זוכרים את הסרט "פורסט-גאמפ"? בזמנו תהיתי למה לא תרגמו את הספר. ניסיתי לקרוא באנגלית, אך הייתה לי בעיה עם הסלנג. סלנג זה כאשר מדברים המילים ומשפטים לא פורמליים.
אז הספר הזה מאד מאד מזכיר אותו. מזכיר זה כאילו דומה, אבל לא בדיוק אותו דבר.
"שמי פֶּרי מ' קרֶנדל ואני לא מפגר. סבתא תמיד אמרה לי שהאות מ' בשם שלי מייצגת מזל... יש לך 2 עיניים טובות, 2 רגליים טובות ואתה הגון.....להיות הגון זה אומר שאתה לא יודע לרמות......הבן-דוד-אח שלי ג'ו ן גם אמר שיש לי מזל.......ג'ון אומר שעורכי דין מוציאים אנשים מצרות. סבתא אומרת שעורכי דין מכניסים אנשים לצרות......אני בן 32 ואני לא מפגר. רק מי שיש לו איי קיו פחות מ 75 הוא מפגר....אני לא מפגר האיי קיו שלי הוא 76....יש לי הרבה מזל... ואני יודע את זה כי זכיתי בשנים עשר מיליון דולר בהגרלת הלוטו של מדינת וושינגטון." (עמודים 9-10) כך מתחיל הספר.
למרות כל מה שקורה, הצער, רמאויות, לעג האנשים זה אחד הספרים מלאי אופטימיות, אמונה ואהבה,חברות, טוב לב שקראתי.
פרי (פר בפי ידידיו) הוא איטי. א קיו 76. רוב משפחתו היא עורכי דין. הוריו זרקו אותו מהבית כאשר הוא נולד. הוא גדל אצל סבתא וסבא. יש לו 2 אחים או 2 בני דודים. הוא בעצמו לא יודע, לכן הוא קורא להם בן-דוד-אח. הוא יודע שלאימו קוראים לואיזה ואין לו מושג היכן אביו.
"להיות איטי פירושו להגיע לאן-שהוא אחרי שמגיעים אליו אנשים זריזים" (עמוד 11)
סבתא שלו טיפלה בו ולימדה אותו בסבלנות גדולה. היא מכינה אותו לחיים.
"לואיז הייתה אשת עורך דין, זה שונה מאימא רגילה. הן לא חייבות להחזיק אצלן ולגדל את כל הילדים שלהן. סבתא אמרה שהיא וסבא היו זקוקים לי, אז לואיז השאילה להם אותי. והם כל כך אהבו אותי, שהחליטו לשמור אותי לתמיד. זה מגניב" (עמוד 115)
כל יום פרי למד מספר מילים מהמילון. כי הכח הוא במילים. יש לי זכרון טוב והוא זוכר מה שהוא לומד. פרי כבר הגיע לאות "עין" במילון. מילון זה ספר שיש בו הרבה מילים, ומסבירים לך מה הפירוש.
"הילדים האחרים פשוט זריזים מדי....אם אתה רוצה לזכור, כתוב הכל במחברת שלך. אתה רואה...אני לא איטית , אני זקנה. אני חייבת לרשום דברים" (עמוד 11)
לכן, כאשר פרי מדבר, הוא מסביר את המילים. ואגב, הוא מנצח את כולם בשבץ-נא (אבל רק עד האות שהוא הגיע אליה)
סבתא מנסה לטעת בו בטחון עצמי. אמונה בעצמו. מלמדת אותו להיות בן אדם.
"מאותגר. זה מצא חן בעיני. כולנו מאותגרים. מאותגר זה אומר שיש לך קשיים שאתה צריך להתגבר עליהם. סבתא קראה על משהו שנקרא ליקויי למידה" (עמוד 117)
"מרטל אומרת שאני מיוחד. מיוחד זה אומר שאתה לא כמו כולם, אבל במובן הטוב. ז לא כמו שונה, שזה אומר שאתה כמן כולם, אבל במובן הרע". (עמוד 215)
פרי עובד בחנות. בעל החנות הוא גרי. לפרי הוא חבר של קית' שעובד גם בחנות. קית' הוא ביטניק מזדקן. שמן, אלכוהוליסט, מעשן הרבה. גר במפרשית שלו. הוא נלחם במלחמת ויטנם וחזר משם פגוע-נפש. קית' הוא חבר של פרי. עובד איתו, מגן עליו. ויש גם את צ'רי. ילדונת עוד לא בת 18. עובדת במינימרקט. מלאה קעקועים ופיססינג. מתיחסת יפה לפרי. פרי מאוהב בה.
החיים של סבתא ופרי שקטים וטובים (סבא כבר נפטר). הם מתקיימים בצניעות ובדוחק ממשכורת של פרי ומביטוח לאומי. האחים שלו (הנכדים האחרים) עשירים, אך לא עוזרים. סבתא מעבירה את הבית על שם פרי, כדי שיהיה בטוח כאשר היא תמות.
