סיימתי לקרוא את "אנה ואיש הסנונית". הספר הוא מלא קסם, מתרחש במלחמת העולם השנייה, אך עוסק בעולם ומלואו, קשה לעבור הלאה בלי לכתוב עליו כמה מילים.

הספר מוגדר לקטגורית YA, כלומר בני נוער ואני בספק עד כמה בני נוער יכולים להתחבר לכל התמות המופיעות בו, אבל, תנו להם לקרוא ותשאלו אותם.

בשבילי הספר הוא על הורות. הורות מרוכזת מאוד.
הורות שנכפית על איש הסנונית, כשאנה האבודה מתחילה לעקוב אחריו. הורות של אב, שאיבד בת (כך מתגלה בהמשך) ומוצא בת חדשה. בהמשך מצטרף אב נוסף לתא המשפחתי הקטן וזה אחד הדברים שאהבתי בספר. יש בו תא משפחתי חלופי, ללא קשר דם, עם שני אבות (בחלק מן הזמן) שהעובדה שהם גברים היא חסרת משמעות לתפיסה שלהם את תפקידם כהורים.
יש ילדה ויש מבוגרים והם ישגיחו עליה, יהיו מחוייבים לה, יטפלו בה ואף יקריבו מעצמם למענה.

החוויה של ההורות המזוככת הזו מתעצמת בהמשך הספר, כשמתבצע היפוך התפקידים. הורים, בערוב ימיהם תלויים בילדיהם. זה קורה גם בסיפור, כשאנה עדיין צעירה מאוד, אך היא זוכה לחוות את השלב הזה של ההורות גם כן.

באנגלית נקרא הספר Anna and the Swallow Man.
Swallow הוא השם של הסנונית באנגלית, אך יש כאן גם משחק מילים כי Swallow הוא גם לבלוע. כלומר השם הוא גם אנה ואיש הסנונית וגם אנה ואיש הבליעה.
מה האיש הזה בולע?
די מהר אנה מגלה כי הוא בולע תרופה, שלוש פעמים ביום. בהמשך, כהתרופה אוזלת, הוא יבלע חרוזים..
אך יותר מכל, כך אני חשתי, איש הסנונית בולע את עצמו.
הוא נמנע מלחשוף דברים אישיים, רוב הספר הוא נשאר כחידה גדולה שאנה מנסה לפענח.
ההורות שלו היא הורות מוגבלת, הוא עסוק בהישרדות היומיומית, הוא מלמד את אנה על הטבע ועל הטבע האנושי אבל, לא חושף ולא מגלה את עצמו. אין סיפורים על "כשאני הייתי ילד..." לא ברור איך זה שהוא יודע כל כך הרבה שפות, יודע כל כך הרבה סודות על העולם והיקום... הוא נשאר חידתי. מעל לכל, הוא בולע את עצמו.

הספר נקרא בשקיקה מכיוון שהוא נותן מבט אל תוך עולם כאוטי וממחיש את החיים תחת סכנת מוות מחד ומאידך את הצורך לשמוח, לאהוב, להינות ממוסיקה, משירים, ממשחקים ועוד..

השואה נוכחת, אך בקטנה מאוד. היא מבליחה בדמותו של רוכל שבאמתחתו חפצים שמקורם מפוקפק, הוא מביא איתו סיפורי זוועות וגם איום.
דמותו של הרוכל מעלה את הקונפליקט הערכי. מה חשוב יותר, לשמור על הערכים שלך כאדם או לשרוד?
בספר כל דמות משלמת מחיר על הבחירה שלה... וכך מעבר לנושא המוסר, מצטרף גם נושא הגורל.

הסוף חידתי משהוא, פתוח, לא ברור מה יקרה לדמויות והדמיון יכול להשלים.

ממליצה לכל אחד לקרוא את הספר, יותר מפעם אחת.

הספר מלא בתובנות מרתקות על טבע האדם ומציג גישה מתבוננת, כמעט בודהיסטית, על החיים.
על גבריאל סביט, המחבר, אין הרבה מידע באינטרנט. הוא יהודי, את זה הצלחתי לגלות, צעיר למדי ומתפרנס גם ממשחק. http://www.teenreads.com/authors/gavriel-savit
זהו ספרו הראשון.

מומלץ.

