"קוראים לי אלדו זלניק. אני בן עשר ואני נהנה מדברים שעושים בישיבה ובשכיבה, רצוי עם כריות. הסבתא הציירת שלי נתנה לי את מחברת הציור הזאת והשכן הספרותי שלי אמר שכדאי לי גם לכתוב בה. ומה עם מנוחה לילדים בחופש הגדול?"

אלדו זלניק הוא לא אתלט מצטיין כמו אחיו הגדול או אספן אבנים כמו חברו הטוב ביותר. הוא ילד רגיל למדי שפשוט אוהב לצייר. ולצפות בטלוויזיה. ולאכול עוגיות קינמון. ולשתות ברד. ולנוח.

הקיץ סבתא שלו, הציירת, נתנה לו במתנה מחברת ציור כדי שיתעד בה את מחשבותיו וההרפתקאות שהוא עובר. בהתחלה הוא לא מבין למה היא לא קנתה לו משחק מחשב במקום מחברת, אבל בהמשך הוא מגלה שכיף לצייר ולכתוב בה.

מה יעשה כשיגלה שמישהי – בת! – מצאה את המחברת שלו בעץ הסודי ופלשה אליה?

מי לא מכיר את אלדו? כלומר מי בילדותו לא חיפש את אלדו "איפה אלדו?" ובעברית קראו לזה "איפה אפי".

אלדו הוא כמו חנון. נער שלא אוהב להתאמץ במיוחד. הוא לא אוהב בייסבול כמו האח שלו, הוא מעדיף לצייר.

יש לו חבר בשם ג'ק. יש לו סבתא ציירת מגניבה. יש לו זוג הורים נחמדים. יש לו אח בכור.

ועכשיו חופש הגדול.

ומה אלדו רוצה לעשות בחופש הגדול? ניחשתם ....כלום.  טוב, אולי לצייר.

אבל אמא שלו "מתזזת" אותו כל הזמן.

ג'ק ואלדו בונים להם מחנה, ושם אלדו מחביא את המחברת שלו, אבל....למחנה פולשת (שומו שמיים)...בת. אין הם יודעים איזו בת, אבל היא מציירת במחברת של אלדו.

יש כמובן גם בריונים בסיפור.

אה, וגם אלדו רושם במחברת את כל המילים המעניינות והקשות שמתחילות באות "אלף". והוא גם מסביר אותן.

בקיצור הספר מאד מצחיק, מאד כייפי, מאד משעשע חגיגה אמתית  לאוהבי חנון.

קרלה אושנק כותבת ועורכת כבר עשרים שנה. זה הספר הראשון שלה.

קנדרה ספנג'ר כותבת ומאיירת שאיירה בין השאר עטיפות לספרים.

הספר זכה בפרסים רבים, בהם: פרס ספר השנה של קולורדו, פרס ספר השנה, רומן גראפי (ForeWord Reviews), פרס ספרות אינדי "Next Generation".

"סיפור מאויר מצחיק ומושך, שנותן לאלדו הרבה הזדמנויות לשרבט ולכתוב. זה לא נחשב להיות ארטיסט כזה. למרות זאת אלדו ממלא את מחברת האיור שלו בציורים מצחיקים וברעיונות שחושפים את מהותו האמיתית. המילון הנפלא בסוף רק גורם לקורא לחכות בקוצר רוח לספר המגניב הבא בסדרה." מידווסט בוק ריוויו