|
|
|
|
|
| אם המושבות |
|
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר: 6589 |
|
| |
הבחירות המוניציפאליות השנה עומדות להיות קטלניות.
כאשר אישה הרה מגיעה לתחנת המשטרה בפתח תקווה וטוענת שבעלה, עיתונאי חוקר, נעדר, ענת נחמיאס מחליטה להסתער על התיק למורת רוחם של מפקדיה, שמאמינים כי זו סתם מריבה משפחתית שהסתבכה, שהרי בעיר שלהם אנשים לא נעלמים כך סתם.
ענת חשה שזו ההזדמנות שלה לשבור את השגרה המשמימה שנשבתה בה מאז עברה לגור ולעבוד באם המושבות. לכאורה, החיים שלה רק השתפרו: היא עומדת להינשא לגבר שמעריץ אותה, להפוך את אמא שלה למאושרת ולקבל העלאה בדרגה, אבל למעשה היא הולכת ונחנקת. היא מתגעגעת לעיר הגדולה, ונמאס לה מפשעים קטנים.
אך כאשר מתגלה גופת גבר בפרדס ולצידה אקדח, ענת מתחילה להבין שעלתה על סיפור גדול ואפל, ששולח את שורשיו לחצרות מקובלים ולמועדונים אופנתיים, ללשכת ראש העיר ואפילו לביתה שלה. כדי למצוא את דרכה בסבך התככים היא נאלצת להיעזר בעדו דולב, יועץ פוליטי ציני ושנון, שעושה לה את המוות אבל גם גורם לה לחוש חיה. ענת נאבקת במשיכתה העזה לעדו, באדישות המשטרה, בפיתויי השררה, ובעיקר בעצמה.
ענת ועדו נמצאים במירוץ נגד הזמן. יחד הם יגלו את האמת שנחה מתחת לרחובות המנומנמים, את מאבקי השליטה האכזריים שמסתתרים בפרוורים המטופחים, ואת השחיתות הגואה שזורמת בעורקי העיר השלווה למראית עין.
באם המושבות מציע ליעד שהם עלילה נפתלת, אקטואלית ורבת־תהפוכות, שבמרכזה משפחות טובות ומשפחות פשע, חולשות אנוש ובגידות גורליות. בקצב ובכישרון חודר שהם אל לב הבורגנות הישראלית השֹבעה והשקטה, וחושף את מה שחבוי בה.
זהו ספר המתח השביעי של מחבר רבי המכר, ליעד שהם, שספריו ראו אור עד כה בחמש־עשרה מדינות, תורגמו לשבע שפות וזכו לשבחי הביקורת בארץ ובחו"ל.
ליעד שהם גדל בפתח תקווה, והוריו גרים שם עד היום. סבו וסבתו הגיעו לארץ באמצע שנות השלושים והיו ממקימיה של אחת השכונות הוותיקות בעיר, שבה מתרחש חלק מעלילת הספר.
ספרי המתח של ליעד שהם:
שבוע באמצע החיים
מספר חסוי
משחק הראיות
משפט חוזר
מסדר זיהוי
עיר מקלט
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר היום: 2 |
תאריך הכנסה לאתר 09/01/2015
העלילה בשני משפטים- עיתונאי נעלם, חוקרת משטרה מנסה לחפש אותו, עוד גופה מתגלה והכל מסתבך..
הספרים של ליעד שוהם, כמו של הרבה סופרי מתח הם די בתבנית קבועה: אזרח חף מפשע נקלע על לא עוול בכפו לסיטואציה מסויימת, הוא מואשם ע"י המשטרה, פושעים מחפשים אותו, הוא מתאהב ובסוף הכל מסתדר כמו שצריך. תמיד... המשך הביקורת
העלילה בשני משפטים- עיתונאי נעלם, חוקרת משטרה מנסה לחפש אותו, עוד גופה מתגלה והכל מסתבך..
הספרים של ליעד שוהם, כמו של הרבה סופרי מתח הם די בתבנית קבועה: אזרח חף מפשע נקלע על לא עוול בכפו לסיטואציה מסויימת, הוא מואשם ע"י המשטרה, פושעים מחפשים אותו, הוא מתאהב ובסוף הכל מסתדר כמו שצריך. תמיד יהיו שם עו"ד מושחתים, עיתונאים תמימים וכאלה שלא, והכל חוזר על עצמו .
יש סופרי מתח שחוזרים על התבנית שלהם באופן טוב, יש כאלה שלא, ותמיד יהיו את אלה שיאהבו ויהיו את אלה שלא.
אני נכלל באלה שאוהבים את שהם. יש משהו נחמד בשמות הישראלים האלה, ברחובות ובערים המוכרות, (הספר הזה מתרחש בפתח תקווה!!) ובהתאהבויות של ישראלים. בכך ששהם לוקח אזרחים תמימים , ומסבך אותם עם מערכת משפטית מושחתת, בשוטרים מושחתים, וכמובן עם פושעים מושחתים, הוא לכאורה מכניס את כולנו לשם. כולנו עשויים בסיטואציה מסויימת, אחרי משהו קטן שעשינו (או שלא עשינו) להסתבך, בדיוק כמו הדמויות של שהם, שבד"כ לא עושים שום דבר שאנחנו לא יכלנו לעשות גם כן. לי זה עושה את זה. קראתי בחודשים האחרונים ארבעה מספריו, כולם כאמור היו מאוד דומים ואני מאוד נהנתי, הם שואבים, הם זורמים בטירוף ובד"כ תוך יום-יומיים מסיימים אותם, בקריאה לתוך הלילה. אני הולך לישון בחשש ממה שאני עלול להסתבך בו מחר..
