אמ;לק: כן או לא? בוודאי

תקציר מגב הספר:

גורלה של רבקה תלוי בזמנית שמש רדופה ( =^.^= זאת אלינה! =^.^= ), גשש עריק ( =^.^= זה מאל! =^.^= ) וצבא קסום מנותץ ( =^.^= ג'ניה! דייויד! וזויה אהובתי =^.^= )

האופל שולט ברַבקה בעזרת צבא הצללים שלו, ואילו אלינה, זמנית השמש ( =^.^= אמרתי שזאת היא! =^.^= ), מתקשה להתאושש לאחר הקרב האחרון עמו שבו איבדה כמעט הכול. בעודה שבויה בידי הקנאים שסוגדים לה כקדושה, היא מתכננת דרכי בריחה כדי ללכוד את המגבר האחרון – ציפור האש שקיומה מוטל בספק ( =^.^= הממ. לפי הציור על הכריכה נראה שהיא עומדת להתברר כקיימת למדי =^.^= ).

אך כאשר האופל יוצא למלחמה, אלינה חייבת להתמודד מולו בכל כוחותיה כדי למנוע ממנו להשליט את כוחות החושך במדינתה האהובה. כדי לנצח בקרב אחרון זה, שרק אחד מהם יוכל לשרוד בו ( =^.^= זה לא נכון! זה לא נכון. האופל לא יהרוג אותך הוא אוההההב אותך חתיכת ילדה כפויית טובה ויפת-נפש =^.^= ), היא נאלצת לבחור בין ארצה לבין אהובה – האם יעמוד לה כוחה ברגע האמת?

ומה אני חשבתי:

בסוף הספר השני עזבנו את אלינה מתחת לאדמה, אחרי שנסיונה להרוג את האופל יחד עם עצמה כמעט הרג אותה אבל בקושי דגדג אותו (הוא כזה קשוח ומגניב, שאני אמות). בין השאר, ביחד עם כמה שנים מהחיים שלה, נעלמה גם היכולת שלה להשתמש בכח שלה – או זה לפחות מה שהיה אמור לקרות נכון לסוף הספר השני. קצת התאכזבתי שישר בפרק הראשון של הספר הזה הסופרת כזה, אה, עבדתי עליכם, היא כן יכולה להשתמש בכח שלה, היא פשוט היתה עמוק מדי מתחת לאדמה, הנה תראו חור בתקרה ועכשיו היא תפצפץ את כולם לרסיסים!

היה מעניין לראות את אלינה כפי שהיא הפכה להיות בסוף הספר השני, אלינה שהיתה אף אחת ונהייתה הכל רק בזכות הכח הזה, שאמרה למאל שלעולם לא היתה מוותרת על הכח, תמורת שום דבר – לראות אותה מוצאת את עצמה בלי הכח. זה נראה לי מגניב ביותר אם הדרך להביס את האופל לא תהיה בסופו של דבר קשורה לכח שלה בשום צורה. אבל לא. זה היה סתם טריק זול כדי להשאיר אותנו במתח עד לספר הבא.

אז איפה היינו? חור בתקרה, אלינה פצפצה את כולם (לא באמת, אבל היא איימה בצורה משכנעת), ועכשיו היא, מאל, ושארית הגרישות ששרדו (כולל זויה הביץ' המהממת, שאני מתחילה לחבב יותר ויותר) יוצאים לחפש את ציפור האש ועם הכח המשולב של שלושת המגברים להכניס לאופל ולניצ'יוויה שלו בביצים. האם ימצאו אותה? מה הכח שלה יעשה לאלינה, שכבר עכשיו קצת חצי טרלהלה וזה רק עם שני מגברים? האם ניקולאי שרד, ואם כן, האם הסופרת תנסה להמשיך ולדחוף את משולש האהבה המלאכותי והמאוס אלינה-ניקולאי-מאל?

הספר מתהדר באקשן-רודף-אקשן, ובערך על כל טוויסט צפוי מפצה אירוע מפתיע. בונוס מהנה לגרופיות של האופל (כמוני) – בספר הזה אנו זוכים לשמוע חלק מסיפור ה"איך-האופל-נהיה-אופל". בניגוד לוולדמורט, שאת סיפור ילדותו אפשר לתמצת ב"הוא תמיד היה מניאק", הרי שדמותו של האופל, שמלכתחילה היתה מסקרנת ו(שימו לב לשנינות הנה היא באה) רבת-גוונים (גוונים הבנתם? הוא שחור ואפל אבל יש בו גוונים!), מתבהרת (מתבהרת הבנתם?!) ומעמיקה אף יותר ככל שמתגלים פרטים על עברו. (כמו כן, נכון שלדמיין אופל-ילד זה חמוד?)

הסוף – אי אפשר להגיד עליו כלום, וזה קצת סבבה כי אני לא בטוחה מה אני חושבת עליו :O

האם, במבט לאחור, אני ממליצה על הטרילוגיה?

בחום! ^^