איבדתי את עצמי. שלא תבינו לא נכון – אני אוהבת לאבד את עצמי בגלל ספר, לשכוח את מימד הזמן והמציאות ולהישאב לתוך ספר ועלילתו. כאן איבדתי את עצמי בדרך שונה לגמרי. אני פשוטו כמשמעו לא הבנתי מה הסופרת ניסתה להעביר לי בספרה.

"תאנה ממתינה לשמיים" מציגה שתית עלילות שונות לגמרי אשר שזורות אחת בשנייה בקשרי משפחה בין הדמויות. העלילה הראשונה מתרחשת אי שם ב2002 כאשר הסכסוך הישראלי-פלסטינאי בשיאו, מצב אשר משפיע על מצב חייהן של כל הדמויות בעלילה זו. העלילה לוקחת חלק בלובי של תאטרון/מתנ"ס לפני העלאת הצגה שבה משתתפות חלק מהדמויות כאשר במקביל גם מוצגת תערוכת ציורים שמציגה אחת התמונות ושני המוקדים הללו – ההצגה והתערוכה הם בעצם הנקודות שמחברות בין כלל הדמויות לכדי שיח דוברים וכך נשזרים חיי הנוכחים אחד בשני תוך כדי יצירת דיאלוגים מרובים, מחשבות ממס' היבטי החיים וזכרון העבר, כאשר המטרה העיקרית בהצגת השיחות והקשרים שנוצרו בדיאלוגים הוא שיקוף המצב הלאומי שעומד בימים ההם בישראל.

העלילה השנייה חוזרת שנים רבות אחורה בזמן ומציגה בתוכה דמויות חדשות/ישנות אשר חיות בתקופה של לפני קום המדינה ומושפעות רבות ממס' גורמים: השואה שזה עתה התרחשה, מאורעות תרפ"ט ואף מלחמת יום העצמאות. הקשר בין שתי העלילות הוא כאמור קשרי הדם בין הדמויות אשר ההיסטוריה המשותפת זורקת אותנו לכדי חיבור אחד של הדמויות.

ועכשיו הוידוי – לא הצלחתי לסיים את הספר. אני לא יודעות באיזו נקודה מתקיים החיבור בין הדמויות, את כלל הסקירה מעלה כתבתי ממה שראיתי עד חציו של הספר. הספר כתוב עברית שאינה נקראית כיום באופן נקי ע"י רוב הקוראים ואם אני אדם שאוהב ומכבד מאד את השפה העברית וחושבת שיש בשפה שלנו יופי בלתי נדלה לא הצלחתי לגלגל את הכתוב על לשוני, משמע, יש כאן בעיה. הבעיה היא עצם ההגהה והכתיבה השגויה שמוצגת בספר – הספר בנוי מפסקאות ארוכות ללא הפסקות שיתנו מרווח נשימה, אין גרשיים להפרדת טקסטים בין אדם לאדם וכשקוראים את הספר מרגישים שרודפים אחרי הכתוב מבלי שקיבלנו את ההפסקה להבין מה קראנו. טעות נוספת שהבנתי שהיא לא הפריעה רק לי – בגב הספר כתוב כי הספר הינו החלק השלישי מטרילוגייה שספריה פורסמו בעבר אך הודגש כי אין מניעה לקרוא בספר בזכות עצמו – מדובר בטעות. לא הייתה נקודה אחת בספר בה הצלחתי להבין מי הדמות שעומדת מולי ומצאתי את עצמי קוראת עלילה ולא מצליחה להתחבר לשום דמות בה!

ניסיתי. בשלב מסוים אף חיפשתי מידע על הסופרת על מנת להבין את הרקע שלה לדברים וחוץ ממוטיב הדת שמוצג בשקיפות מלאה בספר ועדיין לא עזר לי להבין את ההתרחשות במלואה לא הצלחתי לחבר את עצמי לא לסופרת ובטח שלא לספר ולצערי באמצעו נאלצתי לזנוח אותו.

