אני לא מבינה למה הסופרת בחרה לספר המקסים הזה שם: 'אהבה מכוערת'.

יש בו סיפור אהבה מקסים. לקח המון זמן עד שסיפור האהבה בין שתי הדמויות הראשיות פרץ אבל עדיין לדעתי שם אחר היה מתאים יותר לספר.

טייט היא אחותו הקטנה של קורבין. קורבין, הוא טייס והוא גר בשכנות למיילס. מיילס, הוא אחד מהחברים הכי טובים שלו וגם הוא טייס. טייט עוברת לגור לתקופה קצרה אצל אחיה. במהלך השהות שלה שם נרקם סיפור אהבה בינה ובין מיילס - סיפור אהבה המכיל כאב, והוא מרגש, מרגיז ובסופו של דבר מקסים. למיילס יש משקעים כבדים מעברו והוא לא נותן לעצמו את האפשרות להבריא מהעבר הקשה וגרוע מכך, אינו מראה נכונות לכך. הלב שלו סגור. נותן ללב שלו מקום לטייט למרות שרצונות הלב לפעמים אחרים לגמרי מההיגיון.

הספר מחולק כך ששתי הדמויות מקבלות את הזכות לעמוד בקדמת הבמה ולהציג את סיפורן. כל פרק, לסירוגין, מתמקד בזווית ראיה מסוימת. חלק אחד עוסק בעברו של מיילס וזה כדי שהקורא יבין מה התרחש בעברו ולמה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג. ואילו הפרק המוקדש לדמותה של טייט, מספר על ״הכאן ועכשיו״ בסיפור. מצאתי את עצמי הרבה פעמים במהלך הקריאה מזילה דמעה, פעם מכאב והזדהות ופעם מהתרגשות.

בחלק של התודות בספר הסופרת כותבת שזהו ספרה השמיני,. 'אהבה מכוערת' הינו ספרה הראשון שמתורגם לעברית ולא תהיה שמחה יותר ממני לקרוא עוד ספרים שלה בעתיד.

נהניתי מאוד ואני מאוד ממליצה על הספר, הוא מקסים.

רוצו לקרוא - עליזה אלחרר

זהו מסוג הספרים שאו שאוהבים או שלא.

סיפור אהבה יפהפה, מרגש וסוחט דמעות.

כתיבה מצויינת, קולחת ומרתקת.

נסחפתי אל סיפור האהבה היפהפה בין טייט ומיילס .אהבתי את חילופי הדברים ביניהם, תיאורי הסקס יפים ומרגשים.

סיפור עם הפי אנד שבו האהבה מנצחת., מומלץ מומלץ

אני לא מאמינה שיש באמת אהבה מכוערת. כלאהבה שהיא היא אהבה יפה. וסיפורם של טייט ומיילס הוא בהחלט סיפור אהבה בלי כיעור. המציאות לפעמים מכערת את היופי ועדיין, אם נביט מעבר לכאב היופי נמצא.

טייט ומיילס גרים דירה מול דירה. הוא חבר של אחיה והיא גרה אצל אחיה עד שתמצא לעצמה דירה. המשיכה בין טייט ומיילס מיידית וברגע שאפשר הם מממשים את המשיכה הפיזית הזו.

אבל טייט רוצה משהו אחר. גם מיילס רוצה משהו אחר. אולי את אותו דבר הם רוצים, אולי לאותה תחושה שניהם משוועים אבל המציאות שהעכירה את חייו של מיילס מכתיבה את התנאים וטייט,  שיודעת שמערכת היחסים הזו אינה נכונה עבורה לא מוותרת למרות הכל.

בין ההווה של טייט ומיילס מסופר העבר של מיילס. עבר עם אהבה צעירה ויפה, עבר שהיה בו הכל עד הרגע בו הכל השתנה. ברגע הנוראי הזה מיילס השתנה אף הוא ונסגר לכל רגש אהבה וחיבה והאמין שאהבה היא מכוערת.

דמות מקסימה שנותנת אור ותובנות בסיפור היא קאפ, איש המעליות בן ה-80 שאיתו מתיידדת טייט . לקאפ יש הומור, עיצות ובעיקר חוכמת חיים שעוזרת ברגע אחד למיילס להבין שי ש דרך לפתוח מחדש את ליבו רק עליו לנסות.

זהו סיפור אהבה קליל ויפה שנקרא במהירות ומשאיר אחריו טעם טוב, חיוך והבנה שכאב תמיד יישאר כאב גם אם לא חשים בו בכל רגע נתון וגם אם נותנים ללב להיפתח מחדש.

למען גילוי נאות הספר התקבל מההוצאה.

כל מי שמכיר אותי יודע שהז'אנר הזה הוא לא בדיוק כוס התה שלי.

