"הנשכחים" מאת דיוויד באלדאצ'י (הוצאת מודן 2013) הוא הספר השני בסדרת הספרים אודות רב-נגד ג´ון פולר, סוכן הסי-איי-די, המחלקה לחקירת פשעים בצבא ארצות הברית. ״פולר היה איש צבא, תחילה כאיש קומנדו, ועכשיו במחלקה לחקירת פשעים, כסוכן מיוחד״ (עמוד 25) פולר הוא בנו הצעיר של הגנרל האגדי "הלוחם" ג'ון פולר האב, ״המפקד לשעבר של היחידה המוטסת ה-101 שהפכה לאגדה״ (עמוד 27), הסובל בסדרת הספרים מדימנציה ומאושפז במוסד. הוא התגייס לצבא ארצות הברית בטרם מלחמת עיראק ובניגוד לאחיו הגדול, "בובי", ששירת כקצין מצטיין במודיעין חיל האוויר, ולאביו, הוא סירב לצאת לקצונה. במקום זאת התנדב לשרת ברגימנט הקומנדו ה-75 ולחם בעיראק בפלוג'ה ובמוסול. לאחר שנפצע, וזכה בשלל עיטורי גבורה, עבר ל סי-איי-די ונעשה לחוקר הטוב ביותר שלהם.

דומה שגיבורו של באלדאצ'י הוא ללא ספק חיקוי סביר (אם כי למצער יוצרו הוא סופר הרבה פחות מוצלח) של רב-סרן ג'ק ריצ'ר, הגיבור האלמותי שיצר לי צ'יילד. ריצ'ר אינו שוטר צבאי סטנדרטי. הוא שימש כחוקר המצטיין של משטרת צבא ארצות הברית. באחד הספרים מצהיר ריצ'ר כי "על כל מה שהצבא לא הצליח ללמד אותי בנושא הסוואה, הוא כיפר בכך שלימד אותי הרבה על לחימה" (מתוך הספר "מחר תמות" מאת לי צ'יילד, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2011, עמוד 265). בסך הכל ריצ'ר מנסה לעשות את הדבר הנכון, "רוב הזמן. לפעמים זה עשה לי בעיות, ולפעמים זה זיכה אותי במדליה" (מתוך הספר "אישי" מאת לי צ'יילד, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2015, עמוד 107). אף שדמותו של ריצ'ר היא קלישאתית, שהרי הוא גם חזק, גם חטוב, גם שרמנטי, גם חוקר נחוש ומבריק, וגם צלף הבקי בשיטת ה"שלוף – דרוך – תירה", מצליח צ'יילד, לספר סיפור מותח במיוחד בכל פעם שבמהלכו הקורא אינו יכול שלא לאהוד את גיבורו.

בספר זה מחליט פולר לבקר את דודתו בטסי, המתגוררת בפרדייז, עיירת החוף האולטימטיבית בפלורידה, לאחר שזו כתבה לו מכתב ובו סיפרה על סדרת אירועים חשודים. עם הגעתו מתברר לו כי בטסי מצאה את מותה מצאה את מותה במה שהמשטרה מכנה תאונה ביתית מצערת. אבל פולר, כמו פולר, יודע לזהות רצח כשהוא נתקל בו. עד מהרה מתגלה לו כי הוא נקלע לרשת פשע מאורגן המבריחה אל תוך ארצות הברית את הסחורה המבוקשת ביותר - בני־אדם. אז הסיפור מותח, אבל סטנדרטי, דומה מדי לאלו של צ'יילד (סופר טוב בהרבה) ובעיקר מזכיר לנו שאת הסרט כבר ראינו.

באתר האינטרנט שלו נכתב כי באלדאצ'י קרא לגיבורו פולר, כמחווה לגנרל חיל הנחתים לואיס "צ'סטי" פולר, הנחת המעוטר ביותר בתולדות החיל. חביב ככל שזה יהיה, לא ברור מדוע לאור זאת הציב באלדאצ'י את גיבורו בשורות צבא ארצות הברית ולא בחיל הנחתים, בו שירת "צ'סטי".

לעומתו באתר האינטרנט של לי צ'יילד ציין האחרון כי בחר לעצב את גיבורו דווקא כשוטר צבאי משום שגיבורים יוצאי הקומנדו הימי (Navy Seals) והכוחות המיוחדים ישנם בשפע. דומה שהביוגרפיה של פולר כאיש הקומנדו מוכיחה שהצדק אתו. גם התרגום סביר ולא יותר מזה. כך למשל, תורגם המושג "RANGERS" (רגימנט הריינג'רס ה-75), היחידה בה שירת פולר בטרם שהפך לחוקר, כ"קומנדו", בחירה סבירה נוכח תפקיד הרגימנט אבל לא מדויקת דיו.

בסך הכל מדובר מותחן חביב עם עלילה מותחת שמחזיקה ספר, אבל לא מעבר לזה. לא ריצ'ר וממש לא חומר לסדרה מתחרה. מצד שני בהינתן שצריך לחכות שנ ה בין ספר אחד של צ'יילד למשנהו זה מעביר את הזמן באופן סביר. לחובבים בלבד