הכותבת : תמי בית אור זאבי

חייבת להודות שאני בדרך כלל לא קוראת ספרי שואה. לא קוראת בכלל ספרי שואה. אבל כשקראתי את התקציר של "אנה ואיש הסנונית" אמרתי לעצמי שאני פשוט חייבת להשיג עותק של הספר הזה.
כמה שצדקתי. זה ספר פשוט סוחף שכל אחד צריך לקרוא.
הספר "אנה ואיש הסנונית" מתאר את קרקוב של 1939, כלומר בזמן מלחמת העולם השנייה, כשהגרמנים כבר נמצאים בתוך פולין. אביה של אנה הוא פרופסור לשפות שנלקח על ידי הגרמנים ולא חוזר לעולם.
אביה של אנה משאירה אצל מכרו, ואחרי לילה ששהתה אצלו הוא מבקש ממנה ללכת למקום אחר. כאן מתחיל מסעה.

אנה מכירה בדרכיה אדם שתחילה היה נראה לה כמוזר מאוד בגלל גובהו הרב. כמו אביה, גם הוא דובר שפות רבות
השניים מתחילים קשר ידידות מופלא והולכים יחד בתור מה שנראה כמסע הישרדות. האיש מלמד אותה שפה שבמסעם היא חשובה מאוד, והיא "שפת הדרכים", שפה שבלעדיה כנראה לא יצליחו לשרוד. לפי השפה הזאת, אנה החלה לקרוא לאדם "איש הסנונית", כדי שלא יזהו את שמו האמיתי.

השניים מהלכים ביערות פולין, מנסים להתחמק מהחיילים. במהלך נדודיהם הם פוגשים ברב הרשל- אשר מצטרף אליהם בנדודיהם. השלישייה מתקשים למצוא אוכל, וכשהם מוצאים זה לעיתים קרובות מזון שנמצא על גופות של אזרחים\חיילים שמתו בקרב.

הסיפור הוא סיפור התבגרותה של אנה- מבחינה פיזית ונפשית. מבנה גופה משתנה, בהתאם לגופה של נערה שמתחיל להתפתח. גם דרך חשיבתה מתפתחת בהתאם. ממליצה לכל אחד לקרוא. 
 

