|
|
|
וייט ריבר בוערת |
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 1644 |
|
|
יום השנה להריגתו של נהג שחור בידי שוטר לבן מתקרב, והאווירה בעיירה וייט ריבר שבצפון מדינת ניו יורק מתחממת. כאשר שוטר נורה למוות בידי צלף אלמוני, הקיטוב הבין–גזעי בעיר מתעצם. רגע לפני שהעניינים יוצאים משליטה, הבלש המעוטר דייב גרני מתבקש לנהל חקירה עצמאית של התקרית, לפענח את הרצח ולנטרל את חבית חומר הנפץ.
אבל גובה הלהבות רק עולה, עם סדרת מעשי רצח שנראים כרצף של מעשי תגמול. כאשר גרני מתחיל לבחון את הפרטים ומגלה שהראיות מזירות הרצח לא מתאימות לגירסה הרשמית, הוא מפוטר בפתאומיות. הוא לא מרפה מהחקירה - על אף התנגדות המשטרה המקומית ומלכודות שמציבים לו פנאטים, גזענים ופסיכופתים - ומגלה שבווייט ריבר דבר אינו כמו שהוא נראה: המציאות מצמררת הרבה יותר.
וייט ריבר בוערת, ספרו הפרובוקטיבי והאקטואלי ביותר עד כה של ג'ון וֶרדוֹן, מציב מראה מול פניה של ארצות הברית העכשווית, ועושה זאת תוך יצירת מתח בלתי פוסק.
ג‘ון וֶרדוֹן הוא אחד מסופרי המתח המצליחים בעולם. ספריו תורגמו לשפות רבות והיו לרבי–מכר בישראל ובעולם.
זהו הספר השישי בסדרת הבלש דייב גרני. קדמו לו ‘חשוב על מספר', ‘עצמי עיניים חזק', ‘תנו לשד לישון', ‘פיטר פן חייב למות' ו'אגם הזאבים'.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
וייט ריבר בוערת - ג'ון ורדון
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 27/01/2019
אני רגילה לקרוא ספרי מתח שמככבים בהם חוקרים מחוספסים וזועפים יותר. דייב גרני, הבלש הגיבור, רואה לא רק את האפל. יש לו את היכולת, תרתי משמע, "להריח את השושנים."
להלן: "שני שבילים הוליכו מהאסם אל הבית. הישיר יותר, ששימש אותם כדרך גישה אל הבית, חתך דרך... המשך הביקורת
אני רגילה לקרוא ספרי מתח שמככבים בהם חוקרים מחוספסים וזועפים יותר. דייב גרני, הבלש הגיבור, רואה לא רק את האפל. יש לו את היכולת, תרתי משמע, "להריח את השושנים."
להלן: "שני שבילים הוליכו מהאסם אל הבית. הישיר יותר, ששימש אותם כדרך גישה אל הבית, חתך דרך השדה... גרני בחר בדרך השנייה. הוא שם לב למראות היער, לצליליו, לריחותיו - לרשרושים ולציוצים, למתיקות באוויר, לפרחים הכחולים הזעירים בתוך שפעת השרכים ."
אין ספק שהכשרון לבחון את הסביבה, באשר היא, מסייע לו לפתור תעלומות.
החידה שנפרשת לפניו סבוכה. ברקע כאוס. אזרחים שחורים מוחים באלימות על הוצאתו להורג של לקסטון ג'ונס על ידי שוטרים לבנים. במהלך ההפגנות, שנמשכות ימים ארוכים, שני שוטרים לבנים ממשטרת וויט ריבר נהרגים גם הם. תחילה החשודים העיקריים ברצח הם פעילים בארגון "הברית להגנת השחורים. (הבל"ה)"
לאחר זמן מה, גופותיהם העירומים של שני גברים הפעילים בארגון הבל"ה נמצאים תלויים על מתקן בגן שעשועים. עשו בהם לינץ' מזעזע. זה הוביל אותי לבית הראשון מתוך השיר המפורסם של הזמרת בילי הולידיי "פירות מוזרים":
"עצים דרומיים נושאים פירות מוזרים,
דם על העלים ודם בשורשים,
גופות שחורות מתנדנדות ברוח הדרומית.
פירות מוזרים תלויים על עצי הצפצפה."
גופות חדשות מתגלות אחת אחר השנייה, בדומה לשרשרת קוביות דומינו הן נופלות. יש לא מעט חשודים ולעלילה יש הרבה תפניות (אחת יותר מדי, לדעתי). דייב גרני צריך לעשות סדר בבלגן.
ספר פרוזה אבל מציאותי כל כך. הרבה השתנה מאז ימי העבדות ומאומה לא השתנה. השנאה ששוררת בין שחורים ולבנים חושפת את פניה המכוערות של הגזענות. וויט ריבר ובלאק ריבר בערו, בוערות ויבערו. אדם לאדם זאב.
השריפה בוויט ריבר הובילה אותי אחורה בזמן לבעירה אחרת, לסרט "מיסיסיפי בוערת." הסרט מבוסס על מקרה אמיתי של שני נערים יהודים מניו יורק שמצטרפים לנער שחור ממיסיסיפי במטרה לשכנע תושבים שחורים לממש את זכויותיהם ולהצביע בבחירות. שלושתם נעלמים כלא היו. למעשה נרצחים. נכנס האף בי איי לתמונה ומתגלה תמונה מכוערת. השריף, סגן השריף, ראש העיר ואחרים, כולם לבנים גזעניים. להם יש יד בדבר.
