קודם כל אהבתי את ההקדשה.

"לעומר
בזה מוחזר לך סיפור שלקחתי.
נונה"

מקסים, נכון?

אביתר הוא צייר. הוא מצייר 3 אגסים. אבל אוי, הוא שכח לצייר להם צלחת. ולכן כאשר הוא כבר נרדם דופקים האגסים על החלון ונכנסים  ומתלוננים שאין להם צלחת.  אחרי האגסים נכנסים גם אנשים כועסים, שאגסים סתם נשרו להם על הראש, כי אין להם צלחת.ומי אשם? אביתר כמובן.  אז אביתר קם ומצייר צלחת. והאגסים מתעופפים מבעד החלון. אבל אתם חושבים שזה מספיק? עכשו אנשים מתלוננים על הצלחות המתעופפות, מפריעות למטוסים.  ואין לאביתר ברירה אלא לצייר גם שולחן ורצפה....עד לפתרון המושלם. (תקראו מה הוא) ומה שייך לכאן חד קרן? תקראו לבד.

נו, אין הרבה מה להוסיף, כי נורית זרחי היא נורית זרחי.
אין? דוקא יש.
הציורים המהממים של תמרה ריקמן, פשוט עשו לי את זה.

הייתי מגדירה את הספר כ- סופר ספר.

מקסים.
ממליצה ממליצה ממליצה.