אני אוהבת ומאוהבת תמיד בספרייה של נורית זרחי,
במיוחד אלו ה"חתרניים,והבועטים במוסכמות".
והפעם הסיפור הנו על פייה -ילדה -טינקרטנק - שאינה מסוגלת לעופף בקלילות ,בחינניות ,ובעדינות כמו שאר הפיות במעופן. טינקרטנק המגושמת שוברת שלושה עננים, שתי צמרות צעירות ,מפילה קן עורבים ,מועכת שיח תותי -יער,
והכי "אסוני "-את עוגת יום ההולדת של המלכה קָלֶרְדָה דֶה גְרָם.
-"את אסונית "-אומרת המלכה קָלֶרְדָה דֶה גְרָם לטינקרטנק "את מוציאה שם רע למשפחה שלנו".
"את לא מבינה מה זה להיות קל?" שואלת אותה המלכה קָלֶרְדָה דֶה גְרָם, "קל זה מה שעף מעצמו".
וטינקרטנק עונה:"לא התכוונתי ,באמת שלא רציתי לעשות את זה ".
-"אוהווו"-מתרגזת המלכה קָלֶרְדָה דֶה גְרָם-"פיות לא עשויות כוונות והן לא עשויות רצונות " ומגרשת אותה מארץ הפיות .
מה תעשה עכשיו טינקרטנק?-איך תפתור את הפרדוקס -ש-
"אם היא פייה למה היא כבדה ואם היא כבדה למה היא פייה"?!.
לעזרתה באים עורבָה ומומחה-פרופסור תימהוני הפוסקים כי עליה למצוא את מקומה בין ילדים והורים, לאנשים האלה,כמו שממליץ המומחה, כדאי לה לנסות ולהתאים.
-"ואתה חושב שאני מתאימה?"' שואלת טינקרטנק שאלה אחרונה לפני שיוצאת למסע .
-"אה- בטח,כל הילדים שואלים את עצמם את השאלה הזאת" עונה המומחה וטינקרטנק יוצאת לדרכה.
נורית זרחי שוב מעלה בסיפורה הפנטסטי תרתי משמע -נושאים כמו הוֹרוּת ושוֹנוּת של ילדים ועולמם.
גם כאן הגיבורה אינה מתאימה,יוצאת דופן ,אינה משביעה רצון ובעלת תחושת אי -שייכות המגבירה את בדידותה.
זרחי מבליטה שוב ושוב כי שוֹנוּת זה בסדר ואף רצוי לפעמיים בחיינו כילדים וכמבוגרים.
ואת המסרים הללו אני אוהבת בספריה "החתרניים" של זרחי.
אהבתי את איוריו של המאייר דוד פולונסקי. ציורים בעלי אופי אפל וחתרני הצבועים בצבעים כהים סביב דמותה של טינקרטנק - פייה -ילדה המשתרכת בגרביים מפוספסים ובנעליים גסות פרומות שרוכים, כנפיה מדולדלות על גבה ומנגד-הפיות הענוגות נטבלות בצבעים פסטליים רכים.
ולמי שחושש - באיור הממלא את הכפולה האחרונה בספר אפשר בהחלט לראות שסיכוייה של טינקרטנק להצליח במסעה - טובים מאוד.
בעיני -הספר מומלץ קודם כל למבוגרים שנשארו ילדים.
להורים אמיצים שיכולים לשאוב עידוד באשר לשוֹנוּת של ילדם.
לילדים עצמם שחשים כי גם אם הנם "בצד ולא מקובלים",זה בסדר ואפילו יש בכך קסם ואתגר למציאת פתרון,
כיוון והוא תמיד ,אבל תמיד קיים גם לאלו "שכנפיהם מדולדלות על גבם".