גם בוויט ריבר יש משטרה שבראשה עומד מפקד משטרה מושחת, יד ימינו גם כן. השריף ומנהל הכלא גם הם מנצלים את כוחם לרעה. כולם גזעניים במידה כזאת או אחרת.
אין שחור ולבן ואין חף מפשע במובן שלא רק בדרום ארה"ב התעללו בשחורים. תושביה כהי העור של וייט ריבר מתעבים את פסלו של אחד קולונל וילארד. דייב גרני חוקר ומוצא מאמר ש"דן בחוקים הפדרליים שהתייחסו למעמדם של עבדים נמלטים ונתנו אישור חוקי בצפון לתפוס עבדים שברחו מבעליהם בדרום. בין הדוגמאות שניתנו לנוהג הזה היה 'מתקן מעצר שהקימה משפחת הסוחרים וילארד מצפון מדינת ניו יורק ב1830, כדי לשכן בו עבדים בורחים בעת המו"מ על דמי השבתם לבעליהם הדרומיים."
בהתחלה סגנון הכתיבה הרגיש לי "איטי כמו מולאסה". התאמתי את עצמי לקצב והמילים הכתובות משכו אותי אליהן. העמוד האחרון של היצירה מוקדש לתודות. אחת מהן מעניק גון וֶרדון "לדן סמטאנקה, העורך המצוין שלי, שחושיו המחודדים למבנה דרמטי, לאופי ולקצביות - לצד כישרון לגיזום - שיפרו, הידקו וחיזקו את הסיפורים שלי." זה גרם לי לחייך. 528 דפים יש בספר. נהניתי לקרוא, לא השתעממתי אבל לקראת הסוף הרגשתי שאפשר היה ל"גזום" קצת יותר. כאמור, העלילה מסתבכת מדי ו"המיעשהאתזה" לא הפיל אותי. למרות הכל, זהו ספר טוב מאוד בגלל סגנון הכתיבה ובגלל הסגנון האישי של דייב גרני. אדם מוּסָרי עם עקרונות, דמות אמיתית ולא מלוטשת. יש לו שלדים בארון והוא סובל מחרדות, שואל, מתלבט, מתייעץ, לא "עף" על עצמו. אוהב את אשתו מדלן אבל גם מתחכך איתה מפעם לפעם. הסופר מפיח בדייב וביתר הדמויות רוח חיים.
כל מארחת קורנת מאושר כאשר אורחיה מבקשים "עוד." עוד טעימה מהפשטידה, עוד נתח מהבשר, עוד פרוסה מהעוגה. זאת המחמאה הכי כנה. גם אני רוצה עוד מפרי עטו של גון וֶרדון ולמזלי יש. חמישה ספרים שקדמו ל"וייט ריבר בוערת" וגם אלה שאני בטוחה יכתוב בעתיד.
תאריך הכנסה לאתר 25/01/2019
מותחן משובח
הרקע של הספר הוא המתח הגזעי בין שחורים ללבנים במדינת ניו יורק.
בתחילת הספר נרצח שוטר לבן ע"י צלף ועורר הפגנות שחורים שמחו על כך שרצח של אדם שחור לא טופל כראוי ע"י שלטונות החוק.
המתח בין הגזעים גבוה מאד... המשך הביקורת
מותחן משובח
הרקע של הספר הוא המתח הגזעי בין שחורים ללבנים במדינת ניו יורק.
בתחילת הספר נרצח שוטר לבן ע"י צלף ועורר הפגנות שחורים שמחו על כך שרצח של אדם שחור לא טופל כראוי ע"י שלטונות החוק.
המתח בין הגזעים גבוה מאד והתחושה היא שעומדים בפני התפרצות אלימות.
דייב גארני, בלש מצטיין בגמלאות, מתבקש להצטרף לצוות החקירה המנסה לאתר את הצלף היורה.
הצוות כולל מספר אנשים, חלקם בעלי גישה נוקשה המאמינים שהרוצח הוא שחור עור ולא מוכנים לקבל את האפשרות שאולי האשם הוא
מישהו אחר.
בהדרגה אנו נחשפים לעוד רציחות: בפארק מתגלות גופותיהם של שני שחורי עור שפעלו להרגעת הרוחות. נראה שעונו קשות לפני שנרצחו.
שוטר נוסף נורה והצוות החוקר אוסף עדויות שמהן הוא הוא מסיק שהחשודים המקוריים הם אכן האחראים לרציחות.
דייב גארני הבלש המצטיין שבניגוד לחברי הצוות האחרים מסרב לקבל את מסקנתם, מחפש בעצמו תשובות לשאלות שלאחרים אינן נראות
חשובות. הסופר "מנצל" את אופיו של גארני כדי להסיח את דעתו של הקורא ולשמור על מתח עד העמודים האחרונים של הספר.
גארני אימץ לעצמו מספר אמירות שלפיהן הוא חי.
"יש רק רגע נכון אחד לעשות את הדבר הנכון – הרגע" (עמ' 88)
"רתיעה מול פגיעה בזולת היא תמצית האמפתיה, ואמפתיה היא תמצית האנושיות" (עמ'97).
