|
|
|
|
|
| גטסבי הגדול |
|
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר: 3572 |
|
| |
גטסבי הגדול" מככב בקביעות בכל רשימה המציינת את עשר יצירות המופת של המאה העשרים. כוחו של הרומן הקאנוני הזה טמון בדמותו של ג'יי גטסבי: מיליונר יפה תואר וחובב מסיבות פאר, שקונה בית באחד מפרברי היוקרה בניו יורק ומבקש להשתלב בסביבתו הסנובית. כולם רוצים להיכלל בין מוזמניו, כולם מתפעלים מביתו המפואר, כולם מעריצים את דמותו, וכולם מרכלים על אודות המתעשר המסתורי החדש, גם אם מקור התעשרותו לא ידוע לאיש, וגטסבי עצמו מערפל את פרטי עברו.
המסַפר, ניק קאראוויי, שוכר בית קטן בצמוד לאחוזתו הענקית של גטסבי, וכך לומד להכיר אותו. הוא מתבונן בגטסבי וביחסיו עם הסובבים אותו – טום, דייזי, ג'ורדן ורבים אחרים – ואט-אט נכנס לסחרור כאשר העניינים משתבשים. אהבות נסתרות, רומנים אסורים, בגידות מכוערות ורשת של שקרים – כל אלה הולכים וסוגרים על גטסבי הגדול, עד שניק חושף את סודו, ולבם של הקוראים נחמץ לנוכח הטרגדיה הנחשפת.
"גטסבי הגדול" הוא רומן מדהים בשלמותו, על אליטה אמריקאית שסוגדת לעושר ומתנכרת למי שמבקש להיטמע בתוכה. בני חבורתו של ניק הם דמויות מרתקות ושובות לב, על אף הספקות המוסריים שמעשיהם מעוררים. השכבות הרבות של הרומן, כמו גם היכולת לקרוא אותו כמשל על עולם קפיטליסטי אדיש וחסר חמלה, הקנו ל"גטסבי הגדול" את מעמדו הנצחי בספרות העולמית. אין זה מקרה שהרומן זכה לעיבודים קולנועיים מצליחים.
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 10/07/2018
אל הספר הזה הגעתי לאחר שצפיתי בסרט, והסרט המרהיב והמנצנץ עם ליאונרדו דקפריו בתפקיד גטסבי, עשה לי חשק לקרוא את הספר. הסרט שומר על דיוק רב יחסית לספר, והספר טוב מהסרט באלף מונים.
פיצג'רלד כותב כתיבה לירית נפלאה, פיוטית, זורמת. הספר מעניין בכל כך הרבה שכבות. סיפור טוב,... המשך הביקורת
אל הספר הזה הגעתי לאחר שצפיתי בסרט, והסרט המרהיב והמנצנץ עם ליאונרדו דקפריו בתפקיד גטסבי, עשה לי חשק לקרוא את הספר. הסרט שומר על דיוק רב יחסית לספר, והספר טוב מהסרט באלף מונים.
פיצג'רלד כותב כתיבה לירית נפלאה, פיוטית, זורמת. הספר מעניין בכל כך הרבה שכבות. סיפור טוב, אנשים מרתקים ומרגשים, כל הדמויות בסיפור הזה, כמעט כל מי שקיבל שם, הוא אדם רובדי, מורכב, מעניין.
ניו יורק מככבת בספר כאלילה זוהרת, מפתה, מסתורית וטבולה בהבטחה:
"לאורך הגשר הגדול, כשאור השמש המבליח בין קורות הפלדה מהבהב ללא הפסקה על המכונית הנעה, כשהעיר עולה מעבר לנהר בערמות לבנות וגושי סוכר, כולה פרי משאלה שיסודה בכסף נקי משיקולים זרים. העיר, כפי שהיא נראית מגשר קווינסבורו, היא תמיד העיר שראית לראשונה, בהבטחתה הפרועה לכל המסתורין והיופי שבעולם.
איש מת חלף על פנינו ברכב קבורה מכוסה ערימות של פרחים, שבעקבותיו שתי כרכרות שווילונותיהן מורדים, וכמה כרכרות עליזות יותר למראה עבור המלווים. המלווים הביטו בנו בעיניהם הטרגיות ובשפתיהם העליונות הקצרות של בני דרום מזרח אירופה, ושמחתי שמראה מכוניתו הנהדרת של גטסבי נכלל ביום חופשתם הקודר. כשחצינו את בלקוול'ז איילנד חלפה על פנינו לימוזינה נהוגה בידי נהג לבן, שבתוכה ישבו שלושה שחורים בעלי חזות מודרנית, שני בחורים ונערה. צחקתי בקול שעה שחלמוני עיניהם התגלגלו לעברנו ביריבות יהירה.