שורה תחתונה- תענוג קטן, קליל, לא רציני ולא מתיימר להיות כזה. אהבתם אחד, תאהבו את כולם.
תאריך הכנסה לאתר 03/01/2015
על רקע הבחירות המתקרבות לעירית פתח-תקווה, מתמחה מתוסכל במשרד עורכי דין שולח בגחמה של רגע לעתונאי מובטל מסמך שעלול לסבך את ראש העיר המכהן. ראש העיר נכנס למצוקה כשהעתונאי מעלה באוזניו שאלות לא נוחות, וזמן קצר אחר-כך העתונאי נעלם. כשהתלונה של אשת העתונאי על העדרותו מגיעה לידיה של ענת... המשך הביקורת
על רקע הבחירות המתקרבות לעירית פתח-תקווה, מתמחה מתוסכל במשרד עורכי דין שולח בגחמה של רגע לעתונאי מובטל מסמך שעלול לסבך את ראש העיר המכהן. ראש העיר נכנס למצוקה כשהעתונאי מעלה באוזניו שאלות לא נוחות, וזמן קצר אחר-כך העתונאי נעלם. כשהתלונה של אשת העתונאי על העדרותו מגיעה לידיה של ענת נחמיאס, חוקרת במשטרת פתח-תקווה, מתעוררים חושיה הבלשיים, ואחורי הקלעים של הפוליטיקה העירונית מתחילים להחשף.
ליעד שהם רקח סיפור מתח שמשלב בדיה עם תופעות המוכרות לנו, לצערנו, מן החדשות, ובראשן הקשר המושחת בין הון לשלטון. ראש העיר, ופקידים בכירים אחרים, זוכים לטובות הנאה, מיטיביהם זוכים בחוזים שמנים, אך המילה שוחד היא כמובן בבחינת בל תישמע. כמעט כל המעורבים משכנעים את עצמם כי ההטבות ניתנות להם בזכות: רק טובת העיר לנגד עיניהם, ואם הם יוצאים נשכרים על הדרך זה לגמרי בצדק. למרבה הגיחוך והעצב, היחיד שלא מעלה טיעונים "נקיים" כאלה הוא מאפיונר שמשתלב בחגיגה, ומודה ביושר שהוא רוצה הכל לעצמו.
העלילה המתכתבת עם המציאות מושכת לקרוא, והופכת את הספר לרלוונטי. בכך, כמובן, אין די כדי ליצור ספר טוב, אך כשמצטרפת לכך כתיבה מוצלחת, היצירה בהחלט ראויה לקריאה. לליעד שהם יש את הכשרון לכתוב סיפור מורכב מרובה דמויות בלי להתבלבל בפרטים. הדמויות שלו ברורות ואמינות, והכתיבה הדינמית יוצרת ספר סוחף וקריא מאוד. הסופר נוקט בגישה של מספר יודע כל, וכך הקורא יודע לכל אורך הספר כי מי שנחשב לחשוד מיידי אינו כזה. יחד עם זאת עד הסיום לא ברור מי העלים את העתונאי, והמתח נשמר ממש עד הסוף.
אחרי שסיימתי לקרוא את הספר חיפשתי קצת מידע עליו ועל הסופר. מתברר כי כמה מן הדמויות בספר הופיעו כבר בספריו הקודמים של שהם. לאורך כל הקריאה לא היתה לי הרגשה שחסר לי מידע מוקדם, והספר עומד לגמרי בפני עצמו. אם היו בספר האחרון התיחסויות לקודמיו, לא חשתי בהן.
בשורה התחתונה: ספר מתח מוצלח
תאריך הכנסה לאתר 14/10/2014
ליעד שהם. כמו שעון. אחת לשנה, הוא מופיע באריזה מעוצבת היטב, שהופכת קלה לזיהוי עם הצטרפותם של כרכים חדשים. לאחר שקראתי כבר כמה ספרים שלו, המודוס אופרנדי כבר מוכר לי. אני יודע שבמוקד יהיה נושא חדשותי כללי - אז זה היה העובדים הזרים, היום שחיתות - אני יודע ששוטרים, עורכי דין ואנשי שררה... המשך הביקורת
ליעד שהם. כמו שעון. אחת לשנה, הוא מופיע באריזה מעוצבת היטב, שהופכת קלה לזיהוי עם הצטרפותם של כרכים חדשים. לאחר שקראתי כבר כמה ספרים שלו, המודוס אופרנדי כבר מוכר לי. אני יודע שבמוקד יהיה נושא חדשותי כללי - אז זה היה העובדים הזרים, היום שחיתות - אני יודע ששוטרים, עורכי דין ואנשי שררה יכנסו לפלונטר, מישהו ימות ולרוב אפילו אצליח לזהות את האשם -
ספוילר - זה בדרך כלל מישהו עם נגיעה שולית לעלילה, אבל מניע ברור, פלוס חיבה לקשישים אלימים - סוף ספוילר.
ולמרות שמכיר היטב את ספריו, עדיין מצאתי את עצמי נהנה עד מאוד מספרו החדש של סופר המתח העקבי של ישראל.
