ילדוּת מזוהה בדרך כלל עם נוסטלגיה.  געגועים. ערגה.
הדבר המוזר, שברוב השירים בהליקון הנוכחי, אין זה כך. כאן הילדות היא כואבת..

הליקון הוציאה גליון על ילדות. קסם אמיתי.
האנתולוגיה כוללת שירים, שירים מתורגמים,  שירים שאנשים (שלומית אלוני, נורית זרחי,  רוני סומק, דן דאור, אהרון מגד, אמיר אור ) אהבו.
לא הופתעתי שביאליק שולט בכיפה.
 

סדר הכתובים

אנתוני הֶכּט / אֵשֶׁת לוֹט – מאנגלית: משה דור           9

דויד מור / פְּסִיעָה שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי כְּבָר שָׁנִים      10

הרולד שימל / לֹא   כְּלָל לֹא יַלְדוּת   אֶלָּא      11

נָוִית בראל / לוּסִיאַן פְרוֹיד מְצַיֵּר דְּיוֹקָן עַצְמִי עִם שְׁנֵי יְלָדִים       12

אמירה הס / יַלְדוּת           17

מֵרב פּיטוּן / תָּמִיד יִשָּׁאֵר בִּי; לִפְנֵי הַהִתְקָרְבוּת הַסּוֹפִית  18

שולמית אלוני / שיר שאהבתי: המנון בית החינוך לילדי עובדים            19

חמוטל בר יוסף / הַיֶּלֶד שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד פִּתְאֹם לְיַד מִטָּתִי 20

יעקב ואן-הודיס / רִקּוּד – מגרמנית: אשר רייך          21

מרדכי שרי / יוֹם שִׁשִּׁי, לַיְלָה          22

אילן ברקוביץ' / עַל הַבְּרָכָה            23

איתי איצקוביץ / קַיִץ 1988           24

רוני סומק / שיר שאהבתי: עציץ פרחים       25

קרן קוך / בְּכִי      26

רחל פרץ / מָה רַע בָּזֶה      27

איריס שני / כְּפַר שָׁלֵם       28

וואלאס סטיבנס / בַּחֲצָאִיּוֹת הַחִשּׁוּקִים – מאנגלית: יעל גלוברמן 29

רחל חלפי / הֵם מִסְתַּכְּלִים  30

מרדכי גלדמן / הֶחָרוּב       31

יאן קפלינסקי / בְּחֶשְׁכַת הָעֶרֶב – מאסטונית: רמי סערי 32

דן דאור / שיר שאהבתי: הימים חולפים        33

לואיז' מיגל נאווה / בְּאָזְנֶיךָ – מפורטוגלית: רמי סערי 34

שרון אס / פַּעַם אַחַת         35

אהרן מגד / שיר שאהבתי: ים הדממה פולט סודות      37

פול דוּרקן / בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה לְמַאיוֹ, חֹרֶף, 1949 – מאנגלית: ליאור שטרנברג         38

אלישע פורת / גְּבוּרָה יַלְדִּית           40

יהודה אטלס / רק על עצמי (מאמר) 45

נָוִית בראל / בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֲנִי יוֹדַעַת הֵיטֵב אֶת הַכְּתֹבֶת  53

ליאור שטרנברג / חֲצֵרוֹת  54

חדוה הרכבי / שיר שאהבתי: שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי        56

טובה נווה / רֵיחַ סְתָו        59

סַבּינה מֶסג / יַלְדוּת           60

ישראל בר-כוכב / פָּנַס קֶסֶם           61

אסנת ראם / בְּרֵאשִׁית        62

אמיר אור / שיר שאהבתי: אור ותכלת         63

שחר-מריו מרדכי / אָח שֶׁלִּי           64

שבתאי מג'ר / בַּמּוּסִיקָה שֶׁל הַדְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם צוּרָה  66

