הספר התקבל באדיבות "מנדלי מוכר ספרים ברשת"-ספרים אלקטרונים בעיברית:

http://mendele.co.il/

קליירי פריי לא יכולה לדמיין שבילוי במועדון לילה פנדמוניום עם ידידה הטוב סיימון, ישנה את חייה לעד.

היא מוצאת את עצמה כעדה למקרה רצח, אבל כאשר גופת הנרצח הופכת לאפר, היא מבינה שחזתה במאורע ששייך לעולמות אחרים. עולם של פנטזיות, אנשי זאב, שדים, פיות, מכשפים וציידי צללים. הפתעתה גוברת כאשר היא מבינה שהיא היחידה שמצליחה לראות את שלושת בני הנוער שהשמידו את השד.
 

כאשר אמה נעלמת בנסיבות עלומות, וחייה שלה ניצלים על ידי אחד מאותם בני נוער, היא מגלה שהיא שייכת לעולמם של אותם ציידי הצללים, אשר מטרתם על פני כדור הארץ, היא להשמיד את השדים הפולשים לכדור הארץ מעולמות אחרים, ועלולים להשמיד את האנושות. היא למדה שקיימת ברית שלום בין אנשי הצללים לבין שוכני התחתיות. ברית זו מתחדשת כל חמש עשרה שנה, ומתקיימת על איזון עדין אשר עלול להיות מופר בקלות.

היא למדה על אידריס, מולדתם של ציידי הצללים, ועל קבוצה שנוצרה מתוכם. קבוצה זו התנגדה לברית השלום, ושמה לה למטרה להרוס את הסכמי השלום ולהשמיד את שוכני התחתיות.

להפתעתה המרובה, היא מבינה שאמה שלה היתה שייכת לאותה קבוצה, אשר בראשה עמד צייד צללים בשם ולנטיין, אשר לו היתה נשואה אמה בעבר. היא מגלה שאמא ברחה מולנטיין ונאלצה לעזוב את בנה הבכור, ג'ונתן, אשר נספה בהיותו תינוק. ולנטיין, עדיין מחפש את אמה, ומאמין שהיא החביאה את הגביע שיוצר ציידי צללים חדשים, על ידי עירוב דמם של מלאכים ובני אנוש.

קליירי יוצאת למסע של לחימה וגילוי עצמי, חיפוש אחרי אמה הנעדרת ואחרי הגביע. למסע זה מתלווים אליה חברה בן האנוש סיימון, יחד עם האחים ציידי הצללים אלק ואיזבל, ועם צייד הצללים ג'ייס, בן חסות הוריהם, אשר איבד את הוריו במלחמה על הסכמי השלום. קליירי יוצרת קשר מיוחד עם ג'ייס, אשר את מקורו היא תגלה בשלב מאוחר יותר.

ציטוט סצינת הרצח במועדון:

"קליירי הציצה במקום שבו שכב הנער לפני שנעלם, ולא אמרה מילה. לא נשאר ממנו כלום, גם לא כתם של דם - שום עדות לכך שהיה קיים."כשהם מתים, הם חוזרים למימד שלהם," אמר ג'ייס. "אם זה מעניין אותך."

"ג'ייס," סינן אלק. "תיזהר."ג'ייס הסיג את זרועו לאחור. את פניו ניקדו טיפות דם מזוויעות. הוא עדיין הזכיר לה אריה, עם עיניו הבהירות והמרוחקות זו מזו, ורעמת שיערו הזהוב. "היא רואה אותנו, אלק," ציין ג'ייס. "היא גם ככה יודעת יותר מדי.""אז מה אתה רוצה שאעשה איתה?" שאלה איזבל."תני לה ללכת," אמר ג'ייס חרישית. איזבל נעצה בו מבט מופתע, כמעט כועס, אבל לא התווכחה. השוט החליק מפרק ידה של קליירי ושחרר את זרועה. היא שפשפה את שורש כף היד הכואב ותהתה איך לעזאזל תצליח להסתלק משם."אולי כדאי שניקח אותה איתנו," אמר אלק. "אני בטוח שהודג' ירצה לדבר איתה.""אנחנו לא לוקחים אותה איתנו למכון," מחתה איזבל. "היא סתמצ'יקית."

"ואולי לא." אמר ג'ייס חרישית. הטון השקט של דבריו היה גרוע יותר מהשוט המצליף של איזבל או מכעסו של אלק. "יש לך קשרים עם שֵדים, ילדונת? התהלכת עם מכשפים? שוחחת עם ילדי הלילה? אולי.."לא קוראים לי ילדונת," קטעה אותו קליירי. "ואין לי מושג על מה אתה מדבר." באמת? שאלה אותה בת קול שהדהדה בירכתי מוחה. את ראית את הבחור נעלם, כאילו בלעה אותו האדמה. ג'ייס לא מטורף, הלוואי שהיה מטורף. "אני לא מאמינה ב .. בשֵדים, או איך שלא תקרא... "קליירי?" זה היה קולו של סיימון. קליירי הסתובבה על עקביה. הוא עמד בפתח המחסן. לצידו עמד אחד מהסלקטורים הבריונים שהחתימו את ידי הבליינים בכניסה למועדון. "את בסדר?" הוא הביט בה מבעד לאפלולית. "מה את עושה פה לבד? ומה קרה לשני הבחורים, אלה עם הסכינים?"קליירי לטשה בו מבט, ואז הציצה מעבר לכתפה בג'ייס, איזבל, ואלק. ג'ייס עדיין לבש חולצה מוכתמת בדם, והחזיק בידו סכין. הוא חייך אליה ומשך בכתפיו, ספק בהתנצלות ספק בלעג. ניכר בו שלא הופתע לגלות שסיימון והסלקטור לא רואים אותם.משום מה, גם קליירי לא הופתעה. היא פנתה אט-אט בחזרה אל סיימון, אף שידעה כמה מוזר היא נראית, עומדת לבדה במחסן המעופש, כשרגליה סבוכות בכבלי חשמל צבעוניים. "חשבתי שהם נכנסו לכאן," הסבירה קלושות. "כנראה טעיתי. מצטערת." היא העבירה את מבטה מסיימון, שהחליף את ארשת הפנים המודאגת במבט נבוך, והביטה בסלקטור שנראה רק כעוס. "טעות שלי."איזבל צחקקה מאחוריה"
 

איזה ספר מקסים! זהו ספר נוער ביסודו, אבל בהחלט נהנתי מכל שניה. עלילה זורמת. הסופרת הצליחה לערב סיפור פנטזיה יחד עם קשיי  גדילה של גיל ההתבגרות, ההתלבטויות, הציניות של בני הנוער, האמונה שהכל הוא שחור ולבן, העולם הוא רע או טוב, אין תחומי ביניים, אין שטחים אפורים. המחשבה שהעולם מתחלק לבחירות הנכונות, או בחירה שגויה, כל כך אופיינים לגילאים שאליהם מכוון הספר. הדיאלוגים האופייינים לגילאים אלו, העלו חיוך על פניי.

זו היתה חוויה נהדרת לחזור לגיל הנעורים יחד עם הספר, ולהנות מסיפור פנטזיה זורם ומקסים.

מומלץ בחום!