מה קורה לילדה קטנה בת שבע חכמה לגילה הדוברת כמה שפות שנשארת לגמרי לבדה בעולם, כשבחוץ משתוללת מלחמה? כך בדיוק קרה לאנה כשאביה אדם משכיל מאוד ומרצה באוניברסיטה ,המגדל אותה לבדו נלקח בשלהי 1939 אל הכלא בקרקוב באמצע דיון על דרכה של האקדמיה הפולנית תחת השלטון הגרמני.
בהמשך יילקח האב אל מתקני מעבר נוספים בפולין ובסיומו של תהליך יבלה האב את שארית חייו במחנה הריכוז זקסנהאוזן בגרמניה.
אב שגידל אותה בהמון כבוד ואחריות נתן לה להרגיש מבוגרת מגילה והצליח לשמר בה את התחושה שכל דבר המתרחש בעולם הוא בגדר נס, שזה כשלעצמו גדול בהתחשב במצב.
'אביה של אנה היה מרצה לבלשנות באוניברסיטה היגלונית בקרקוב' לכן רק טבעי הוא שאנה שלטה בשפות רבות, אולי לא בצורה מושלמת אך הייתה מסוגלת לפטפט בהרבה שפות: גרמנית, רוסית, צרפתית ואנגלית שהיו שגורות בפיה ברמה טובה.
אביה אהב מאוד לשוחח איתה ולפתח את האדם שהייתה. למרות שאבא של אנה ניסה להסתיר ממנה את המלחמה שהתפשטה כבר לחלקים נרחבים בעיר, כבר אך אנה רגישה וחשה את המצב. החיילים ברחובות, יריות, כלבים ופחד שהיה בעיניים של האנשים.
אביה נעדר לעתים קרובות אך תמיד חזר. לאחר היעלמו התבצרה אנה בפתח הדירה הנעולה שלהם בתקווה שיחזור שעות ישבה ליד הדלת, ילדה בת שבע לבדה רעבה ומצפה לאביה האהוב שיגיע. השכנה הזקנה החטטנית התבוננה באנה בסקרנות אך לא חושבת לנקוף אצבע עבורה ומבריחה אותה שוב לפתח חנותו של הר דוקטור פוקסמן, שגם הוא מתנער מאנה ולא מוכן לעזור לה. אך שם מתרחש לו הנס והיא פוגשת איש גבוה ורזה המכונה איש הסנונית שפורש עליה את חסותו וביחד הם צולחים את אימי המלחמה במסע אגדי ומופלא. ההתחלה די צולעת ביניהם הוא חושד בילדה קטנה הנמצאת לבדה באמצע הרחוב והיא פוחדת מגובהו רזונו ועיניו החודרות אך המצב העדין לא מותיר לשניהם ברירה והם חוברים להם לדרך ומסע מלאים בסכנות הרי גורל. שמו של איש הסנונית נגזר מסנונית מדהימה שעברה בשמיים ונחתה אליו לביקור אחרי ששרק אליה בחמלה.
אנה לבדה בעולם אמה מתה, אביה נעלם וכל כולה נזקקת לחסדו של איש זר וחזק למראה. כל מה שהיא יודעת עליו שהוא מדבר בסמכותיות ובבוז לחיילים ולציפורים שהיו באוויר הוא מדבר בעדינות וברכות. עולמה הפנימי והעשיר של אנה נפרש לעיני הקורא. היא מספרת את המסע שלה עם איש הסנונית, את החיילים שיאלפו בדרכם ואת התובנות אליהם היא מגיעה בחוכמתה.
אחד המשפטים היפים בסיפור שייך לאביה: "אנשים שמנסים להבין את העולם מבלי להיעזר בילדים, הם כמו אנשים שמנסים לאפות לחם מבלי להיעזר בשמרים."
איש הסנונית מלמד את אנה שיעורים רבים על החיים. 'אנשים הם מסוכנים. ככל שיש יותר אנשים במקום אחד, כך המקום מסוכן יותר.' במקום שיש בו בני-אדם – יש תקווה להישרדותם של בני-אדם אחרים.' למרות היותו חשדן מטבעו ושומר מרחק מאנשים אחרים לעתים יגלה איש הסנונית ניצוץ של חברות.
החיים במחיצתו של איש הסנונית הופכים להיות משחק הישרדותי מלא חוקים, להם מצייתת אנה ברצון ובפקחות. חייהם מתמלאים בסוג של הרפתקה לצד סכנות ואין ספור אפשרויות.
ספר ביכורים מבריק על השואה המתואר בזווית מאוד מיוחדת הגובלת בסיפור אגדה חכם.

סיפור הישרדות של ילדה בת שבע בתקופה מלחמת העולם השנייה. זהו ספר נוער אך בהחלט מתאים גם למבוגרים. סיפור עצוב ומעניין שהשאיר אותי עם המון שאלות לא סגורות אבל עם המון אופטימיות לעתיד. ממליצה בחום!

הסיפור מתרחש בקרקוב שבפולין בשנת 1939. אנה היא ילדה בת שבע, אמה נפטרה והיא חיה עם אביה. אביה הוא מורה לשפות ולכן גם היא דוברת המון שפות, דבר שבהחלט תזדקק לו בהמשך.

יום אחד, אביה משאיר אותה בבית המרקחת אצל המוכר, חברו הגרמני ומבטיח שיחזור. אבל הוא לא חוזר, הוא נלקח על ידי הגרמנים. המוכר חושש לחייו ולכן מחזיר את אנה לביתה, שם היא מוצאת דלת נעולה ואין לה לאן ללכת. אנה חוזרת לבית המרקחת ומחכה בחוץ.

איש מוזר וגבוה נכנס לחנות. הוא לבוש היטב ומעורר את תשומת לבה של אנה. גם הוא דובר הרבה שפות וברגע שהוא שורק שריקה מיוחדת , מגיעה אליהם סנונית יפה, מראה ששובה את לבה של אנה הקטנה והבודדה.

אנה מחליטה לעקוב אחריו וקוראת לו איש הסנונית. הוא לא מוכן לגלות את שמו ולא לספר פרטים על אודותיו. למזלה של אנה, איש הסנונית מאמץ אותה ומחליט לעזור לה. השניים יוצאים למסע של שנים, מסע הישרדות שבמהלכו יצטרכו להתחבא מ"זאבים" שהם הגרמנים ומ"דובים" שהם הסובייטים. הם ייתקלו במראות קשים של גופות, אלימות, פצצות וירי, המוות נוכח בכל מקום שאליו הם מגיעים.

