|
|
|
|
|
| האיש שהיה יום חמישי |
|
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר: 3287 |
|
| |
יותר ממאה שנה חלפו מאז פורסם ספרו של צ'סטרטון, הסופר, המאייר והמסאי הבריטי הנודע. הרומן, שממזג סיפור מתח עם אלגוריה מטאפיזית, נוגע באחת החרדות הגדולות של ימינו - החרדה מפני הטרור.
בלונדון של ראשית המאה ה-20 מגויס גבריאל סיים למשימה יוצאת דופן בשירותה של יחידה מיוחדת בסקוטלנד יארד: לחדור לרשת טרוריסטים המכנים עצמם בשמות ימי השבוע, ולסכל את כוונתם לרצוח אישי ציבור ולקעקע את מוסדות השלטון. לחקירתו של סיים נוסף רובד דתי-פילוסופי, המתמקד בשאלת קיומם של הרצון החופשי ושל הרשע. סגנונו האפוריזמי השנון של צ'סטרטון מגיע בספר זה לשיאו.
מה יותר פואטי, רכבת המגיעה ליעדה או רכבת המחמיצה אותו? הסדר או הכאוס? החוק או הפשע? הבריאות או המחלה? בעיני גבריאל סיים התשובה ברורה.
סיים, משורר שנעשה לבלש פילוסופי, יוצא לדו-קרב מילולי עם משורר אחר אך עד מהרה מוצא את עצמו בנבכי מזימה בעלת אופי אינטלקטואלי צרוף המאיימת על עצם קיומה של הציוויליזציה.
במרדף האפל, הסהרורי ורב התהפוכות שהוא מנהל בעקבות צלליה הארוכים של האנרכיה, מתוודע סיים אל המועצה האנרכיסטית המרכזית, שחבריה הנקראים בשמות ימי השבוע נשבעו להשמיד את העולם, ואל יום ראשון, נשיא המועצה האנרכיסטית המרכזית, שאחדים מחסידיו מכנים אותו יום ראשון העקוב מדם.
ספק סאטירה פוליטית, ספק רומן פילוסופי, ספק מותחן מטאפיזי, האיש שהיה יום חמישי הוא יצירתו הידועה והאהובה ביותר של גילברט קית' צ'סטרטון, ונחשב אחד הרומנים האנגליים הקלאסיים של תחילת המאה העשרים. הספר ראה אור במהדורות רבות ועובד לתסכית רדיו בידי אורסון וולס.
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
האיש שהיה יום חמישי - גילברט קית צ'סטרטון
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר היום: 1 |
תאריך הכנסה לאתר 09/07/2018
מה יותר פואטי, האם הכאוס, האנדרלמוסיה, ביטול של כל המוסכמות? או שמא דווקא אותו הדבר הנדיר, המוזר, להצליח לקלוע למטרה, שמא הקסם הוא דווקא כשהדברים קורים לפי התכנון?
"כל אימת שרכבת מגיעה לתחנה אני מרגיש שהיא הבקיעה את דרכה על פני סוללות של צרים, וכי האדם... המשך הביקורת
מה יותר פואטי, האם הכאוס, האנדרלמוסיה, ביטול של כל המוסכמות? או שמא דווקא אותו הדבר הנדיר, המוזר, להצליח לקלוע למטרה, שמא הקסם הוא דווקא כשהדברים קורים לפי התכנון?
"כל אימת שרכבת מגיעה לתחנה אני מרגיש שהיא הבקיעה את דרכה על פני סוללות של צרים, וכי האדם ניצח במלחמה נגד התוהו-ובוהו."
מזימה בעלת אופי אינטלקטואלי מאיימת על עצם קיומה של הציויליזציה. נראה כי עולמות המדע והאמנות חברו בחשאי כדי לצאת כנגד מוסדות המשפחה והמדינה. לכן, מוקמת יחידה מיוחדת של שוטרים, שהם גם פילוסופיים. תפקידם לאתר ביצירות האמנות את המחשבות שגורמות לאנשים לפשע אינטלקטואלי.
במועצה האנרכיסטית המרכזית הכלל עולמית יש שבעה אנשים, הנקראים בשמות ימי השבוע. הנשיא הוא יום ראשון, מטיל אימה ככוח טבע. השבעה נפגשים לארוחת בוקר בכל יום ראשון בשבוע, ומתכננים כיצד להרוס את העולם, לרצוח אנשי ציבור ולקעקע מוסדות שלטון. גבריאל סיים הוא בלש פילוסופי, החודר במסווה של אנרכיסט למועצה בתפקיד של "יום חמישי".