אני אסכם ואומר שיכלה להיעשות כאן עבודה טובה יותר מהתוצר הסופי שהוגש לנו הקוראים. ליטוש הדמויות לעגולות יותר, הגהה נכונה של הספר וציון ברור שהספר הינו חלק מטרילוגיה והשמטת ההערה כי ניתן לקרוא את הספר כספר בעל עלילה נפרדת. לא ממליצה למי שאין שיניים מיותרות לחרוק על הספר.

העלילה ניפתחת בערב קיצי בשנת 2002, שבו מתרחשת הן הצגת בכורה והן תערוכת ציורים במקביל. לאחר מכן מתכנסים חברים ובני משפחה בבית קפה, חבורה מגוונת של אנשים -ציירות ובימאי תיאטרון, מרצה באוניברסיטה ורב מחברון, זוג יורדים ואומנית שאיבדה את בעלה בפיגוע, עובדת סוציאלית ותלמיד חכם.

הערב אינו מכיל דרמה או מתח והוא בעיקר דינמיקה בין הדמויות, המבטאת את ההבדלים של השקפה, ניסיון חיים וגילאים, בבואה לפסיפס האנושי ולהלכי הרוח בחברה כיום. למרות שהשיחה ודיאלוגים מתנהלים לעיתים בטונים גבוהים, הרי שמתחת לפני השטח מתנהל דיאלוג אחר של מבטים, הבעות, מחוות והרבה שיחות ומחשבות בין אדם לעצמו.

דיאלוג נוסף מתקיים עם ציר נוסף בסיפור והוא סיפורם של ההורים והקרובים של חלק מהמשתתפים ומקיף סיפור חיים שמתחיל לפני קום המדינה ועד מלחמת ששת הימים. תקופה סוערת של שואה, המאבק בבריטים ומלחמת עצמאות, הקמת מדינה ומלחמות הנלוות לכך. סיפורים מן העבר מייצגים היבטים מתולדות ישראל במאה העשרים.

בתחילת הספר יש מפתח דמויות עם הסבר לגבי הדמות, מוצאה, עיסוקה וקשריה עם שאר הדמויות.

ובכל זאת, מכל המרקחת הזו מתקבל ספר שלא זורם, מעט מבולבל, עם גודש של דמויות די שטחיות וביחד עם מעגלי סיפורים ותתי סיפורים וסיפורי משנה, הרבה הגיגים ומחשבות, דקויות ומבטים, הקורא נאלץ לדפדף מדי פעם למפתח הדמויות, ואת הקריאה מלווה תחושה של פיספוס.

בנוסף לכך הספר כתוב ברצף כשהדיאלוגים אינה כתובים כדיאלוגים אלא כטקסט בכתיבה רציפה כשהמעבר בין הגיג לשיחה לא תמיד מוגדר ומתוחם, וזה די מתיש.

קראתי במקום כלשהו שהסופרת היא אישה של מילים ולא של אירועים דרמטיים ואכן, השפה עשירה ויפה, ציורית ומלאת דקויות וגוונים וניכרת שליטה מעוררת קנאה של הסופרת בה, אולם רק בודדים מצליחים לכבוש את ליבי עם ספר המבוסס על שפה נהדרת, ולצערי - לא במקרה הזה.

על הכריכה נרשם כי הספר משלים את הטרילוגיה של ספריה הקודמים "אחד מאלף" ו"אהבה שמיים וריח הדרים" , אבל מודגש שהוא עומד בפני עצמו, וניתן לקרוא אותו בהנאה גם אם אין מכירים את קודמיו. אני לא כל כך בטוחה בכך. נדמה לי שאולי ניגרם עוול לספר בכך שהוא נקרא על ידי ראשון, ויתכן שבקריאה של שלושת הספרים ברצף, ה"עלילה", הדמויות והאירועים היו מקבלים נפח ועניין שבעיני, אין להם כרגע.