הספר בנוי משישה פרקי שירה ופרק אחד המוקדש לפרוזה ובו 4 סיפורים קצרים.
שם הספר נלקח משמו של שיר
בקצה השמש המתהווה
שצינת טבת מפעפעת אל חדרי
אני בורא לי שמש
בעזרת פטנט רשום על שמי
לא שמחת היצירה היא זו אשר
יוקדת בי קרניים אולטרה-סגוליות
היא רק הדבק הקושר
במעיין היתוך גרעיני
את פרודותיי לכדי שלמות
וצהלת ליבי שבאה אחר כך
משרטטת
כהינף מטהו של חוני
את התרשים המדוייק
מיני שמשות קטנות ועלומות
מסתופפות בחדר
נוטפות בי זעתן
זה אות ברור לחמימות וקשב
להגיח מתוככי לשכת הלב ולהנפיק
זרם אותיות
ברשת מסועפת של נימים
לבסוף אני ניצב
בקצה השמש המתהווה
פניי אל מול שמים גבוהים ויהירים
כדי ללכוד סודותיה במראה
ולסנוור עוברים ושווים.
זהו שיר ארס פואטי על מעשה הכתיבה של המשורר, וכדרכו של רייך הוא שוזר חרוזים פה ושם ומניח לפנינו את ליבו חשוף.
אביא שיר נוסף
מסיפורי הכוכבים המציצים
בוקר קיץ לח
גוער בלילה שסרח
בתשוקתו הלא נשלטת
לדעת כל פתח של תקווה
צייר , בוקרי הטוב
מסיפורי הכוכבים המציצים:
סטודנט לפילוסופיה עושה אהבה
עם סטודנטית למדעי המשפחה.
"אל תשכח"- צוחקת הסטודנטית-
"להעלות מעטוף
על ראש שמחתך"
היא אישה והוא איש
ועל כן הוא מסמיק
ומלביש.
בערב ערפילי אחד
פוגשה עמוס ספרים
ליד דוכן בשוק,
אך שמה...-נדהם הוא לגלות-
לא זכור לו בדיוק.
בפרק הסיפורים 4 סיפורים, את הראשון מקדיש רייך לאדם שהכיר בעברו ושנפטר בנסיבות טרגיות, ולכן בחר המחבר לכתוב לו סיפור על מנת לתת לו גורל טוב יותר. זהו סיפור נוגע. הסיפור מספר על בחור בשם מתן תל צור, המסתבך ויושב בכלא, יש לו יכולת נפלאה לקרוא ולשמוע את מחשבות האחרים. מתן מתקבל לקיבוץ כחבר מן המניין, ומכיר מתנדבת
"היא מזגה לו מיץ תפוזים, והם השיקו כוסות לחי האופטימיות, הפרחים והאהבה. לאחר מכן נשקה לו, התרפקה על צווארו והתעטשה בקול גדול. "זה הבושם שקנית לי , הוא שגורם לך להתעטש"- צחק מתן, קם ממקומו והביא צלוחית גדושת עוגיות מן המטבחון. " הבושם הזה לא ישפיע עלי לעולם" – ציין מתן אגב אורחא- "אצלי האף הוא רק ליופי..."
השכן שלהם אמנון נכנס ומזמין אותם אליו, ביתו תרצה מתה . אישתו של אמנון, רייצ'ל ,בוגדת בו ,
קריסטין נוסעת להוריה שבהולנד . מתן חש בכאב הרב של שכנו אמנון והוא עוקב אחריו. על מנת למנוע ממנו לטול את חייו.
בשיריו של רייך ניבטת האהבה לטבע האהבה לארץ עליה הוא גדל. יש לפעמים הומור דק ששזור בשירים , שפתו של רייך כמעט אינה נשמעת כיום, שפה הטובלת במילים של אז.