וסבתא באמת נפטרת. האחים העורכי דין, לוקחים לפרי את הכוח שלו (יפוי כח) מוכרים את הבית, נותנים לו 500 דולר וזורקים אותו לרחוב. מי שדואג לו, אלו גרי וקית'.
סבתא לימדה את פרי מספר דברים. כמו למשל חצי מהמשכורת לשים בעובר ושב וחצי לחסוך. וגם לקנות לוטו. פרי קונה לוטו וזוכה ב 12 מיליון דולר.
"אני צריך למלא הרבה טפסים כדי שגם הדוד סם יקבל את החלק שמגיע לו. אין לי דוד שקוראים לו סם. אנשים אומרים את זה כשהם מתכוונים למיסים. מיסים זה משהו שאתה צריך לשלם אפילו אם אתה לא רוצה" (עמוד 94)
לאט לאט פרי מתבגר, מקבל ביטחון. הופך להיות איש עסקים. נותן לגרי הרבה רעיונות מוצלחים איך כדאי לנהל את החנות. זה מצליח. הם נכנסים לשותפות ומתרחבים.
אך את מירוץ שדים של הבני-דודים-אחים של פרי ואמא שלו כדי לנסות להשיג את הכסף , אי אפשר לעצור.
דרך עיניו של פרי שמסתכל על העולם בתום לב, נאיביות ואהבה טהורה אנו רואים את הכיעור ותאוות הבצע של בני המשפחה , לעומת החברות וחום הלב של החברים.
אנו רואים את הכח ההרסני של הכסף. והאם באמת צריך כסף כדי להיות מאושר. או אולי מספיק חברים טובים, אהבה, מקום שאוהבים לעבוד בו, להתפרנס ביושר. שמחות קטנות.
בני השמפחה רודפים אותו, לוחצים עליו, מרמים אותו. ואז פרי מגיע למסקנה מה לעשות עם הכסף. מסקנה שתקומם את כולם, אבל בשבילו היא תהיה הפיתרון הטוב ביותר, בשבילו זאת תהיה הדרך אל האושר.
ועוד כמב ציטטות מהספר. לתת טעם טוב .
"אני תמיד יודע בני כמה אנשים לפי השירים שהם אוהבים. למשל גרי וקית' אוהבים את החיפושיות, לכן שניהם יותר מבוגרים ממני. סבתא אוהבת שירים שלא שומעים יותר בשום מקום......של איזה שהוא זמר מת. אם השירים שאצה אוהב הם כולם של זמרים שכבר מתו, סימן שאתה ממש זקן" (עמוד 14)
"זה רק מיץ עגבניות עם וודקה, זה בריא פר......ירקות ודגנים" (עמוד 78)
"אני אוהב לעבוד עם גרי וקית', אבל אני לא יודע אם הם יכריחו אותי להפסיק לעבוד. אולי יש איזה חוק כשאתה זוכה בלוטו אתה חייב לעזוב את העבודה לטובת מישהו שצריך אותה. אני מקווה שלא. " (עמוד 95)
"לא לשכוח זה קשה. אני חייב לעבוד קשה כדי לא לשכוח. לזכור זה אחרת מלא לשכוח. זה ההיפך. לזכור זה כמו סרט קטן שחוזר אליך. זה משהו מיוחד ולא צפוי. כמו שנזכרתי בפעם הראשונה שסבא בא לקחת אותי להפליג. זה כמו סרט קטן. לא לשכוח זה כמו משהו שקשור בעבודה. למשל צריך לא לשכוח שהכביסה במייבש או לא לשכוח לשלם חשבונות. לזכור זב כיף. לא לשכוח זה קשה. הכתיבה עוזרת לי לא לשכוח. " (עמוד 114)
אנשים אוהבים כינויים ותוויות. זה נותן להם תחושת עליונות. עליונות זה כשמישהו חושב שהוא יותר טוב ממך, אבל הוא לא יותר טוב" (עמוד 116)
להעלות זיכרונות , הה! זה אומר לשקר על דברים שקרו לפני הרבה זמן (עמוד 213)
אומנות מופשטת = "מה זה התמונות האלה? אני שואל. התמונות נראות כמו הציורים שלי כשהייתי קטן ולא ידעתי לצבוע בלי לצאת מהקווים. (עמוד 348)
אהבתי מאד את הספר. את רובו קראתי עם חיוך על השפתיים.
ספר אופטימי שעושה טוב על הנשמה.
פטרישיה ווד היא דוקטורנטית באוניברסיטת הוואי, המתמחה בחינוך ובחקר נכויות ושונוּת, משם גם נולד הרעיון לספרה. השראה נוספת אף היא לקוחה מחייה: אביה זכה בלוטו במדינת וושינגטון. ווד מתגוררת בהוואי, עם בעלה, על מפרשית.
ממליצה בחום מאד
