מה הייתם עושים אם רציתם לשחק בשלווה בעפיפון שלכם, רק שהוא היה נתקע על העץ ומסרב להשתחרר ולא חשוב כמה משכתם וטלטלתם אותו על מנת שירד?...
זה מה שקרה לפלויד, גיבור הספר, מזל שפלויד שלנו ניחן בתושייה רבה, במקוריות מחשבתית וכוח פיזי על טבעי, אחרת אין דרך להסביר את מה שקורה בעלילה המשעשעת במיוחד של הספר הזה.
בהתחלה פלויד מנסה לזרוק את הנעל האהובה שלו במטרה שתפגע בעפיפון ותפיל אותו מהעץ הגבוה עליו נתקע, אלא שהנעל האהובה שלו נתקעת גם היא על העץ לצד העפיפון, אז פלויד הנחוש מנסה את מזלו עם הנעל השנייה שאולי תפגע בנעל האהובה, אבל היא מצטרפת אחר כבוד לחברתה ומארחת יחד איתה חברה לעפיפון התקוע על העץ...
וככה ממשיך פלויד לנסות להוריד את העפיפון ואת הדברים האחרים שנתקעים ויוצר תגובת שרשרת בניסיונותיו לצמצם את הנזקים עם כל ההתנחלות של הדברים שנתקעו על העץ... והכול בקצב מהיר מאוד ומצחיק שילדים (וילדים בנשמתם, כלומר אינפנטילים כמוני) נהנים ממנו.
בסוף הספר העפיפון יורד מהעץ (לא אספר איך כדי להשאיר קצת ספוילר), אבל יש מצב שצצה עכשיו איזו בעיה אחרת, יחסית גדולה, הייתי אומרת...
זה ספר ילדים, אז הרבה ספוילרים אין.
מה שטוב בעיניי בספר הזה הוא הקצב, המקוריות, הרעיון ההומוריסטי שמניע את הסיפור, והפנייה לקהל הקוראים/שומעים באופן מפורש ("ומה אתם חושבים שקרה?") לאורך כל הסיפור ומחזקים את הכיפיות נטו ואת חוסר היומרנות הכללית של הספר והכול עם המון חן ושעשוע. בהחלט מומלץ.
את הספר כתב אוליבר ג'פרס, שלפי הנכתב בכריכה ולפי חברי הותיק 'הרבי גוגל', חיבר כמה רבי מכר לילדים, אומנם אותם עוד לא יצא לי להכיר, אבל לאור ההנאה הנוכחית ששאבתי מהספר, אני מהמרת שמעכשיו אפשר להגיד ש"נתקעתי" בסקרנותי לערוך היכרות עומק עם שאר ספריו של ג'פרס, ומה איתכם?...