תפקידו של הבלש הפילוסופי הוא לסכל את המזימה. אלא, שסיכול רעיונות הוא הרבה יותר מסוכן והרבה יותר קשה מאשר סיכולם של מעשים פליליים. "מוחו של אדם הוא פצצה", אומר אחד מהם. "מחשבה הורסת רק מעצם כך שהיא מתפשטת."
בעולם הוירטואלי שלנו קל להבין את המשקל שיש למחשבה ויראלית המתפשטת במהירות ומשפיעה על הלך רוחם של בני האדם. תחשבו על המערכת הרציונלית, ההגיונית. בסופו של ההיגיון ממתין מושג האינסוף. משהו שבלעדיו המתמטיקה איננה יכולה להתקיים, ובו בזמן, מושג הקורא תיגר על המחשבה ההגיונית. תחשבו על תורת הקוואנטים, המצייתת דיה לעקרונות פיזיקליים על מנת לשרת אותנו בבנייה של מכשירים ומתקנים אבל התעלומות שלה הובילו גם מדענים, לקשור אותה לתורות רוחניות כאלה ואחרות (קראו את "הטאו של הפיזיקה", למשל).
בספר הזה, שום דבר איננו כפי שהוא נראה כלפי חוץ. חבורה של אדונים מהוגנים היושבים לארוחת בוקר צוהלת על מרפסת המסעדה, היא בעצם חבורת אנרכיסטים הזוממת מזימה אפלה ורצחנית. מי הם באמת אותם אנרכיסטים? מה מסתתר מאחורי כל אחד שאנו רואים? מי עוטה מסיכה? או בעצם, מי לא עוטה מסיכה? האם קיים משהו מעבר למראית העין? לפעמים יתברר שדווקא התחפושת חושפת את טבעו האמיתי של האדם.
המאבק של הבלש הפילוסוף הוא מאבק רוחני. ככזה, הוא מביא לביטוי את פחדינו וחרדותינו הסמויים והאפלים ביותר. ממה אנחנו פוחדים יותר, מהפרת הסדר, או מהשמירה עליו? מהשרירותיות של סיוטי הלילה, מכך שכל נס יכול להתרחש, או מהריק המחניק של המדע, מכך ששום נס אינו יכול להתחולל?
הספר נקרא בשטף ובעניין, ובו בזמן לא תוכלו להימנע מלעצור לרגע ולהרהר ברעיונות המפוזרים בו, להתעכב על משפט זה או אחר.
תאריך הכנסה לאתר 22/08/2015
חלק משמות התואר עוברים אינפלציה. המילה "מדהים", למשל, הפכה לבררת מחדל תיאורית ואיבדה הרבה ממשקלה הסגולי. בנסיעות באוטובוס, נוכחתי לגלות שגם "OMG" ו-"וואט דה פאק" הפכו נפוצים - "המורה אספה את המבחן חמש דקות אחרי הזמן - וואט דה פאק!", "ולא נשאר לי סוכר! - וד"פ!".... המשך הביקורת
חלק משמות התואר עוברים אינפלציה. המילה "מדהים", למשל, הפכה לבררת מחדל תיאורית ואיבדה הרבה ממשקלה הסגולי. בנסיעות באוטובוס, נוכחתי לגלות שגם "OMG" ו-"וואט דה פאק" הפכו נפוצים - "המורה אספה את המבחן חמש דקות אחרי הזמן - וואט דה פאק!", "ולא נשאר לי סוכר! - וד"פ!". ומיטיבי הלכת אומרים בדרמטיות, תוך הקפדה של מרווח קצר בין אות לאות, "דבליו, טי, אף!", באנגלית-פאקצית.
בקיצור, אינפלציה של תדהמה. אפשר לתהות אם השימוש התכוף נובע מכך שבעידן של עודף מידע וחשיפה, קשה יותר לחוש תדהמה של ממש, אז כופים את השפה על החוויה. לא יודע.
בכל מקרה, אם אפשר לומר דבר אחד על "האיש שהיה יום חמישי" של ג'.'ק. צ'סטרטון, משהו שיתאר באמת את התדהמה (מדהים, כן?) נוכח המטמורפוזות המטורללות של מה שמתחיל כעלילת מתח מסתורית לעילא, הופך לקומדיית זהויות בריטית, ממשיך במרדף פסיכודלי משהו, ומסתיים בקרנבל תיאולוגי, "וואט דה פאק" יהיה בעיני ממוקד ומדויק. פשוט כך. אתם לא חייבים להמשיך לקרוא. כל היתר הוא בבחינת פרטים.