הקורא מקבל מהספר תמונה של ארצות הברית שבה העוינות בן שחורים ולבנים ממש מעוורת את עיני האנשים וגורמת להם לנהוג בצורה פושעת,
המשטרה מתוארת כמושחתת ואיש אינו יכול להאמין למשנהו. הספר גם נותן תמונה של קבעון מחשבתי שגורם לאנשים לוותר על חיפוש מעמיק
ובנוסף, גם מפנה זרקור לשחיתות המשרתת אנשים שרוצים להתקדם במישור הפוליטי.
אהבתי משפט שנאמר בספר ומשקף את המציאות בימינו: "האירוניה המדהימה היא שדווקא השפע העצום של מידע נגיש באינטרנט מוביל לאי רלוונטיות
של עובדות ממשיות" (עמ' 269).
ספר מרתק.
תאריך הכנסה לאתר 15/01/2019
הסופר מביא לקוראים את הספר השישי בסידרת המותחנים של הבלש דייב גרני, והספר נקרא בפני עצמו, מותח מעניין ומהנה.
אז מי הוא הבלש דייב גרני המפורסם?
גרני בן 47, פנסיונר של המשטרה. בעת שרותו שימש כבלש והיה מצטיין בעבודתו.
... המשך הביקורת
הסופר מביא לקוראים את הספר השישי בסידרת המותחנים של הבלש דייב גרני, והספר נקרא בפני עצמו, מותח מעניין ומהנה.
אז מי הוא הבלש דייב גרני המפורסם?
גרני בן 47, פנסיונר של המשטרה. בעת שרותו שימש כבלש והיה מצטיין בעבודתו.
היו לו השגים רבים בפתרון מקרי רצח ודעתו הייתה נחשבת ומקובלת.
הוא חיי עם אשתו מדלן בחווה מבודדת מוקפת בנוף פראי בהרים של מדינת ניו יורק.
יום בהיר אחד, פרקליט המחוז שרידן קליין, הפריע את מנוחתו, והייתה לו סיבה טובה לעשות את זה.
היה זה יום השנה להריגתו של אדם שחור בידי שוטר לבן, והעיירה היתה כמרקחה.
התושבים השחורים הפגינו והאשימו את שלטון החוק באצבע קלה על ההדק.
שוטר לבן נורה ונהרג במהלך ההפגנה ומיד נטען שזוהי פעולת תגמול.
כדי ל"הנמיך את גובה הלהבות", ולמנוע מ"האש" להתפשט, גרני נקרא ל"דגל".
הוא מצטרף לצוות החקירה, הופך כל אבן ויורד לפרטים הקטנים על מנת לפצח את התעלומה, מי אשם? ומי חף מפשע?
משהו לא מסתדר לגרני באופן בה מתנהלת עבודת החקירה של השוטרים, והוא אפילו מתנגד לה.
וזמן קצר לאחר שהוא התחיל לחקור גרני מפוטר.
אבל מה חדש פה? זאת לא הפעם הראשונה שגרני מורד מחקירה.
וכמו בספרים הקודמים הוא ממשיך לחקור מהצד ונשאר בקשר עם איש מפתח מתוך המשטרה שמספק לו פרטים.
ככל שהתקדמתי בקריאה, חשבתי שעליתי על זהות הרוצח, אבל מה? התבדתי, וזה מה שיפה פה, שהספר לא כתוב בצורה שבלונית, והעלילה עוברת תהפוכות וטורפת את הקלפים.
הכתיבה זורמת וקולחת והמתח נבנה ונשמר עד הסוף, מה שמצליח להחזיק את הקוראים על אש קטנה.
ממליץ בחום
תאריך הכנסה לאתר 01/01/2019
" אני יודע שפילוג פוליטי הוא לא דבר חדש באמריקה. היו לנו כאן חילוקי דעות חריפים בהרבה סוגיות. אבל מצב הקיטוב הנוכחי הוא חמור מכל דבר שראיתי בחיי. האירוניה המדהימה היא שדווקא השפע העצום של מידע נגיש באינטרנט מוביל לאי רלוונטיות של עובדות ממשיות. יותר תקשורת הובילה ליותר בידוד. השיח הפוליטי הוא... המשך הביקורת
" אני יודע שפילוג פוליטי הוא לא דבר חדש באמריקה. היו לנו כאן חילוקי דעות חריפים בהרבה סוגיות. אבל מצב הקיטוב הנוכחי הוא חמור מכל דבר שראיתי בחיי. האירוניה המדהימה היא שדווקא השפע העצום של מידע נגיש באינטרנט מוביל לאי רלוונטיות של עובדות ממשיות. יותר תקשורת הובילה ליותר בידוד. השיח הפוליטי הוא לא יותר מצעקות, שקרים ואיומים. נאמנויות פוליטיות נקבעות על פי מי ששונאים ולא על פי מי שאוהבים וכדי להצדיק את כל המררה הנבערת הזאת ממציאים עובדות חסרות שחר. ככל שהאמונה מטורפת יותר , ככה מאמינים בה חזק יותר. המרכז הפוליטי , המרכז הרציונאלי נדחק הצידה כמעט עד הכחדה. ומערכת המשפט , מערכת הצדק...."
מדובר בארצות הברית אבל זה לא מזכיר לכם את ארצנו הקטנטונת בזמן האחרון?נחזור לענייננו.
