פרנק כבר מגיל צעיר לא ראה את עצמו יורש את החווה של הוריו, הוא ראה את עצמו עובד בתעשיית הקולנוע. הוא יצר רק 2 סרטים קצרים, ורצה לעזוב את עיירת הוריו כדי לעבור לעיר הגדולה.
אלכסנדר, אחיו הצעיר, רצה להיות זה שיירש את החווה מהוריו וניסה להפוך כל דבר לתחרות.
כאשר אלכסנדר נהרג בתאונה, פרנק עוזב לעיר הגדולה.
אחרי 10 שנים פרנק חוזר לחווה.
לואיז היא אלמנה, הייתה נשואה לאלכסנדר. אחרי ההלוויה היא עזבה לעיר. היא לא מסוגלת להיקשר לשום קשר רומנטי, שום גבר מבחינתה לא יוכל להחליף את אלכסנדר.
לואיז עובדת בעבודה אשר נמצאת בקשיים, והיא בהריון. לבנה היא קוראת אלכסנדר.
לואיז לוקחת חופשה של שבוע מהעבודה וחוזרת לחווה.
כאשר פרנק חוזר לחווה, הוא פוגש את לואיז ואת בנה אלכסנדר, עם הוריו אין לו כמעט כל קשר. הוריו הם אלו שמגדלים את הילד.
בספר יש המון תיאורי טבע, של מעשים מהעבר.
הפרקים הם קצרים, כל פרק מסופר מנקודת מבט אחרת, פרנק ולואיז. כששניהם נפגשים הפרקים מספרים על שניהם. בספר יש מעברים בפרקים בין עבר להווה.
נהניתי מקריאת הספר, לפי סוף הספר זה נראה שהסופר נותן תקווה לזוג שנמנעים ממגע גופני, הרי זאת אהבה שאין לה גוף.
"הוא לא שם לב והקרין את הסרט בכיוון ההפוך, ואז, בהילוך אחורי, זה נהיה פתאום מצחיק, כולם התפקעו מצחוק כשראו את זה, זה היה קורע לראות את הדוד או הסבתא צועדים לאחור כמו בובות על חוטים, והפרות שחזרו לרפת עם התחת בראש." (עמ' 74).
