הספר מתאר את הטכניקה להרגעה עצמית הידועה בשם: "המדיטציה הטרנסנדנטלית", שידועה מזה אלפי שנים ונפוצה מאוד בעולם כדרך להתמודדות עם מגיפת המתח שפוקדת את העולם המערבי המודרני החל מגיל צעיר.
הספר מציג מידע תיאורטי ועדויות של אנשים מפורסמים בארץ ובעולם במגוון מקצועות,
אנשים שחווים מדיטציה ומעידים שהשיטה מסייעת להם להרגיש יותר שמחה ויצירתיות.
מחבר הספר טוען שכל המחלות הכרוניות הקשות כמו: לחץ דם גבוה, סרטן, דיכאון ועוד משקפות מצב של לחץ נפשי ומתח כרוני, וטכניקת המדיטציה מאפשרת לכל אדם ללא מאמץ וללא תופעות לוואי להפחית ולבטל לחצים נפשיים פנימיים.
מחבר הספר - בוב רוט הוא בן 70, מתרגל ומדריך מדיטציה כ- 50 שנה, וזכה להיות אחד מתלמידיו של מהרישי, שיצר את הטכניקה לתירגול.
ששון גבאי, שחקן התיאטרון המוכשר, מעיד בפתיח של הספר על תרומתה החיובית של המדיטציה לחייו שלו, מאז שהתנסה לראשונה בשיטה בשנת 2010 ועד עצם היום הזה.
המושג: טרנסדנטלי משמעותו: "עמוק" – מיקוד פנימי במטרה להשיג שלווה פנימית, לעבור אל מעבר למחשבות היום יום המעוררות מתח נפשי.
המחבר מגדיר ומתאר את שלושת סוגי המדיטציה הקיימים, כאשר המדיטציה הטרנסנדנטלית מלמדת כיצד לחדור עמוק לתוך תוכנו אל אותה שכבה השרויה ב"ערנות נינוחה". המסר של הספר שכל אחד יכול להגיע לאותו רובד פנימי של שלווה.
הטכניקה מבוססת על תרגול עשרים דקות פעמיים ביום בעיניים עצומות ובישיבה נוחה על כיסא או כל מושב נוח אחר בכל מקום שבו אדם מחליט לתרגל.
בתירגול מגיעים לדממה, ללא מחשבות באמצעות מנטרה: מילה או צליל שהם הכלי המאפשר את תהליך ההירגעות השקטה. למנטרה אין שום משמעות מילולית, והמטרה היחידה שלה היא להגיע לשלווה פנימית ללא מאמץ.
מדריך המדיטציה מספק לכל אדם את המנטרה המתאימה לו, ומלמד אותו איך להשתמש בה נכון וללא מאמץ. מדובר בתהליך הדרכה הנמשך ארבעה ימים רצופים, כשעה וחצי בכל יום, כאשר בהיכרות של המדריך עם המודט הוא מגיע למנטרה המתאימה עבורו.
(בעמוד 118 מוצג סיכום מתומצת המתאר את תהליך הלימוד בארבעה ימים).
ניתן בהמשך להגיע לפגישות "רענון" עם המורה כדי לוודא שהתירגול נעשה בצורה נכונה.
כך ניסח זאת מהרישי: "אם האדם יפתח את מלוא הפוטנציאל שלו, הוא ייהנה באופן מלא מחברויות, ממערכות יחסים ומחיי נישואים" (עמוד 82).
הספר בעיקרו מציג עדויות של המתרגלים מדיטציה המעידים על השיפור בחיים באמצעות המדיטציה.
התחושה האישית שלי היא שלא מספיק לתרגל עם מנטרה כדי להביא אושר, רוגע ובריאות,
ולתרגול המנטרה צריכים להתלוות שינויים באורח החיים החברתי, בתחושות ובתזונה.
בצפייה בסרטונים באינטרנט בנושא המדיטציה המוצעת בספר, כולל מחבר הספר, ראיתי לנגד עיניי אנשים שמדברים ברוגע, ונראים רגועים וכנראה מנהלים חיים נוחים ורגועים יותר מכל המוני בני אדם שחיים במתח תמידי ובלחצים מוגזמים במהלך כל היום.
סיימתי את הספר ושאלתי את עצמי:
האם התרגול המוצע פעמיים ביום יצליח להביא תחושה של רוגע לתושבי הדרום, ילדים ומבוגרים, שחיים יום יום במתח נפשי ובפחד מתמשך ביום ובלילה?
האם התרגול המוצע יכול להביא רוגע לרופא בחדר מיון שחווה לחצים במשמרות ארוכות?
נזכרתי באמירתו של מהאטמה גנדי: "האדם הוא תוצר המחשבות שלו, הוא הופך למה שהוא חושב" – חשיבה חיובית היא בחירה המובילה את האדם לאושר ורוגע.
אני ממליץ בחום על קריאת הספר הזה לכל מי שמעוניין להיחשף לחווית המדיטציה הטרנסנדנטלית, ובעיקר להכיר את השפעתה באמצעות עדויות של אנשים, והספר מומלץ גם לאנשי מערכת הבריאות המופקדים על בריאות הציבור: כל דבר שיכול לתרום בדרך כלשהי לבריאות הציבור יתקבל בברכה ומן הראוי לנסות אותו.