וייט ריבר שבצפון מדינת ניו יורק נמצאת באווירת שנאה כשיום השנה להריגתו של נהג שחור בידי שוטר לבן מתקרב . כאשר שוטר לבן נורה למוות ע"י צלף אלמוני היא על סף התפוצצות. מעניין השם שג'ון ורדון בחר לעיירה שלו. וייט זה לבן. השחורים סובלים בעיירה זו מהתנכלויות ורגע לפני שהעניינים יוצאים משליטה נקרא דייב גרני לעזור.
זה הספר השישי בסדרה של ג'ון ורדון על הבלש המהולל דייב גרני שיצא לגמלאות. המתכונת הקבועה בספרים היא שילוב גרני בחקירה קשה. אשתו של גרני דוחקת בו הפעם בניגוד לתמיד ,לקבל את התפקיד משום האמפתיה שהיא חשה בנוגע לחיסול איש משטרה ישר וטוב . כל השנים חשה שבעלה גם הוא בסכנה.
גרני מצטרף לצוות החקירה אך מהר מאוד הוא מוצא סדקים בגרסה הרשמית של המשטרה על מציאת האשמים שהם כמובן שחורים. מבחינת הראיות וגם ההיגיון , יש הרבה אי התאמות והחלטות פזיזות של המשטרה בראשות מפקד המשטרה הפוליטיקאי הכוחני השונא שחורים. כשגרני מעלה את הספקות הוא מפוטר.
אך לא איש כמוהו יוותר. הוא מתחיל בחקירה עצמאית. מדוע נהרגים דווקא שני שוטרים לבנים שאוהדים את השחורים ומואשמים בו שחורים וכיצד כל העדויות תפורות על פי מתכון רצוי למשטרה?
רצף מעשי הרצח עולה וכך החשודים של גרני .
אהבתי את כל ספריו של ג'ון ורדון בעלי נוסחת הפתיחה קבועה. מה ששונה בספר זה לעומת קודמיו היא ביקורת האג'נדה הפוליטית גזענית. באף ספר אין ביקורת כה קשה על התקשורת, הפוליטיקה, הגזענות , השחיתות, השנאה וירידת הערכים. והיות והספר חדש, נראה לי שמדובר בכהונת טראמפ העכשווית.
הספר מצוין אך בכל זאת הפריעו לי שני דברים. אחד- ריבוי הדמויות הכביד על זיכרוני . שניים- לוקח הרבה יותר זמן להיכנס לעובי הקורה.
אהבתי מאוד את דמותו של גרני שקבלת הפתרון הקל אינה התחום שלו. התאים האפורים עובדים וחופרים לעומק. אינם מסתפקים במה שנראה על פני השטח. גרני החוקר הממולח, השנון, העיקש מגיע בסוף לאמת ודרכו זו מרתקת.
מומלץ ביותר.קראתי ספר זה דרך אפליקציית עברית e-vrit .
תאריך הכנסה לאתר 01/01/2019
ברומן המתח החברתי הזה ג'ון ורדון מציב מראה מול פניה של ארצות הברית העכשווית, ומציג את מלחמות השחורים והלבנים בארה"ב.
הספר עצוב מאוד ומספק חומר למחשבה על עתידה של החברה האמריקאית, שסגירת מפעלי תעשייה וחיסול משקים חקלאיים הביאה לאבטלה ולאלימות גוברת ברחובות – המשך האסון המוסרי של העבדות, כפי... המשך הביקורת
ברומן המתח החברתי הזה ג'ון ורדון מציב מראה מול פניה של ארצות הברית העכשווית, ומציג את מלחמות השחורים והלבנים בארה"ב.
הספר עצוב מאוד ומספק חומר למחשבה על עתידה של החברה האמריקאית, שסגירת מפעלי תעשייה וחיסול משקים חקלאיים הביאה לאבטלה ולאלימות גוברת ברחובות – המשך האסון המוסרי של העבדות, כפי שמגדיר המחבר.
בית הכלא מוזכר כמקום התעסוקה העיקרי באזור.
דייב גרני, חוקר משטרה מצטיין בגימלאות, מתבקש על ידי שרידן קליין, פרקליט המחוז, לסייע לדל בקרט וצוותו במשטרת וייט ריבר שמצפון לניו יורק לסייע בחשיפת הרוצח של שוטר לבן בשם ג'ון סטיל שנורה ברחוב בעקבות רצח של אדם שחור בשם לקסטון ג'ונס.
"אתמול בערב שוטר נורה למוות בוויט ריבר, כשהוא ניסה למנוע מהבלגן הבין גזעי לצאת לגמרי משליטה" (עמוד 16).
העלילה מתרחשת על רקע מאבק ארגון השחורים (בל"ה = ברית להגנת השחורים) במשטרה, שלטענתם מתנכלת לשחורים בשל שנאה גזעית. הם מצידם תובעים צדק,
ויש להם גם תומכים לבנים. "שמאלנים פסיכים, צריך לבדוק מה דפוק להם בראש" (עמוד 100), וזאת על פי עדות השריף של העיר.
ברקע גרני ואשתו מדלן מבלים במסיבת פאר של החברה הגבוהה בבית עם עיצוב פוסט-מודרניסטי, על פי הגדרת המארחת. בעל הדירה, מארווין גלטר, מתואר על ידי אשתו כ"גאון פיננסי. מאוד רציני. הבן אדם מחרבן כסף" (עמוד 37). בעיני גרני מארווין הוא
"גזעני קטן וממורמר" (עמוד 47) המתגורר בבית מודרני ונשלט על ידי טכנולוגיה מתקדמת. "כל הבית הזה מדבר או נשלט מהטלפון. כאילו הכל חי. אורגני" (עמוד 38).
