האמת שאני לא ממש יודע כיצד לכתוב על הספר הזה. אולי נתחיל בנתונים.

דרור בורשטיין, המחבר, הוא עורך פרסומי השירה של הליקון ומלמד ספרות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב. הוא גם כתב לא מעט ספרים, כפי שמפורט בדף הראשון של הספר.

אל הספר הזה ניגשתי מתוך סקרנות בנושא החלל, נושא שלא יוצאים עליו הרבה ספרים פה, באופן יחסי. אבל כשהתחלתי לקרוא נוכחתי לראות שנושא החלל מהווה רק חלק אחד מתוך מכלול שלם ומגוון הרבה יותר.

למעשה, הספר הזה הוא אוסף הגיגים בנושאים שונים. מלבד נושא החלל, כולל תמונות מרהיבות שהוא מכיל, יש בו עיסוק ביצירות אמנות (ציור), שירי הייקו יפנים בני שלוש שורות המופיעים מדי פעם, עיסוק בכמה מפסוקים תנ"כיים ובמדרשים עליהם, ועוד ועוד. כל זה נותן תחושה של קרנבל ססגוני, של משהו שיכול להיחשב כיצירה אמנותית או אף פואטית בפני עצמה. ואולם, התקשיתי למצוא קו אחד מחבר בין כל הקצוות. כביכול החלל, כאמור, הוא הנושא המרכזי, אך גם נושא כזה יש לפתח בצורה שתוביל למקום כלשהו, וזאת לא נעשה.

אז קו ליניארי אין כאן, וגם לא תבנית קונוונציונלית, אבל יש מקום גם לצורות ביטוי פחות "מרובעות". אני מודה שלי קשה היה להתחבר לצורת ביטוי זו, אבל זה רק אני, בעוד אני בטוח שאחרים יוכלו למצוא עניין בספר, שכן יש בו שכיות חמדה רבות. ובכל אופן, את העניין שלי בחלל, שלשם כך התעניינתי בספר מראש, ספר זה לא סיפק.

לסיכום, ספר פרגמנטרי, המתאים לאנשים עם "ראש פתוח", או עם נטייה אמנותית. וכן, הוא יוכל לעניין גם אנשים האוהבים את תחום האסטרונומיה, שבטוח ימהרו גם כך לקנות את הספר, אבל את המתעניין הפשוט – פחות.