בדרך הם יפגשו באיש יהודי "רב הרשל" שיהווה נקודת אור לאנה הקטנה ויכניס קצת שמחה וצחוק לחייה.

איש הסנונית ילמד את אנה כללי הישרדות חשובים כגון כיצד לבזוז גופות, לא לבטוח באיש, לשקר בעת הצורך, לא לחשוף פרטים אישיים ועוד.

איש הסנונית נותר בגדר תעלומה. מיהו? מאין הגיע? למה הוא מסתיר בתיקו נעל קטנה של תינוקת? למה הוא לוקח גלולות שלוש פעמים ביום? לאן הם הולכים?

אנה מבינה שאיש הסנונית לא יתן לה תשובות לשאלותיה. היא בוטחת בו, הוא המלאך השומר שלה והיא הולכת אחריו. אך בהמשך, כשמלאי הגלולות ייגמר, איש הסנונית האמיתי יתגלה ואף יהפוך למסוכן ואנה תגלה שהתפקידים התהפכו ותמצא את עצמה המבוגר האחראי.

סיפור מקסים!

אנה בת ה-7 חיה עם אביה בפולין של שנת 1939. היא דוברת מספר שפות, כאביה, אך בקיאותה הרבה ביותר היא בשפה הלא מדוברת של בני האדם, זו שלימד אותה אביה לקרוא במהלך השיחות הרבות שלו עם בני כל הדתות והלאומים. אביה נוהג לדבר עם כל אדם בשפתו ובאופן הייחודי בו הוא משוחח בה. כמרצה לבלשנות באוניברסיטה היגלונית בקרקוב, כשהוא נדרש להיות נוכח בהרצאה מטעם הרקטור יחד עם יתר המרצים באוניברסיטה, הוא מותיר אותה תחת השגחתו של ידידו הר דוקטור פוקסמן בבית המרקחת של הלה.

כשהוא מבושש לחזור הר דוקטור פוקסמן מגלה דאגה, אך אנה שרגילה לכך שאביה מותיר אותה בהשגחתם של חבריו לא שותפה לה. את הלילה היא מבלה מתחת לדלפק בחנות ומתקשה להירדם מהחשש שחיילים גרמנים ברחוב יגלו שהיא שם. אנה למדה להבין שהגרמנים שנכנסו לפולין ארצה והשתלטו על עירה קרקוב, הם אלו שאחראים לשינויים הרבים שחלו בפולין ועבורה מתבטאים בעובדה שיש פחות עוגיות וחיוכים על פניהם של אנשים. היא מקשרת את העובדות הללו למילה הגדולה שמבוגרים משתמשים בה "מלחמה", בלי שיש לה מושג מה משמעותה.

כשהר דוקטור פוקסמן חוזר בבוקר הוא מביא לה אוכל אך כשאביה מבושש לבוא גם בערב הבא, הוא מסרב להתיר לה להישאר בחנותו. כשהוא מלווה אותה לדלת הדירה שלהם, הוא מציע שתמתין לאביה שם עד שישוב. כשהזמן חולף ושכנתם החטטנית שמעולם לא חיבבה אותה חוזרת ומציציה מדלת ביתה לכיוונה, היא מחליטה לעזוב את הבניין ולשוב לפתח החנות של הר פוקסמן מתוך הנחה שאביה שהותיר אותה שם ישוב לחנות כדי לאספה. הר פוקסמן נמצא בחנות עם לקוח ואנה שנאסר עליה לשהות שם, מכבדת את בקשתו ומתיישבת להמתין מחוץ לחנות.

קול צעדים מוכר מושך את תשומת לבה וכשהיא מרימה את עיניה היא מגלה איש גבוה ורזה להפליא בחליפת שלושה חלקים אוחז בתיק רופא ישן ובמטרייה שחורה וארוכה. כשהוא מבחין באנה הוא מרכין את מבטו אך עוד לפני שיש להם שהות לדבר יוצא מבית המרקחת חייל גרמני צעיר והאיש הגבוה מנהל עמו שיחה קצרה אודות הרוקח. הוא פונה לאנה בגרמנית ומשהיא מבוששת לענות, עובר לפולנית ואז לרוסית וליידיש. בכל שפה הוא שואל שאלה אחרת שלאנה אין תשובה עליה עד שהיא בוכה.