"הכל יכול לקרות מרגע שגלשנו מעבר לגשר הזה," חשבתי, "כל דבר שבעולם..."
אפילו גטסבי יכול לקרות, ולא יהיה בכך כל פלא."
אבל ההבטחה הזו, היא כדבריו של קאראווי, המספר, נטולת שיקולים זרים, למעט הכסף. והכסף צריך להיות "כסף ישן" ביטוי שמחביא מאחוריו את יהירותם של בני האליטה השמרנים, שאינם מוכנים לקבל את רצונם של המתעשרים החדשים להיטמע בהם. הם יבלו כל הקיץ במסיבות הנהדרות המתקיימות בביתו של גטסבי, מהאוכל והשמפניה הנשפכים שם כמו מים, אבל ירכלו עליו, בביתו, במסגרת הכנסת האורחים שלו, והם ייעלמו ברגע שהוא יזקק להם.
הסיפור חושף את הביקורת של פיצג'רלד על העולם הקפיטליסטי חסר החמלה שניו יורק מסמלת אותו, כמקום שבו צריך להצליח. ההבטחה של העולם החדש שנגלתה לעיני האדם הלבן במסעו מאירופה, מיטשטשת לתוך חיים נהנתניים, חומרניים, שאין בהם מקום לחמלה, חברות, לרגש אמיתי.
"..עד שיכולתי להבחין באי העתיק שליבלב פעם לעיני מלחים הולנדים – חזה רענן וירוק של העולם החדש. עציו הנעלמים, העצים שהובילו את הדרך אל ביתו של גטסבי, סירסרו אי-אז בלחישות עבור האחרון והגדול שבחלומות אנוש. לרגע קסום וחולף ודאי עצר האדם את נשימתו לנוכח היבשת הזאת, מוצא עצמו מהרהר בעל כורחו הרהור אסתטי שאותו לא הבין ובו לא חשק, פנים אל פנים, בפעם האחרונה בהיסטוריה, מול משהו ההולם באופן יחסי את יכולתו להשתאות."
"בפעם האחרונה בהיסטוריה", אומר פיצג'רלד, כיון שהפליאה הכנה, הקסומה הזו למול הטבע האסתטי, תיעלם אל תוך עולם מלאכותי שהאסתטיקה שבו מחביאה מציאות אפורה בהרבה, כמו עמק האפר הנמצא בין לונג איילנד לניו יורק, שבו מתגוררת המאהבת של טום, בעלה של דייזי. מקום של שוליים והזנחה. המספר ניק קאראווי עובר תהליך של התבגרות במסע ההרסני מתחילתה של הבטחה ותקווה, אל התנפצות של חלום והתפכחות כואבת, נואשת. גטסבי – שעסקיו מפוקפקים במידת מה, היה אדם תמים, מאמין, אך קאראווי צופה בהתנפצות החלום, בחוסר האפשרות שלו להתממש במסגרת של חברה שחייה מלאכותיים, שהקצב שלהם מוכתב בקצב הכאוטי של העיר.
הספר פועם במקצב הג'אז המודרני בשנות העשרים הסוערות של "עידן הג'אז", עם הדינמיות החברתית, פריחה כלכלית, אמנותית ותרבותית של התקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה ולפני קריסת הבורסה בסוף שנות העשרים. הכול נראה אז אפשרי באמצעות הטכנולוגיה המודרנית, מכוניות, רדיו, סרטים, ואנשים האמינו שהצמיחה תימשך לעד. הספר טבול במוזיקה, אורות ותנועה וזרימה, שיחות קלילות, סחלבים, אלכוהול בשפע, אבל כמו הקריסה הגדולה של בורסת המניות של ניו יורק ב-1929, השפל הגדול ממתין גם לגטסבי.
תאריך הכנסה לאתר 01/07/2014
תמיד סקרן אותי הספר והסופר, שמתי לב שאנשים נשאלים על הספר גסטבי הגדול, הרוב מחככים בגרונם מבטים קצת בהשתאות ופולטים שבעצם יצא גם סרט כזה, אבל את הספר לא קראו.