כאמור, נקודת הפתיחה מותחת ביותר, גבריאל סיים, משורר שהוא בעצם בלש, ולהיפך, עובד כסוכן סמוי המאתר אנרכסיטים. אנרכיסטים, מסתבר, הם הסכנה הגדולה הנשקפת לחברה.
ברור שבעידן דעא"ש, גרעין איראני, עימותי אוקראינה-רוסיה ועוד איזורים זרועי קונפליקט אינסופי, נגחך למשמע הסכנה האנרכיסטית, אבל כנראה שבבריטניה של 1908, מועד כתיבת הספר, שנים ספורות טרם מלחמת העולם הראשונה, גם היה צורך במשהו שניתן יהיה לפחד ממנו.
בכל מקרה, סיים מצליח להסתנן אל רשת אנרכיסטית סודית, ששמות שבעת ראשיה, כשמות ימי השבוע. הוא עושה זאת בדרך מבריקה ומעוררת עניין, וכ-50 עמודים אל תוך הספר הקצר, אנחנו ממש במין מותחן ג'יימס בונדי מגניב ומרענן.
אבל שם נגמר המתח, ומתגלה שהאנרכיסט האמיתי, הוא צ'סטרטון, המסרב לשמור על מבנה קוהרנטי.
אולי זה הגיוני, שכן המחבר הוא בעל שלל תארים - סופר, מסאי, תיאולוג חובב, משורר ועוד עוד.
ו"האיש שהיה" גם הוא בעל פנים רבות. פעם הוא ספר מתח מורט עצבים, פעם קומדיה בריטית, ואז סרט אקשן ליצני, ולפתע פילוסופי ונוגה וקצת נוצרי.
בתחילת הסיפור סיים תוהה באשר לתוכניות של הסיעה האנרכיסטית שבראשה עומד יום ראשון האיום, הוא רוצה נתונים קונקרטיים - היכן הם יפוצצו את הפצצה? מי המטרה? מדוע?
אך בהדרגה, תחת שרביטו של צ'סטרטון, הופכות השאלות של סיים נזילות, כמעט חסרות צורה ומבנה, עד לתהיות ראשוניות שמן הסתם מאפיינות ילדים קטנים - האם מה שאני רואה באמת קיים? האם ניתן להבחין בין טוב לרע?
"יום חמישי" אינו קד בפני אף ז'אנר, ולא ניתן להכניסו למגירה, זה סיפור נוזלי ומשתנה, ולהערכתי, יטרלל את רוב הקוראים. אפשר עוד להכביר במילים, אבל אין טעם. הספר הזה הוא יצור ומחלקה בפני עצמו.
או בקיצור, וד"פ!
ציונים:
כתיבה: 9
דמויות: 9 בעיקר לסיים וגרגורי.
קצב: ג'אז.
תעלומה: מתקדמת מהקונקרטי למופשט בצעדי פיל, והמבין יבין.
ממוצע: 9
בונוס/עונש: אין
סופי: 9
צ'סטרטון המציא ז'אנר חד פעמי, אינטליגנטי, איזוטרי, משתנה כמו זיקית וקצת מיסיונרי. סביר שלא תקראו עוד כמוהו, אבל על אחריותכם.
תאריך הכנסה לאתר 07/05/2013
הספר `האיש שהיה יום חמישי` הוא סאטירה חברתית נושכת ולא צפויה, שצופנת המון הפתעות חלקן הזויות ולא מתקבלות על הדעת. במרכז הסיפור גבריאל סיים משורר עדין למראה שגויס להיות חבר במשטרה. הגדרת התפקיד הינה `חבר בכוח הבילוש החדש לסיכול הקשר הגדול`, במשטרת סקוטלנד.
לתפקיד גויס... המשך הביקורת
הספר `האיש שהיה יום חמישי` הוא סאטירה חברתית נושכת ולא צפויה, שצופנת המון הפתעות חלקן הזויות ולא מתקבלות על הדעת. במרכז הסיפור גבריאל סיים משורר עדין למראה שגויס להיות חבר במשטרה. הגדרת התפקיד הינה `חבר בכוח הבילוש החדש לסיכול הקשר הגדול`, במשטרת סקוטלנד.
לתפקיד גויס סיים כאשר הוא מוכנס לחדר חשוך ואיש מוזר מקבל אותו מיד לתפקיד, כאשר מטרת העל היא להילחם באנרכיה השולטת בעולם, כאשר הרוצחים והגנבים מקבלים הקלה מיידית בעונשם מכיוון שהם מסוכנים פחות מהפילוסופים בעלי הרמה הגבוהה.
