גילוי נאות – אני אוהב לאפות (יותר מלבשל). זה כמו מעבדת כימיה – לוקחים את זה, קצת מזה ועוד הרבה מזה (וההרבה זה לרוב חמאה או סוכר) והופ! יש לך אלמנט חדש בעולם – עוגה.

עוגות זה ה-Piece of cake שלי. קל לי. אבל הספר הזה מאתגר

נתחיל מהכריכה – כבר מהכריכה הספר אומר "בוא, תפתח, תראה מה יש בפנים". הצבעים הפסטורלים נעימים לעין והקאפקייק שיש על העטיפה מגרה את החושים.

כאשר פותחים את הספר רואים שמגמת הצבעים הפסטורלים ממשיכה, ולפי קטגוריות: טכניקות בסיסיות (כתום), עוגות ספוג (ורוד), עוגות פירות ואינגליש קייקס (ירוק), עוגות בתבנית מרובעת (כחול), מאפינס וקאפקייקס (אדום) ועוגות גבינה ומרנג (צבע קרם).

בנוסף לכל מתכון ומתכון יש בצד כל מיני הערות עם ציורים: חלבי, פרווה, לכמה סועדים המתכון, כמה זמן בישול והערות מיוחדות (הקפאה למשך תקופת זמן ארוכה, מצרכים מיוחדים וכו')

ופה מתחילה הדילמה – מה לאפות? הכל נראה טעים ומגרה (בתמונות לפחות)... אני לא יודע מה לבחור.

אז הדילמה הראשונית שלי הייתה קלה – צריך מתכון פרווה לארוחת "סוף העולם" (או בשם היותר נעים: "ארוחה לפני תחילת תקופת בחינות)... לפחות חשבתי שהמשימה קלה... ופה עקב אכילס של הספר – מכל הספר הזה מצאתי 2 מתכוני פרווה...

אחרי חיפושים מצאתי מתכון של "עוגת מלאכים" – עוגה פשוטה ומהנה, שכל אדם עם שתי ידיים שמאליות יכול לבצע.

המרקם של העוגה יצא ספוגי ומהנה והעבודה לא הייתה קשה... מצורפת תמונה להמחשה בלבד (כמובן שבספר זה יותר יפה)\
 

לאחר מכן נתנו לי משימה נוספת – לעשות עוגה לשבועות. אז חג הגבינות. מה עושים? עוגת גבינה... אז שוב דפדפתי בספר וראיתי עוגה עם תותים. העוגה, ללא אפיה, יצאה פשוט מושלם – שילוב של גבינת מסקרפונה עם תותים לא יכול להיות גרוע. גם פה תמונה מצורפת

חיסרון קטן: שכחתי שאח שלי אלרגי לתותים

יום אחרי שבועות, כמו שמשפחה שלנו אוהבת, עשיתי שוב עוגת גבינה – רק שהפעם החלטתי להכניס את אהבתי האישית – שוקולד!

עוגת גבינה ושוקולד לבן הייתה פשוט תענוג – גם מבחינת אפייה, גם מבחינת הגשה ומראה.

הניסיון האחרון שלי (בינתיים) עם הספר היה להכין את הפחד הגדול ביותר שלי – קאפקייקס. לא יודע למה, אבל החלטתי ללכת על קאפקייקס קפה... אז בוא נתחיל מהיתרונות – יצא טוב, היה טעים. הבאסה שמתוך 12 קאפקייקס יצאו רק 3... ושוב תמונה לרשותכם

בסופו של דבר הספר משרת את המטרה – הוא נוח, קל, ידידותי לרוב. יש בו קטעים קצת מעצבנים ("לקחת כף מעץ"... למה לא לקחת כף רגילה?) אבל בסופו של דבר שווה לחלוטין (גם אם בשביל להציץ בתמונות). אני לא חושב שהספר מתחיל ל"אופה המתחיל", אבל "אופים מתחילים פלוס" ייהנו מהספר ויפיקו ממנו הרבה. בתיאבון

 אפייה נעימה!