בתגובה, הוא מתבונן אל גגות הבתים עד שמבטו נעצר ופיו מפיק שריקה המושכת לכיוונם ציפור הנוחתת על קצה המדרכה ומתבוננת מעלה לעבר האיש הרזה. כשהוא ממשיך לשרוק לה, היא נעמדת על אצבעו המושטת והוא נושא אותה לכיוון אנה המבחינה בתוויה: כנפיה וראשה צבועים בתכלת זוהרת, פניה והפלומה על צווארה כתומות בהירות וזנבה מפוצל. כשהיא מושיטה יד ללטפה, פורשת הציפור את כנפיה ומתעופפת הרחק. בלי לחשוב היא שואלת את האיש לזהות הציפור והוא, פונה לחנותו של הדוקטור, משיב: סנונית.

כך פוגשת אנה את איש הסנונית. כשהוא יוצא מן החנות היא משיבה לו על כל שאלותיו, כל תשובה בשפה בה נשאלה השאלה ומציינת בסיום שאינה מדברת בשפת הציפורים. הוא צחוק לתשובה ומושיט לה עוגייה. מוסיף כי כדאי שתסתתר. על אף שאנה אינה מכירה אותו, היא מרגישה אליו קרבה משום שהוא מזכיר לה את אביה בשליטתו בשפות המדוברות ובאלו שאינן.

ועל אף גילה הצעיר, היא מקבלת החלטה לעקוב אחרי מי שתכנה מעתה והלאה בשם 'איש הסנונית' ולהצטרף למסעו.

הספר מתרחש כולו בפולין בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא נפתח בקרקוב, אשר הייתה חלק מאזור במרכז פולין שלא סופח לגרמניה ומונה לו ממשל כללי. אזור בו התבצעה השמדת יהודי פולין שהובאו אליו משטחי פולין שסופחו לגרמניה. פרט להרג היהודים, כלאו ורצחו הגרמנים גם את מי שנמנו על האינטליגנציה הפולנית.  אנה ואיש הסנונית נעים ונדים ברגל ברחבי פולין, עוטים על עצמם כסות משתנה בהתאם לסביבה בה הם נמצאים. אף כי אינם מנהלים שיחות רבות, אנה מיטביה להבין את התנהלותו של איש הסנונית שלה ומאמצת את דרכו כדי לשרוד.

הקשר הנרקם בין אנה לאיש הסנונית - אשר אנה והקוראים אינם יודעים את שמו או זהותו האמתית, עוטף את השנים במעין כיפה שקופה המפרידה אותם מן המציאות סביבם וממוראות המלחמה אשר מפעם לפעם חודרים לתוך עולמה של אנה הילדה בדמות העוני והחוסרים הרבים שחווים תושבי פולין אותם הם פוגשים במסעם. ככל שהיא מתבגרת והמלחמה ממשיכה לתת את אותותיה על פולין ותושביה, הם נתקלים בדרך גם במראות קשים יותר של חיילי צבא הרוגים ואזרחים בני אומות ודתות שונות שנרצחו אלו בידי אלו ובידי הכובשים.

אנה לומדת על העולם ועל המלחמה מאיש הסנונית, אשר חולק אתה במילים ובמעשים את הדרך הנכונה לקרוא את המציאות ולהתמודד אתה. אף כי מעולם לא נאמר לה על ידו מה מעמדה בעיניו, היא מבינה ככל שהזמן עובר שהבחירה שלו לשוטט אתה בדרכים מעידה על חשיבותה בעיניו יותר ממילים.

בשום נקודה בספר לא מצוין מהו מוצאם של אנה או איש הסננונית ואף כי הם פוגשים בני דתות ולאומים שונים במסעם אנו נותרים בעלטה בנוגע למוצאם. הבחירה של סביט, יהודי במוצאו, לדון במוראות מלחמת העולם השנייה בפולין בלי להתמקד בזהותם האתנית של גיבוריו מעניקה לספר את היכולת לדבר לכל אדם באשר הוא ולעביר את מהותה של מלחמה זו, ומלחמות בכלל,