|
|
|
גיבור דורנו |
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 3420 |
|
|
מיכאיל יוּרְייֶביץ' לֶרמוֹנטוֹב, שנהרג בדו-קרב בהיותו בן 27 בלבד, הוא מענקי השירה הרוסית במאה ה-19. בשנותיו האחרונות פנה לכתיבת פרוזה, ובמרכז הרומן היחיד שכתב, "גיבור דורנו", העמיד מעין דיוקן עצמי: פֶּצ'וֹרין הוא "גבר פטאלי" אפוף חידה, ציני, אדיש, שׂבע תענוגות, המפיג את שיעמומו באהבהבים ובהרפתקאות. אך למרות האגוצנטריות של פֶּצ'וֹרין (המוצגת מתוך חדירה דקה לנבכי עולמו הפנימי המפותל), בוחר הסופר לצייר מבעד לעיניו של זה דווקא, ובמבט אירוני, תמונה רבגונית של החברה, וזאת בלי לוותר פה ושם על התבוננות אירונית לא פחות גם בדמותו של הגיבור עצמו. מורכבות זו של הרומן היא מן הסתם הסיבה לכך שג'יימס ג'ויס, בעודו שוקד על ספרו האוטוביוגרפי הלא גמור, Stephen Hero (שלימים התגלגל ב"דיוקנו של האמן כאיש צעיר"), התייחס אליו כך: "מכל הספרים המוּכרים לי, היחיד הדומה לספרי הוא 'גיבור דורנו' של לרמונטוב."
הפרוזה של לרמונטוב, למרות עיסוקה בחומרים "רומנטיים" מסורתיים – נופים אקזוטיים, גיבור "שטני" נוסח ביירון, אהבות טרגיות – בסגנונה היא דווקא "קלאסית" לעילא: לשונו של המספר צלולה, "מתורבתת", בניגוד ל"פראות" האפלה של הרומנטיקה. ואולם מרכזיותו של "גיבור דורנו" בספרות הרוסית היא בעיקר בכך שמתוך המיזוג הזה של הקלאסי והרומנטי נולד הריאליזם דווקא: "גיבור דורנו" הוא מאבני הפינה של הפרוזה הריאליסטית הגדולה, הן משום שיש בו עיסוק חריף ואינטנסיבי בחברה בת הזמן, והן משום שגיבורו נהיה אב-טיפוס לשורה שלמה של דמויות ברומן הריאליסטי הרוסי, אלה הנמנות עם טיפוס "האדם המיותר", שסופרים רבים כל כך (ובראשם גוֹנצ'רוֹב, טוּרגנייב, צ'כוֹב) העמידוהו לימים, בוואריאציות שונות, במרכז יצירתם: מדובר בדמות של אדם מחונן, יוצא דופן, בעל כוחות נפש גדולים ושאיפות נשגבות, ההולך לאיבוד בתוך החברה הצארית המאובנת, שאינה מאפשרת לו להגשים את הפוטנציאל הטמון בו; או כמו שאמר אחד החוקרים על פֶּצ'וֹרין, "נפשו החֲרֵבה כמוה כהר געש כבוי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 1 |
תאריך הכנסה לאתר 23/06/2016
בעולם נקי מאידיאליזם כשלנו קשה להבין את החידוש שהיה גלום בשעתו בדמותו של פצ'ורין, גיבור ספרו של לרמונטוב ואחד ממבשרי הריאליזם בספרות העולמית.
בזמן צאתו של הספר לאור (1839) שלטה הרומנטיקה בכיפה. במוסיקה, בספרות, בהתחשבנות החברתית ואפילו בפוליטיקה... המשך הביקורת
בעולם נקי מאידיאליזם כשלנו קשה להבין את החידוש שהיה גלום בשעתו בדמותו של פצ'ורין, גיבור ספרו של לרמונטוב ואחד ממבשרי הריאליזם בספרות העולמית.
בזמן צאתו של הספר לאור (1839) שלטה הרומנטיקה בכיפה. במוסיקה, בספרות, בהתחשבנות החברתית ואפילו בפוליטיקה הובלט המימד הרגשי והרגשני, ולרמונטוב נחשב מהפכן ואף נדחה על ידי רבים בשל תפיסת העולם הצינית שלו, שבאה לכלל ביטוי בדברים שנכתבו בהקדמה ל'גיבור דורנו': "...ימים רבים מדי פיטמו את הבריות בממתקים עד שנתקלקלה קיבתם. הם זקוקים לסמי מרפא מרים, לאמיתות צורבות..."
סמי המרפא הללו הם כמה אירועים התפורים זה לזה באמצעות קווי האופי של פצ'ורין, שמעורב בין היתר בפרשת אהבים טראגית של עמיתו לגדוד, בסיפור נקמה רצחני ובפרשיית אהבים משלו, שם גרם לנערה צעירה להתאהב בו רק כדי לשבור את ליבה. פצ'ורין צולח את האירועים הללו ללא כל התייחסות רגשית, שלא לדבר על חמלה. עם זאת, ניכר בין השורות שהוא אדם בעל רגשות וכמו מרסו, גיבורו של קאמי ב'הזר', פשוט אינו מסוגל להחצין אותם או לגרום לחברה להבחין בקיומם.
