לא כל יום כשאנחנו מדפדפים בעיתון אנחנו מייחלים לזה שלא יהיו כל הרבה מקרים רצח, שחיתות וכל הדבר המכוערים שבניהם. והנה, התגשמה משאלת ליבנו הכמוסה ביותר ויצא לאוויר העולם עיתון המוקדש כל כולו לפנטזיה. זו אינה הזיה, אל על פי שגם אני נדהמתי לגלות שאכן יש מגזין שלם המקדיש את עצמו לז'אנר.
כשקיבלתי את העיתון הופעתי לראות שהוא אף מדמה את עצמו לספר זערורי, ובהחלט היה אפשר להתבלבל ולחשוב אותו כספרון מד"בי או פנטזי לכל היותר, אבל ברגע שמסתכלים עליו ביתר תשומת לב קולטים את האוצר הבלום הנח בידינו.
כשפתחתי את הספרון/עיתון המתיימר להיות מוקדש כולו לפנטזיה, תהיתי מה אמצא בפנים. כתבות פילוסופיות על ניתוח הפנטזיה? חשיבות הפנטזיה בימינו? ספרי מקור ישראליים? אולם מה שגיליתי שם היה רחוק מזה כמטווחי קשת. מצאתי שם סיפורים קצרים מתורגמים שמציגים עולם עתידני או דמיוני, זה או אחר. כתבות מקיפות על אנימטור, פרסי פנטזיה בישראל ובעולם, ביקורות ועוד כהנה וכהנה. העיתון עשיר מבחינת סוגי הכתבות והסיפורים הכרוכים בו, וללא ספק משמש מקור עיניין בלתי נדלה לחובבי פנטזיה ומד"ב כאחד.
בתוכן העניינים מוזכרים מעט מכל דבר
סיפורים קצרים:
מודעת הדרושים של המדביר / ברוס סטרלינג
כיצד סר חינו של סאוזיריס בעיני המלך / ג'יימס ל. קמביאס
מצרכת העולמות / מייקל אלכסנדר
סר מורגרוויין מדבר על דרקוני לילה ודברים נוספים / רעצ'ארד בוז
החברה צפרדע / בנג'מין רוזנבאום
מאמרים וטורים:
אין זו אגדה רון יניב / נדב מילר אלמוג
הקסם היפני / רז גרינברג
והזוכה הוא.../ רמי שלהבת
פריסקופ – מדור ביקורות
היו סיפורים שאהבתי ממש, שהצליחו לקלוע בכישרון רב ותושייה בלתי נדלית אל מעמקי ליבי, כמו , "סר מורגרוויין מדבר על דרקוני לילה ודברים נוספים" או סיפורים שהיו חביבים למדיי כמו "מצרכת העולמות", ולבסוף היו סיפורים בלתי מובנים בעליל כמו "מודעת הדרושים של המדביר". אבל מה שמשנה זה לא כמה התחברתי או לא התחברתי לסיפורים אלה, למגוון הרב שיש בניהם. מעט מכל דבר. אותו הדבר היה עם הכתבות – חלק סיפקו מידע בלבד, אחרות סיפרו על הז'אנר, ביוגרפיה של מישהו וכן הלאה.
אף על פי שקריאת העיתון היתה מעניינת היא לא היתה מהנה כפי שציפיתי שתהיה קריאה של עיתון פנטזיה-מד"ב אני בהחלט שמחה שהוציאו אותו, אבל יש עוד המון לשיפור. קודם כל: אם הוא מתיימר להיות עיתון מדוע הוא לא נראה ככזה? שנית כל, המבנה שלו, של דפים קטנים עם מעט מלל והמון תמונות פשוט לא נח לקריאה. שלישית כל, העיתון מנסה לקלוע לקהל יעד גדול, משום שגם בתוך חובבי הז'אנר יש קבוצות- אבל נראה שהוא כיוון מעט רחב מדיי ולא הצליח באמת לקלוע- אולי עדיף היה במקום להקדיש כל מהדורה לנושא אחר? אני לא יודעת, אני מעלה הצעות בלבד.
בסופו של דבר, הקריאה היתה נחמדה מאוד, ולמרות הכל הייתי ממליצה לכם לקרוא אותו, כדי לחוות את חוויה בעצמכם, ואולי בסופו דבר אפילו לעשות מנוי