אז מה יש לנו כאן. ענת נחמיאס, שהופיעה כבר בספריו בעבר, שוטרת חוקרת, עוברת מתל אביב לפתח תקווה. האמת, זה כנראה היה המאורע הכי דרמטי בספר. היא עוברת כי היא עתידה לקנן עם בעלה לעתיד, המגיע ממשפחה מיוחסת. בהתחלה היא חשדנית. נראה לה שפתח תקווה ממש משעממת. המפקד שלה מנחה אותה לשמור על שקט תעשייתי, והפרשיות שנקרות על דרכה גם ככה אינן מעוררות תיאבון. אבל מה, מסתבר שפתח תקווה היא איננה המקום שבו אנשים מתים מבפנים, כפי שכתב פעם מישהו בפייסבוק, או, ליתר דיוק היא לא רק זה. תחת פני הקרקע - או למעשה הקרקעות - רוחשת קלחת של אינטרסים שמניעה אנשים שונים בחלונות הגבוהים והנמוכים לבצע מעשים איומים. היעלמותו של עיתונאי המצוי במשבר תעסוקתי ומשפחתי משמשת נקודת מוצא לחקירה של ענת. המפקד אומר לה להפסיק, אך היא ממשיכה ומסתבכת בסכסוך ענף בו מעורב גם הפושע שמעון פארו שהופיע בעבר אצל שהם. פשע רודף פשע, אלטרנטיבה רומנטית מושכת יותר מארוסה המרובע של ענת מופיעה אף היא, ראש העיר מסתבך ועוד ועוד, עד שנוצרת תסבוכת למופת.
הספר הזה אינו שונה מספריו האחרים של שהם. הוא מפגין שוב את יכולות התחקיר המרשימות שלו, כך שתיאור התככים והמזימות בעירייה מעורר אמינות ועניין, הוא יוצר סבך של דמויות ואינטרסים ששואב פנימה בקלות. הקצב, כמו תמיד אצלו, מהיר ומהנה, מבלי לוותר על עושר בפרטים.
מנגד מתייצבים גם הליקויים המוכרים. הדמויות שטוחות. ולצד כמה רגעים הומוריסטיים חמודים, קיים השטף המוכר של קלישאות על יחסי בינו לבינה, לבטים פנימיים בנושא קריירה שנלעסו כבר כל כך הרבה פעמים עד שאפילו תינוקות יירתעו מהם, ויחסים עם הורים שנדמה שכולם נולדו או התחנכו בפולין, וכמובן, גולת הכותרת של שהם, אפליה מתקנת למזרחים במגזר העברייני. למרות שצריך לציין כי הפעם הוא מנסה קצת לאזן. כל אלו מחדדים את העובדה ששהם טוב בכתיבת תעלומות ומתקשה בכתיבת אנשים אמיתיים. מגרעה שז'אנר המתח, המתאפיין בסימן ההיכר של "מי עשה ולמה?" מצליח לספוג בקלות יחסית לז'אנרים אחרים.
וגרוע מכל, מדי פעם מתפלקת קלישאה מעורבבת בפאתוס, כמו למשל, כשאחת הדמויות חושבת, פתח תקווה תהיה שלי! והמוח שלי, במבטא אוסטרי כבד הזדעק, dude, ווט וור יו טינגקינג?!
אבל לבקר זו לא חכמה גדולה. בסך הכל, מדובר בספר מתח אינטליגנטי וקצבי שמעביר את הזמן תוך שהוא עושה את מה שלא רבים מצליחים לעשות, לארוג את המציאות הישראלית לעלילת מתח אמינה, גם אם צפויה, שמספקת מפלט ממאורעות היום יום.
עכשיו כשאני חושב על זה, ייתכן ששהם קלט משהו ביחס לספרות המתח הישראלית. במדינה כמו שלנו, שמפלרטטת תמיד עם נקודת הרתיחה, ייתכן שספרי מתח צריכים להיות גם בעלי מימד מרגיע. משהו במוכרות, ביכולת לנחש חלק מן העלילה, ובמחשבות הצפויות של הדמויות, משמש כאקמול, לא הכרחי אך נעים, מול שטף החדשות התוקפני והבלתי נגמר.
ציונים:
קצב: 9.5
כתיבה: 8 מחד אינטגרטיבית וערוכה היטב, ומאידך עמוסה בקלישאות
דמויות: 7
תעלומה: 8.5
ממוצע: 8.25
בונוס/עונש: אין
סופי: 8.25
זז כמו ג'אגר, טווה תעלומות כמו ספיידרמן, מעצב דמויות מקרטון וכותב בסדר. לטוב ולרע, שהם ממשיך למצב את עצמו כקובן/באלדאצ'י הישראלי, ובשנה הבאה, אקרא את החדש שלו, אהנה מהטוב, אתמרמר על השאר, ואשכח, כנראה בכוונה, שבספר הזה, כבר הייתי.
חג שמח
תאריך הכנסה לאתר 29/06/2014
ספר מתח טוב לוקח אותך לאתרים מעוררי עניין, מסקרנים, בהנחות עבודה אמינות מהן הקוראת, גם אם לא אמונה על העולם הנדון, יכולה לברוא לעצמה מציאות הגיונית, שניתן לעקוב אחריה, אחר התפתחותה.
לעתים מצטרף לכך איזה רעד קל, צמרמורת בעורף, כשאצל השכנים ניטרקת פתאם... המשך הביקורת
ספר מתח טוב לוקח אותך לאתרים מעוררי עניין, מסקרנים, בהנחות עבודה אמינות מהן הקוראת, גם אם לא אמונה על העולם הנדון, יכולה לברוא לעצמה מציאות הגיונית, שניתן לעקוב אחריה, אחר התפתחותה.
לעתים מצטרף לכך איזה רעד קל, צמרמורת בעורף, כשאצל השכנים ניטרקת פתאם איזו דלת. לפעמים תשמח הקוראת להתקם בד בבד, לגלות שנייה לפני או בדיוק באותו הרגע מי היד האוחזת בנשק, לחוש כאילו היא שם, ממש שם ברגעים הקריטיים. קריאת "ידעתי!" גם אם בדיעבד.
לעתים הספר לוקח אותך למחוזות מוכרים, להוויה מקומית. אקטואלית.