ענבל כהנסקי / סִפּוּר וְהַיְקוּ            67

לוּסִיל קְלִיפְטוֹן / יַלְדַּתְיָרֵחַ – מאנגלית: משה דור        68

אשר גל / אָבִי מִתְגַּלֵּחַ        73

מירון ח. איזקסון / אֵם      74

רמי דיצני / מַעֲשֶׂה נוֹרָא     75

עדה קינסטלר / פֶּה ששר ילדים (מאמר)       76

ירון לונדון / שיר שאהבתי: קדרו פני השמים            87

יהודית הרצברג / מִפְגָּשׁ חוֹזֵר – מהולנדית: אמיר אור, יהודית הרצברג  88

פַּסְקַל פֶּטִיט / דְּיוֹקָן עַצְמִי עִם נְמָלִים אֲדֻמּוֹת – מאנגלית: אמיר אור         89

ארנה גל / דּוֹד שְׁלֹמֹה        90

אמירה הס / שיר שאהבתי: החמה מראש האילנות      91

טאצ'וֹם פּוֹיִיל ראג'יוואן / אַבָּא – מאנגלית: יעל גלוברמן           92

אשר גל / אֲנִי לוֹמֵד לָלֶכֶת  94

נורית זרחי / שיר שאהבתי: כשהייתי ילדה ממש קטנה            95

לואיז גליק / חַיֵּי הַחוּשִׁים – מאנגלית: שרון אס          96

יש שירים נוקשים כמו של אמירה הס

יַלְדוּת

יַלְדוּת שֶׁלִּי הִיא יַלְדוּת שֶׁל יַלְדַּת מַעְבָּרָה

אָז לָמָּה חָשַׁבְתִּי אֲנִי אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת?

נִכְנַסְתִּי לְאַשְׁלָיוֹת מְטֹרָפוֹת שֶׁאֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת

תָּפַשְׂתִּי פּוֹזָה

וְהָרַגְתִּי בְּתוֹכִי אֶת הַיַּלְדָּה

שֶׁהָיָה לָהּ אֶחָד בַּפֶּה

וְאֶחָד בַּלֵּב

וְזֶה לֹא תָּמִיד הַזַּיִן שֶׁלָּהֶם.

הָאֱמֶת שֶׁזֶּה גַּם לֹא הַזַּיִן שֶׁל אַבָּא.

מַשֶּׁהוּ מִתְחַרְפֵן לִי בַּמֹּחַ.

שְׁטִיפוֹת מֹחַ שֶׁעוֹשִׂים לַיְלָדִים

שֶׁתִּמָּחֵק לָהֶם יַלְדוּתָם בְּאַלְצְהַיימֶר

זֶה כְּמוֹ שְׁטִיפַת קֵבָה שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר.

הוּא מְחַרְבֵּן לָהֶם עַל הַשֵּׂכֶל

וְהֵם לוֹקְחִים אֶת זֶה לַלֵּב.

יֵשׁ הֲמוֹן אֲנָשִׁים שֶׁצִּנְתְּרוּ אוֹתָם.

אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי חֵלֶק מֵהַמּוֹבִיל הָאַרְצִי

יָצָאתִי דֶּרֶךְ צִנּוֹרוֹת אֵל עֶלְיוֹן

וְנָחַתִּי אֶל מְצִיאוּת אַחֶרֶת.

או

חמוטל בר יוסף

הַיֶּלֶד שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד פִּתְאֹם לְיַד מִטָּתִי

וְאוֹמֵר: אֲנִי בּוֹכֶה. אֲנִי בּוֹכֶה.

יוֹדֵעַ הוּא: לֹא יָקוּם אֵלָיו אִישׁ בַּלַּיְלָה.

לֹא תְּכַסֶּה אוֹתוֹ אִשָּׁה וּתְלַטֵּף רֹאשׁוֹ.

רַק צֵל שָׁחוֹר בְּתוֹךְ שָׁחוֹר בְּשֵׁם שׁוֹמֶרֶת לַיְלָה

מַפְחִיד יוֹתֵר מִבִּעוּתֵי הַלַּיְלָה

יָעוּט וְיִמּוֹג.

הַיֶּלֶד שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד רֶגַע לְיַד מִטָּתִי

וְאוֹמֵר: אֲנִי בּוֹכֶה. אֲנִי בּוֹכֶה.

אֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ שֶׁיַּחֲזֹר לְמִטָּתוֹ

אַךְ הוּא מְחַכֶּה לִרְאוֹת אִם אֲנִי בּוֹכָה.

יהודה אטלס פותח מאמר ב -

יהודה אטלס

רק על עצמי

כְּשֶׁאֶהְיֶה כְּבָר גָּדוֹל אֵלֵךְ לִי בְּנַחַת

עִם מַקֵּל-טִיּוּלִים מְגֻלָּף,

מִגְבַּעַת שְׁחוֹרָה בִּקְצֵה הַפַּדַחַת,

שְׂפָמַיִם מִתַּחַת לָאַף,

שָׁעוֹן-שֶׁל-זָהָב בִּקְצֵה הַשַּׁרְשֶׁרֶת

וְכֶרֶס וְאוֹטוֹ חָדָשׁ,

חֲלִיפָה שֶׁל פַּסִּים מְאֹד מְהֻדֶּרֶת

וּמְעִיל עִם פֶּרַח בַּדַּשׁ.

בְּבֵית-לְבֵנִים יִהְיֶה מְעוֹנִי

וּ"מַר" יִקְרְאוּ לִי וְגַם "אֲדוֹנִי!" –

וְאִישׁ לֹא יוּכַל לְנַחֵשׁ שֶׁבִּפְנִים

נִשְׁאַרְתִּי, בְּעֶצֶם, אֲנִי.

ושיר שאהבתי

סַבּינה מֶסג

יַלְדוּת

בַּכִּתָּה לֹא הָיִיתִי מַלְכָּה.

קָרְאוּ לִי בִּצְחוֹק "הַמְשׁוֹרֶרֶת"

אַךְ הִקְדַּמְתִּי תְּרוּפָה לַמַּכָּה

וּבָרָאתִי לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת

בֵּין שָׁרְשֵׁי הַשִּׁקְמָה הַזְּקֵנָה

הָיָה לִי אַרְמוֹן לְתִפְאֶרֶת

שָׁם כָּתַבְתִּי שׁוּרוֹת קְצָרוֹת...

שָׁם בָּכִיתִי שִׁירִים אֲרֻכִּים...

בְּכָל יוֹם נֶעֶרְכוּ הַכְתָּרוֹת!

וְהַיָּם מֵרָחוֹק הִסְכִּים.

רוני סומק | שיר שאהבתי

עציץ פרחים

ח"נ ביאליק

מִן הַחַלּוֹן

פֶּרַח עָצִיץ

כָּל-הַיּוֹם

הַגַּנָּה יָצִיץ.

כָּל חֲבֵרָיו –

שָׁם בַּגָּן,

הוּא לְבַדּוֹ

עוֹמֵד כָּאן.

לפני שאני מגיע לעמוד כ"ה בספר שירים ופזמונות לילדים מאת חיים נחמן ביאליק אני מבקש להצדיע לעמוד כ"ד, לציור הנפלא של נחום גוטמן. הוא הוסיף חיוך לפני הפרחים שבגן והוריד דמעות מעיני פרח העציץ.

לרווח הזה שבין החיוך לדמעה הקדשתי בגיל שבע לילות רבים. ידעתי שפרח העציץ מוכן לוותר על הטריטוריה המוגנת ולחזור לפראות האדמה שבגן. ידעתי שידיה המושטות של "אחת" מפרחי הפרא רוצות לחבק ושהחיבוק תלוי באוויר ולא על צוואר גבעולו של פרח העציץ.

אם היה אפשר, חשבתי אז, "להתערב" בציור או להסתנן לרווח שבין השורות, הייתי מוריד אותו מאדן החלון או לפחות מנגב לו את הדמעות.

אחרי שנים, כשקראתי את השיר "לבדי", הרגשתי שביאליק דיבר על אותה תחושה. הוא החליף פרחים בבני-אדם, הבריג כנפיים שבורות לשכינה והעמיד את עצמו ליד החלון. "לבדי" הסתיים בשורות המתופפות את המלה "קינה". ב"עציץ פרחים", בציור של גוטמן, זרחה באירוניה השמש.

בהחלט ממליצה במיוחד לאוהבי שירה.