חדשות לבקרים מתפרסמות בעיתונים ידיעות על גברים שהונו נשים במטרה לקבל מהן טובות הנאה מיניות וכספיות. כדי לסמא את עיני קרבנותיהם ולהוליכן שולל נוהגים נוכלים אלה להציג עצמם בין היתר כטייסים, אנשי שירותי הביטחון וכיו"ב.
ואולם, היו תקופות שבהן גברים לא נזקקו להתגדר בנוצות לא להם כדי להשיג נשים. ברוסיה הצארית די היה בכוח מעמדו של גבר כדי לסלול את דרכו למיטת האישה שבה חפץ.
על כך כתב איוואן בונין בקובץ הסיפורים שלו : "שדרות אפלות"

יצירה נפלאה זו היא כתב אישום חריף נגד זכויות היתר של מעמדות האצולה והבורגנות העשירה המקנות לבעליהן, בין היתר, את הפריבילגיה לנצל נשים ממעמדות נמוכים.
חלק מסיפורי הקובץ עוסקים ביחסים הנקשרים בין אצילים לאיכרות. אך גיבור הסיפור : סטיופה הוא דווקא סוחר עשיר בשם קרסילשצ'יקוב העושה את דרכו לעיר צ'רן.
הברנש דנן גדל והתחנך במוסקווה, שם גם סיום את הלימודים . את הקיצים הוא נהג לבלות באחוזתו בטולה.
ככל גבר ראוי בעמיו לנ"ל יש פילגש - שחקנית מפורסמת עליה הוא מעתיר תפנוקים. 
למרבה חוסר המזל בדרכו של גיבורנו לצ'רן מתרחשת סערה והוא מוצא מחסה באכסניה בבעלותו של אלמן זקן בשם פרונין.
התגלגלו הדברים כך שהאכסניה ריקה מאדם והנפש החיה היחידה בה היא בתו בת החמש עשרה של פרונין : סטיופה.
מובן שטיפוס ממולח כקרסילשצ'יקוב לא יחמיץ את ההזדמנות הנפלאה הזאת והוא מבלה ליל תענוגות עם הקטינה חסרת הישע.
העובדה שהיא לא התנגדה לו, אינה מנקה אותו מחטא.
בזמן שסטיופה כבר ישנה מהרהר האיש רב המעללים בכך שאביה חד תפיסה והוא יבין הכל, למרות שלא היה נוכח בזירת הפשע. עם זאת, בונין מבהיר לקוראים, הבהר היטב, שהסוחר כלל אינו מוטרד מכך. מעמדו הגבוה מגן עליו מכל פגע. אחרי הכל מה בעל אכסניה פשוט יכול לעולל לגבר מכובד כמותו...

עם בוקר סטיופה האומללה מתעוררת למציאות חדשה. הנערה התמימה מציעה את עצמה כאישה לנבל. מובן שקרסילשצ'יקוב אינו מעז להטיח את האמת בפניה. הוא מבטיח כי ישוב וישאנה לאישה.
לאחר מכן, פונה הסוחר לקיסלובודסק - עיר נופש שבה שוהה הפילגש שלו, ובה יוכל להמשיך בחיי התענוגות, תוך שהוא מותיר את סטיופה לגורלה המר.

ולסיכום : מילה טובה על תרגומו המשובח והגמיש של המתרגם : רועי חן. זהו צעיר יליד ישראל שלמד את שפת רוסיה ותרבותה
באופן מעורר השתאות. מקווה שנזכה לראות תרגומים רבים פרי עטו ואם הם יוקדשו, בין היתר, לספריו של בונין : הסופר הרוסי הגדול שזכה בפרס נובל, מה ישפר גורלנו!