כמה טיפשות [די בכך שהוא משחק בברווזון באמבטיה כדי להסביר] ויומרנות יש בברטראם ווסטר, ברטי, ועד כמה הוא אידיוט [הרבה מדי] כדי לא להבחין בתכונותיו אלו. זו כנראה השאלה העומדת במרכזה של הקומדיה הבריטית הזו. למזלו של ברטי יש לו את ג´יבס, משרתו הנאמן לצדו. מצד שני, לדאבונו יש לו את ג´יבס.

ברטי, בטלן יהיר המאוהב בעצמו, מתרברב בהיותו חבר מקובל ב´בטלנים´, מפליג בשבחו ונוטה לדבר על עצמו בגוף שלישי. הוא לוקה בסוג של שיגעון גדלוּת שצומח ככל שנתונה דעת הקהל אל משרתו. הוא פשוט מקנא, אך לדידו מדובר בתיקון עוולות הכרחי, שהרי באיזו זכות גונב ממנו משרתו הנחוּת את אור הזרקורים [הוא הרבה יותר חכם] ועל מה ולמה מחַזרים כולם אחרי המשרת [הוא באמת עוזר]. למעשה ברטי מחפש לנקום בג´יבס בגין בלייזר לבן שחמד בקאן ושעורר את התנגדותו של ג´יבס. ברטי חייב להיות צודק!

לא לטעות, ג´יבס בסדר גמור, בחור כהלכה. יודע מתי להופיע ומתי להיעלם. יודע כיצד לרפא את רוחו וגופו של אדונו ומומחה בצייתנות. ג´יבס אינו מתרגש מול הבעיות ההדיוטיות שלתוכן נכנסים אדונו וחבריו. בקור רוח וביעילות הוא מייעץ, מכוון ופותר את שלל התסבוכות. שמו הולך לפניו קדימה ועובר מפה לאוזן. כולם יודעים שניתן לסמוך על ג´יבס שייעשה את העבודה.

את ברטי זה מרגיז. הוא דורש במפגיע מג´יבס לסור הצדה ולתת לו את הזכות המגיעה לו לסייע בבעיותיהם של מבקשי הטובה. בהתאם ליחסי אדון-משרת, ברטי לא מהסס לפגוע ביכולותיו של ג´יבס, כמו גם לחנכו, כשהוא משוכנע שזהו תפקידו וחובתו. ג´יבס, בהתאם, מציית ומפנה את הדרך.

אבל ברטי טיפש מדי. בנקל הוא נתלה על אילן גבוה ולטובתו מעיד על שושלת בני ווסטר הפיקחים, ג´נטלמנים, מושיטי כתף ויודעי דבר. הא, הוא לא בדיוק יודע דבר וגם אם מתיימר לצטט ממיטב המקורות, הוא אינו זוכר את הניבים ושואל לג´יבס כיצד יוכל לקשט את אמרותיו. והוא טורח להשתחצן בכל הזדמנות כי הוא שמח להיות לעזר וכי הוא מתאווה לרָצות.

במרכזה של העלילה עומדת תסבוכת צפופה ונוראית שלכאורה, תחילתה בפניית חבר נעוריו של ברטי אל ג´יבס בבקשת סיוע לחיזור אחר גברת. ברטי מיד מרגיש כי הגיע הרגע שבו ייקח את המושכות אל ידיו ומפטר את ג´יבס מתפקיד היועץ, תוך שהוא מוכיח אותו כחלוּד שאבד את קסמו.

במקביל מזעיקה אותו דודתו האהובה אל הכפר. לזכותו של ברטי ייאמר כי הוא יודע כמה זמן הוא נסבל במחיצת משפחות וחבריו [גג יומיים] ומבטל את הזימון. לאחר שזוֹ מגיעה עד מיטתו ודורשת ממנו להיענות לבקשתה, יחד עם ניצול מחפיר של תבוסת חברו, בפשטות ובמהירות מצליח ג´יבס להשתלט על העניינים, גם לסייע לכולם וגם לפטור עצמו מחלילה מטלה – התוצאה: תחילתה של תסבוכת משופעת להפליא.

ברטי כה נחוש ביכולותיו שהוא נעלב עד עמקי נשמתו כשאלו מייד מיוחסים לג´יבס ורק אצילותו הנבונה כבן ווסטר [כמובן] מונעת ממנו להתרגז והוא משנס מותניים וממשיך להגות תכניות מתוחכמות. הרבה יותר מדי מתוחכמות, כאלו שבגינן נזף בג´יבס. ובכל פעם שתכניתו לא עולה יפה, מיד הוא מתעורר עם הברקה חדשה שבמאה אחוזים תעשה את העבודה.

ברטי מתעלם מן העובדה כי כל כישלון שלו מוליד עוד ועוד בעיות. ככל שהולכת ומסתבכת הפרשייה, כך משוועת קריאת הקהל לעזרת ג´יבס וכך מתנגד ברטי ונחוש יותר מתמיד להוכיח את יכולותיו. עד עמוד 126 רוותה נפשי מסגולות הטמטמת החריפה שבה לוקה ברטי וחשבתי כי גרוע מזה כבר לא יכול להיות, זימנתי עבורו יריה בראש. בעמוד 137 חזרתי בי מהקץ הדרמתי שייחלתי לו והתחלתי לרחם על המסכן שאינו מודע לרמת הפיגור בה הוא לוקה. ב-152 העצבים גאו עד כי תכננתי השמדה המונית ובלבד שתפגע בברנש.

לאחר שמוטט אירוסין והתארס בעצמו למי שממנה נקעה נפשו, גרם לטוב שבשפים של אנגליה לתפטר מתפקידו ברוגז, להביא להתמוטטות עצביה של דודתו ואיבוד העניין בחיים של דודו, הרס את טקס חלוקת הפרסים בבית-הספר שעם נאמניו נמנית דודתו כשגרם למופע אימים על הבמה ומוטט אירוסין שניים, מסתבך בעצמו [וזה לא הכל], ברטי מרשה לעצמו להרהר כי אולי אין בכוחו לפתור את הבעיות.

ברטי שוקל את האפשרות כי ייתכן ויאות לתת לג´יבס [תחת תנאים כמובן] להתערב ולייעץ [אל דאגה, ג´יבס לא פראייר]. כשהוא מציג את הדברים בפני ג´יבס הוא מתנשא מעליו ומבהיר לו כי בטוּבו וחסדו הוא מעניק לו הזדמנות לפצח את הבעיות שייצר בעצמו [את זאת אין הוא מזכיר]. ג´יבס רוקח במהירות פתרון פלאי שלא רק שמשיב את הסדר על כנו אלא גם מלמד את ברטי השחצן לקח רב משמעות.

את הקומדיה השנונה הזו מקשטים חילופי דברים משעשעים ואווליים כגון שיחות סרק וחזרה על דברים בין ברטי לג´יבס, חליפת מברקים נאה ומצחיקה, ציניות למכביר ושלל ביטויים וניבים, חלקם מעידים על בקיאותו של וודהאוס בדברי הימים, ספרות, שירה ומחזאות ועוד. אין כאן מטרה ליצור פרוזה על הבדלי המעמדות כלל וכלל. אם כבר, שם וודהאוס ללעג את מעמד האדונים כנוירוטים ומפונקים ומהלל את יישותו של משרת פשוט שבחריפות שכלו גובר על טיפשותם.

לסיכום: קומדיה שנונה ורוויה במיטב ההומור הבריטי המשובח. לקרוא ולצחוק. ממליצה.