המלצה חמה-הרפתקאות דוד אריה ביערות הסהרה –שירה אלון (10)

ספר חמישי בסדרה על הרפתקאות דוד אריה והפעם ביערות הסהרה, כן אצל דוד אריה בהחלט יתכן שבמדבר הגדול בעולם יהיו יערות.

בגב הספר: הבקרת משבחת את ספרי הרפתקאות דוד אריה:

"חויה מבדרת ממדרגה ראשונה"    (YNET)

"איורים מחכמים ויצירתיות משעשעת".  (עכבר העיר)

"מרנין ומצחיק, לילדים ולמבגרים כאחד".  (גלובס)

 בספר הזה מספר דוד אריה לאחיין שלו על הרפתקאותיו ביערות הסהרה:

כיצד ישן  יותר מ- 200 שנה כי הפריעה לפיה מיגרנה בשנת הצהרים שלה.

מה קרה כששני רועים  , שראו אותו,  האמינו שלפניהם מלאך שמגשים משאלות.

.מה גרם לו להתעורר וכיצד ניצל מידי  אלפי בני הכפרים של הרועים.

עוד מספר דוד אריה על כך שלמד את שפת הציפורים הענקיות והכיר את הציפור העצומה- אממא,  ומה שקרה לו כשנפל  לקן לתוך אחת הביצים וניסה לעוף.

בעיר מהרן  , דוד אריה מספר, כולם חיו במהירות עצומה, ושנת לימודים עברה במשך רבע שעה.  מי המלח של קופסת המלפפונים החמוצים הצילו את חייו ומנעו את הזדקנותו המהירה.

מה קרה במפעל לרובוטים, לאחר שרובוטוב-48, מנהל העבודה הראשי, קיבל את ליבו של דוד אריה? וכיצד הצליח לחזור הביתה

בהרבה ספרי ילדים יש דמיון והרפתקאות , אבל כאן ההרפתקאות דמיוניות ביותר  ומשעשעות.

בלתי אפשרי להגיע בשניות לקו גבוה או לראות פיה כשאתה על עץ וזה בדיוק מה שמוצא חן בעיני בקריאה.

הרעיון ששני כפרים ואלפים של אנשים  יריבו בגלל בן  אדם אחד שאותו חשבו למלאך מאד משעשע, כי  הם טעו והטעות הזאת מביאה לעוד טעויות  ולתוצאות מוגזמות כל כך.

גם זה שהציפורים הענקיות חושבות  שדוד אריה הוא ציפור דודו ענקית מוזר מאד ומצחיק.

פחות אהבתי את מעשיה של הפיה הרעה כשהרדימה את דוד אריה ל200 שנה זה לא היה הוגן.

את הרפתקאות דוד אריה בעיר הרובוטים  אהבתי יותר מכל , הכי הרבה מתח ועיניין היו בחלק זה של הסיפור .כאן גם קראתי על חיים עם לב של בן אדם,  לב שמאפשר  להתרגש  ולהרגיש

שמחה ועצב , אמץ  ופחד.

כל כך נהניתי מהספר שנצמדתי אליו וסיימתי אותו במספר ימים.

ממליצה לכם מאד לקרוא את הספר ואת יתר ספרי הסדרה !