לעוף הוא סיפורו של שחף, שחף שרצה לסטות מהנתיב הרגיל, הוא לא רצה לעוף בקוים ישרים, אלא דווקא במעגלים, אבל הוא חשש מתגובת חבריו השחפים האחרים, חשש מכעסם. יום אחד הוא ראה שלט שהיה כתוב בו: `כאן מותר לטוס איך שרוצים ואפילו מותר לנוח`. השחף העיז בעקבות השלט לטוס במעגלים והיה מאושר.

לדעתי האיורים מקסימים, והמסר שמסתתר מאחורי הסיפור חשוב גם כן, מותר להיות אינדיבידואליסט, כל עוד ילדי לא פוגע באחרים, מותר לו גם לא ללכת בתלם, ולהיות אחד ומיוחד.

לדעת אור, אור אהב את הספר, הוא התעניין באיורים, הזדהה עם השחף שהזיל דמעות כי התנגש עם שחף אחר ופחד שיכעסו עליו שהוא לא דוהה בקו ישר כמו יתר השחפים. ושאל שאלות על הסיפור בהקשר של השחף החופשי לעוף בדרכו שלו, בלי שיכעסו עליו. מקריאה לקריאה, בני למד לאהוב את הספר הזה. בתחילה דווקא העדיף ספר אחר, אך לאחר שני קריאות, הוא בהחלט הגיב באהבה ובחדווה גם לנוכח קריאת הספר הזה.