נכון, אני לא חובבת מושבעת של הסופר. לא אהבתי את 'צופן דה וינצ'י' שנחשב לגולת הכותרת בספריו, ואף הכרזתי בזמנו שהיה הוא בין הספרים היחידים שנטשתי בניגוד לרבים מקוראי ספרי המתח שהתמוגגו ממנו, אותי הוא לא משך. 'מלכים ושדים' היה נחמד אך הסרט עשוי טוב יותר. לאחר שני אלה הגיע תורו של קריאת הספר 'שם הצופן: מבצר דיגיטלי' מבחינת כרונולוגית ראה אור לפני כן. נתתי לו צ'אנס למרות שגב הכריכה מקשרת אותו ל'צופן דה ויצ'י'.

לסוכנות הביטחון הלאומית ישנה מכונה לפענוח קודים, צפנים. היא עושה עבודה טובה וחוסכת כוח-אדם. אך גם המכונה, למרות שהיא הטובה ביותר שיש, נתקלת בקוד שאין היא מצליחה לפענח. אי הפענוח יוצר תדהמה ומבוכה בסוכנות. במהרה מוקפצת למקום סוזן פלצ'ר, מספר אחת בסוכנות בפענוח צפנים. סוזן מגלה כי הסוכנות שלה נמצאת תחת מתקפה ואם הקוד שיתגלה יופץ החוצה, מאות אנשים יהיו נתונים לסכנה והסוכנות תגיע לקיצה. מנקודה זו גלי הלם נוצרים בכל מסדרונות מוקדי ארצות הברית. מרדף כפול מתחיל, השעון מתקתק והזמן לא עוצר מלכת ולכן זה הכרחי למצוא את זה שכתב את הקוד, קריטוגרף שעבד פעם בסוכנות ולאחריו פיטוריו הבטיח לעצמו כי יגיע היום וינקום.

הספר בסופו של דבר, ספר זה היה חביב יותר מההוא שנטשתי. המתח היה רב והיו בו מקטעים וסצנות לא צפויים, ניתן אפילו לומר שהעלילה עניינה אותי יותר אודות לגיבורה, סוזן פלצ'ר שהיה בא יותר עומק ממה שציפיתי ול"רשע" בסיפור. עם זאת, משהו בכל זאת לא זרם עבורי לאורך כל הקריאה. החיפוש אך הצופן נקרא לי מעט מסורבל ולעיתים לא ברור.

הכתיבה הייתה מאוד מחושבת, אירוע לא רדף אירוע ונוצרה תחושה של רצון לקצב מהיר יותר. כיאה לסגנון כתיבתו של בראון העלילה תמיד מתפרסת, חובקת עולם, מתנהלת ביותר ממקום אחד.

דמינו פלט אק"ג, במידה והציר ישר האדם מת ואילו ככל שהציר יותר תזזתי, לב האדם מראה דופק ברמות שונות. כך גם עברה עליי הקריאה: היו סצנות מהודקות, מהירות אבל הן לא היו רבות, היו רגעים שפשוט הסיפור לא זז . הרגשתי פער בין המתח והרצון להתקדם לבין הקצב שבו סופר הסיפור בפועל, לי זה היה קשה וגרם לאי הנאה.

אם אהבתם את יתר ספריו או לפחות חלק מספריו מאמינה שתמצאו את הספר יותר מעניין ממני. יש פה סיפור חכם, די מותח ומפותל רק שמשהו בהעברתו אליי לא כל כך צלח.

קריאה מהנה,

יעל