מיד כשראיתי את הספר הזה לפני כשנתיים ידעתי שיש בו משהו מיוחד. הוא אינו ספר קריאה רגיל אבל הוא כתוב בחן ובכישרון על ידי הפיסיקאית והמחברת בודיל ינסון.
לקחתי אותו ליד ולא יכולתי להפסיק לקרוא. הרעיונות המובאים בו מרתקים וגורמים למחשבות והרהורים אודות החיים ואודות הזמן בפרט.
הספר בנוי מעשר פרקים כאשר כל פרק נוגע במושג זמן מזווית ראיה אחרת.
הפרק הראשון פותח בהכרזה משמעותית וכבדת משקל: "זמן זה כל מה שיש לנו" בתיאור הערצתה של המחברת לסבתה ז"ל שהתנהלה בחיים כאילו מעולם היא לא נמצאת במחסור של זמן.
היא מתארת שהסבתא חיה בזמנים שבהם לא היה מספיק מרחב ואוכל אבל זמן היה בשפע ועל זה העידה התנהגותה השליוה של הסבתא.
המחברת נוגעת גם בנושא כאוב היום: הטכנולוגיה והזמן, ואיך המרדף אחרי הזמן ודפוסי החשיבה השלילים שאימצנו לגביו פוגעים כמעט בכל אדם במאה הנוכחית המודרנית.
עוד נקודות חשובות בספר הם המזון המהיר לעומת המזון האיטי היתרונות לעומת החסרונות גם מבחינה בריאותית.
מהי השקפת עולמכם? האם אתם חושבים שיש לכם זמן בשפע? או שאתם תמיד מתלוננים שחסר לכם זמן?
"אך האם אני אכן מסוגלת לחוש שעומד לרשותי שפע של זמן? כן, אני מסוגלת. החדווה הנובעת מתחושת שפע של זמן אינה נאותה פחות מסיוט האין-לי-זמן. קל למדי לשנות את ההתייחסות - בעיקרון. מצד שני, מה שעלול להיות קשה הוא להיגמל בבת-אחת מהאימה שהתרגלנו לחוש לנוכח הזמן האוזל. אבל מרגע שעושים זאת, הזמן עשוי להפוך למכרה זהב - דימוי נעים הרבה יותר מזה של הזמן כפלג מים שמתייבש והולך."
הכלכלה של היום היא כלכלה גלובלית, רוב הסטודנטים בעולם עסוקים היום בחיפוש יותר מאשר בקבלת מידע ואת כל זה מאפשרת להם הטכנולוגיה המהירה של היום.
עוד רעיון מדהים שמצוי בספר הוא שעצם המושג שעון ומהותו היא כבר אינה להציג את המהלך הטיבעי של הזמן, ובכך הופך הזמן להיות מלאכותי, זמן שיוצר בידי אדם כעוד מוצר מלאכותי. לדוגמא השעון הדיגיטלי שאינו מזכיר את השעונים הראשונים שקיימים בעולם והוא אינו מספר מאום על היקום.
הספר כתוב בצורה קלילה למרות שנכתב בידי פיסיקאית והוא מספק רעיונות נחמדים לשימוש נבון בזמן וכן להתרת קשרים לא נבונים עם הזמן ולבניית קשרים טובים יותר איתו.
ממליצה על הספר מאוד.