הסיפור מגולל רומן כואב שמתחיל במקרה, כמו רוב האהבות שנקראות: "אהבה ממבט ראשון".

טייט קולינס בת 23 נרשמה ללימודי תואר שני בסיעוד בסן פרנסיסקו. לשם כך היא עברה להתגורר אצל אחיה קורבין, שמתגורר לבד ועובד כטייס בחברה אזרחית.

באותו יום שטייט מגיעה לבית אחיה, היא נתקלת בעלם צעיר ישן ליד פתח הדלת. לאחר בירור התברר שמדובר במיילס ארצ'ר השכן הטייס, והחבר של קורבין. מיילס נמצא מרוח על הרצפה, ליד פתח הדירה, מסטול מלגימות לא מדודות של אלכוהול.

המפגש בין טייט ומיילס פתח את הצוהר למסכת יחסים מורכבים.

שניהם נמשכו האחד לשני גופנית, כשלמיילס יש גיבנת טראומטית שהוא מסתיר אותה מכל הסובבים אותו.

העולם של השניים מתבסס על סקס עם כללים ברורים שמיילס העמיד בפני טייט:

1.  לעולם לא לשאול על העבר.

2.  לעולם לא לצפות לעתיד.

בתחילת הדרך, טייט מסכימה לכללים הללו, אך ככל שמערכת היחסים מתהדקת טייט רוצה "יותר" וקשה לה להסתפק רק במערכת שבנויה על סקס בלבד...ציטוט מעמוד 193: "כן, מיילס. אתה צודק. אני עושה את שניהם. כי אני מחבבת אותך, ואני יודעת שאתה מחבב אותי, וכשאנחנו יחד, זה פשוט נהדר, אז זה מה שאנשים נורמאלים עושים כשנהדר להם. כשהם מוצאים מישהו שמתאים להם, הם נפתחים אליו. הם מתמסרים לו. הם רוצים להיות איתו. הם לא מזיינים אותו על שולחן המטבח שהלם ואז מסתלקים משם כאילו הוא איזה חתיכת זבל."

קאפ, איש המעליות בבית הדירות, מטיב לתאר את הספר הזה במספר משפטים. ציטוט עמוד 164: "אהבה היא לא תמיד יפה, טייט. לפעמים את מבלה את כל זמנך בתקווה שזה יהפוך למשהו אחר. למשהו טוב יותר. ואז, לפני שאת שמה לב, את חוזרת לנקודת ההתחלה, כשאיפשהו בדרך איבדת את הלב שלך."

כל הספר כתוב לסירוגין על ידי טיייט ומיילס. טייט כותבת על ההווה ומיילס כותב על העבר בהפרש של שש שנים בין ההווה לעבר ובצורה יחודית.

כבר כתבתי שאני לא מתחברת לז'אנר,  ובמקרה הנוכחי גם לא הצלחתי להתחבר לטייט, לרבות מחשבותיה והתנהגותה , שגרמו לי לעיתים לכעוס ולו רק בגלל שהיא ביטלה את עצמה כאישיות.

ספר רומנטי ואירוטי, עם כתיבה טובה ומיוחדת, מינונים מדודים בין הסקס למלל,  שלדעתי אוהבי הז'אנר והמעריצים של הסופרת יתענגו עליהם, לרבות כל אוהבי הקולנוע,  שירצו לצפות בסרט שצפוי להיות מוקרן בתחילת 2016.

אני מודה שהיה לי לא קל לכתוב על הספר הזה, וכמו שאי אפשר להכריח אותי לאכול בשר,  אי אפשר להכריח אותי להתאהב בז'אנר הנוכחי,  ולכן אשאיר את הקריאה לשיקולכם.

לסיכום: כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה (מסכת אבות ה' יט)

לי יניני

יש לי כל כך הרבה להגיד על הספר, על הסרט, על הקריאה ועל ניק.

אתחיל מזה שאגיד שאני לרוב לא קוראת באנגלית, תמיד העדפתי ספרות עברית ואני עושה שביכולתי על מנת לתמוך בה.
אמשיך לעבודה שאני אוהבת לראות סרטים, לפעמים יותר מלקרוא ספרים, בניגוד לרוב האנשים אני מאד אוהבת לראות עיבוד קולונעי של ספר שקראתי לא משנה עד כמה הוא נאמן למקור.
ואסיים בויידוי, אני לא אוהבת דוגמנים גברים, אני חושבת שכולם משעממים ונראים אותו הדבר לא משנה כמה ריבועים יש להם בבטן. אבל משומה ניק בייטמן  לא נכלל בקטגוריה הזו..

ואז קרה השילוב המושלם:
ספר רומנטי של סופרת מצליחה + סרט עליו + ניק השחקן הראשי.

וכל זה נכלל בטריילר אחד, קטן, שגרם לי להניח בצד לרגע את העברית.

אז קראתי ספר באנגלית.....

