אנחנו מכירים את ג'י'מי אוליבר בתור "השף העירום". אהבתי להציץ מידי פעם בתוכניות הטלויזיה שלו.
ג'יימי אומר שהוא לא רוצה לכתוב עוד ספר בישול, עוד ספר מתכונים. לא עוד אוסף מתכונים, כי אם הוא רצה לחלוק עם הקוראים גם כמה חוויות נפלאות.
הספר נכתב תוך כדי טיול ברחבי איטליה.
ויש משהו שאתם צריכים לדעת על האיטלקים. איטלקים אוהבים אוכל. הם אוהבים לאכול אותו, לבשל אותו , לדבר עליו.
כל איטלקי בטוח שהפסטה שהוא מכין (וכשאני כותבת "מכין", אני מתכוונת מכין מקמח ומים , מבראשית), הרוטב של העיר או הכפר שלו. זה ה-ה-ה-ה-מתכון.
ואתם יודעים מה?
הן צודקים. כולם צודקים.
״יש מגוון כה רחב של סגנונות חיים, בישול, מסורות וניבים. ולכן אני כשֶף מוצא שהמדינה הזאת כל כך מרתקת לעזאזל. יודעים מה? הייתי צריך להיות איטלקי. האמת היא שכשאני באיטליה אני מרגיש איטלקי.״
האוכל הצרפתי הוא אולי אלגנטי יותר, אבל האיטלקי בסיסי יותר.
באיטליה יש מסעדות (רסטורנטה). ויש גם מסעדות כפר, מסעדת פועלים, מסעדה ביתית (טרטוריה). אם אתם באיטליה, דלגו בקלילות על המסעדות. לכו על מסעדות הכפר. כאלה שהאשה מבשלת והבעל מגיש, או הפוך. זה האוכל האמיתי.
הספר של ג'יימי כאמור נכתב תוך כדי טיולים באיטליה.
פרט לאוכל, תמצאו הספר גם תמונות. של איטלקים, כפריים, עם אוכל. פינות חמד.
הספר בנוי מפרקים פרקים
התחלות (אנטיפסטי)
אוכל רחוב ופיצה
מנות ראשונות (פרימי) : מרקים, פסטה, ריזוטו.
סלטים (אינסלטה)
מנות עיקריות (סקונדי) (דגים ובשר)
תוספות (קונטורני)
קינוחים (דולצ'י)
סימנתי לי מספר מתכונים.מרק לחם ועגבניות
ריבוליטה (מרק, מורתח פעם שנייה למחרת, אכלתי בפירנצה, מדהים)
אנשובי ברוטב עגביות עם פסטה
דג שלם אפוי במלח
קציצות טונה
עוף במוסח אשת הצייד
צלי בקר של הצייד
חציך פרצז'נה
עוגת פולטה עם תפוחים מבולוניה
וכמובן.....טירמיסו.
עכשיו נעשיתי רעבה