לגבי כל דמות בספר מצויין דגם הרכב ששייך לה, כסמל סטטוס חשוב בחברה האמריקאית.
הספר מתאר ברקע של שערוריית שחיתות, קשר הון-שלטון, שוחד מכנופייה שהבריחה הרואין ממקסיקו לבעלי משרות גבוהות בעיר.
במשך עשרות רבות של עמודים גרני מנסה לברר מידע על המתרחש בעיר, לפני שהוא מחליט להצטרף לחקירת הרצח של השוטר, ובין היתר הוא נחשף למידע שמציגה לו אשת השוטר המעיד על איום ברצח על ג'ון בטלפון הסלולרי שלו, וזאת לפני העימותים עם השחורים במהומות שהיו ברחוב... אשתו של השוטר חושדת ולא סומכת על המשטרה המקומית – צלף ירה בבעלה מרחוק ופגע בראשו. האם רוצחו של השוטר הוא מהמשטרה?
בהמשך נמצאו מתים שני מנהיגי תנועת השחורים, וירג'יל טוקר ומרסל ג'ורדן, החשודים העיקריים ברצח השוטר הלבן. "ערומים וקשורים למתקן טיפוס במגרש המשחקים בפארק וילארד, ונראה שהם הוכו למוות" (עמוד 113).
הפרשייה מסתבכת כאשר החשד למבצעי הרצח עובר אל אנשים בכירים, וגרני מקבל החלטה לפענח את הרצח הזה בתמיכה מצד אשתו. "מחובתו לפתור את רצח בעלה של קים סטיל, פשוט מאוד" (עמוד 138).
ככל שהחקירה מסתבכת ומסתעפת, מתגברת האלימות ומתבצעים מעשי רצח נוספים, מתגלות ראיות מפתיעות, ושנאה אובססיבית מובילה לטבח נוראי... "זירת פשע גדולה, שימוש בחומרי נפץ, הרבה נפגעים".
גרני שרד כדי לאתר לקראת סוף הספר את הרוצח ולפצח את מעגל הרציחות.
הספר מומלץ לאוהבי ספרי מתח, ובעיקר לאלו שאוהבים מתח גבוה עם הרבה דם.
תאריך הכנסה לאתר 23/12/2018
דייב גרני, בלש בגמלאות בעל רקורד מרשים, מתגורר עם אשתו מדלן בחווה מבודדת ופסטורלית ונהנה מחיים שקטים ושגרתיים, ניגוד מוחלט לצורת החיים שניהל לפני שיצא לגמלאות. בימיו כבלש, הוא הגיע להישגים רבים וזכה לשבחים על פיענוח של מקרים קשים וסבוכים.
השקט שבשגרת חייו מופר כשגרני מקבל שיחת טלפון... המשך הביקורת
דייב גרני, בלש בגמלאות בעל רקורד מרשים, מתגורר עם אשתו מדלן בחווה מבודדת ופסטורלית ונהנה מחיים שקטים ושגרתיים, ניגוד מוחלט לצורת החיים שניהל לפני שיצא לגמלאות. בימיו כבלש, הוא הגיע להישגים רבים וזכה לשבחים על פיענוח של מקרים קשים וסבוכים.
השקט שבשגרת חייו מופר כשגרני מקבל שיחת טלפון משרידן קליין, פרקליט המחוז שפנה לגרני בבקשה להגיע לעיירת וייט ריבר ולהצטרף כחוקר עצמאי לצוות החקירה על מנת לפענח מקרה של רצח של שוטר לבן שנורה ע”י אלמוני במהלך הפגנה של הברית להגנת השחורים.
מותו של השוטר הלבן נחשדה כפעולת תגמול בעקבות מותו של אזרח כהה עור שנורה ע”י שוטר לבן שנה קודם לכן, מאחר והירי בוצע בדיוק ביום השנה למות אותו אזרח.
גרני התלבט אם לקחת חלק בחקירת המקרה או לשמור מרחק מהמצב הנפיץ שנוצר בעיירת וייט ריבר שבה העימותים בין התושבים כהי העור והתושבים הלבנים רק הולכים ומתעצמים והופכים את העיירה לאזור נפיץ ומסוכן.
המצב רק החמיר כשמעשי רצח נוספים מתגלים בוייט ריבר בזה אחר זה וגרני הגיע למסקנה כי אינו יכול להעלים עין מהמצב בעיירה. הוא מצטרף לצוות החקירה ומנסה לחקות אחר צעדיו של הרוצח ולוקח את הקוראים יחד עמו לעבר החקירות וניסיונות פיענוח מעשי הזוועה שמתרחשים בוייט ריבר.
חושיו החדים של גרני מביאים אותו למסקנות שונות מהמסקנות שאליהן הגיעו יתר המשתתפים בצוות החקירה, מה שיצר חילוקי דעות בינו לבין אנשים בתפקידים רמי דרג במשטרת וייט ריבר.
האם חושיו של גרני אכן חדים כשהיו בעבר והם מובילים אותו לעבר האמת? או שמא, דעת הרוב בצוות החקירה היא הנכונה? מי הוא באמת הרוצח האכזרי שהטיל טרור על עיירת וייט ריבר?