אולי הגיע הזמן בעצם. האמת שגם אני לא זכרתי שקראתי, בשביל מה אני צריך לקרוא ספר שנכתב ב1925 כשאני מוקף ברבי מכר במחיר שווה נפש,... המשך הביקורת
תמיד סקרן אותי הספר והסופר, שמתי לב שאנשים נשאלים על הספר גסטבי הגדול, הרוב מחככים בגרונם מבטים קצת בהשתאות ופולטים שבעצם יצא גם סרט כזה, אבל את הספר לא קראו.
אולי הגיע הזמן בעצם. האמת שגם אני לא זכרתי שקראתי, בשביל מה אני צריך לקרוא ספר שנכתב ב1925 כשאני מוקף ברבי מכר במחיר שווה נפש, סקסיים וכתובים קריא לחלוטין
בספריה באזור מגורי שאלתי את הספרנית על גסטבי הגדול ובכלל על סקוט פיצג'ראלד. הספרנית לא התבלבלה, שלפה עותק של הספר, מקושקש ועייף, שמתי לב גם שלא הרבה קראו אותו לפני החלטתי שהגיע זמני.
קראתי קראתי לאט, קראתי יותר לאט, ההתחלה מורכבת, הקורא צריך לחלחל למקום, לזמן. אתה בתנועה, מניח את המילים בראשך,חושב, מתחבר. ספר מדהים ונוקב, רומן ענק, אהבה עצומה לחיים לאמת ולבדיה. אתה נשאב לתוכו ,בהתחלה סקרן לגבי גסטבי. מיהו? מהו? מהיכן הגיע בהמשך מתעב את הדמות ובעדינות אתה נכמר אליו, מרחם מזדהה ומלא אמפתיה.
ספר מיוחד ,אוני על אופי האדם ,הבדידות שבתוכנו, השאיפה למעמד,לפני כמעט 100 שנה ועד היום הכול נשאר אותו דבר. חיים בבועה.
מחשבה ...
אולי צריך להניח קצת את רבי המכר שנמצאים בכול פינה במחיר שווה נפש להתבונן בספרים אחרים, קלסיקות שצריך לאפשר להם להיכנס לקרבנו
לקרוא אותם לאט, להבין להקשיב.
ספר נהדר
תאריך הכנסה לאתר 24/04/2014
הספר נחשב לאחת מיצירות המופת של תחילת המאה ה-20, ונכתב זמן קצר לפני ההתמוטטות הכלכלית הגדולה של 1930.
הספר מגולל את סיפורו של גטסבי, שאליו מתוודע הקורא דרך הסיפור של השכן בבית הסמוך מר קרווי, בחור כבר לא כ,כ צעיר, המתפרנס מסחר באיגרות חוב ומקווה להתעשרות מהירה. גטסבי הוא טיפוס חמקמק, לא... המשך הביקורת
הספר נחשב לאחת מיצירות המופת של תחילת המאה ה-20, ונכתב זמן קצר לפני ההתמוטטות הכלכלית הגדולה של 1930.
הספר מגולל את סיפורו של גטסבי, שאליו מתוודע הקורא דרך הסיפור של השכן בבית הסמוך מר קרווי, בחור כבר לא כ,כ צעיר, המתפרנס מסחר באיגרות חוב ומקווה להתעשרות מהירה. גטסבי הוא טיפוס חמקמק, לא ממש מוכר אישית, למרות מסיבות הפאר אותן הוא עורך בביתו, שופך משקאות וכספים לרוב בדרך פזרנית ובלתי מובנת. כולם חוגגים במסיבותיו הפרועות אבל לא ממש מכירים אותו, והוא לא מתאמץ להכיר את הסובבים.
לו יש אג`נדה אחרת. ובאופן מתוחכם מנסה לסובב את מהלך העניינים ולהחזיר את הגלגל לאחור 5 שנים, לזמן בו לא היו לו הרבה אמצעים, אבל אהבה גדולה ובלתי ממומשת.
אבל תרגיליו המתוחכמים מתמוטטים באירוע טראגי מקרי, שמעמיד את כל האירועים באורו. כך מסתבר, שאיש החברה הנוצץ, שבביתו בילו רבים נשאר בסוף לבד. מאד לבד.
החוויה:
יש משהו מוזר בספר. הוא טוב, אבל שלל השבחים פגע אצלי בחוויה. ציפיתי ליותר, לסערה גדולה, לדרמה ענקית, לכל מה שספר המובטח כענק אמור לספק. והוא לא. הוא כתוב טוב, הוא מספר תמונה מעניינת על חיי העשירים הריקניים והנהנתנים של התקופה. בקיצור – הוא מעניין, אבל ציפיתי ליותר. ובכ"ז, לא מצטער שקראתי, הרי זה בסה"כ ספרון לא ארוך שמהירי הקריאה גומעים במהירות. אני כמובן לא מהיר קריאה, אז הוא ליווה אותי קצת יותר.