ספרו החדש של ליעד שהם לוקח אותנו אל תוככי המציאות המוניציפלית הרקובה עד היסוד. לרגע חששתי שיש בספר יותר מדיי מציאות, תמונת מצב הלקוחה משידורי התקשורת על בסיס יומי כמעט והרי אם הייתי רוצה לצפות בעוד דיווח חדשותי מדכא הייתי פותחת טלוויזיה. קצת קיוויתי לסוג של הסחת דעת, לתקווה. אבל היה משהו מציצני בסיפור, משהו מוכר ואם זאת מעניין. הקוראת נילקחה לבקר מאחורי הקלעים של כל ההתרחשות הזאת, על יחסי הגומלין בין הזרועות הארוכות השונות, יד רוחצת יד רוחצת יד...אנשים נאחזים בשלטון, בשררה, תחילה מתוך מניעים של מסירות ורצון להטיב ומהר מאד חוטאים ביוהרה, מורמים מעם, מופרדים מציבור הבוחרים התמים, מייצרים חוקים פנימיים שונים שיצדיקו את מעשיהם, מתמלאים צדקנות ובן רגע במקום להפיק מטבעות לשון הם מפיקים מטבעות זהב בלבד. ומי יכולה לסרב לסיור מודרך שכזה.
כך קרה גם לצוריאל, ראש העיר המיתולוגי של פתח תקווה, אם המושבות, שאחרי 25 שנות שלטון החל להאמין לשקרים של עצמו. זה עובד כל זמן שכל זרוע מבצעת את תפקידה אך מצד שני כל רעיון עצמאי, כל תזוזה אקראית גורמת לשינויים וזה הרגע שבו גופות מתחילות להתגלות. מול טחנות הרוח ניצבת ענת, חוקרת שעברה מתל אביב אל תחנת פתח-תקווה בעקבות האהבה. זו לא פעם ראשונה שהאהבה או אשלייתה אינה מצליחה למלא את המציאות האפרורית והמסתפקת בעצמה המתגלה בפניה בעיר הישנונית. אך גם העובדה שארוסה הוא בנו של ראש העיר אינה עוצרת בעדה מלזהות הזדמנות וללכת עד הסוף, מונעת על ידי חוש צדק, חוק וסדר.
ניראה שבספר נעשתה עבודת שטח משמעותית, גם מבחינה עירונית- מוקדי הכוח, ניהול קמפיינים ועוד וגם מבחינה משטרתית מה שנותן לסיפור אמינות מירבית. אבל משהו בכל זאת צפוי מדי, מעט שטחי אם יורשה לי. חסר מתח, חסרו פיתולים, חסרה תחושת המבוך הדורשת עירנות. יותר מדיי מציאות פחות מדיי סיפור.
קריאה נעימה!
תאריך הכנסה לאתר 20/06/2014
כבר התלוננתי בעבר על כך שאין ספרי מתח ישראליים ראויים לשמם. אני כנראה אצטרך לאכול את הכובע. ליעד שהם הפתיע אותי לטובה וגרם לי לחזור ולהאמין בספרי מתח שנכתבו בישראל, ושעוסקים בנושאים שקרובים ללבנו. כמו שאפשר להבין, זה היה המפגש הראשון שלי עם ליעד שהם, אבל בהחלט לא האחרון. ספרו החדש, "אם המושבות... המשך הביקורת
כבר התלוננתי בעבר על כך שאין ספרי מתח ישראליים ראויים לשמם. אני כנראה אצטרך לאכול את הכובע. ליעד שהם הפתיע אותי לטובה וגרם לי לחזור ולהאמין בספרי מתח שנכתבו בישראל, ושעוסקים בנושאים שקרובים ללבנו. כמו שאפשר להבין, זה היה המפגש הראשון שלי עם ליעד שהם, אבל בהחלט לא האחרון. ספרו החדש, "אם המושבות", עוסק בנושא שהפך להיות שכיח מאוד במחוזותינו בשנים האחרונות, ואולי היה כאן מאז ומעולם – השחיתות והקשרים ההדוקים בין הון ושלטון. עלילת הספר מתרחשת רובה ככולה בפתח תקווה, עיר שהמוניטין שלה בתקופה האחרונה אינם מי יודע מה… התקופה היא טרום הבחירות המוניציפליות. ענת נחמיאס, חוקרת במשטרת פתח תקווה שעקרה אליה מתל אביב, מוצאת את עצמה משועממת ומייחלת לקצת אקשן בחייה. היא עומדת להינשא לבנו של ראש העיר המכהן, גבר שמעריץ את האדמה שעליה היא דורכת, אבל היא מרגישה שהחיים שלה דורכים במקום ומתגעגעת לתל אביב. ההזדמנות שלה לשבור את השגרה מופיעה כאשר אישה הרה מגיעה לתחנת המשטרה וטוענת שבעלה נעלם. בעלה הוא עיתונאי חוקר שעבד על סיפור חדש וטעון. המפקדים של ענת נחמיאס מאמינים שמדובר במריבה משפחתית, אבל היא בטוחה שיש בסיפור הרבה מעבר. היא נעזרת בעידו דולב, יועץ פוליטי, כדי לחקור את פרשת ההיעלמות, בפרט לאחר שמתגלה בפרדס גופה. לאט לאט ענת ועידו מגלים שהסיפור הזה הוא הרבה יותר עמוק וטעון ממה שחשבו, ושהוא לא רק פרשת היעלמות, אלא גם פרשה אפלה של מאבקי שליטה, שוחד, שחיתויות ואיומים, וכל זאת בפתח תקווה השלווה והמנומנמת כביכול. אחרי כל כך הרבה ספרי מתח מתורגמים שקראתי, יש משהו מאוד כיפי בקריאת ספר מתח מקומי (בעיקר כשמדובר בספר מהנה כזה). המציאות שעליה נכתב הספר היא מציאות מוכרת, הדמויות הן מוכרות, העברית זורמת ושוטפת. ומעבר לכך, יש בספר מתח וקצב שלא נופלים ברמתם מאלה של ספרי המתח המתורגמים. ליעד שהם פשוט יודע לכתוב וכיף לקרוא אותו. אז כן – יש ספרות מתח ישראלית טובה, ותודה לליעד שהם שהחזיר לי את האמונה בה!