זאת ועוד תגלו בספר המתח המרתק “וייט ריבר בוערת”!
כשתתחילו לקרוא את הספר, יהיה לכם קשה להפסיק, ותרגישו ממש בוער לגלות את זהותו של הרוצח. יש כל כך הרבה חשודים, ראיות ורמזים שמביאים ליותר מאדם אחד.
לשמחתי, לא הצלחתי לנחש מהי זהותו של הרוצח, מה שהוסיף רבות לחוויית הקריאה ולהנאתי מהספר. גם כשכבר הייתי קרובה לסוף הספר, ממש לקראת העמודים האחרונים, עדיין חלק מהאפשרויות היו פתוחות. אמנם עלה בי חשד מידי פעם, אבל תוך כדי קריאה שללתי את החשד, אבל אז שוב נדלקה אצלי נורה אדומה ושוב שיניתי את דעתי. וככה היה לאורך כל הספר, הרוצח הצליח להתל בי עד לרגע חשיפתו.
זהו הספר השישי בסדרת הבלש דייב גרני. את הספרים הקודמים בסדרה לא קראתי, אבל זה לא פגע בחוויית הקריאה מאחר ומדובר בעלילה בפני עצמה ולא בספר המשך ישיר של הספר הקודם. אז, גם אם לא קראתם את הספרים הקודמים של ג’ון ורדון, עדיין מומלץ לכם לקחת בחשבון את “וייט ריבר הבוערת”.
תאריך הכנסה לאתר 20/12/2018
מהחשיפה לספרי מתח למדתי להבחין בין ספר מתח טוב לספר פחות טוב, והספר המונח לפני בהחלט מסווג בקטגורית ספר מתח טוב. לדעת שהוא הששי בסדרת הבלש דייב גרני עושה טוב לקורא. טרם קראתי את הספרים הקודמים בסדרה אך הדבר לא הפריע לקרוא את הספר הזה בפני עצמו ולהנות ממנו.
דייב גרני בן... המשך הביקורת
מהחשיפה לספרי מתח למדתי להבחין בין ספר מתח טוב לספר פחות טוב, והספר המונח לפני בהחלט מסווג בקטגורית ספר מתח טוב. לדעת שהוא הששי בסדרת הבלש דייב גרני עושה טוב לקורא. טרם קראתי את הספרים הקודמים בסדרה אך הדבר לא הפריע לקרוא את הספר הזה בפני עצמו ולהנות ממנו.
דייב גרני בן 47 יצא לגמלאות מהשירות במשטרה, הוא בחר לגור עם אשתו מדלן בחווה מבודדת מוקפת בנוף טבע יפה בהרים שבמדינת ניו יורק.
אשתו מדלן מתכוננת לטיול הבוקר שלה, לפני היציאה מספרת לבעלה שפרקליט המחוז, שרידן קליין התקשר וישוב ויתקשר בשעות הערב.
דייב נכנס הביתה ומתעדכן בנעשה באינטרנט, לפתע זוכה לביקור, פרקליט המחוז בכבודו ובעצמו.
הרקע לביקור הוא המהומות המתרחשות בוייט ריבר על רקע ההפליה הבין גזעית. יום השנה להריגתו של אדם שחור בידי שוטר לבן, התושבים השחורים מפגינים ומאשימים את המשטרה והעומד בראשה בהפליה ויד קלה על ההדק.
במהלך ההפגנה נורה ונהרג שוטר לבן ע"י צלף והאצבע המאשימה היא כלפי העומד בראש ההפגנה של ארגון להגנת שחורים הידוע בקיצוניותו.
מפקד המשטרה אינו חוקר קווים נוספים אלא מספיק לו להושיט אצבע מאשימה נגד הארגון והעומד בראשו.
העניינים מתחממים ופרקליט המחוז פוחד שהדברים יצאו מכלל שליטה ואינו סומך על המשטרה המקומית על כן פונה אל דייב לעזרה כדי להנמיך את הלהבות.
משום מה דייב מרגיש שהפרקליט לא מספר לו את כל העודות ומבקש שהות להענות לבקשה.
יש לציין שבמקרים קודמים, מדלן, אשתו של דייב התנגדה להשתתפותו בחקירות בשל הסיכון על חייו ונעתרה בקושי רב להשתתפותו בהן, כאן היא זאת שמעודדת אותו לקבל על עצמו את החקירה.
דייב מבין במהרה שלא מדובר ברצח יחיד אלא בשורה של רציחות נוספות, הוא מתנגד לדרך החקירה דבר המביא במהרה לפיטוריו. כבר קראנו בספרי מתח נוספים על חוקר שמפוטר במהלך החקירה אך ממשיך לשמור על קשר עם אחד מהשוטרים בצוות, כך גם כאן הדבר.
הקורא מנסה להתחקות אחר המהלכים ולנסות לפתור את התעלומה, מי הוא הרוצח? גם דייב חושב שמצא את הפתרון אך מתברר שלא כך הדבר, ההפתעות מגיחות אחת אחר השנייה וישנו רגע שזהו שהכל פתור ומובן אז לא! חכו ותקראו.
ספר מתח מעולה, כתוב היטב, המתח עולה ומתגבר מראשיתו ועד לסופו.
נהניתי לקרוא ואני ממליצה מאד במיוחד לאוהבי ספרי מתח מעולים.