הספר ממריא לאט ובטוח ואיתו נפרשים לעיני הקורא הקשר של הבלש סיים עם גרגורי שמועמד להיות `יום חמישי` במועצה הכללית של האנרכיזם באירופה. סיים מצליח לחדור לפגישת המועצה ובעזות מצח מתוחכמת מצליח להשפיע על החברים במועצה להבחר ולהיות במקומו של גרגורי `יום חמישי`.
בהתחלה הכל נראה ברור ומבטיח אך הולך ומסתבך כאשר אנשים מתגלים כבעלי מסיכות ותחפושות. מה שנראה כחלוקה ברורה בין החוק והסדר לבין האנרכיסיטים הזוממים לפוצץ את העולם מתגלה כשיקרי ולא בטוח. סיים תוהה האם הוא ממשי בעצמו? האם העולם הזה קיים? ומה מסתתר מאחוריו.
בספר ישנם תהיות לגבי רצונו החופשי של האדם, מה רוצה מאיתנו האל. ספר שמטה את המציאות כמו שמילים בונות אותו איך שאנחנו רוצים. פילוסופיה של מילים הבונה מציאות כפי רצון האנשים.
הספר מעט מוזר ולא מתאים לקטגוריה של ספר מתח רגיל, הוא שילוב בין פנטזיה פילוסופיה ומעט הטפה לדת.
ההתפתחויות השונות בספר בעיקר לקראת סופו הולכים ומתבררים כמשהו לגמרי שונה ממה שהיה בהתחלה.
ספר שאפשר לקרוא שוב ושוב ולגלות בכל פעם תובנות חדשות.
על הסופר:
הסופר גילברט קית` צ`סטרטון (1874-1936) למי שלא מכיר, נולד חי ומת באנגליה, כשבין לבין הספיק להיות אחד היוצרים הפוריים של המאה הקודמת: סופר, מבקר, מסאי, משורר, מחזאי, עיתונאי ומאייר, שחיבר קרוב ל-80 ספרים, 200 סיפורים קצרים, 4,000 טורים עיתונאיים וכמה מחזות. עיקר פרסומו בא מעלילותיו של האב בראון: כומר קתולי נמוך קומה הפותר פשעים ותעלומות בסייעתא דשמייא, כשבין לבין הוא תוהה על טבעו המוזר של האדם.
ממליצה מאוד על הספר, אני נהניתי לקרוא אותו.
תאריך הכנסה לאתר 07/05/2013
זוהי סאטירה משעשעת, המעלה לדיון שאלות פילוסופיות, דתיות ומדיניות, המשתרעת בין אנגליה לצרפת ושואפת לכבוש את העולם כולו. מהו אנרכיסט?מאין צפוי להגיע הכאוס הגדול שימחק את יסודות שלטון החוק והסדר?
מירדף בלתי אפשרי מתרחש בין דפי הספר, בין האנרכיסטים לאנשי הבולשת. אך האם... המשך הביקורת
זוהי סאטירה משעשעת, המעלה לדיון שאלות פילוסופיות, דתיות ומדיניות, המשתרעת בין אנגליה לצרפת ושואפת לכבוש את העולם כולו. מהו אנרכיסט?מאין צפוי להגיע הכאוס הגדול שימחק את יסודות שלטון החוק והסדר?
מירדף בלתי אפשרי מתרחש בין דפי הספר, בין האנרכיסטים לאנשי הבולשת. אך האם החלוקה היא ברורה כל-כך? האם אין מתחזים בין השורות? פיגוע גדול עומד להתרחש- האם יגיעו בזמן? רגעי טירוף וחרדה עוברים על מר סיים, הגיבור שלנו, משורר בנשמתו. בודד במערכה הוא צפוי לגלות שותפים במקומות וברגעים הכי לא צפויים.
קראתי אותו בחיוך גדול, משתאה על התערובת הייחודית של רעיונות גדולים ונשגבים ולשון קלילה. למרות זאת, בזמן הקריאה ריחפה מעליי עננת ההשוואה לימינו, כשמדינות מחוללות הפיכות והפיכות נגד, נציגי שלטון רודפים אחר יציר כפיהם, שכבר אינו תואם במידותיו את כוונותיהם, במירדף הזוי שהופך להיות מירדף אחר זנבם.
מהי אמונה ברעיון?