שורה תחתונה:
מומלץ בכ"ז, אבל אל תפתחו תילי ציפיות שיגרמו לאכזבה
תאריך הכנסה לאתר 25/06/2013
'גטסבי הגדול' יצא לאור לראשונה בשנת 1925 על ידי מחברו פרנסיס סקוט פיצג'רלד, גדול הסופרים האמריקאיים בזמנו. הספר זכה לעיבודים קולנועיים מרהיבים המוכר מביניהם הוא בכיכובו של רוברט רדפורד משנת 1974. העיבוד האחרון לסרט בכיכובו של ליאונרדו די קפריו רץ עכשיו במסכים. צפיתי בסרט לפני קריאת הספר וחווית... המשך הביקורת
'גטסבי הגדול' יצא לאור לראשונה בשנת 1925 על ידי מחברו פרנסיס סקוט פיצג'רלד, גדול הסופרים האמריקאיים בזמנו. הספר זכה לעיבודים קולנועיים מרהיבים המוכר מביניהם הוא בכיכובו של רוברט רדפורד משנת 1974. העיבוד האחרון לסרט בכיכובו של ליאונרדו די קפריו רץ עכשיו במסכים. צפיתי בסרט לפני קריאת הספר וחווית הצפייה הייתה מאוד חזקה לעומת הקריאה בספר. למרות שהעלילה הינה אותה העלילה. בסרט התפאורה, ומבטי הדמויות עשו את העבודה.
עלילת הספר מתרחשת בניו יורק ובלונג איילנד,הדובר העיקרי בסיפור הינו ניק קאראווי בחור צעיר המתחיל קריירה כסוחר אגרות חוב, אשר בוחר לשכור בית בסמיכות למיליונר אגדי בשם ג'יי גטסבי. גטסבי נוהג לערוך מסיבות פאר נוצצות בבית המרהיב שלו מבלי להכיר את המוזמנים שלו. אנשים מגיעים למסיבה במטרה אחת ליהנות ולחגוג, במקביל הם מרבים לרכל על מקור עושרו המפוקפק של גטסבי. עוד גיבורה ראשית בסיפור היא דייזי בת דודה שנייה של ניק, אם לפעוטה הנשואה לטום ביוקנן שחקן פוטבול יפה תואר ועריץ. ניק מגיע לביקור אצל השניים ומגלה מערכת יחסים סבוכה ומלאה שקרים ובגידות בעיקר מהצד של טום הבעל. ניק הופך להיות שותף לדבר עבירה כשטום מזמין אותו יום אחד למסיבה פרועה עם חברותיו של טום. קשה לניק לעמוד מהצד ולראות אחוז גועל איך התדרדרו העניינים בין השניים.
יום אחד מוזמן ניק למסיבה באחוזת השכן בית גסטבי. הזמנה אישית אותה אין איש מקבל. במסיבה הנוצצת והגדולה הוא זוכה להכיר את גטסבי וקשר אישי נרקם בין השניים. את הסיבה לכך יגלה ניק בהמשך כשיסתבכו העניינים. הספר מתאר את המסכות אותם עוטים האנשים הן בליבה של מסגרת הנישואים והן מחוצה לה בתוך החברה עצמה שבה העושר מקנה לבעלים יכולת לנווט את האנשים כרצונם. על מעמדות בחברה, ועל ניצול ציני של אנשים. דברים שאומר גטסבי לשכנו החרוץ ניק: "אני דואג שהבית יהיה מלא תמיד באנשים מעניינים, יום ולילה. אנשים שעושים דברים מעניינים אנשים מפורסמים." האמירה הזאת מראה כמה שהכל היה נוצץ ושטחי ומה שלמעשה עניין את גטסבי היה דבר אחד ויחיד, אהבה אדירה לבחורה אחת שהוא לא היה מוכן לוותר עליה, כל השאר היה משני וכלי בדרך להשגת מטרתו. הספר מתאר אהבה בלתי אפשרית, שחיתות ואופי מעוות של אנשים שהדבר היחיד שמעניין אותם הוא בעצם האינטרס האישי שלהם ואיך כל אחד משלם את המחיר על האיוולת שלו בסופו של דבר. ספר על עושר שהיה ואושר שחמק בין הידיים ואיש אחד צעיר בשם ניק שהפך מעורב בעל כורחו בדרמה אדירה ושעמד מבולבל בין כולם ולא הבין לאן נושבת הרוח.
