אומרים שסופר ילדים טוב, מצליח להעביר לתוך היצירה שלו חלקים מהילדות שלו עצמו. סופר ילדים טוב חייב לכתוב לילדים בגובה העיניים, לראות את העולם כפי שהם רואים אותו, ולכתוב להם משהו מהעולם שהוא רוצה שיחוו.

לפחות על פי ספרי הילדים בסדרת "אוליביה" איאן פלקונר זוכר בצורה חדה להפליא מה זה להיות ילד, ולי באופן אישי נדמה שהוא אוהב ילדים מאוד, כי אין אפשרות אחרת שתסביר את היכולת המופלאה שלו להעניק לאוליביה את החן הכובש שיש לפעוטות רבים הפועלים באופן תמים וכנה להפליא, גם ברגעים אותם מבוגרים תופסים באופן חביב הרבה פחות.

הורים, או מי שזוכרים את ילדותם שלהם, יודעים כי יש גיל בו הסקרנות של הילדים אינה יודעת גבולות. ילדים חפצים לבלוע את העולם במלואו ונדמה כי אין נושא בעולם שלא מסקרן אותם. אבל יש נושא שמצליח לסקרן אותם יותר מכל: סודות. אם לילד נדמה כי יש מידע אשר אינו נמסר לו, אם הוא מאמין כי יש משהו שאסור לו לדעת, קרוב לוודאי שגילוי המידע ייכנס לראש סדר העדיפויות שלו.

אוליביה היא חזירה פעוטה, אך היא אינה שונה מפעוטות אחרים, אם קראתם את הספרים הקודמים בסדרה (כמונו) קרוב לוודאי שאתם מהנהנים בהסכמה, אבל גם לא וזהו לכם המפגש הראשון עם סדרת ספרי "אוליביה", תגלו ממש בעמודים הראשונים שאוליביה פועלת באותו הגיון צרוף המאפיין פעוטות רבים הרוצים לדעת הכל, לעשות הכל (לבד) וכתוצאה מכך מפרשים את ההמציאות בדרכים יצירתיות המובילות לפעולות מקוריות...

אוליביה שומעת, במקרה, את שמה נאמר במהלך שיחת טלפון של אמה לאחותה. אין ספק שמאורע כזה מצריך ירידה לפרטים דקים, לכן אוליביה עוצרת ומקשיבה לשיחה כולה ומגלה שאמא שלה לא אהבה את העובדה שאוליביה הכינה לעצמה שייק אוכמניות לבד, והכניסה בעצמה למכונת כביסה מלאה בחולצות לבנות, זוג גרביים אדומות. אמא של אוליביה לא מרוצה מזה בכלל, והיא מבהירה את זה לאחותה ואוליביה סקרנית לדעת מה עוד היא אומרת עליה.

לכן, אוליביה מחליטה להפוך למרגלת ומסווה את עצמה במקומות שונים בהם היא יכולה לשמוע מה אמה מספרת עליה. וכך, היא מגיעה באיחור לשיחה בין הוריה ושומעת שאמה מתעתדת לקחת אותה למוסד כלשהו, טיבו של המוסד לא ברור, אך אוליביה אשר מיטיבה בעיני עצמה להסיק מסקנות, מחברת אחת לאחת את שורות התלונות של אמה ומגיעה למסקרנה אחת ברורה...

כמובן שהדברים מסתבכים, וגם כשאוליביה מגלה בסוף מהו אותו מוסד היא מצליחה לייצר סיטואציות משעשעות, שרק פעוטות קטנים, אמיצים ובעלי מוטיביציית על להיות עצמאים יכולים ליצור.

למרות שאנחנו יודעים כי ספרי ילדים מיועדים לילדים, נדמה כי הספר הנוכחי נכתב תוך מחשבה מתמדת על המבוגרים המקריאים אותו לילדים, וכך הוא מצליח לפנות לקוראים הצעירים והמבוגרים כאחד, ולהעניק להם חווית קריאה משעשעת ומעניינת, העשויה בחן מיוחד.

איורי הספר הצבעוניים מוסיפים לחווית הקריאה מימד ויזואלי משעשע. הדמויות השונות עתירות הבעה ומשקפות גם לקוראים הצעירים שאינם שולטים ברזי הקריאה את תחושותיהם של אוליביה וסובביה.

המלצה חמה לילדי הגן הבוגרים, וגם לתלמידי הכיתות הנמוכות בבית הספר שזוכרים לסדרה חסד מן השנים הקודמות. אם טרם התוודעתם לספרים הקודמים בסדרה, אנחנו ממליצים לעשות כן.