לא יודעת אם זאת אני או הספר.
אבל כנראה שזה הגבול שלי.
ניסיתי כל מיני קומיקסים.
חלקם מצאו חן בעיני, חלקם מצאו חן בערבון מוגבל.
אבל את הספר הזה, אני ממש לא הבנתי.
לא מבינה את הספר. לא מבינה את ההומור (אם יש). לא נשאר לי כלום ממנו.

קראתי לפני מספר ימים, וכשבאתי לסקר את הספר, אפילו לא זכרתי על מה זה.
(טוב, גם זו שיטה טובה. כאילו כל פעם ספר חדש).

הבנתי - הספר לא בשבילי.

ובכל זאת אביא מעט על הספר . תשפטו לבד. בשבילכם או לא.

הדמויות הפועלות : (נלקח מהאתר של מונגול)
 
מונגול
בשנות העשרים לחייו, מונגול החליט לפרוש כנפיים ולעזוב את בית ההורים כדי לעבור לגור עם... הדוד. בבדידותו מנסה מונגול לפתור את בעיותיו הנפשיות באמצעות הטייפ רקורדר, אך בדרך כלל מדרדר לפתרונות הקלים יותר והמוסריים פחות.

סבתא פנינה
מתגוררת גם היא אצל הדוד יעקב. קטנה, ערמומית, וחובבת תסרוקות פרמננט. אחת האחראיות למצבו הנפשי הרעוע של מונגול, איתו יש לה חשבון לא סגור.

דוד יעקב
פרופסור מכובד באוניברסיטת בר אילן.

ג'וני
חבר הילדות של מונגול. חובב שתייה ומעשן כבד. נותר נאמן למונגול גם כשלא ברור מדוע

גלעד סליקטר, נולד ב- 1977, בוגר ‘שנקר’ מאייר ויוצר קומיקס. משתתף באנתולוגיות ברחבי העולם. הוציא לאור את ‘מי אתה בכלל’, סדרת ספרי ‘הביוגרף’. לאחרונה יצא לאור בצרפת ספרו ‘משק 54′ פרי שיתוף פעולה עם אחותו גלית.
השדים של מונגול הוא ספרו השלישי, הוא יוצא בהוצאת האוזן השלישית.

כמו שאמרתי.
תחליטו לבד.