תאריך הכנסה לאתר 11/06/2014
אני אוהבת את הספרים של ליעד שהם ולכן ביקשתי לקרוא ספר זה. אין ספק ליעד שהם יודע לכתוב. הוא לוקח נושא, לומד אותו ומביא לנו אותו לאחר תחקיר עמוק. נראה שהסופר יודע על מה שהוא כותב.
אלא שבספר זה הנושא רציני - צורת ההגשה לא. הפרקים קצרים מאוד, נקודות מבט שונות וקולות שונים... המשך הביקורת
אני אוהבת את הספרים של ליעד שהם ולכן ביקשתי לקרוא ספר זה. אין ספק ליעד שהם יודע לכתוב. הוא לוקח נושא, לומד אותו ומביא לנו אותו לאחר תחקיר עמוק. נראה שהסופר יודע על מה שהוא כותב.
אלא שבספר זה הנושא רציני - צורת ההגשה לא. הפרקים קצרים מאוד, נקודות מבט שונות וקולות שונים לא נותנים לספר מימד של עומק.
אל תטעו. אהבתי את הספר. הסגנון קולח, קליל , הסיפור מותח ,קצבי וזורם, אמין אקטואלי ונגמע במהירות אך הוא מעין ספר של סרט קולנוע.
פתח תקווה- אם המושבות. שתי משפחות ותיקות מהאליטה של העיר מחזיקים בכיסם את העיר ואת העומד בראשה.שני דברים נשארו קבועים שנים רבות : שתוף הפעולה ביניהם והשליטה בפתח תקווה. שתוף פעולה כזה טוב לכל הצדדים- מכרזים מכורים מראש, כספים רבים, נסיעות לחו"ל, חברות קש, בתים במתנה. מה רע? למשחק נכנס צד שלישי שזה כחצי שנה מושך את ראש העיר אליו . והדברים מתחילים להסתבך עוד יותר כשמישהו מחליט שדי....השחיתות וההסתאבות צריכים להסתיים. נראה לכם שבקלות נותנים לחיים הטובים להיגמר....???
בספר יש גבורה ראשית. ענת השוטרת שעברה מתל אביב וחוקרת מעשה העלמות של עיתונאי. ענת נעזרת בעידו ... מכאן העניינים מתגלגלים במהירות.....
מעניין. באנגלית השם הוא אחר- תפוזי דם. אולי משום שאם המושבות הוא ביטוי ישראלי לגמרי ולא יבינו אותו בחו"ל.
אהבתי יותר את ההסברים והעומק שנמצאים בספריו הקודמים וחסרים בספר זה.
מומלץ .
תאריך הכנסה לאתר 10/06/2014
איזה ספר אליפות!!!
אם יש משהו שאני יכולה להתבאס ממנו זה שאני מניחה שעד שליעד שהם (האחד והיחיד)
יכתוב ספר נוסף יקח עוד כמה חודשים ואין לי סבלנות לחכות!!!
את הספר הזה החזקתי בידי ולא עניין אותי בכלל... המשך הביקורת
איזה ספר אליפות!!!
אם יש משהו שאני יכולה להתבאס ממנו זה שאני מניחה שעד שליעד שהם (האחד והיחיד)
יכתוב ספר נוסף יקח עוד כמה חודשים ואין לי סבלנות לחכות!!!
את הספר הזה החזקתי בידי ולא עניין אותי בכלל מה כתוב בגב הספר ומה הנושא שליעד שהם בחר הפעם לכתוב, ליעד שהם הוא סופר שאני כל כך אוהבת שלא היה לי ספק שאני אוהב, אבל כשתמיר ג׳רבי נעלם, הייתי חייבת להפוך ולקרוא את גב הספר כי כבר בתחילת הסיפור לא יכולתי להתאפק והמתח היה משובח בדיוק כמו שספר מתח צריך להיות.
ענת נחמיאס היא דמות קלאסית לחזור בסיפור נוסף, היא שוטרת מבריקה, אנרגטית, אינטליגנטית ואין לה הנחות בדרך למקצועיות שלה בעבודתה.
היא עומדת להתחתן עם גילי צוריאל בנו של ראש עיריית פתח תקווה והתקופה היא זמן קצר לפני בחירות לרשות העיר.
השחיתויות, המירוץ אחר הכסף, הפתרון ״היצירתי״ של בעיות אילי ההון גורם לא לרצות להפסיק לקרוא את הספר, מה גם שמדובר בפרקים לא ארוכים במיוחד כך שבכל סיום פרק רוצים עוד אחד ודי וחוזר חלילה.
אין לי הרבה מה להוסיף על ספר של ליעד שהם, השם של ליעד הוא שם דבר
אני אוסיף ואומר שמי שמתחיל את הספר שיקח בחשבון שאי אפשר לעצור
הנאה מובטחת
הכי מומלץ פלוס פלוס
עליזה אלחרר
תאריך הכנסה לאתר 05/06/2014
זוכרים כשסקרתי את הספר "עיר מקלט" של ליעד שהם?