כדאי מאד לקרא.
נהניתי מכל רגע.
מומלץ.
תאריך הכנסה לאתר 07/05/2013
זהו סיפור משעשע ושנון המשלב מתח, סאטירה פוליטית, פרשנות חברתית ופילוסופיה. למרות שהספר נכתב במאה הקודמת, הוא בהחלט רלוונטי גם להיום.
גבריאל סיים הינו משורר לעת מצוא אשר גויס לחטיבה מיוחדת בסקוטלנד יארד כדי להילחם בחבורת אנרכיסטים המאיימת על העולם. מפקד יחידת המשטרה הינו... המשך הביקורת
זהו סיפור משעשע ושנון המשלב מתח, סאטירה פוליטית, פרשנות חברתית ופילוסופיה. למרות שהספר נכתב במאה הקודמת, הוא בהחלט רלוונטי גם להיום.
גבריאל סיים הינו משורר לעת מצוא אשר גויס לחטיבה מיוחדת בסקוטלנד יארד כדי להילחם בחבורת אנרכיסטים המאיימת על העולם. מפקד יחידת המשטרה הינו אדם מסתורי שאיש לא ראה את פניו ואין איש יודע את זהותו. רק בסוף הספר נחשפת זהותו המפתיעה.
חטיבת המשטרה המיוחדת מורכבת משוטרים פילוסופים ותפקידה לסכל מזימה בעלת אופי אינטלקטואלי המאיימת על קיום הציווליזציה.
עבודתו של השוטר הפילוסוף מורכבת למדי ושונה מזו של הבלש הפשוט: "הבלש הפשוט הולך לבתי מרזח כדי לאסור גנבים. אנו הולכים למסיבות תה אמנותיות כדי לאתר פסימיסטים. הבלש הפשוט מעיין בספרי חשבונות או ביומן ומגלה פשעים שבוצעו. אנו מעיינים בספר סונטות ומגלים פשעים שעתידים להתבצע. עלינו להתחקות על מקורן של אותן מחשבות נוראות שגורמות לאנשים בסופו של דבר להידרדר לקנאות אינטלקטואלית ולפשע אינטלקטואלי." עמ' 51.
דו קרב מילולי בין סיים למשורר אנרכיסטי בשם גרגורי, גורם לאחרון לקחת את סיים לפגישה סודית עם חבריו האנרכיסטים כדי להוכיח לסיים שהוא מחויב לרעיון, לא לפני שהוא סוחט מסיים הבטחה לשמור על דבר קיום הארגון בסוד. מכאן העניינים מתגלגלים ככדור שלג. אנשי התא צריכים לבחור ולשלוח נציג למועצה האנרכיסטית המרכזית, מועצה המורכבת מ- 7 נציגים המכנים עצמם בשמות ימי השבוע. באופן מפתיע נבחר סיים במקום גרגורי למלא את תפקיד יום חמישי במועצה, תפקיד שהתפנה עקב מות החבר הקודם.
סיים נלקח למפגש עם יתר חברי המועצה ומפקדם, אדם מבריק ובעל כאריזמה המכונה יום ראשון ובפי מכריו מכונה יום ראשון העקוב בדם. סיים לכוד בהבטחתו לא להסגיר את חברי הארגון ונקלע לשרשרת של הרפתקאות משעשעות, במהלכן הוא נרדף בידי אחד מחברי המועצה, מנסה למנוע רצח שתוכנן בידי האנרכיסטים, נקלע לדו קרב ואף משתתף במרדף משעשע ששיאו מרדף על גבי פיל וכדור פורח.
שום דבר אינו כפי שהוא נראה. השוטרים מתחפשים למשוררים והאנרכיסטים מתחפשים לאנרכיסטים כדי להסיר חשד. כך איש אינו לוקח אותם ברצינות.
זהו ספר סוריאליסטי העוסק בשאלות פילוסופיות על החיים ומהותם, רצון חופשי ורשע ונוגע בשאלות של כבוד ושל אמת. הספר מתחיל באופן מציאותי למדי ונהיה מוזר והזוי בהמשך, מעין פרודיה בזעיר אנפין. סיים חושף פרטים מפתיעים על חברי המועצה האנרכיסטית ועל מנהיגם יום ראשון ומגלה דברים על עצמו ועל העולם.
הכתיבה קולחת וסוחפת, מלאה מטאפורות והשפה אלגנטית.
נהניתי לקרוא את הספר ואני ממליצה עליו למי שמחפש ספר מיוחד ולא שיגרתי לקריאה!
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|