הדמיון בין הספרים רב עוד יותר. פצ'ורין הקדים את מרסו אותו במאה שנה, וכמוהו גם הוא מבין כי אין עבר ואין עתיד אלא רק הווה, והדבר היחיד הבטוח הוא המוות. כפי שמרסו הורג בלי משים את קורבנו, גם פצ'ורין הורג את נפשותיהם ואת רגשותיהם של קורבנותיו. בניגוד למרסו, שמפתח חוש מוסרי כלשהו ערב הוצאתו להורג, הופך האקסיסטנציאליזם של פצ'ורין לסוג של ניהיליזם והוא נהרג במפגש סתמי עם שיכור ברחוב.
אי אפשר להגזים בחשיבותו של 'גיבור דורנו' בהיסטוריה של הספרות ושל המחשבה המערבית, אך קוראים בני ימינו, שכבר נתקלו בגיבורים בעלי תפיסת עולם נטולת אידיאלים וצינית עוד יותר – ספק אם יצאו נרעשים מקריאת הספר. בעיני דורו היה פצ'ורין דמות רבת ממדים, שטחית לכאורה, אך בעלת רבדים פילוסופיים ופסיכולוגיים עמוקים ומרתקים. בימינו, נחוץ הרבה יותר כדי להיות 'גיבור דורנו'.
תאריך הכנסה לאתר 26/09/2013
מרגע שנטלתי את הספר לא יכולתי להניחו מידי. הספר מרתק ביופיו בשל הסגנון הקולח והשירי, בשל העלילות המתוארות בו, בשל תיאורי הנוף, שבדרך כלל איני אוהב, אך כאן הם קצרים ונשקפים לקורא כאילו היו תמונה של רמברנדט. הספר שייך לספרות הקלסית הרוסית של המאה ה19. הוא מזכיר לקורא את שירתו של פושקין,... המשך הביקורת
מרגע שנטלתי את הספר לא יכולתי להניחו מידי. הספר מרתק ביופיו בשל הסגנון הקולח והשירי, בשל העלילות המתוארות בו, בשל תיאורי הנוף, שבדרך כלל איני אוהב, אך כאן הם קצרים ונשקפים לקורא כאילו היו תמונה של רמברנדט. הספר שייך לספרות הקלסית הרוסית של המאה ה19. הוא מזכיר לקורא את שירתו של פושקין, את הנובלות של טורגניב, צ'כוב, טולסטי ודוסטויבסקי. מבחינה זאת, ומבחינת החברה המתוארת בו, הוא כמו שייך לדור אחר. אבל בעוד שלספרים הנ"ל התוודענו בתרגומים ישנים, תרגומה זה של נילי מירסקי הוא חדש ורענן וכתוב בשפה בת זמנינו. עם זאת הוא לא איבד מאום מניחוחו של המקור. נילי מירסקי גם הצליחה לשמור את הקצב השירי של הספר, שנכתב בידיי משורר צעיר אך שהצטיין בתיאור נפתולי הנפש של "האדם הרוסי". תיאור דק שנעשה בבגרות מדהימה על אף שמת כבר בגיל 27. הוא נהרג בדו קרב בדומה למשורר הרוסי הנערץ, אלכסנדר פושקין, עליו שנהרג 4 שנים לפניו בדו קרב.
גיבור הסיפור הוא קצין, יונקר, רוסי צעיר, כנראה בן למשפחה אריסטוקראטית מסנט פטרבורג. יונקר – הינו מי שעבר את חינוכו באקדמיה הצבאית שנועדה להכשיר את הקצונה האריסטוקרטית של הצבא הרוסי. הקצין הצעיר נשלח לשהות במחוזות ספר מרוחקים של ממלכת רוסיה כמו הקווקאז, גרוזיה, אטסטיה, וצ'צ'ניה. את עיקר זמנו הוא עושה בדרך כלל, יחד עם גדוד צבא, ועם קצינים כמותו, בעיירות מחוז רוסיות שיש בהן מרחצאות חמים ומגיעים לשם לנופש משפחות אצולה רוסיות. חייהם של הקצינים סובבים בעיקר סביב המפגשים החברתיים והמסיבות עם אותן משפחות ובחיזור אחרי בנותיהן אשר מלוות בד"כ ע"י אמותיהן בלבד.
גיבור הסיפור עסוק רובו ככולו בחיזור אחרי הבנות היפות שנקרות בדרכו, תוך תחרות עם קצינים אחרים. אבל יש שהוא שוהה גם במבצר מרוחק ואז הוא לא ידיר עצמו גם מנערה יפהפייה קווקזית מקומית. הבעיה עם הקצין הצעיר שלנו היא שהוא פוחד פחד מוות מנישואים, וזמן מה לאחר שכבש את ליבה של הצעירה, הוא נרגע מסערת הנפש שלו וייטוש אותה לאנחות ולעיתים יביא עליה גם את קיצה. מה שמקסים בנובילה הזאת הוא המודעות העצמית של אותו קצין צעיר לחולשותיו וחיבוטי הנפש שהוא עובר בשל כך. חיבוטים אשר לא ישנו את דרכיו מאחר והן טבועות בו מבלי שיכול להשתנות. מלבד שהספר מביא לקורא עלילות אהבים מרתקות, הוא ניחן גם בכישרון דק ורב עצמה לתאר את החקירה העצמית של הצעיר שמאמין שהוא אדם רע ואת אותם חיבוטי נפש, בגין הייסורים שהוא מביא על אהובותיו, ובמידה מסוימת גם על עצמו.
מומלץ ביותר למי שמסוגל לחזור מספר דורות במנהרת הזמן ולהיכנס לעורם של הבריות דאז.
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|