בזמנו כתבתי "שאין צ'אנס שבעולם שכאשר ספר של ליעד שהם מגיע לידיי יצבור גרגיר אבק אחד!"... אז שתדעו שגם הפעם זה קרה. הספר הגיע אלי בדואר ישראל וכבר במעלית, בעוד המעלית... המשך הביקורת
זוכרים כשסקרתי את הספר "עיר מקלט" של ליעד שהם?
בזמנו כתבתי "שאין צ'אנס שבעולם שכאשר ספר של ליעד שהם מגיע לידיי יצבור גרגיר אבק אחד!"... אז שתדעו שגם הפעם זה קרה. הספר הגיע אלי בדואר ישראל וכבר במעלית, בעוד המעלית מטפסת לעבר הקומה בה אני מתגוררת, פתחתי את המעטפה והתחלתי לקרוא את הכריכה... וההמשך ידוע לא?
אני חושבת שאם ליעד שהם יכתוב בעתיד ספר, על איך מכינים כוס תה משקית של ויסוצקי גם אותו אקרא... J
"אם המושבות" הוא ספר קולח, מרתק, ונוגע בבעיה כאובה: "שחיתות ושוחד", ובמקרה הנוכחי, המסגרת שנבחרה "הבחירות המוניציפאליות בעיר פתח-תקווה" הלוא היא "אם המושבות".
הכל מתחיל בחנן המתמחה במשרדו של עו"ד יוסי כהן, שמעביר מעטפה בעילום שם עם "חומר רגיש" לעיתונאי – תמיר ג'רבי. מה יש באותה מעטפה?
ציטוט עמוד 19: "כחודשיים לפני הבחירות רכש אחד מאילי הנדל"ן בעיר חברה שבבעלות בנו של ראש העיר. הטופס הקטן והתמים חשף סיפור לא קטן ולא תמים. ברכפלד והירש עשו "אקזיט" לבנו של ראש העיר".
תמיר ג'רבי לא ישב על הגדר והחליט לפגוש את דובי צוריאל – ראש עיריית פתח-תקווה, שמאוד רוצה להיבחר לקדנציה נוספת. הפגישה בין שני אלה הותירה "טעם לא טוב" אצל דובי צוריאל, שכמובן החל להילחץ ובמיוחד שזו תקופת טרום בחירות לראשות העירייה.
אז מה קורה בדרך כלל בספר מתח? מעלימים דמות נכון? במקרה הזה העלימו את העיתונאי, ומתחילה חקירה...ומכאן ואילך הקורא מתחיל לרוץ כמו במרתון, אחרי העמודים שעוברים מצד לצד מבלי להרגיש, כשבדרך חולפים על פרקים שלמים, המסופרים על ידי דמויות וזוויות שונות.
כשתמיר ג'רבי לא חוזר הביתה, שירלי (אשתו של תמיר ג'רבי) מתייצבת בתחנת המשטרה. אצל מי? אצל ענת נחמיאס ומודיעה לה שבעלה נעדר... אבל כשהיא חוזרת לביתה, שירלי גם מגלה שפרצו אליהם לדירה. היא לא מצאה בלגן בדירה, אך אותו פורץ נטל מעטפה, שהייתה מונחת בבוקר על שולחן העבודה של תמיר וגם את המחשב והטלפון הניידים...
ענת נחמיאס-סגנית ראש הצח"מ, מחליטה להסתער על התיק הנוכחי, למרות שמפקדיה לא בדיוק תמכו בה. היא האמינה שלא מדובר בהעלמות עקב מריבה משפחתית בין בני הזוג.
הכול קורה דווקא כעת שחייה של ענת, היו אמורים להתנהל על מי מנוחות. היא עזבה את תחנת המשטרה "התל-אביבית הפעילה" לעבר "פתח-תקווה הישנונית", ואף להינשא לבן של ראש העיר פתח-תקווה גיל צוריאל, שהוא עצמו רואה חשבון, ואף לזכות בהעלאה בדרגה. הכול טוב כביכול, אבל לה שעמעם. ענת נחמיאס חיפשה את האקשן שיש בתל-אביב. העלמותו של אותו עיתונאי הופיעה לה במועד ומזרים בעורקיה מעט אדרנלין.
בבד בבד מתגלה גופת גבר בפרדס כשלצידה אקדח... אז מתחיל להיות ברור לה, וגם לנו שלא מדובר על סיפור פשוט כלל וכלל לא. "אם המושבות" לא כל כך "ישנונית" כפי שחבריה בתחנת המשטרה דיווחו לה.
לסיפור הזה מצטרפים זוג מאכרים: הירש וברכפלד ששלטו בפתח-תקווה ועוד לפני שישים שנה, הם חתמו על הסכם ביניהם בלחיצת יד. שתי המשפחות הללו, היו מותיקי העיר פתח-תקווה. הם רכשו אדמות זולות מתושבים ערבים ששמחו למכור אותם. אפילו את התרומות למוסדות חילקו ביניהם. הברכפלדים תרמו לבי"ח בלינסון וההירשים לבי"ח שניידר והשרון. את הפרויקטים הנדלני"ם חילקו ביניהם שווה בשווה, ואפילו את ראשי הערים שיחדו שווה בשווה.
למאכרים הללו הצטרפו דמויות נוספות: היחצנ"ים, אנשי הזרוע, חוקרים, בחורות יפות, מתמודדים נוספים על כסאו של ראש העיר פתח-תקווה, וגם "מזומנים" שעפים מצד לצד ובמילה אחת "שוחד".
בשוחד הראשון מתלבטים וכואבת הבטן... אולי קצת מהססים ולוקחים מה שנותנים, אבל מה קורה בשוחד השני? כבר לא מהססים, מתחילים להתווכח על המחיר... אזי אתם מבינים כבר על מה מדובר?