סוניה קטלן
דצמבר 2018
תאריך הכנסה לאתר 19/12/2018
"... אני לא רוצה שתיתן לשיגעון שלך לכל מיני קצוות קטנטנים לעוות את המחשבה שלך וליצור בעיות עם משטרת וייט ריבר..." (עמ' 205-206).
במהלך קריאת הספר, נזכרתי בסדרה ישנה שמאוד אהבתי לראות.
... המשך הביקורת
"... אני לא רוצה שתיתן לשיגעון שלך לכל מיני קצוות קטנטנים לעוות את המחשבה שלך וליצור בעיות עם משטרת וייט ריבר..." (עמ' 205-206).
במהלך קריאת הספר, נזכרתי בסדרה ישנה שמאוד אהבתי לראות.
הסדרה "קולומבו". המפקח קולומבו, שדמותו מגולמת על ידי פיטר פאלק. מפצח את החקירות שלו בדרך ייחודית, וכמובן שהיה לו גם את המשפט המפורסם – "רק עוד דבר אחד".
דייב גרני אכן הזכיר לי את קולומבו.
דייב גרני, בלש מצטיין ופנסיונר, באמתחותו היו לו הרבה הרשעות ברציחות, והוא נודע כבלש על.
דייב גר עם אשתו, מדלן בבית חווה מבודד בהרים בניו יורק.
דייב הוא אדם סקרן, אוהב לדעת את כל הפרטים הקטנים על מנת לראות את התמונה הגדולה, ורק אז הוא יידע איך לפעול ומי אשם ומי חף מפשע.
וייט ריבר בוערת, רצח של שוטר לבן במהלך הפגנה של הברית להגנת השחורים. יש חלק הטוענים שזה פעולת תגמול.
הפרקליט המחוזי שרידן קליין, מגיע לביתו של גרני במטרה לשכנע אותו להצטרף לחקירה ולהביא למעצר. המצב בוייט ריבר לא טוב, כמו פתיל של דינמיט שניצת ונמצא על סף פיצוץ.
גרני חוקר, גם אחרי שנודע לו משרידן מה קרה, דייב פותח את המחשב ומחליט לבדוק ברחבי האינטרנט מה קרה, תוך שהוא בורר בין הראיות, העדויות או אפילו הסרטונים שהועלו.
שרידן אומר לגרני שהוא מספח אותו לצוות החוקרים שלו במטרה לחקור ולמצוא מי רצח את השוטר.
גרני שמסופח לצוות החקירה, בודק מתחת לכל אבן, ושואל אפילו את השאלות הקטנות את המשטרה, כי יש משהו שלא מסתדר לו במהלך החקירה שהשוטרים עושים, ובמיוחד לגבי מעשיו של דל בקרט, מפקד המשטרה, כאילו הם הולכים אחרי כיוון אחד, ודבריו של גרני בכלל לא נוגעים אליהם. אפילו פרקליט המחוז מביט בו בספק, אבל דייב ממשיך בחקירה.
3 ימים אחרי, קליין מוריד אותו מהחקירה.
דייב ממשיך לחקור, לנסות לפתור את כל הקצוות שנשארו פתוחים.
חשבתי שאני יודעת מי הוא הרוצח, למרות שפסלתי על הדרך כמה חשודים, אבל אני אוהבת שיש הפתעות, וזה מה שטוב בספר מתח.
זהו הספר הראשון שאני קוראת של ג'ון ורדון, למרות שאני בטוחה שיש לי על המדף כמה מהספרים, רק צריכה למצוא איפה הם במדף.
ממליצה מאוד.
"הוא חי בשלום עם המוניטין של הישגיו במשטרת ניו יורק, כי לפעמים היה לו ערך מעשי והוא פתח לפניו דלתות. אבל הוא גם הביך אותו." (עמ' 36).
תאריך הכנסה לאתר 19/12/2018
וייט ריבר בוערת ודייב גרני נקרא לכבות את הלהבות תרתי משמע. קראתי ספר אחד בכיכובו של הבלש דייב גרני ואהבתי, כך שידעתי שצפויה לי חווית קריאה מענגת ולא טעיתי! אהבתי את הספר ואני כעת מתכננת לקרוא את שאר ספרי הסדרה.
זהו ספר שישי בסדרה ונושאו הפעם אקטואלי יותר מתמיד. דייב גרני הינו בלש מהולל... המשך הביקורת
וייט ריבר בוערת ודייב גרני נקרא לכבות את הלהבות תרתי משמע. קראתי ספר אחד בכיכובו של הבלש דייב גרני ואהבתי, כך שידעתי שצפויה לי חווית קריאה מענגת ולא טעיתי! אהבתי את הספר ואני כעת מתכננת לקרוא את שאר ספרי הסדרה.
