשעבר, שכותבת ספוקן וורד. ואכן, כדאי לקרוא את השירים שלה בקול. שיר אחד שלה, "משחק המוות", מתאר מעשה מיני, אולי אונס, על ידי ארבעה מלאכים. השיר השני שלה, "זה הגורל", מתאר חבורת חיילים שיוצאים לכבוש עיר מזרח תיכונית.

ביצירות אלה ואחרות מציע הגיליון החדש של "אורות" נקודות מבט חדשות, מסעירות, עכשוויות ומעוררות מחשבה, ולא פחות חשוב - חגיגת קריאה מהנה.

על כתב העת אורות

אורות הוא כתב עת ספרותי ישראלי, היוצא לאור מזה 10 שנים. מטרת כתב העת היא להעשיר את התרבות הישראלית ביצירות מקוריות המושפעות מגדולי התרבות העולמית.

עורך אורות הוא הסופר והמתרגם יונתן דורי. עורך האמנות הוא אורי קרמן. עד כה השתתפו באורות יותר ממאה יוצרים, ביניהם רוני סומק, יהושע סובול, מאיה בז'רנו, ארז ביטון, נורית זרחי, שמעון אדף, גיל הראבן, איציק רנרט ועוד.