ליעד שהם נעזר באנשים מקצועיים והדבר ניכר מאוד בכתיבתו... ציטוט מעמוד 172 "דבר ראשון, זכרה היטב, בוחנים את זווית הכניסה והיציאה של הקליע. אדם שמתאבד בירייה ברקה מטה קצת את הראש לכיוון קנה האקדח. במקרה של רצח מצמיד הרוצח את קנה האקדח לראשו של הקורבן, ובכך מטה אותו קצת למטה, ואז הירי מתבצע מלמעלה למטה. כאן הזווית התאימה להתאבדות. עם זאת, ייתכן שהרוצח, אם אכן היה רוצח, היה נמוך מג'רבי". (מהקטע הזה למדתי משהו חדש, ולא שאני מתיימרת להיות חוקרת במשטרה J , אבל זה מעניין).
קל להתחבר לדמות של ענת נחמיאס- החוקרת שמפגינה לאורך כל העלילה אנושיות. קחו בחשבון שלא קל לענת. הסיטואציה שאליה היא נקלעה לא הייתה פשוטה, ועוד יותר, כאשר היא מתחילה לגלות סדקים בביתה שלה...
ציטוט עמודים 206-205: "המחשבות על עתידה דיכאו אותה. המשמעות של פרדה מגילי היא חזרה לבדידות, לרווקות, חזרה- לשוק הבשר, לדייטים הכושלים, לשעון הביולוגי המתקתק, שאמה דאגה להזכיר לה את קיומו מדי יום. האם זה מה שהיא רוצה?".... "אם תישאר עם גילי, היא תהפוך, בסופו של דבר, לאישה שגילי רוצה שתהיה.... אסירה בכלוב של זהב בדיוק כפי שהוא אסיר בכלוב של קירות התחנה האפורים."
ליעד שהם יודע להכניס את הקורא לקצב, כמו רוק'נרול מהיר של שנות השישים... זוכרים? לדעתי ליעד שהם בהחלט סופר, שיודע להוביל את הקורא לפתרון, כמו מורה ריקודים טוב צעד ועוד צעד עד ש...
הסיפור קצבי, מרתק, מותח ומפותל כיאה לספר מתח טוב. הקריאה רציפה, נעימה והחלוקה לפרקים נהדרת. אותי הסוף הפתיע. אני חשבתי קצת אחרת, אבל זה כל הכיף בספר מתח להגיד wow בסוף.
אני יכולה לקוות שהשחיתות והשוחד ייעלמו מהעולם, למרות שאני יודעת שזה לא יקרה ... לצערי זה קורה כל הזמן, ולא תמיד אנחנו יודעים עליהם, וכאשר הם מתגלים לא בטוח שהם מקבלים את הטיפול הראוי.
במשפט אחד: יופי של ספר ומותק של סופר וכן ירבו כאלה! יישר כוח!!!
אזהרה: את הספר הזה אי אפשר להניח מהיד נשאבים אליו... ההוכחה לכך היא שבלעתי אותו ביום אחד!
המלצה רותחת לכל מי שמחפש ספר עכשווי, מתובל במתח עם קצת רומנטיקה ו-ה-פ-ת-ע-ה.
אם תקראו תדעו מה ההפתעה. J
לי יניני
תאריך הכנסה לאתר 04/06/2014
את הסקירה הזו הכי קל לי לכתוב.
אני יכולה למלא דפים על גבי דפים ולספר לכם למה הכי כדאי לכם לקרוא את הספר!! אך אני מניחה שמספיקה העובדה ששמו של ליעד שהם המתנוסס בגדול על כריכת הספר ישמש עבורכם כתירוץ/סיבה לקרוא.
חומר בעילום שם מגיע אל... המשך הביקורת
את הסקירה הזו הכי קל לי לכתוב.
אני יכולה למלא דפים על גבי דפים ולספר לכם למה הכי כדאי לכם לקרוא את הספר!! אך אני מניחה שמספיקה העובדה ששמו של ליעד שהם המתנוסס בגדול על כריכת הספר ישמש עבורכם כתירוץ/סיבה לקרוא.
חומר בעילום שם מגיע אל העיתונאי בשם ג'רבי על ידי מתמחה במשרד עורכי-דין שמגלה עברה אסורה בנושא העברת מניות. בניסיון לפגוע בבוס שלו הוא לא חושב פעמיים ומעביר אל העיתונאי את החומר. ג'רבי מחליט לבדוק את הנושא ומגלה מכרה זהב. הוא הולך להתעמת עם ראש עריית פתח-תקווה מר צוריאל וזה נכנס לבהלה כעבור זמן קצר העיתונאי נעלם.
אשתו מגיעה לתחנת המשטרה ומבקשת להתלונן שבעלה נעדר. ענת נחמיאס מחליטה לקחת את הנושא לבדיקתה האישית למרות שהממונים עליה לא כל-כך אוהבים את זה, אך לענת משעמם: משעמם בעבודה ומחייה הפרטיים, הכול אצלה על מי-מנוחות והיא זקוקה (נואשות) לאקשן וסחרור – היא לא ציפתה שמה שהתחיל כתלונה על אדם נעדר יתגלה כתהום ענק ומרוץ נגד אנשים בעלי עוצמה וכסף.
ליעד שהם כתב עלילה מפותלת וקצבית.
הדפים הראשונים מאוד רגועים – מעט פוליטיקה פנימית של העירייה. הצגת האנשים בעלי הממון שמחזיקים את נבחרי הציבור בביצים. ליעד בחר להתמודד עם כולם, הוא לא פסח על אף תפקיד והציג בפנינו מערכת מושחתת עם זאת שהם נותן גם תקווה במהלך הסיפור ומסתבר שלא כולם מושחתים מהיסוד.