זהו ספר שישי בסדרה ונושאו הפעם אקטואלי יותר מתמיד. דייב גרני הינו בלש מהולל במשטרת ניו יורק שפרש בגיל 47 מהשירות בלחץ אשתו ועבר להתגורר עם אשתו מדלן בבית חווה מבודד בהרים שבמדינת ניו יורק. אולי אפשר להוציא את הבלש לפנסיה, אך אי אפשר להוציא ממנו את הצורך הכפייתי שלו בהפעלת התאים האפורים. דייב אוהב פאזלים ומדי פעם משתף פעולה עם המשטרה המקומית בחקירות מסובכות, למורת רוחה של אשתו. הפעם הוא נקלע לחקירה מכוערת במיוחד המאיימת לפלג את תושבי וייט ריבר, להעמיק את הקיטוב הבין-גזעי ולהבעיר את השטח. וייט ריבר בעין הסערה עקב היחס של נציגי החוק למיעוטים ומחאות אלימות. בני המיעוטים במקום מאשימים את המשטרה המקומית בגזענות ויד קלה על ההדק כאשר מדובר בהם ושורפים עסקים מקומיים. כאשר שוטר לבן נרצח במהלך הפגנה אלימה במיוחד של ארגון להגנת שחורים הידוע בקיצוניותו, האצבע המאשימה מופנית כלפי העומדים בראשו. מפקד המשטרה בטוח באשמתם ולא חוקר קווי חקירה נוספים, דבר המוסיף שמן למדורה הבין-גזעית. פרקליט המחוז, שרידן קליין, לא סומך על המשטרה המקומית ומבקש מגרני לרדת למהות העניין במטרה להנמיך את הלהבות. העלילה מסתבכת כאשר מנין הגופות עולה, הרגשות גואים והראיות מבלבלות. העיר כמרקחה וגרני צריך לפתור את הפאזל במהירות לפני שהמצב ידרדר אף יותר.
נהניתי מאד מהספר וגמעתי אותו במהירות למרות עוביו. בעוד שבספר הראשון חשדותי בנוגע לזהות הרוצח התגלו כנכונים, פה הסופר הצליח לבלבל אותי. זהו ספר מתח מרתק ואינטליגנטי במיוחד השומר את הקורא במתח עד לסופו. הסופר שולף משרוולו הפתעה אחר הפתעה וכשכבר נדמה שהכל ידוע, הגלגל מתהפך. הספר עומד בפני עצמו, כך שניתן לקרוא אותו גם אם (עדיין) לא קראתם את הספרים הקודמים בסדרה. הסופר ערבב בקדרה תמהיל מרתק של תככים, בקורת חברתית, דעות קדומות, גזענות ורצח והתוצאה מרקחת מותחת עם ערך מוסף. אהבתי ואני ממליצה!
בשורה התחתונה: ספר מתח אינטליגנטי!
תאריך הכנסה לאתר 08/12/2018
אומרים שלא מחליפים סוסים מנצחים. ובמקרה של ג'ון ורדון הנוסחה ממשיכה לעבוד. מאחר ומדובר בספר שישי אז התבנית כבר ברורה וידועה מראש... אבל הנוסחה היא של ספר מתח זורם ונעים שכיף לקרוא בדיוק כמו כל ספריו הקודמים.
הספר הזה הוא, כאמור, השישי בסדרת הבלש דייב... המשך הביקורת
אומרים שלא מחליפים סוסים מנצחים. ובמקרה של ג'ון ורדון הנוסחה ממשיכה לעבוד. מאחר ומדובר בספר שישי אז התבנית כבר ברורה וידועה מראש... אבל הנוסחה היא של ספר מתח זורם ונעים שכיף לקרוא בדיוק כמו כל ספריו הקודמים.
הספר הזה הוא, כאמור, השישי בסדרת הבלש דייב גרני. ושוב אנחנו נפגשים במקרה, שכל כך רלוונטי בימינו. שוטר לבן נורה במהלך מהומות עיר בידי צלף אלמוני. החשודים הם חלק מקהילת השחורים כך שהדבר מגביר את החששות והקיטוב הבין גזעי בעיר. פרקליט המחוז קליין מפחד מכך שהדברים יוצאים מכדי שליטה ופונה לעזרתו של גרני. גרני הוא בלש ממשטרת ניו יורק המפורסם בכך שמחזיק בשיא של פענוחי רציחות, ונמצא כבר שלוש שנים בפנסיה, אם כי הספיק לפענח את חמש חקירות קודמות ולסכן את חייו לא מעט, למרות אי הנחת של אשתו מדלן. אם במקרים הקודמים, מדלן ויתרה לדייב אך בקושי לחקור, כאן מדלן משוכנעת כי עליו לחקור. בשל הדמיון לעברם המשותף. אך כמו רבים מספרי מתח טובים, אין מדובר ברצח יחיד, אלא זהו רק הרצח הראשון בשרשרת. גרני מתנגד לקו החקירה הרשמי, מאחר והוא מפקפק בהתאמת הראיות ככפפה ליד לשאיפותיו של הפקח הממונה. מה שמוביל במהרה לפיטוריו בידי קליין. אך כמובן אין זה אומר שגרני יעצור כאן. הוא ממשיך להיות בקשר עם אחד מחוקרי המשטרה שמטפטף לו מידע נחוץ לחקירה. גרני נאלץ להתמודד עם פנאטים, גזענים ומעל לכל עם רוצח פסיכופט. ומסתבר שהרוצח הוא לא בדיוק מה שדייב חשב, אך הדרך לכך רצופה מכשולים של אנשים תאבי הצלחה. עד לאסון שבסיומו. כאשר השאלה המהדהדת בסיומו האם הפתרון של דייב והתגליות שיתגלו בעלילה יובילו בסופו של דבר לניקוי של שחיתות או שמא היא תמשיך להתגלגל.
זהו ספר מתח שכיף לקרוא בו בייחוד בימים סוערים מתחת לפוך, בדומה לספריו הקודמים של ורדון. וממליצה עליו בחום לחובבי המתח.
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|