היה נחמד לקרוא ספר ולדעת בדיוק איך הולך להראות הגיבור הראשי, אבל שמתי לב שהציפייה האינסופית לסרט פוגעת באובייקטיביות שלי. 
אז בסיקור הזה אתאמץ מאד להיות כנה וישירה, ושניק יסלח לי על זה.

טייט, אחות שעכשיו בלימודיי אחיות מתקדמים עובר לגור עם אחיה הטייס לכמה חודשים עד שתוכל להסתדר. אחיה גר בקומפלקס של טייסים (גן עדן?). טייט מנסה להיכנס לדירתו של אחיה אך אדם שיכור מרוח על דלת הבית שלה והיא לא יודעת מה לעשות.
מיילס ארצ'ר (ניק), טייס שגר בקומפלקס הטייסים וחבר טוב של אחיה של טייט.
לא הייתי ממשיכה לספר לכם אבל אומרים את זה בטריילר אז...
טייט ומיילס עושים בינהם סוג של הסכם בו הם עושים סקס, אך ורק סקס. ההסכם מתחיל בצורה לא הדדית שטייט כבר יודעת שהיא רוצה יותר, אבל היא לוקחת את מה שהוא מציע ולא מבקשת מעבר.

למיילס יש שני חוקים:
* אל תשאלי אותי על העבר שלי
* אל תצפי לעתיד.

פה אני צריכה לעצור, ולהודיע לכם שאני כועסת. אני כועסת על טייט שנכנסה למערכת יחסים שכזו כאשר היא ידעה שאצלה יהיו מעורבים רגשות. אני כועסת עליה שהתפשרה, שוויתרה.
מתכון בטוח לרסק לב של ילדה בת 23 (אמרה הילדה שקטנה ממנה בשנתיים...).

I’m worried about me, too, Miles. But I want the here and now with you a whole lot more than I care about how it will affect me in the end

טייט מקריבה הכל. מיילס לא נותן שום דבר בחזרה.
הייתי מצפה ממני לשנוא אותו ולכעוס עליו כמו שכעסתי על ג'סי.
אבל קולין הובר הרבה יותר חכמה מזה.
בדרך כלל בספרים האלה, העבר של הגבר, זה שגורם לו להיות כזה שמוק, נחשף בסופו של הספר ואז אנחנו נהיות סלחניות ומוכנות להקריב הכל על מנת לתקן את הגבר המסכן שאימלל את הבחורה במשך ספר שלם.
אבל פה, יש דרך ייחודית מאד לסיפור הסיפור. 
פרק אחד מההווה מנקודת מבטה של טייט, פרק אחד מהעבר של מיילס וכן האלה.. הסנכרון בין הפרקים מושלם.

כך שרגשות החמלה למיילס מתפתחים במהלך הקריאה.

זהו ספרה הראשון של קולין הובר שאני קוראת, כולם אמרו לי לא להתחיל איתו, שהוא מאד לא אופייני לה, אבל הסברתי לכם את הסיבות למה בחרתי דווקא בו...
 

I realized . . . just now . . . that God gives us the ugliness so we don’t take the
beautiful things in life for granted

אם לסכם את הספר, 
קולין הובר יודעת לכתוב.
חלוקת הפרקים המקורית הצליחה לגרום לי להקשיב לדמות הגברית שאותה לרוב הייתי שונאת.
שם הספר מתאים לו בצורה מושלמת.
אבל.. הוא מבלבל, זה סיפור סינדרלה. סינדרלה שנתנה הכל עד שלא נשאר ממנה כלום. וזה מוצג כדבר חיובי.
הסיפורים האלה לא נגמרים כך לרוב במציאות. הם מסתיימים לרוב עם בחורה מרוסקת ולב שבור לרסיסים.
אז נחמד שזה כתוב בספר, אבל מבחינתי הזדהות היא הגורם המרכזי להנאה מספר, ופה לא יכולתי להזדהות עם אף דמות.

מה שכן חשוב לי לציין זה שהיא כותבת רומנטיקה מעולה. הסצנות הזוגיות שלהם לוהטות בטירוף, לא משנה כמה כעסתי על שניהם.

Love isn’t always pretty, Tate. Sometimes you spend all your time hoping it’ll eventually be something different. Something better. Then, before you know it, you’re back to square one, and you lost your heart somewhere along the way

זה הולך להיות סרט מעניין, לניק יש אתגר בתור מיילס ארצ'ר (איזה שם של טייס נכון?). יש לו דמות חצויה לשחק ואני סקרנית לראות איך הוא יתמודד איתה ואיך הבמאי יציג בסרט את העבר וההווה.
 

אבל כמו שאמרתי, ציפיתי ליותר אבל אני מודה באשמה שבאתי עם ציפיות הרבה יותר גבוהות מבדרך כלל.