אני כה שמחה שהגיבור בספר זה – זו בעצם אישה – ענת נחמיאס.. אהבתי שמוצגת כאישה חזקה שלא מפחדת לעמוד על שלה (יש לי מה ללמוד ממנה), משדרת נחישות, אומץ וחריפת מחשבה, מצד שני יש בה פגיעות, אנושיות ורגשות אשמה. מכלול זה יצר בעיניי דמות נהדרת ואהובה.
פרט לנחמיאס יצר שהם עוד דמויות מעניינות ומגוונות לא פחות שבעזרתם הצליח ליצור טוויסטים מעניינים בעלילה שכן לא ציפיתי שדמויות מסוימות תהפוכנה את עורן. הייתה לי הרגשה מי הוא הרוצח עם זאת בגלל שהספר מכיל הרבה יותר מהשאלה הפשוטה: "מי הוא הרוצח?" המכלול של הספר היה מפתיע ומסקרן. סיום הספר לא מלוקק כמו שאני אוהבת.
הכתיבה טובה וקולחת, אינטליגנטית ולא מתפשרת!
ליעד – אני מקווה שבראשך אתה כבר בונה את הסיפור הבא – אני יותר מסקרנית לקרוא באיזה נושא חברתי תחליט לטפל הפעם.
כמו שאמרתי תנו לי ספר של ליעד שהם ואני יכולה למלא דפים על גבי דפים - הסיפור מאוד עכשווי, ישראלי ומהנה כתמיד (כמו כל ספריו).
אני בעד שהמרצים שלי יאשרו הכנת סמינריון בנושא ספריו של שהם – ציון 100 מובטח 
ובנימה זו אאחל לכם קריאה מהנה,
בהחלט מומלץ!
יעל
תאריך הכנסה לאתר 22/05/2014
אח אח אח, איזה כיף, ספר חדש של ליעד שהם.
ואני חייבת לכתוב, שהספרים של ליעד משתבחים עם הזמן.
(כמעט כתבתי שליעד משתבח עם הזמן, ...ובעצם גם זה נכון)
אם בהתחלה, ליעד שהם, כתב ספרי מתח על עולם המשפט נטו, היום הוא כותב גם על כל הנושאים... המשך הביקורת
אח אח אח, איזה כיף, ספר חדש של ליעד שהם.
ואני חייבת לכתוב, שהספרים של ליעד משתבחים עם הזמן.
(כמעט כתבתי שליעד משתבח עם הזמן, ...ובעצם גם זה נכון)
אם בהתחלה, ליעד שהם, כתב ספרי מתח על עולם המשפט נטו, היום הוא כותב גם על כל הנושאים הבוערים בחברה הישראלית.
בספר הקודם "עיר מקלט" ליעד כתב על הבעיה הכואבת של הפליטים.
הספר הזה , מועלת בעיה לא פחות כואבת – שחיתות. שחיתות בממשל. הבחירות המוניציפליות בפתח – והשחיתות חוגגת.
אבל לא רק לפני הבחירות יש שחיתות ו"שימון ידיים". זאת תופעה מאד ותיקה. מאז שקמה העיר. ובספר מדובר על העיר פתח תקווה.
לאורך כל הדרך, לאורך כל חיי העיר יש יחס גומלין "שמור לי ואשמור לך" בין אנשי הכסף ובין ראש העיר. בין ההון והשלטון. עד שלא יודעים מי שולט במי. מי זקוק למי יותר. אנשי הכספים או ראש העיר.
אנשי הכסף תורמים הרבה. תורמים לעיר, בונים אותה, תורמים לראש העיר, לבן שלו. ובתמורה הם באמת בונים את העיר. כלומר, הם מקבלים את כל המכרזים.
אידיליה.
יום אחד, מתמחה במשרד עורכי הדין מגלה העברה חשודה של מניות ברשם החברות. העברה אסורה לפי החוק. היות והמתמחה לא אוהב את הבוס שלו (בלשון ההמעטה), הוא מעביר את החומר בעילום שם לעיתונאי.
ואז העיתונאי הזה נעלם.
ענת נחמיאס, עוברת למשטרת פתח תקווה מתל אביב. היא עומדת להתחתן. היא לא כל כך מרוצה. שקט לה מידי, אין אתגר. ואז כאשר מגיעה אשתו ההרה של העיתונאי ומתלוננת שבעלה נעלם, היא מחליטה לחקור את המקרה בכל זאת, אפילו שהבוסים שלה מעקמים את האף.
אבל אז, גופת העיתונאי מתגלה בפרדס. במשטרה בטוחים שזאת התאבדות וממהרים לסגור את התיק. ענת נחמיאס מתעקשת להמשיך.
וכמובן כאן מתחיל מחול השדים.
כולם מעורבים. ראש העיר, בנו של ראש העיר, שני אנשי ההון הזקנים, אירגון פשע, פושעים קטנים, פושעים גדולים, משרד פרסום. ומי לא בעצם.
אומנם ענת מאורסת לגבר ממשפחה טובה , לגבר שמעריץ אותה, וכבר בחרה שמלת חתונה אך משום מה היא נמשכת דווקא עדו, יועץ פוליטי של אחד המועמדים לראש העיר, חתיך וציני.
ענת ועדו מנסים להבין ביחד, מה בעצם קורה בעיר. לפענח את הרצח ואת השחיתות.
הספר מסופר ממספר זוויות.
והאמת, קראתי וממש לא הייתי בכיוונו של הרוצח. זה בא לי ב"בום".
סידר אותי ליעד שהם. (מחייכת)
בקיצור
קראו את הספר. ספר עכשווי, כתוב בשפה יפה, זורם, מותח, כייפי.
אני התענגתי.
כמובן שממליצה.
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|