הייתי מעדיפה לקרוא את הספר קודם, כי חווית הצפייה שהייתה ממש טובה קלקלה קצת. אם מתאפשר לכם קראו את הספר קודם.
ממליצה על הספר ועל הסרט שניהם מרתקים ומומלצים.
תאריך הכנסה לאתר 04/06/2013
אני קראתי אצ הספר במהדורה המחודשת שלו. ספר שרבים מהקוראים בוודאי מכירים אותו (או את הסרט משנות ה70).
כשסיפרתי לסבתי שקראתי את הספר היא התמוגגה ואמרה שזהו ספר מופלא ומהנה.
יכול להיות שזה בזכות התרגום או פשוט כי הוא נכתב בסגנון "על זמני" אך בעת הקריאה לא... המשך הביקורת
אני קראתי אצ הספר במהדורה המחודשת שלו. ספר שרבים מהקוראים בוודאי מכירים אותו (או את הסרט משנות ה70).
כשסיפרתי לסבתי שקראתי את הספר היא התמוגגה ואמרה שזהו ספר מופלא ומהנה.
יכול להיות שזה בזכות התרגום או פשוט כי הוא נכתב בסגנון "על זמני" אך בעת הקריאה לא הייתה לי הרגשה שהספר נכתב כה מזמן.
הכתיבה קולחת וזורמת. הדמויות ססגוניות, דינמיות ומגוונות.
הסיפור מסופר דרך עיניו של ניק קאראווי – על מערכות היחסים המורכבות בין כל הדמויות והגיעו לנקודה שהגיעו. ניק שוכר בית קטן בצמוד לאחוזה ענקית של אדם מסתורי בשם גסטבי. מסתורי כי יש עליו שמועות רבות. אף אחד לא באמת יודע מי הוא, כיצד הפך לאדם כה עשיר. לא במקרה יוצא שגסטבי צריך משהו מניק וכתוצאה מכך נוצר ביניהם קשר – הקשר הזה גם משפיע על דמויות נוספות בעלילה.
אין זה רומן-רומנטי אלא אחד המלא תהפוכות, שקרים. כשהאמת מתגלה קצוות קטנות-רמזים קטנים שפוזרו לאורך העלילה מתחילים להיקשר זה לזה והתמונה הכללית מתבהרת.
כמו שאמרתי, לא חשתי שהספר נכתב ב1925 מבחינת סגנון הכתיבה, אך הספר הרגיש מאוד באווירה של פעם: בתיאורי-רקע, בדיבור, במוזיקה וכו'.
אהבתי מאוד את ניק – מאוד אהבתי שהציגו אותו כתמים, כאחד המעוניין לרצות את כולם. האופי הזה הכניס עניין כשהוא בא במגע עם דמויות אחרות. כשהוא תיאר דמויות אחרות היה משהו מאוד נקי. עמוד 39: "גברת וילסון החליפה את בגדיה זמן מה לפני כן, ועתה היתה לבושה בשמלת ערב מסוגננת מבד שיפון בגון השמנת, שרישרשה ללא הרף כששייטה ברחבי החדר. בהשפעת השמלה גם אישיותה עברה שינוי. חיוניותה העזה שהיתה כה יוצאת דופן במוסך, הומרה ביהירות מרשימה. מרגע לרגע הפכו צחוקה, תנועותיה, קביעותיה, אלימים יותר ויותר, עד שנדמה היה שהיא חגה על גבי ציר קולני וחורק מבעד לאוויר הדחוס בעשן."
השאווה שאני אוהבת לעשות - יש לציין שאת הספר קראתי לאחר צפייה בסרט (החדש שיצא ב2013 עם דיקפריו). היו המון קטעים אחד לאחד דומים. אך הפעם אני מודה שהצפייה בסרט וקריאת הספר בטווח לא רב אחד משני דווקא הרס לי את חווית הקריאה. הרגשתי שאני כל הזמן מחפשת את הקטע הבא (מה שלא קורה בדרך-כלל אם עובר מספיק זמן). בכול אופן, הסרט היה מהנה עם משחק נהדר של השחקנים ודומה לספר.
הסוף לדעתי קצת צפוי אך לא הייתי משנה אותו כלל.
הספר מהנה ומומלץ (עצה קטנה – קודם הספר ואחר-כך הסרט)
קריאה מהנה.
יעל
תמונות:
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|
